בסרטון: עונשו של רונן ביטי הוחמר ל-20 חודשי מאסר
בחמישי האחרון שודר חלקו השני של הסרט על שירה איסקוב, שבן זוגה ניסה לרצוח אותה באכזריות קרה בראש השנה האחרון. בפנים גלויות היא מתארת בחדות את כל האירוע, שנחרט גם בצלקות שלא רואים במצלמה: מן המערוך, עד סכין המטבח ועד לרגע בו השכנה שלה עמדה מעליה, הבטיחה לה לשמור על הילד ואז היא איבדה את ההכרה. כל כך הרבה אנשים צפו בזה, תפסו את הראש, ניערו והציפו את הרשתות החברתיות בזעקה.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
במקביל, בעוד המדינה רועדת מהסיפור של שירה איסקוב, מורשע רונן ביטי לעבודות שירות, ואחרי ערעור - לעשרים חודשים מאסר על פגיעתו בשבע קטינות. אומנם מדובר בהאשמות אחרות, אבל עדיין יש בזה משהו שמכווץ אותך מבפנים.
אל תפספס
בשנה שעברה הואשם רונן ביטי על כך שניהל שיחות בעלות תוכן מיני עם מעריצות של בתו, חלקן בגילאי 13 באותה תקופה, תוך ניצול הערצן לכוכבת האהובה עליהן, בתו. הוא ניהל קבוצת וואטסאפ ("ביטי אימפריה", אל תשאלו), שבה חבורה לא קטנה של עשרות מעריצות-נערות, שיכלו להרגיש בזכות הקבוצה הזו הכי קרובות לכוכבת שלהן שרק אפשר. מתוך עשרות הבנות האלו, ליקט ביטי כמה מעריצות בודדות וניהל איתן שיחות פרטיות: שאל על הרגלי האוננות שלהן וגם ביקש דיווח, ביקש מהן הקלטות קוליות של גניחות, תמונות חושפניות ולאחר זמן מה גם ביקש שיורידו את האפליקציה "טלגרם", בה נמחקות ההודעות כמה שניות לאחר שליחתן. רונן ביטי, שגילו נושק לחמישים, הודה באשמה, ובאוגוסט האחרון נגזרו עליו תשעה חודשים של עבודות שירות, מבלי לשבת יום אחד מאחורי הסורגים.
הפרקליטות ערערה ואתמול התקבלה ההכרעה: 20 חודשי מאסר בפועל.
בלבד.
תודה לך, בית משפט קשוח שלנו, אין ספק שאנחנו הנשים, הנערות והאימהות החיות במדינת ישראל, יכולות לישון בשקט בלילה הודות למערכת הצדק הזו, שמכניסה עבריין מין שפגע בשבע נערות לפחות, לשנה וחצי בכלא. מה שמטריד כאן שזה רק טיפה יותר ממה שקיבלה אישה בת 65 בשם ציפי רפאלי בנווה תרצה (16 חודשים), על העלמות מס, ומתחננת בפני המערכת מאחר והיא משתייכת ליותר מקבוצת סיכון אחת, שתאפשר לה לקבל טיפול רפואי לקורונה, שגם אותה קיבלה בכלא.
אז נכון, העבירות של שניהם חמורות, אבל רמת המסוכנות שלהם לציבור שונה לחלוטין. אין שום לגיטימציה להעלים מס, בטח שלא בסכומים של משפחת רפאלי, אבל לכלוא אישה מבוגרת לפרק זמן דומה לזה של עבריין מין שהודה כי פגע בשבע נערות, זה טיפה משונה. מעבר לעובדה שמגיע לרפאלי לקבל חיסון קורונה ו/או טיפול רפואי ראוי, מה גם שבמקרה שלה אין לי שום חשש מהמחשבה שהיא תצא מהכלא, לא לצורך טיפול ולא לאחר תום תקופת המאסר שלה.
רפאלי עברה עבירה וצריכה להיענש עליה, אבל איך יכול להיות שהעונש שלה קטן רק בארבעה חודשים מזה של ביטי? בעולם מתוקן אפשר להשוות בין העלמת מס (לא משנה בכמה מדובר) לחומרת מעשיו של גבר, אבא שמנצל את תמימותן של קטינות לשם סיפוקו האישי? העבירה של ציפי רפאלי, חמורה ככל שתהיה, לא מעמידה את הבנות, האחייניות והאחיות שלי ושלכם בסכנה. בעולם מתוקן, העונש של ביטי היה צריך להיות הרבה יותר חמור משל רפאלי, והמחשבה שהוא נאסר לתקופה כה קצרה, ולאחר מכן יסתובב חופשי לחיות את חייו, לא משקפת אפילו טיפה של הפנמה של מערכת החוק לגבי חומרת המעשים הללו, השלכותיהם על הנפגעות ועלינו, כחברה שרק השנה נרצחו בה עשרות נשים ומי יודע כמה מהן ספגו התעללויות מסוגים שונים.
קיימת תהום ענקית בין האופן שבו אנחנו, כחברה, מעמידים פנים שמתייחסים לאלימות נגד נשים, לעומת מה שבעלי השררה חושבים באמת. עובדה - והעונש של ביטי הוא דוגמה מצמררת לקלילות בה מערכת החוק מתייחסת לפגיעה מינית בנשים בנושא. יש פה תופעה, שבכל סגר וריחוק חברתי נוסף תופסת עוד נפח ומתעצמת, ומערכת החוק עומדת מנגד, מנפנפת במטפחת מבושמת נגד התוקפים, ועושה לה "שו! שו!, כביכול במטרה לנסות ולמזער תופעה שדורשת אמצעים מרתיעים בהרבה.
גם אחרי הערעור, וה"תיקון", מדובר בעונש מעליב. שלושה חודשים לכל נערה שבה פגע, שכל אחת מהן צריכה להתמודד עם שריטות לכל החיים שיעצבו את מידת האמון שלה בגברים, את היכולת שלהם לבניית זוגיות בריאה, יגרמו להן לסיוטים בלילות, וישפיעו על עוד כל כך הרבה היבטים בחייהן שיהיה קשה לשקם, אם בכלל. המסר של העונש הזה הוא מזעזע עבורן, ועבור כולנו - גם עבור נשים, שמלכתחילה שוקלות אם שווה להן להתמודד בעזרת מערכת החוק, וגם עבור עבריינים, שמקבלים שיקוף ישיר עד כמה המערכת חושבת שהפשע הזה הוא חמור, לעומת נגיד, העלמות מס - אם למדנו משהו מקבוצת הוואטסאפ, "ביטי אימפריה", זה שעל הכל אפשר לסלוח, אבל שלא תעזו להעלים מס.
עו"ד דפנה שילה, מתמחה במשפט פלילי:
"מובן כי עבירות כלכליות אינן חמורות יותר מעבירות מין. הפער נובע ברובו משיקולי ביהמ"ש בקביעת העונש, הכוללים שיקום, עקרון חשוב בפסיקה. פעמים רבות יסטה ביהמ"ש ממתחם הענישה ההולם, על מנת שלא לקטוע הליך שיקומי. ביהמ"ש קובע מהו מתחם הענישה ההולם, ובשלב הבא, יישקלו שיקולים להקלה, אם קיימים. יכולה גם להיות סטייה לחומרה, אם לא נעשה שיקום וכשנשקפת סכנה לציבור. בעבירות כלכליות מדובר לרוב באנשים נורמטיביים, לכן שיקולי השיקום פחות רלוונטיים ומכאן נובע הפער.
במקרה של ביטי, תסקיר שירות המבחן המליץ על עבודות שירות ונקבע שמסוכנותו נמוכה. פסק הדין הבהיר כי נסיבות הענישה ההולמת הן מאסר בפועל, בין 24 ל-36 חודשים. בגזר הדין ביהמ"ש סוטה מרף הענישה התחתון, וגוזר 20 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בשיקולים להקלה: הליכי השיקום שעבר (סעיף 40ד לחוק העונשין), לפיהם הוא בר שיקום, והאינטרס הציבורי ייצא נשכר אם נחרוג ממתחם העונש ההולם. ביהמ"ש המחוזי העביר מסר חשוב לציבור בקבלתו את ערעור המדינה על קלות העונש.
יש לזכור כי לכל אדם נסיבות חיים שונות לביצוע העבירות. בנוסף, עלינו להתמודד עם העובדה כי הציפייה לקבלת צדק בביהמ"ש, פעמים רבות אינה מתממשת."