חתונה ממבט ראשון. קשת 12, צילום מסך
צילום מסך/קשת 12

רק מדלייה אחת? עוד דברים שגברים רוסים עושים מעולה

ענת ניסני

3.8.2021 / 14:00

ארטיום דולגופיאט ריגש מדינה שלמה עם מדליית הזהב שזכה בה עבור המדינה, ואנחנו נזכרנו בעוד כמה דבררים שבגללם מגיעה לגברים רוסים מדלייה אחת. או שתיים. לא שיש לנו משהו נגד הגבר הישראלי, אבל אח שלנו, יש לך לאן להשתפר

מערכת וואלה!

בדיוק לפני יומיים נזכרתי בגבר ההוא, שבטמטומי נפנפתי בלי לתת לו הזדמנות ראויה. קראו לו אולג, הוא היה ידיד של השותפה שלי למעונות. ביום שבו נפגשנו ישבתי לתומי בסלון, הוא נכנס לדירה יחד איתה, העיף מבט אחד בכמה ציורים שציירתי, שהיו תלויים על הקירות, ואמר: "וואו, מי ציירה את הציורים האלה, אני רוצה להתחתן איתה". "איי דו!" צעקתי מיד, ולא ברור ממה התלהבתי יותר - מהצעת הנישואים המפתיעה או מהגבר ששלף אותה, שהיה בבירור חתיך בצורה יוצאת דופן, ולאור ההתלהבות מה"יצירות" שלי - כנראה גם לקוי ראייה.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

יצאנו לדייט אחד שהיה ממש אחלה, אם נתעלם מזה שאני עדיין הייתי נעולה על האקס ששבר לי את הלב, ולא הראיתי עניין בשום מילה שיצאה משפתיו היפות. הנימוס והגינונים שלו עצבנו אותי וככל שהוא הביע בי יותר התלהבות ועניין, ככה הייתי יותר חסרת סבלנות. איכשהו, למרות זאת, הוא עדיין היה מעוניין בדייט שני אבל אני העדפתי לוותר, בתקווה שהאקס עוד יחזור. האקס, מיותר לציין, לא עמד בציפיות, ואני נשארתי בלי כלום. רק בדיעבד הבנתי כמה אולג היה מקסים, ולא רק חתיך, וכמה לא נתתי לו שום הזדמנות.

בתזמון מופלא עם זיכרון הדייט שלי עם אולג, הגיעה מדליית הזהב של ארטיום דולגופיאט וגרמה לי להבין שאמנם אני פספסתי, אבל הלקח שלי יכול לשמש את כל בנות ישראל. נכון, יש עכשיו הייפ מטורף סביב ארטיום וההישג המטורף שלו, והוא בהחלט ראוי, אבל כל הסיפור הזה הוא רק הוכחה נוספת שאין, ולא יהיו גברים כמו הגברים הרוסים.

חבר כנסת יואל רזבוזוב. ניב אהרונסון
כל זה, וגם מנומס ופותח דלתות/ניב אהרונסון

יש להם גינונים אירופאיים
זה הטיעון הכי אובייס שיכולתי למצוא, אבל זה שהוא נדוש לא אומר שהוא לא נכון. כשנתקלתי בגינונים של אולג בדייט זה אמנם הביא לי את הסעיף, וכולנו זוכרים גם את הקשר (המנוח, השם ייקום דמו) בין הדר לדניס מחתונמי, שהתחיל ברתיעה שלה בדיוק מאותם דברים, אבל אני אומרת לכן - זה רק כי התרגלנו לרע ואנחנו כבר לא יודעות להעריך. תחשבו כמה זה כיף לחיות לצד גבר שהרגלים כמו לפתוח לך את הדלת, להזיז עבורך את הכיסא כדי שתתיישבי או לכל הפחות לא להידחף לפנייך, הם פשוט חלק ממנו, וקורים באופן טבעי, בלי להתאמץ או לחשוב. זה לא מפחית מכבודכן, זה לא לוקח עליכן בעלות ולא כל קשקוש אחר שנועד להסביר את גלגולי העיניים שלכן, אתן פשוט נתקלות בפעם הראשונה במישהו שסופסוף מתנהל מולכן בנימוס.

הם משכילים וחובבי תרבות
ההשכלה והאומנות הם שני דברים חשובים מאוד בתרבות הרוסית, ומי לא הייתה רוצה לידה גבר משכיל וחובב תרבות? במקרה של אולג ההערכה (המופרזת) לאומנות (בשקל) הייתה יכולה להביא אותנו לחופה, אם רק הייתי קצת יותר בשלה לקשר חדש, אבל גם אם הנטיות האומנותיות שלכן לא יגרמו לו להתחייב, לפחות לגנים שלו יש משהו במשותף עם צ'כוב או דוסטויבסקי. כמובן שעל כל גן של צ'כוב עלול להתגנב גם איזה אחד של סטאלין, אבל היי, אף אחד לא מושלם, ומה זה נגיעה של צורר מול חיבה עמוקה לבלט?

עוד בוואלה!

הדיווה הלכה - נשארנו רק עם ארבעה טיפוסי גברים בבית

לכתבה המלאה
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין במהלך ריאיון ראיון טלוויזיוני במוסקבה 30 ביוני 2021. רויטרס
עצמות לחיים וגבריות מתפרצת/רויטרס

עצמות לחיים וגבריות מתפרצת של פוטין
כשאמרתי שאולג היה חתיך דיברתי על מטר שמונים של בלונד, עיניים כחולות, קוביות בבטן ועצמות לחיים גבוהות. ממש כמו פוטין, המשובחים שבגברים הרוסים מחזיקים במבנה גולגולת מעורר הערצה ושפע של גבריות מתפרצת, אבל לא כזאת שמתפרצת עם כיסא כתר פלסטיק ביד אלא כזאת שמתקלחת במי אגם קפואים ולובשת פרווה היישר מהדוב. אגב, לא חייבים להרחיק עד ההנהגה הרוסית בשביל להתפעל מרמות הטסטוסטרון ולהחפיץ, כשכאן בכנסת ישראל יש לנו את יואל רזבוזוב, שר התיירות המרשים ביותר בתולדות המדינה שכנראה אוכל כרישים על הגלשן כנשנוש, וכמובן את התגשמות הסקס אפיל הרוסי במלוא הדרו - לא, אני לא מדברת על יולי אדלשטיין אלא על אביגדור ליברמן, שאמר פעם: "זה לא הזמן לנבוח, זה הזמן לנשוך", ואני מאמינה שהוא באמת התכוון לזה, כפשוטו.

הם שאפתנים והישגיים
החינוך הרוסי, כך אומרים, הוא חינוך נוקשה, אבל מה לעשות שהוא מביא תוצאות? תסתכלו על ארטיום, עם מדליית הזהב הראשונה של ישראל בתחום התעמלות הקרקע ותחשבו כמה משמעת עצמית, התמדה ושאיפה למצוינות היו צריכות להיות שם, ולאן הילדים שלכם יוכלו להגיע כשאבא שלהם, בתפקיד השוטר הרע, יחדיר בהם את הערכים האלה בזמן שאתן, על הדרך, תרוויחו את המעמד של השוטר הטוב. לפי הדיווחים, אבא של ארטיום הגיב לזכייה בהמון התרגשות אבל גם במשפט: "הוא היה יכול לעשות יותר טוב", ולמחרת קם בבוקר והלך לעבודה, כרגיל. זה, גבירותיי, בדיוק מה שיביא אותו גם לאולימפיאדה הבאה, רק לא בטוח אם תהיה שם עוד מדליה או התמוטטות. לא אמרתי שהיתרונות לא מגיעים עם מחיר.

ליברמן. אתר רשמי, מערכת וואלה!
תגידו מה שתגידו, הוא גבר גבר/מערכת וואלה!, אתר רשמי

הם לא חיים בסרט שהם שייח אמירתי
אחד האפקטים הנלווים של החינוך הרוסי הוא שהגברים הרוסים שמתחנכים על ברכיו הם ממש לא מפונקים. בניגוד להרבה גברים ישראלים, הם לא שמעו כל היום שהם "הנסיך של אמא" והתרגלו להיות השייח' של הבית, שאמא שלו, ואחר כך זוגתו - עושות בשבילו הכל.

נותנים המון כבוד לאמא (ולסבתא)
אחת הקלישאות הכי גדולות אומרת שאיך שהגבר שלך מתייחס לאמא שלו - ככה הוא יתייחס גם אלייך. כדרכן של קלישאות, יש בה כנראה יותר משמץ של אמת ולכן החינוך הרוסי זוכה לעוד נקודות. היחס לדורות הקודמים מקבל מקום מאוד משמעותי בחינוך הרוסי, והקשר עם האם הוא לרוב קשר קרוב, מכבד ואוהב. חשוב, כמובן, להיזהר מקלישאות נוספות כגון: הקשר הקרוב מדי עם האם (עיין ערך דניס מחתונמי ואמא שלו) וקלישאת הסבתא בסלון, משתיהן מומלץ להתרחק, על אף כל שאר היתרונות.

הם יודעים לחיות
כשהם שותים - הם שותים, כשהם אוכלים - הם שמים מיונז ועפים על החיים, כשהם אומרים שהם חוגגים נובי גוד "סתם בבית של חברים" - זה נשמע יותר מטורף מכל מסיבת סילבסטר המונית, ואפילו כשהם כבר ממש הסתדרו בחיים ויש להם המון כסף, הם לא סתם עשירים - הם אוליגרכים. מה עוד צריך בחיים, תגידו?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully