תעזבי אותו! מגיע לך יותר, ואת יודעת את זה - למה את נשארת?

זה קרה שוב, אחרי כותרות מפוצצות על פרידה ושמועות הוליוודיות מסורתיות על בגידה, ג'ניפר לופז הצטלמה עם אלכס רודריגז בלוקיישן פסטורלי והוכיחה לכולם שהזוגיות שלה חיה ובועטת או לפחות נושמת עצמונית. המקורבים התראיינו לאמצעי התקשורת בקצב מסחרר וכולם הכריזו בבטחון "היא יכולה למצוא יותר טוב ממנו!" וזאת לא הפעם הראשונה שמקורבים לכוכבת כזאת או אחרת מגלים לנו שאולי את המסך היא שורפת אבל בתחום הכי אינטימי והכי מאתגר בחיים היא מתמודדת עם קשיים, בדיוק כמו כולנו. אליזבת הרלי האלוהית, אנג'לינה ג'ולי המהפנטת, ג'ניפר אניסטון המושלמת ואפילו אליזבת טיילור האגדה, כולן בחרו שוב ושוב בגברים שבגדו בהן, המעיטו בערכן והותירו אותן עם תדמית אומללה או כמו שאמא שלי אוהבת ללחוש באירועים משפחתיים תוך כדי לטישת עיניים בסביבה: "היא יכולה לעשות סלטות באוויר, זה לא זה".

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

והרי כולנו היינו שם בשלב כזה או אחר, חלקכן אולי עדיין שם, לא לגמרי מאושרות, קצת עוצמות עיניים, אוגרות תסכולים עד שדברים מגיעים לסף רתיחה והלב? אוסף צלקות. אז למה זה קורה לנו? ואם בכוכבות הכי גדולות בעולם נפלה שלהבת? מה נגיד אנו? אזובות הקיר ונטולות הגלאם?

גפן גלצור איגר היא מטפלת זוגית, או כמו שהיא מנסחת את העשייה שלה "פותרת מערכות יחסים מסובכות". בחדר הטיפולים שלה אנחנו יושבות ומחפשות מה עשינו לא בסדר הפעם, אבל למה אנחנו בכלל מתפשרות על עצמנו?

גפן, למה נשים יפיפיות ומוכשרות מתפשרות על גברים שמאמללים אותן?
"אני חושבת שעצם הקביעה היא לא נכונה. זוגיות היא אינטרקציה בין שני אנשים, לבוא ולהגיד שיש מישהו אחד שהוא זה שמתפשר או לא מממש את הפוטנציאל שלו בקשר ומישהו אחר שכן זאת אמירה שחוטאת לאחריות המשותפת שקיימת בתוך זוגיות. כדי לייצר מערכת יחסים טובה אני קודם כל צריכה לא להתפשר על עצמי. כשאני מזהה מה המקומות שבהם אני מוותרת על עצמי אני יכולה לשנות את היחסים שלי מקצה אל קצה. להפיל את האחריות על צד אחד זאת הנטייה האוטומטית שלנו אבל בדרך כלל הבעיות שאיתן התמודדנו יחזרו על עצמם גם בקשרים הבאים. על אחרות הכי קל לנו לראות את הכשלים הללו. פתאום החברה הזאת שלך שהיא חכמה מעניינת ונראית מעולה מתחילה לצאת עם מישהו. היא קצת מהססת בדייטים הראשונים אבל דייט מוביל לדייט והבחור נשמע ממש בעניין ואת מעודדת, אחרי כמה שבועות אתם נפגשים פעם ראשונה והיא כבר לגמרי בעניין, את בטוחה שאת הולכת לפגוש את פרינס צ'ארמינג ובמקום זה מגיע מישהו עם קול קצת צפצפני ואישיות די מעצבנת, נו מילא, שיעצבן אותה בבית, מה אכפת לך? אבל אז את מתחילה לשים לב שהחברה שלך קצת אחרת שהיא איתו, היא לחוצה או עצבנית, לפעמים שותקת בצד ולפעמים מנסה להשתיק את השיחה ואז אחרי כמה חודשים את מגיעה למסקנה שהיא יכלה למצוא יותר טוב ממנו ושהיא כנראה פשוט לא רוצה להיות לבד, שלא לומר לחוצת חתונה."

אולי בסוף זה הלחץ לחתונה שדוחף אותנו לקשרים לא מספקים?
"אני לא חושבת שמדובר רק על לחץ חיצוני או פנימי להתחתן, מנקודת המבט שלי אני חושבת שזוגיות עונה על צרכים שלא תמיד אנחנו יכולים לזהות מהצד. אין אף בן אדם שהוא 'מועט' ולכן אין 'הסתפקות במועט'. אני יכולה לתת לך דוגמא אישית. ההורים שלי גרושים וזמן קצר אחרי הגירושים אמא שלי מצאה זוגיות חדשה ואף פעם לא הבנו מה היא מוצאת בו ותמיד חשבנו שהוא לא ברמה שלה. ברבות השנים, אחרי שהיא נפטרה, הבנתי שהיא נתנה לו משהו שלא היה קשור להתאמה ביניהם, הוא נתן לה מקום שאף אדם אחר לא נתן לה. אנחנו לא יכולים לראות באמת מה הסיבה לבחירה."

אני מסכימה איתך שאף אדם הוא לא מעט, אבל מה שהוא נותן או מה שהאינטרקציה בינכם מייצרת כן יכול להיות מעט.
"זה נכון, ולא תמיד אפשר לתקן. אבל כשלוקחים אחריות בתוך הקשר וכשכל אחד מנסה לחולל שינוי בתוך עצמו, לאהוב את עצמו בתוך הקשר, להסתכל מה האדם השני כן נותן ולא רק מה חסר, עם עבודה קשה יחסים יכולים לעבור שינוי מהותי. אנשים הולכים למקום שלא טוב להם בו מתוך בחירה, אין בעיניי קשר לאיכות הבן זוג, יש בכך קשר בעיניי לערך העצמי של האדם, אם אני מאמינה שמגיע לי טוב אני אראה את מה שטוב עבורי ואם לא, זה המקום שבו צריך לטפל."

גפן מזכירה לנו דבר חשוב שקל לשכוח - שהכל בחיים קם ונופל על הערכה עצמית. אבל קל לדבר, והרבה יותר מסובך לבצע. אחת שהצליחה לעשות את השינוי המיוחל היא דקלה גנור שמש. דקלה היא אחת הנשים המצחיקות שתפגשו וגם אחת האמיצות, שלפני כמה שנים היא החליטה לפרק את הנישואים, ומתוך ניסיון אישי שלה הקימה את הקהילה הפייסבוקית המשגשגת "אחרי הרבנות זה יעבור", קהילה לגרושים גרושות שמאפשרת נחיתה רכה במציאות החדשה, בנוסף היא מעבירה הרצאה שנקראת "איך למצוא את המדוייק" וסדנה שנקראת "מדייקות", בקיצור הפכה את הלימון ללימונדה עם טקילה.

למה זה קורה לכל כך הרבה מאיתנו?
"כשאת בחורה בשנות ה20 או ה30 יש כל מיני מטרות זוגיות שאת מציבה לעצמך. ברגע שהקשר מחזיק כמה חודשים המטרה הופכת להיות יותר גדולה מהמהות - הנה הקשר מחזיק, הנה אנחנו רציניים, הנה נגור ביחד, הנה מתחתנים, המטרות שהצבת לעצמך בחיים הופכות להיות העיקר ולפעמים את מתעלמת מהקולות בתוכך שמאותתים לך שזאת לא הזוגיות הנכונה עבורך."

ומתי נופל האסימון?
"תראי, סביר להניח שאם רע לך מאוד בשלבים הראשונים של הקשר את תלכי, אבל לא הכל בחיים זה שחור או לבן. הגרוש שלי הוא אדם מדהים אבל הוא לא התאים לי ואני לא התאמתי לו, חיינו ביחד כמה שנים אבל ניהלנו יחסים שאין בהם תקשורת מעבר לניהול יומיומי של הבית, וביחסים שאין בהם צחוק או חברות, כדי להחזיק מעמד מישהו צריך להתכופף. וזאת הייתי אני. הקולות האלה היו בתוכי מהתחלה אבל זה לקח כמה שנים עד שבסוף הדברים צפו ביננו."

למה את מתכוונת שאת אומרת שאחד מבני הזוג צריך להתכופף בקשר?
"כאשר יש חוסר התאמה בין בני זוג במקום ליהנות אחד מהשני יש התעקשות לשנות אחד את השני כל הזמן. אנחנו רואים בהרבה מקרים נשים שנבלעות לתוך החיים של הבן זוג, החברים שלו, העבודה שלו, המשפחה שלו, נשים מתפקדות בתור המטפלת והמזכירה ואז מהצד אנחנו מגיעים למסקנה שהיא זאת שמתפשרת ושהיא יכלה למצוא יותר טוב ממנו."

מתי מגיע האיתות הראשון שמשהו לא עובד נכון?
"ההתפשרות נמצאת שם כבר בדייט הראשון. נשים חוזרות מדייט והן אפילו לא מתעמקות בעצמן כדי להבין אם הן מעוניינות בבחור, הן רק מחכות לראות אם הוא יתקשר. ברגע שהוא מתקשר הוא אופציה"

ממה נובעים דפוסי החשיבה האלה? הרי מדובר על בחורות שלא חסר להן דבר.
"זה בכלל לא קשור. בחיי הרווקות קשרים מסתיימים בדרך כלל מאוד מהר, רוב הקשרים נגמרים אחרי חודש ובחודש הזה כבר הכרתם, יש משיכה מינית, שיחות, את כבר שחררת איזה מעצור או שניים ואז הבחור נעלם והלב נשבר, הבטחון העצמי מתערער ומפעם לפעם יותר ויותר קשה לחוות את הכאב הזה."

אז מה האני מאמין שלך בקשר? מה את מעבירה לדור הבא?
"הרבה פעמים אנחנו מחפשים את השונה מאיתנו כדי לא לפגוש את עצמנו בתוך הקשר, אין דרך לקיים זוגיות בריאה וטובה עם חברות עמוקה והומור משותף בלי לראות דרכו את הדברים שאת אוהבת בעצמך. הדרך לדיוק זוגי עוברת רק דרך הדיוק האישי. לא משנה מי את ומה את, יחסים שבהם יש צד אחד שקובע את הנרטיב של הקשר, מתי נתחתן או איפה נגור וכמה ילדים יהיו לנו הם יחסים שקיים בהם ויתור גדול מדי. בתקשורת זוגית טובה ההחלטות האלה נעשות ביחד ואפשר לדבר על הכל. ברגע שהשתקת משהו בתוכך זה לא יעבוד בינכם, ובתוך פרק זמן כזה או אחר היחסים יתפרקו."