"נפרדנו לפני חודשים ואני לא מצליחה להמשיך הלאה"

הרשת החברתית 4Girls מספקת לנערות בגילאים שונים מקום מפלט, מרחב מוגן, וקהילה תומכת ואוהדת ברגעים הסבוכים יותר של החיים, וגם ברגעים הפשוטים והשמחים. שי ש., בת 17 וחצי פעילה באתר כבר ארבע שנים, קיבלה שאלות אנונימיות מבנות באתר, ומייעצת להן מנסיונה האישי.

*הטקסט נערך באופן מינימלי בלבד, כדי לשמור על רוח הדברים אותנטית במלואה

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

לפעמים אני מרגישה שאין לי שום פרטיות בעולם הזה. אחותי הקטנה איתי בחדר וזה ממש מעצבן! ניסיתי לדבר עם ההורים.. כלום לא עזר. התייעצתי עם חברות מפורגירלס, ניסיתי מה שהן אמרו וזה לא עובד. ההורים שלי אומרים: "אנחנו לא מהמשפחות האלה שמפרידות בין אחים. הכי כיף לגדול ביחד!" אבל זה ממש לא נכון. לא במקרה שלי. אני צריכה את הפרטיות שלי, את השקט שלי..
מה לעשות?


פרטיות היא באמת דבר חשוב, במיוחד בגיל ההתבגרות. יש שלב שפתאום דברים שהרגשנו בנוח לעשות מול ההורים או האחים כבר לא מרגישים לנו בנוח והצורך למרחב פרטי גדל. חשוב לי להגיד לך שלהורים קשה מאוד להבין את זה ולוקח להם זמן. מבחינתם את הבת שלהם וזאת אחותך ואתם משפחה והם אוהבים אותך, אז מה הסיבה שתצטרכי חדר משלך? להורים קשה לקבל את זה שהילדים שלהם פתאום מתחילים לנהל חיים שהם לא שותפים להם, וזה טבעי ובסדר. הייתי מציעה לך קודם כל להבין את זה, שזה תהליך של הבנה שלא פשוט להם, הם צריכים לוותר עלייך טיפה במובן מסויים, והחדר הוא רק הטריגר של זה.

הייתי מציעה לך לשבת איתם ולהסביר להם בשקט, בלי צעקות, את המצב, להגיד שזה לא נגד אחותך בשום צורה אלא שאת גדלה וצריכה ספייס משלך. אם הם לא יקשיבו תחכי כמה זמן ותנהלי את השיחה הזאת שוב, בסוף זה יחלחל.

חייבת לציין שכל מה שכתבתי רלוונטי רק אם יש חדר פנוי בבית. אם חדר לבד תלוי בלשפץ את הבית או לעבור דירה זה שיקולים של ההורים שלך שקשורים להרבה דברים, בעיקר כסף, והם לא יכולים לקבל החלטות כאלו רק בשביל שיהיה לך חדר משלך. במקרה כזה צריך להסתדר עם מה שיש, ואז הייתי מציעה לך ליצור לך פינה משלך בחדר. בעזרת שידות וארונות או שינוי של הצבע בקיר לעשות איזשהיא הפרדה בין החלק שלך בחדר, של אחותך ושל שתיכן.

אני (בת 16) והאקס שלי מכירים כבר כמעט שנתיים מאז שעברתי לבית ספר שאני נמצאת בו עכשיו. מהר מאוד התקרבנו והתחלנו לצאת אבל הוא נפרד ממני אחרי כמה חודשים. כל הסגר הראשון לא דיברנו בכלל, אבל כשיצאנו מהסגר התחלנו לראות אחת את השני במפגשים חברתיים וחזרנו לדבר לפעמים אבל שום דבר רציני. אני לא יודעת להגיד אפילו מתי חזרנו באופן רשמי.

פשוט התקרבנו והתקרבנו, ובשלב מסויים היה כבר ברור שאנחנו ביחד. זה הרגיש לי כאילו הבעיות שהיו לנו אז כבר לא רלוונטיות והכל היה דיי מושלם. היינו ביחד כמעט שנה ובאפריל הייתה לנו שיחה רצינית כזאת וסיפרתי לו על דברים מינורים שהציקו לי בכמה שבועות האחרונים ואיכשהו התחילו לצוף עוד דברים שבכלל לא ידעתי שקיימים אצלי ואצלו, ואחרי יומיים קשים נפרדנו בסוג של הבנה הדדית שזה הדבר הנכון לעשות, רק שאני התחרטתי על ההחלטה הזאת רגע אחרי שהיא קרתה.

ניסיתי לדבר איתו מאז כמה פעמים, והוא עדיין חושב שזה נכון לא משנה כמה אני מנסה לדבר איתו בהיגיון (שזה מוזר, כי הוא ההגיוני מבין שנינו). מאז עברו כבר ארבעה חודשים ואני לא מצליחה להמשיך הלאה, הוא באמת הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם הזה ואני באמת לא יודעת מה לעשות.

פרידות הן דבר קשה. במיוחד אם מערכת היחסים הייתה ארוכת טווח וקרובה מאוד. ממה שאת כותבת אני מבינה ששניכם אוהבים אחד את השנייה אבל לא מצליחים לגרום לה לעבוד מסיבות כאלו ואחרות.
אני מצטערת לשמוע שהוא לא מרגיש שיש על מה להילחם כשאת עדיין מרגישה שיש ואני לגמרי מבינה את הרצון והצורך שלך להילחם על בן אדם שאת אוהבת.

אבל, ויש אבל, אם אין הדדיות זה לא שווה כלום, את לא יכולה ללכת ראש בקיר ולהילחם על בן אדם שלא מעוניין להילחם עלייך, את שווה יותר מזה. עם כמה שאת אוהבת אותו ואני בטוחה שגם הוא אהב אותך, אם מערכת היחסים הזאת לא צלחה פעמיים, היא כנראה לא תצלח. טוב שאת מנסה להמשיך הלאה, וברור לי שזה לא קל. קחי איתך את הזיכרונות הטובים והדברים שלמדת מהזוגיות הזאת ותשתמשי בהם במערכות היחסים הבאות שלך. תני לעצמך עוד זמן ותאמיני שבסופו של דבר תמצאי מישהו שיהיה מוכן להילחם עלייך.

שי ש. shai.stn היא יועצת ברשת החברתית לנערות 4Girls, המקום לשתף בו הכל ולהישאר אנונימית

קצת על שי ש.
אני שי, בת 17 וחצי, עולה ליב' ופעילה באתר פורגירלס כבר ארבע שנים. אני רוקדת מגיל צעיר מאוד ומלמדת ריקוד כבר כמה שנים, כותבת מאז שאני זוכרת את עצמי, עוסקת הרבה במוסיקה בשנים האחרונות, במגמת תיאטרון ומתכוונת לביים שנה הבאה (מחזיקה אצבעות!). אני אוהבת מחזות זמר מצד אחד ומוסיקה אלטרנטיבית מהצד השני ככה שהאישיות שלי די מגוונת.

אבל למרות שאני יחסית צעירה יצא לי לעבור הרבה בחיים, אם זה מעבר לחו"ל, למידת שפות חדשות, קשיים עם חרדות ודיכאון, מערכות יחסים לא בריאות, יציאה מהארון, נידוי חברתי ועוד. אני באמת מרגישה שחוויתי מספיק בשביל שאוכל לנסות לייעץ לכן עם הבעיות שלכן ולספק מעט מהידע שצברתי."