אלימות כלכלית. ShutterStock
ShutterStock

הוא סופר לי את העודף מהחטיף: ככה נראית אלימות כלכלית

23.10.2020 / 10:03

בעקבות דבריהם הקשים של חברי הכנסת לגבי החוק למניעת אלימות כלכלית, רצינו להביא לידיעתם של הגולשים בצלאל סמוטריץ', אריאל קרנר, שלמה קרעי ןאסנת מארק שיש דבר כזה אלימות כלכלית, וככה זה נראה

צילום: ערוץ כנסת

כבר לא כל כך פשוט לאתגר את רפלקס ההקאה שלנו באמירות של אישי ציבור, אבל השבוע זה קרה. בדיון שקיימה ועדת החוקה סביב הצעת חוק נגד אלימות כלכלית במשפחה, הודיע ח"כ שלמה קרעי מהליכוד ש"החוק הזה יקבר פה קבורת חמור". ח"כ אריאל קלנר, גם הוא מהליכוד, סיפק את הציטוט המדהים: "אולי האישה הטילה עליו אימה כשקנתה ב־10,000 שקל ורוששה אותו והוא לא הלך לכדורגל בשביל זה'". מאוחר יותר גינתה את החוק ח"כ אסנת מארק, נחשו מאיזו מפלגה. לדבריה, "בתי המשפט לא צריכים להתערב בתוך מרקם התא המשפחתי בישראל. כל הסיפור הזה של האלימות הכלכלית זה עיוות". את הדברים האלה הפנתה לנפגעת אלימות כלכלית בעצמה, ד"ר אורית אטיאס, והפטירה לעברה "אל תטעי את הציבור".

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

דרך ההתבטאויות מפלגת השלטון שלנו אנו מבינים כמה בורות עוד נותרה בחברה הישראלית. בזמן שאנשים מודעים מגדרית וחברתית מכירים במושג "אלימות כלכלית" כחלק אינטגרלי מצורות האלימות הקיימות, יש מי שחושבים שמדובר בכלל במיתוס. הם אלה שמדרבנים את מאיה (שם בדוי), 33, להביא את לקדמת המסך. סיפור שאותו היא חיה בימים אלה ממש, אך שורשיו הרחק בילדותה המוקדמת.

בגיל 4, עלתה עם הוריה מברית המועצות לישראל. "ברוסיה הסובייטית, לא הייתה מציאות שממש איפשרה עצמאות כלכלית לפרט הממוצע, אז לא היה מה לדבר על עצמאות כלכלית לאמא שלי", היא נזכרת. שני הוריה היו משכילים, לכל אחד מהם שני תארים, ובקיצור - בורגנים. לא הרקע הסוציו אקונומי שעולה במחשבה לשמע הביטוי "אלימות כלכלית".

אוסנת מארק בריאיון לאריק וייס בחדשות סוף השבוע של ערוץ 13. חדשות 13, צילום מסך
"כל הסיפור הזה של האלימות הכלכלית זה עיוות" אסנת מארק/צילום מסך, חדשות 13

זיכרונותיה מהבית בישראל אפופים פחד והסתרה, במיוחד בכל הנוגע לכסף. "אמא שלי הייתה מקבלת כסף מזומן מניקיונות ומחביאה חלק מהכסף בחדר שלי", היא נזכרת. "אם היה חג או יום הולדת והיא קנתה לי משהו, אסור היה לי להגיד לאבא כמה זה עלה, הייתי אומרת מחיר אחר. או לחילופין, אומרת שקיבלנו את זה כתרומה. אם אני מקבלת כסף ללכת לסופר, ואבא מרשה לי לקנות חטיף או קולה, אני צריכה להראות לו את החטיף ואת החשבונית ולהחזיר לו את העודף והכל. אם אמא נותנת לי כמה שקלים אסור לי להגיד את זה לאבא, ואם אני קונה חטיף בדרך מבית ספר אני צריכה לאכול אותו לפני שאני חוזרת הביתה כדי שהוא לא יראה את העטיפה ולא ישאל מאיפה זה".

את הכסף הקטן קיבלה מאיה מאמה, שהצליחה לפתוח חשבון נפרד וסודי בבנק, כפי שנודע למאיה בדיעבד. עד אז, בבעלותו של האב חשבון בנק נוסף, והוא מחזיק בחשבון נוסף שאמור היה להיות של האם אך עבר במהרה לרשות האב. בגיל 18, עם גיוסה, הרגישה מאיה לראשונה עצמאות אמיתית. היא חתמה קבע, והפכה למפרנסת של ממש, אך חששה לצאת מהבית ונשארה לגור בו עד אמצע שנות העשרים שלה. "עד גיל 24 עדיין חוויתי מאוד את האלימות הכלכלית בבית", היא משחזרת. "נדרש ממני לשלם על דברים בבית בצורה מאוד תוקפנית. כשהתגייסתי פתחתי חשבון בנק, ולפני שעברתי לדיוור אלקטרוני, כל הודעה שהגיעה מהבנק, כל מכתב הוא היה קורא, עוקב, בודק. הוא ביקש גם לראות תלושי משכורת שלי".

הטרור שהשליט אביה בנושאי כספים לא נבע, לדבריה, ממציאות כלכלית קשה במיוחד. תחילה חשבה שזו הייתה הסיבה להתנהלותו הנוקשה, אך מאוחר יותר, כשהתייצבה המשפחה כלכלית, הבינה מאיה שהאלימות הכלכלית היא רק סימפטום אחד מני רבים של אישיות אלימה ושתלטנית. "זה חלק מהכל", היא מספרת לי בקול שבור. "כשאת בת 15 ומדברת בטלפון, אז הוא ירים את הטלפון כדי לבדוק שאת מדברת עם חברה ולא עם בן. זה גם לבדוק כמה את מרוויחה וכמה את מוציאה כי אי אפשר להאמין לך, כי את שקרנית. זה לפתוח את המקרר ולראות מה אכלת. זה שיש דלת בחדר אבל אין באמת, כי כל הזמן פותחים אותה".

אריאל קלנר בכנס הליכוד בבת ים, 15 בספטמבר 2019. ראובן קסטרו
"אולי הוא הטיל עליה אימה כלכלית כשלא נתן לה לקנות ב-10 אלף שקל בגדים?" אריאל קלנר/ראובן קסטרו

בגיל 24 עברה לגור עם בן זוגה, ואחר כך בן זוג אחר. מעולם לא גרה לבד, או האמינה שהיא יכולה לעשות את זה. "היו לי תקופות קצרות של סאבלט פה, סאבלט שם, שמירה על חיות מחמד, אבל לא היה משהו קבוע", היא מודה. וזו לא ההשפעה היחידה של הטראומה שאיתה מאיה מתמודדת עד היום. "זה דפק אותי לגמרי", לדבריה. "שקר נהיה חלק ממני. כמו שאמא שלי הסתירה ועדיין מסתירה כסף. זו קלישאה, הייתי צריכה לשקר כדי לשרוד. בין אם זה לשקר למה איחרתי מבית הספר כדי לא לקבל סטירה ובין אם זה לשקר בנוגע לכמה אני מרוויחה. אני מפחדת ממנו".

ההורים עדיין מתגוררים יחד, ולאחרונה חזרה מאיה לגור איתם לצורך טיפול באמא שמתמודדת בימים אלה עם מחלת הסרטן. מאיה מספרת כי לאורך השנים שכרה עבור האם דירות שונות אך זו סירבה לעבור אליהן. "היא בו זמנית דואגת לו, פוחדת ממנו, מתביישת בעצמה ולא רואה את עצמה מסתדרת בלעדיו", מסבירה מאיה. "היא לא רואה את עצמה מפרקת את מה שהם עשו. יש בדיחה סובייטית אכזרית שאומרת, 'להרוג אחד את השני - כן. להתגרש - לא'".

בצד המאבק על חייה וחיי אמא, מאיה נלחמת בסטיגמות הקשות שמדביקה לה הסביבה. "אנשים לא מבינים כמה מביך זה לדבר על אלימות כלכלית", מספרת מאיה. "על אלימות פיזית גם מביך לדבר, אבל יש לזה יותר מקום בנרטיב, כי אנשים מניחים אוטומטית שכאישה את פחות חזקה מהגבר. אם מישהו תוקף אותך פיזית, זה לא אשמתך. אותו הדבר עם אלימות מינית. לסובלות מאלימות כלכלית אוטומטית מיחסים ישר נבערות, חוסר כישורי חיים, בורות, עוני".

כיום, בהיותה בת 33, היא חשה שהשיפוטיות כלפיה רק גוברת. "הרבה שואלים 'איך את נותנת לזה לקרות?'", היא אומרת בכאב. את אותה שיפוטיות חוותה גם, לדבריה, במפגשה עם מסגרות הרווחה שאליהן פנתה לקבלת סיוע. "הייתי בוועדה לביטוח לאומי לקביעה של אחוזי נכות כנפגעת פוסט טראומה מאוחרת", היא נזכרת. "פסיכיאטרית שאלה אותי על הסיטואציה, והייתי בשנות העשרים המאוחרות שלי. היא אמרה לי 'כל מכה שאבא שלך נתן לך אחרי גיל 18 זו אשמתך'".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' במהלך נאומו בכנסת 16 בספטמבר 2020. יהונתן סמייה, דוברות הכנסת, אתר רשמי
"החוק יהפוך לעוד כלי שישמש לסחיטה בין אישה לבין בעל. לך תוכיח עכשיו שאין לך אחות" בצלאל סמוטריץ'/אתר רשמי, יהונתן סמייה, דוברות הכנסת

ואיפה המשטרה?
"כשפנינו למשטרה הוציאו נגדו צו הרחקה כמה פעמים, אבל הוא תמיד הורחק לשבועיים ואחר כך חזר. ב-95' ההורים שלי החליטו לקנות את הדירה, והוא לקח על עצמו את התשלום של המשכנתא. כל פעם שאמא שלי קצת הלכה לקראתי ברעיון להוציא לפועל צו הרחקה, היא נבהלה ואמרה אחר כך שהוא לא ישלם את המשכנתא, וצו ההרחקה בוטל. היא גם לא רוצה להגיש תלונה - תמיד מושכת אותה בחזרה ומבקשת גם ממני לעשות את זה. במהלך הזמן שהוא כן היה מורחק היא גם הייתה באה אליו ומביאה לו בגדים".

המקרה שמתארת מאיה הוא מקרה קלאסי של "הכתובת על הקיר". כולנו יודעים - התקשורת, המשטרה ואפילו השכנים, שהזמינו אליהם פעם שוטרים בעקבות צעקות ששמעו מהבית. ועדיין, ככל הנראה, לאף אחד מאיתנו אין מה לעשות. כל עוד האם ובתה אינן מגישות נגד האב תלונה במשטרה, ידיהן של רשויות החוק כבולות. המשטרה ובית המשפט לא יכולים לבוא ולחלץ בכוח נשים שלא מעוניינת בכך, או להעניש את מי שאיננו עומד לדין. בינתיים, רשויות הרווחה מסייעות למאיה היכן שמתאפשר להן. מאיה מספרת כי כיום היא נעזרת במטפלת פרטנית ומדריך שיקומי מעמותת 'אנוש', וכי הביטוח הלאומי מכיר בה כנפגעת טראומה. את ימיה בבית ההורים, מאיה עוברת כמעין מגן אנושי על אמא. "פיזית הוא פחות אלים כלפיה", היא מעידה. "זה בעיקר יוצא כלפיי, כי אני יותר מתריסה נגדו לאחרונה".

הפחד מהאב, היאוש והבושה משאירים את שתיהן בבית חרף המצב הקשה. מאזן האימים הזה לא זר לאזניה של חגית פאר, יושבת ראש ארגון "נעמת": "אנחנו שואלת 'איך יכול להיות שאישה חיה באלימות כזאת ולא יצאה מזה', והרבה פעמים היא לא זיהתה בכלל שהיא שם. וזה כי הדברים האלה קורים לאט לאט והרבה פעמים כשנמצאים בתוך המעגל קשה לזהות את זה, ולפעמים זה נראה מתוך דאגה או אהבה. קשה להתנהל עם זה, קשה לזהות את זה ואחר כך קשה לצאת מזה. הרבה פעמים הן רואות את עצמן כמי שאשמות במצב".

אחת הסיבות שבגללן מתקשות נשים לצאת ממעגל האלימות היא התלות בגורם האלים. תלות שנבנתה על ידו במשך שנים ארוכות ועיצבה ללא הכר את אישיותן. הגבר לוקח שליטה מלאה על המערכת הכלכלית של הבית, ועל ידי כך כובל אליו את האישה, עד שהיא עצמה מפנימה את הדיכוי ולא רואה עוד כיצד תוכל לצאת מהבית ולהסתדר בכוחות עצמה. "ובאמת יש הרבה נשים באמת שמפחדות לעזוב כי מפחדות שהן לא יחזיקו מעמד כלכלית", לדברי פאר. "אישה כזו מגיעה ממקום שבו היא מסתובבת בלי כסף. בלי כרטיס אשראי, בלי מזומן - הכל נמצא אצלו. החשבון בבעלותו ולפעמים היא אפילו לא יודעת מה קורה בחשבון. פתאום יש לך כסף, ואת לא יודעת להתנהל איתו. מה לעשות, איך לשלם חשבונות, איך לנהל את חשבון הבנק שלך. לכן אנחנו עושות גם הרבה סדנאות לניהול כלכלי".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"אל תאפשרו לחוק הזה להרוס לנו את המשפחה" שלמה קרעי/מערכת וואלה!, צילום מסך

כמו מאיה, גם יושבת הראש מבקשת לנפץ את הסטיגמה לפיה אלימות כלכלית מאפיינת אוכלוסיות מוחלשות. "אלימות כלכלית יכולה להגיע מכל מקום", לטענתה. "פגשתי גם נשים ברמה סוציו אקונומית גבוהה שחיו בבית הכי יפה שיש, אבל לא יכלו לקנות לעצמן כלום, לצאת ללימודים או ללכת למספרה. זה לא קורה דווקא בבתים שבהם הגבר הוא המפרנס. יכול להיות שהגבר לא מפרנס והאישה מעבירה לו את השכר ועדיין הוא שולט".

אלימות כלכלית מגיעה בדרך כלל עם אלימות פיזית?
"היא מגיעה בדרך כלל עם אלימות מילולית, וכשאישה רוצה ללכת זה יכול להגיע גם לאלימות פיזית, ואז היא מגיעה אלינו. לרוב היא לא תגיע בשלבים הראשונים".

למה את חושבת שחברי הכנסת שלנו מהליכוד לא מודעים לנושא הזה?
"כי כשאת אומרת 'אלימות' זה ישר מתחבר לך לאלימות פיזית. משהו שאפשר לראות אותו. אלימות פיזית זה ברור - הוא היכה אותה, יש סימנים. פה זה משהו שקשה יותר לזהות ולהכיר אותו. אבל חוסר החיבור של חברי הכנסת למה שקורה בשטח, כל כך כואב לשמוע מח"כ אסנת מארק אמירה כזו ביום כל כך קשה, אחרי שנרצחו שתי נשים, זה פשוט נורא. וגם זה שלא נשאר כסף לכדורגל כי האישה יוצאת לשופינג בעשרת אלפים שקלים… אם חברי הכנסת שלנו מתבטאים ככה, מה יגידו אזובי הקיר? איפה הדוגמה שלנו? איפה הדוגמה של הממשלה? זו אלימות מאוד קשה וצריך לתת לה מענה, וזה לא שאין מענה בחוק, אבל צריך להעלות את המודעות בנושא הזה".

לטענת עו"ד רוני אלוני-סדובניק, בית המשפט אכן מכיר בנושא של אלימות כלכלית, אך בשונה מאלימות פיזית, זו איננה נחשבת עבירה פלילית כי אם עוולה בנזיקין. עם זאת, לעתים קרובות היא מתלווה לסוגי אלימות אחרים שכן נחשבים פליליים, וכך, בתביעה על אלימות פלילית, יבחן בית המשפט גם את הטענה לפגיעה הכלכלית. "אם אישה מתלוננת בהליך הפלילי על אלימות פיזית, גם הביטויים של אלימות כלכלית יהיו רלוונטיים לתיק", כמילותיה.

כך או כך, מקרה שבו אלימות כלכלית מופיעה לבדה, הוא נדיר. "יש פנים רבות לאלימות", מסבירה אלוני-סדובניק. "היא יכולה להתבטא בהשלטת טרור, במכות, לנעול אותך, לא לתת לך עותק של המפתח של הבית כדי שהוא ידע מתי את הולכת ומתי את חוזרת. זה שתי וערב. האלימות הכלכלית היא רק פן אחד מתוך האלימות הנפשית, הפיזית ולפעמים גם המינית". אך לפעמים, חשוב לומר, מופיעה האלימות הכלכלית כשלב ראשון, בדרך להתנהגויות הבאות. גם אז מותר לעצור, לומר די. גם זה קו אדום. גם אלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר. שמעת, אסנתוש?

למרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה של "נעמת" חייגו 9201*

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully