יינון מגל קקטוס
צילום: צילום מסך

אין ראיות אבל יש רייטינג: הקו הדק והדוחה של ינון מגל

פוסט הפייסבוק העצבני של רחלי רוטנר העלה מחדש את טענותיה נגד עורך וואלה! NEWS בעבר, ואופיר סגרסקי צללה לעומק הסוגיות המוסריות. דעה

בוידאו: ינון מגל פורש מהכנסת בעקבות הפרשה

"איזה מותק אתה! יש בנות שבכו בגללו, שעזבו את העבודה בגללו, אבל איזה מותק אתה!", כתבה השבוע העיתונאית רחלי רוטנר בעמוד הפייסבוק שלה. הטיפוס המדובר הוא איש התקשורת וחבר הכנסת לשעבר ינון מגל, אשר בימים כתיקונם מככב כקקטוס מזמר בתכנית "הזמר במסיכה". "בכל במה שקיבל אחר כך הכפיש וקילל בנות שנפגעו ממנו, טען שהן שקרניות ורמז שהן שרלילות", מזכירה רוטנר את התנערותו של מגל ממנה ומנפגעותיו הנוספות.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

בהמשך, היא מתייחסת לתואר הבעייתי "שובב" שהצמידה לו התכנית, וחוזר על עצמו שוב ושוב מפיה של השופטת אופירה אסייג ואחרים. "בגלל זה גם במשך שנים אף אחת לא אמרה כלום כשהוא דחף לה ידיים", היא כותבת באירוניה. "כי על מה יש לה להתלונן? הוא בסך הכול שובב! רואה ציץ חייב לחפון חחחח".

עוד בוואלה! NEWS

הקרב על יוון: דנה זרמון העלתה תמונה מיוון וננזפה בשידור חי

לכתבה המלאה

היא משקרת

להזכירכם, ב-2015 חשפה העיתונאית-קומיקאית התנהגות מטרידנית של הבוס לשעבר (גילוי נאות: רוטנר טענה שההתנהגות אירעה כשמגל היה העורך הראשי של וואלה! NEWS והיא עבדה בו - א"ס), בפוסט פייסבוק שהתגלגל לכדי חקירה משטרתית סביב מגל. רוטנר הייתה בין הבודדות שהעזו לדבר בכלל, ובזהות גלויה בפרט, ועל כן, עם סגירת התיק נגדו, גם הייתה זו שחטפה את כל האש הציבורית הישר לפרצופה. עכשיו, חמש שנים לאחר מכן, היא נתקלת בו בפריים טיים, זוכה למטר של מחמאות ותשואות מהטאלנטים של "קשת".

זה מכעיס את רוטנר מספיק כדי לסכן את מעמדה בגוף התקשורת שהיא עובדת עבורו (שהרי "קשת" ו"מאקו" חד הם), כי מה שמפריע לה, כפי שהיא מסבירה, הוא בעיקר אופן הצגתו שם: "אותה 'קשת' שהלבינה את יורם זק ואת אייל גולן, הפכה עכשיו את ינון לכוכב ילדים בתכנית לכל המשפחה", היא כותבת, ומבהירה: "עד עכשיו בכלל לא הייתה לי בעיה שהוא עובד בתקשורת. יש בתקשורת מלא אנשים פח וזה בסדר וכולנו אנשים מבוגרים שמסוגלים להכיל דמויות בעייתיות. אבל זו תכנית ילדים, בלי דיון ובלי קונטקסט, פשוט קונפטי עף עליך ושופטים צועקים שאתה מדהים".

הסיפור הזה, שרדף בסופו של דבר בעיקר אותה, חוזר ומתנקם בה בתגובות רבות לפוסט הנוכחי, שהפך ויראלי בתוך דקות ספורות. המסנגרים על מגל (או המתנגדים לרוטנר, תראו איך שתראו את זה), חוזרים על שתי טענות:

1. רוטנר שקרנית.
2. הוא כבר הודה והתנצל.

רחלי רוטנר (צילום: ראובן קסטרו)

אין ראיות

הטענה שרוטנר שקרנית נובעת ממגיפה ציבורית הרסנית יותר מהקורונה ושמה "אי הבנת הנקרא". היא מגובה בדרך כלל בצילומי מסך מסיקורים של הפרשה, לפיהם התיק נגד מגל נסגר מחוסר אשמה. מיותר לציין שהעובדה שהתיק הפלילי נסגר לא אומרת בהכרח שהמקרה לא התרחש. אבל עבור הקהל חמום המזג וחסר הסבלנות, "חוסר אשמה" ו"היעדר תשתית ראייתית ראייתית" הם ביטוי נרדף ל"רחלי שקרנית". הבלבול הזה נובע גם מבורות, ותפישה לפיה רשויות החוק הן המסגרות הנכונות לטיפול בפגיעות מיניות. מי שחושב כך, סביר להניח שמעולם לא הגיש בחייו תלונה על הטרדה מינית במשטרה.

התגובה הפאבלובית הזו לפוסט של רוטנר רק מבהירה שוב את הסיבה בגללה נשים לא מתלוננות למשטרה ולבית המשפט ואינן סומכות על רשויות החוק בנושאי פגיעות מיניות - מרבית התלונות על פגיעה מינית נסגרות לפני שהן מגיעות בכלל לפרקליטות, חלקן הגדול מחוסר ראיות, ואכן, לעתים קרובות לא תמצאו ראיות בתלונות מהסוג הזה, כי אישה שמוטרדת מינית לרוב לא מתעדת את זה. היא פשוט עסוקה, ובכן, בלהיות מוטרדת מינית.

צילומי המסך הללו מוכיחים שוב כי ברמה הציבורית, תלונה שנסגרת כך עושה למתלוננת עוול גדול יותר מאשר לא הייתה מתלוננת בכלל. בזמנו פורסם שמגל הודה במעשיו, ופורסמו עדויות למעשיו, אבל מי בכלל נכנס היום לקרוא כתבות לעומק? אם התלונה שלך נסגרה, היכוני להפוך לאויב הציבור.

שטותניק הקקטוס והמנחה (צילום מסך מתוך "זמר במסיכה" קשת 12)

הוא התנצל

כשחוזרים לתגובת המשטרה דאז, מגלים שנטען גם כי התלונות לא עברו את הרף הפלילי. למשמע המילים האלה, רובנו יניחו שלא היה שם משהו רציני. מעט מאוד יתעמקו בשאלה מהו הרף הפלילי, והאם יכולה להיות עבירה מזוויעה, פושעת, שאינה פלילית. לא. כזאת היא מדינת הצבא, מדינת המדים, מדינת הדיבור הקצר, ה"כן אחי" ו"לא אחי". או שפלילי, או שלא. אף אחד לא רואה את האמצע האפור, הסמיך, הבוצי, הרעיל. לאף אחד לא באמת אכפת מאיש שמנצל את מעמדו כדי להעביר לך ליטוף על התחת או ללחוש לך באוזן מילים מגונות. די נו, פלילי? זו בדיחה. הוא שטותניק.

"אז היא לא שיקרה", תגידו, "בסדר. אבל הוא התנצל". אז בואו נדבר שניה על ה"התנצל" הזה. לפני הכל, מוטב להפריך את האקסיומה לפיה התנצלות פוטרת כל אדם מכל מעשה, או שמוכרחים לקבל כל התנצלות. למגל מותר להתנצל, ולרוטנר מותר לקבל את ההתנצלות הזו או לא. זה לא משנה כמה ההתנצלות הזו יפה או מוצלחת בעיניכם, דהיינו, אנשים שלא הוטרדו מינית ממגל אי פעם ולא רלוונטיים לסיפור. היא רשאית לשים על ההתנצלות הזו אלף זין, בין אם מגל התנצל מיידית ויפה או לאחר שהכפיש אותה בכל הרשת, כפי שאכן עשה, אגב.

אחרי שכל זה הובהר, אפשר לעבור לעסוק בהתנצלות עצמה. לשונה: "יש דברים שנאמרו בין ידידים לפני הפיכתי לחבר כנסת שלא הייתי חוזר עליהם כיום, ואני מבקש סליחה מכל מי שנפגע". איזה קטע זה שהתנצלות, זלזול והכחשה הם אקטים שנראים כה דומים.

הקקטוס (צילום מסך מתוך "זמר במסיכה" קשת 12)

הוא התפטר

ראוי לציין שמגל התפטר מתפקידו בכנסת בעקבות הפרשה, צעד שנחשב בישראל אבירי ונדיר, למרבה הצער. ובכל זאת, חוב מסוים שולם, איכשהו. מגל גרע מנוחות חייו ושאיפותיו לטובת הכלל. ניתן לו את הקרדיט הזה. עולה השאלה, ובצדק, האם לאחר שעשה זאת ולאחר שעברו חמש שנים, מגיע לו לחזור לאור הזרקורים, ובכלל מתי יכולים מטרידנים בלתי מורשעים לחזור לטלוויזיה. מתי מסיים אדם כזה לרצות את עונשו ולשלם את חובו לציבור?

מאחר ובית המשפט המסורתי לא יסייע לנו במקרה הזה, השאלות הללו מופנות אלינו, לבית המשפט הציבורי, ובית המשפט הציבורי לעולם לא יספק תשובה אחת. כשופטת אחת, צנועה, מבין רבים בו, הפסיקה שלי היא: סבבה, תחזירו את מגל לטלוויזיה, אבל עזבו אותנו מפולחן האישיות. עזבו אותנו משיר ההלל הקולקטיבי. עזבו אותנו מהחיבוק הקבוצתי, ממחמאות השופטים, מהתחנפויות המנחה. עזבו אותנו מנאמבר אחד, נאמבר חוזר, מחיאות כפיים סוערות ותשואות שמסעירות את האולפן.

קו דק עובר בין מתן במה תקשורתית לבין בניית היכל, אך הקו הזה עושה את כל ההבדל. אלו דקויות חשובות. דקויות שמשטרה ובית משפט לא בנויים לעסוק בהן. דקויות שיכולות להצביע עליהן רק הנפגעות של אותן פגיעות חמקמקות, שגם אם הן דקות, הן דוקרות וכואבות - כסיכה בבטן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully