אייל ברקובר בלי חולצה. אינסטגרם, צילום מסך
צילום: אינסטגרם, צילום מסך

הדיווה הלכה - נשארנו רק עם ארבעה טיפוסי גברים בבית

אם לשפוט לפי בית האח הגדול והגברים שנמצאים בו, אורן חזן, עומר ברזני, אייל ברקובר, או ג'קו אייזנברג, אלה חמשת טיפוסי הגבר הישראלי שיש למציאות להציע, ולנו, הרווקות אין הרבה סיבות לאופטימיות

האח הגדול הוא נהר שטוח - פלטה, ראי קריסטלי, כר שיקופים למלאן דברים. בנקודה הזו בזמן, הבית פורס יפה יפה - אב-טיפוס אחר אב-טיפוס של גברים, בנים אם נדייק. שיהיה ברור, נכון לכרגע, כמו שעושה מראה לא מחמיאה, אלה חמשת הפרוטוטייפים הגבריים שיש לעולם להציע.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

כאילו שלא הספיקה לנו קורונה שהתיישבה לנו על הצוואר שנה וחצי, טינדוש, קיופיד, אלפא או זיבי - זה הפרצוף של קיץ 2021! *סליחה, פרצופים. היערכו, אחיות, הרשימה קצרה ומעציבה עד גיז'דור.

עוד בוואלה!

תודח כבר: זה למה אי אפשר לראות יותר את אייל ברקובר

לכתבה המלאה

הטרובדור ההלום - א לה ג'קו

הטרובדור ראה עולם, את הסחלה של העולם ליתר דיוק. החיים הלמו בו והוא יודע את זה ורוצה שגם אנחנו נדע את זה. הבן אדם ישן על ספסל לא פעם, סביר שעל הספסל במסדרון הכי מקפיא, באחד העם מתחת ל'כלבו שלום', בדצמבר. הוא חלוש, אינו מסוגל לשאת את קצוות הרגש של עצמו ואינו משוכנע שישנה אשה שתוכל לשאת אותם במקומו, הוא צודק. טרובדורים, הלומים או לא, שרים נחמד או פחות, תמיד שרים אמת.

סימני זיהוי:
מבט סדוק, תסרוקת ברית חדשה, יציבת בית לחם, ריח קרקפת של חדר אוכל - אשפוז יום,
עננת עצב, ט.ה משרה הרבה עצב.

מרחבי מחיה:
שדרות וושינגטון. מרפאות יום. בתי מרקחת של הקופה. שער 7/3, בניין A - דיזינגוף סנטר. סביחיות. יוגה חינמי בצ'ארלס קלור.

נוכחות ווירטואלית:
נתחיל בפיזית, נאתר דופק, נתקדם משם.

האשה שיכלה:
אולי, אולי כפילת הילה קורח, אבל למה לה.

נמסיס:
אנשים עם תלוש.

גילטי פלז'ר:
להרהר באופטימיות על תחילת שנה עוקבת.

הנובו-אופורטוניסט - א לה חזן

את נ.א שומעים. כל הזמן שומעים. לא מפסיקים לשמוע. לנובו קול מהדהד של ביעותי ארבע לפנות בוקר. האופורטוניסט החדש נולד להתיש: אותנו, את עצמו ואף את הטבע. הוא חולם והוזה בגדול - כלומר מטופש גדול, משהו כמו: "שיחקתי שבע-בום עם קדאפי...". האופורטוניסט מיליטנטי, חי מחוץ לתודעתו. הוא חי כותרות, נראות וסמלי סטטוס ותמיד יהיה הכי רחוק - מלהבין סיטואציה, מאיזון, משקט, מלנשום, מעצמו. נובו א. כמו גליצ' אוטואימוני, תוקף ותוקף את שלו.

סימני זיהוי:
מבט מרצד, רולקס עם תעודות, מפר מרחב אישי, מדבר קרוב מידי, מצב שיורק תוך החלשה,
רוצה שתקשיבי ותתני לו לדבר, בלי להפריע, רק הוא עכשיו מדבר.

מרחבי מחיה:
חונק את הרולטה בבורגס. בודק נכסים בכוכב הצפון. מפגש הסטייק. בורקס עמיקם. מזנון הכנסת.

נוכחות ווירטואלית:
מטקבק אינקוגניטו ללא הרף.

האשה שיכלה:
מישל ויסאז' בעולמי, אופירה אסייג בלוקלי.

נמסיס:
נשות מחסום ווטש. קל.

גילטי פלז'ר:
סניפי 'ריקושט'

הומוגני-לץ-מגרד-בראש - א לה עומר

מ.ל.מ.ב - ליהוק פיקס להשלמת מועבט. מצחיק פטירה אתו, רפוי אתו, מאוורר אתו, ו-הכי מעושן אתו.
המזרח לץ עמה, עמה פחות משנדמה לך, עמה יותר משנדמה בעיניי עצמו. הלץ-מגרד, עושה סימנים עם הידיים של שארי אלפא. כי הוא עובד עבודת כפיים, אבל הוא עושה את זה רע. כי הוא מחובר למזרחיות שלו, אולם אינו עמיד, יציב או חסין. כי הוא רואה נשים ומחמיא להן, כלומר מחמיא לכולן-כולן, עד שתרגישי אחת מאלףK. מגרד בראש הוא אד של גבר, געגוע לאדם ראשון שאיננו עוד.

סימני זיהוי:
מבט רוחבי פזור-שתול, חולצת T מעומלנת, בדרך אל או מ-"התארגנות", נקי, מריח פרש תמידית, הניח הבוקר תפילין, משרבב את שם השם לשיחות על התקנה זריזה ("לא סיפור") של קיר גבס, מתמוגג מבתים עם שני כיורים, מחזלש עימותים, גם כאלה סופר עקרוניים.

מרחבי מחיה:
קהילתי נייח. בחצר. במטבח. בספה. בשירותים. בספסל, בפיס. בגלידה ('גולדה'). בפיצוציה.

נוכחות ווירטואלית:
שיעורי תורה בזום.

האשה שיכלה:
סובייטית נטולת חשומה וחמלה.

נמסיס:
אנשים שמסתובבים ומספרים לכולם ששרצים זה ממש טעים.

גילטי פלז'ר:
טלנובלות טורקיות.

הדוש-דיווה - א לה אייל ב.

ד.ד יתיישב בצל. כשתעזי לבקש אף את - פחות שמש או מזגן, הוא יגלגל עלייך עיניים ויאמר בטון חתולי שהוא רוצה גם לעשן. אני זוכרת השלכות של עודפי אסטרוגן (יותר מידי טופו, לא משנה עכשיו), אצל דושי זו אולי בעיקר אבקת החלבון, עם וללא קשר, אסטרוגנית, זה מרגיש לי זהה. וול, אחרי שוויתרת ואת מחכה לקרפצ'ו עם לחי אחת בשמש, הוא יעלה עניין שפגע בו. ככה משום מקום, תחושי כמו לכודה, תוך משפט שדה פרוביזורי באבן גבירול. הדיווה פגוע: "נכנסת לטמבוריה לפניי ולא החזקת את הדלת. זה לא בסדר. את היית לא בסדר. ראיתי משהו שלא אהבתי. לא אהבתי". חבל שהפירמידה ההפוכה בקו ישיר מול 'הבראסרי' של תומרקין לא מתנדנדת, הייתי אוספת ת'עצמי, חוצה וממתינה תחתיה לקריסה.

סימני זיהוי:
מבט מרוקן-נבוב, שזפון, ורידי גפיים, תחזוקת שיער גבוהה, בגדי ספורט ממותגים הדוקים, פרוצדורות לייזר/בוטוקס/ניתוחים/מילויים וכו'.

מרחבי מחיה:
מכון. תודעת מכון.

נוכחות ווירטואלית:
איפ, לא נח.

האשה שיכלה:
גרופית בלבד.

נמסיס:
פחמימה.

גילטי פלז'ר:
הלבנת פי טבעת. ותמר.

הנשמה - א לה תמיר

הנשמה אוהב אותך, בנים הוא אוהב יותר. הוא טוב, כל כך טוב שזה עובר מרצה. אפשר לסמוך עליו
בעניינים של הקשבה ותמיכה, אבל שכחי מהתגייסות עצמונית בעת מלחמה. קונפליקט שולח אותו באוטומט לפינה, עם אצבעות באוזניים. נשמות חותרות לשלום סטטי.

סימני זיהוי:
מבט רך, תנועת גוף אמורפית לא מוחזקת, לרלרת סרק בטופ, ויקיציטוט על: 'אחד העם 1', 'אחד העם 101', 'הנוכלות', 'זאת וזאתי', 'קופה ראשית'.

מרחבי מחיה:
מעגלי נשים.

נוכחות ווירטואלית:
לייקים מלוא החופן.

האשה שיכלה:
עממית עם לב זהב.

נמסיס:
נו באמת.

גילטי פלז'ר:
מציצת אצבע תוך מישוש יריעת לטקס.


רואים? הזהרתי, מעציב.

  • האח הגדול

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully