מסקנות והחלטות לשנה החדשה בהשראת שערוריות 2020

בוידאו: מי ומה מייגן מרקל

שנה חדשה היא תמיד הזדמנות מצוינת להסתכל לאחור, להסיק מסקנות ולקחת כמה החלטות אמיצות שיהפכו את העתיד לטוב יותר. אבל למה להתאמץ אם אפשר להסתכל על אחרים, ללמוד מהטעויות שלהם ולוותר על כל העניין המעיק הזה של מודעות עצמית וחשבון נפש? כדי שנוכל להפוך לאנשים טובים יותר, החלטתי לסקור 7 שערוריות בולטות שהתרחשו השנה, ושבזכותן החכמתי, למדתי וגיבשתי החלטות מועילות לשנה הבאה בחיי:

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית? .

יש הרבה סיבות בגללן נשים רוצות להפוך לאימהות, אבל על הסיבה הטובה ביותר כמעט לא מדברים. כמעט. הטיעון "אני אמא לילדים" הפך בשנים האחרונות לכתב ההגנה השחוק ביותר של נשים מותקפות: לא משנה מה עשית, בתמימות או בזדון, שלפי את קלף האם המסורה ותזכי למחילה ולתשואות.

כמו רבות אחרות, גם שר פיטנס נאלצה להתמודד עם טינופים ברשת אחרי שפרסמה את הסרטון השמנופובי שהסעיר את המדינה. בפוסט שפרסמה כתבה שהיא נדהמה - לא מעצם זה שמאחלים לה איחולים נוראיים וחסרי פרופורציות למה שעשתה - אלא מזה שמאחלים אותם לאישה שהיא אמא לילדים.

תכלס, צודקת. ילדים הם, כידוע, אחלה מגן אנושי, ואם מישהו ראוי לטינופת המילולית המשובחת ביותר שרצה ברשת, ברור שאלה בני ובנות אדם רגילים, שעוד לא הגיעו למעמד הקדושה ששמור לאימהות (רק אימהות, כן? על אבות זה לא תקף). לקראת השנה החדשה והמשברים שיגיעו איתה, האימהות מתחילה להישמע כמו אסטרטגיית חילוץ ששווה לנסות.

נשים יקרות, אני האחרונה שתטיף לכן למצוא זוגיות או תציק ותשאל למה אתן עוד רווקות, אבל ממש לקראת סוף השנה הזאת צפיתי גם אני בנשיקה של אלין כהן עם אבא שלה, והתחושות קשות. לטובת מי שפספסה, אתחיל מהמנח: אנחנו לא מדברים על ניקור קטן, נשיקונת מבוישת שמודעת לקרינג'יותה, אלא על העמדה שנראית כאילו נלקחה מאיזה פוסטר של סרט קולנוע. בתקופה שעוד היו פוסטרים לסרטי קולנוע. או קולנוע. אני מודה שגם ברגעים הכי מאוהבים שלי, מעולם לא הצלחתי להפיק נשיקה כל כך פוטוגנית ורומנטית. כן, אני קצת מקנאה.

אם זה לא מספיק, אחרי הנשיקה והסערה שהיא חוללה ברשת, הגיעה התגובה של אלין שהצהירה בגאווה שגם בגיל 40 היא תמשיך לנשק את אבא שלה. שוב חזרתי לחשוב על עצמי: האם אי פעם העזתי להצהיר בכזו וודאות שהבחור שאותו אני מנשקת עכשיו ימשיך להיות אהבת חיי גם בעוד 20 שנה? אולי הבחירות שלי היו לא נכונות? תמיד אמרו לנו שמי שמחפשת אהבה, תמצא אותה בסוף במקום בו היא הכי פחות מצפה שזה יקרה - אבוש? האם זה אתה?! אני מאוד מקווה שלא. בואו פשוט נסכם שנמשיך לחפש.

תחביבים זה דבר חשוב. זה מעשיר את הנפש, מחייה את הגוף ומספק שעות של הנאה. כבר שנים אני מנסה למצוא תחביב ולהתמיד בו, אבל הכל דורש כל כך הרבה השקעה! אפילו בשנה הנוכחית, שבה כולם התחילו לבשל, לגנן, לרקום, להנביט ולצבוע מנדלות, השם ישמור, אצלי שום דבר לא תפס. כבר חשבתי להתייאש ולוותר אבל אז, כמו מלאך משמיים, הגיעה שמחה גואטה והזכירה לי תחביב ישן וטוב. דחיפת אפי לענייני אחרים.

תקציר הפרקים הקודמים: שני קליין מעלה תמונה לאינסטגרם. ירדן ג'רבי מגיבה: "רזית!" שמחה גואטה מגיעה ומגנה על קליין מבלי שביקשה - "שני מושלמת בכל מצב". ירדן מתגוננת: "רק רציתי להחמיא", ושמחה מסכמת: "רזית זאת לא מחמאה". בהמשך - גם ליהיא גרינר מצטרפת, ומתפתחת סערה שלמה.

לעניות דעתי, מי שצריכה לקבוע אם זה מחמיא או לא היא רק זו שקיבלה את המחמאה, ואם צריך היא אפילו יכולה להגיד שזה לא נעים לה - כבר נתקלנו הרי בפשעים גדולים יותר ממחמאה שיצאה עקום. מצד שני, אם כל אחד היה מתערב רק בעניינים של עצמו, תחשבו כמה זמן פנוי היה נשאר לנו? עוד היינו נאלצים, תארו לכם, למצוא תחביב אמיתי.

זוכרות שבתחילת השנה מיכל הקטנה ומיקי מוכתר הצטלמו לקמפיין בו הן תורמות את שיערן על מנת לעודד תרומות שיער לנשים חולות סרטן? זוכרות שבסוף התברר שזה לא באמת קרה, והיה מלא בלאגן? בסופו של דבר הן באמת תרמו את שיערן ואמרו שתכננו מלכתחילה לעשות את זה רק אחרי סבב הצגות שכבר נקבע, אבל כל זה ממש לא משנה, כי מה שחשוב זאת ה-ה-פ-ק-ה. אנחנו לא באמת צריכות להועיל לסביבה שלנו, מספיק שייראה כאילו אנחנו מועילות.

למה הן לא צילמו את תרומת השיער האמיתית וטרחו לעשות הצגה שלמה לפני כן? אלוהים יודע, ואולי רק לו אכפת. לקראת השנה הבאה, הפנימו - האמת כבר לא חשובה. חשוב רק מה צולם ופורסם. אם פרסמתן את הדבר הנכון, לא משנה מה יקרה, אתן תצאו טוב. אם פשעתן אבל לא יגלו את האמת, יחשבו שאתן צדיקות. אם יגלו - תמיד תוכלו לתרץ, להתנצל, ולהסביר. הרוב יסלחו או יותר סביר שישכחו. ואם זה לא יספיק, אתן תמיד יכולות להגיד שאתן אימהות לילדים.

לכולנו יש הרגלים רעים שאנחנו רוצות להיפטר מהם ולא מצליחות. אצל חלקנו זה סיגריות, אחרות אולי כוססות ציפורניים, אבל אצל מיכל אנסקי זה כבר עובר כל גבול. אחת ולתמיד, לטובתה ולטובת כולנו, הגיע הזמן ליישר פה קו ולהפסיק עם ההרגל הרע הזה. מיכל, לחגוג את הגוף שלך מותר - רק אם את לא פצצת על, אלא שמנמנה, מחוצ'קנת, או חוגגת סימני מתיחה וצלוליט. אם את נראית מעולה - תפסיקי עם ההרגל המגונה הזה, אף אחד לא צריך לראות דברים כאלה. תעלי איזה פוסט על חצ'קון, תגידי ש"גם אם זה נראה ככה לפעמים, אף אחד לא מושלם", באמת, קצת צניעות! עם כל האהבה העצמית הזאת, איך את מצפה לתת השראה לאחרים?

זוכרות שבשיא הקורונה טיטי חגגה מסיבת יום הולדת (מצומצמת!), בה נדבקה בקורונה יחד עם חצי מהביצה? זוכרים את התמונות של כל הנוכחים במסיבה? את תמונת הנשיקה של טיטי ושני גולדשטיין, מהממת כמעט כמו הנשיקה של אלין ואבא? ואת זה שאחרי המסיבה טיטי נזפה בכל מי שהעיר לה ואמרה ש"לא ככה מתנהגים בזמן משבר"? אפילו אחרי שנה של ריחוק חברתי כפוי זה קצת עושה חשק לוותר על כל הדבר הזה שנקרא אנושות ופשוט להישאר בבית.

הרי כל מי שנכח במסיבה הזאת נדבק או ישב בבידוד של שבועיים והתחרט על הרגע שבו הסכים לצאת מהבית. אבל גם במסיבה רגילה, שנגמרת בצורה לגיטימית לחלוטין עם לא יותר משכרות יתר וכמה אפיזודות מביכות ולא מזיקות - מי באמת רוצה להתלבש, להתאפר, לצאת מהבית ולבלות עם זרים כשכל האושר שבעולם נמצא בין המקרר לספה? רק מי שאין לו תירוץ מספיק מוצלח. נכון, אם נקדיש יותר מדי זמן לעצמנו, כנראה שיום ההולדת שלנו לא ייראה בדיוק כמו של טיטי, שחגגה במסיבה של 40 איש, די-ג'יי ואמן חושים - אחרי שצמצמה משתתפים, אבל יהיו לנו ספה, פיצה ונטפליקס. תגידו לי בעצמכם מה שווה יותר.

בתחילת השנה העולם הזדעזע כשהארי ומייגן הודיעו שהם רוצים לעזוב את תפקידם בבית המלוכה ולהיות עצמאים כלכלית. כבר כאן היה ברור שמשהו לא טוב עובר על השניים האלה. מי רוצה להיות עצמאי כלכלית בעולם הזה? תנו לי את כל מה שהתפקיד מביא איתו - בדיחות סבא של הנסיך צ'ארלס, תורנויות רחצה לנסיך פיליפ, שיעורי נימוסים והליכות עם המלכה והערות מתנשאות של קייט וכובעים טפשיים - הכל, רק כדי לחגוג לנצח על ההון של המלכה.

אבל הצעירים האלה, רק הגשמה עצמית יש להם בראש. עוד רגע נגמרת שנה מהודעת העזיבה שלהם, והדבר האחרון ששמעתי הוא שהם מתכננים להעלות פודקאסט. נשמע די עלוב, גם אני חושבת, אלא שבניגוד אלינו, פשוטי העם, שמקליטים את עצמם מהפלאפון ואולי זורקים איזה קרטון ביצים על הקיר "בשביל הסאונד", אצלם פודקאסט הוא עסקה של עשרות מיליונים עם ספוטיפיי, וזה בנוסף לעסקה שחתמו מול נטפליקס.

עם הישגים כאלה, אין לי ברירה אלא לקחת בחזרה את כל מה שאמרתי ולקרוא לכולן להצטרף אלי למסע בהשראת מייגן והארי ולהגשים את החלומות שלכן. אם הם הגיעו לכאלה תוצאות אחרי פחות משנה של עצמאות כלכלית, רק דמיינו מה אנחנו נוכל להשיג.