בריטני ספירס. אינסטגרם, צילום מסך
צילום מסך/אינסטגרם

עידן הפטמה: כוח ועוצמה נשית או חולשה וחוסר ביטחון?

עודכן לאחרונה: 4.8.2021 / 11:25

יש הרבה דרכים לפרש העצמה נשית, כפי שמוכיח הויכוח המתוקשר האחרון שניהלו נטלי דדון ועדי לאון, הדיעות בציבור עדיין חלוקות, ופעולה כמו פרסום תמונה חושפנית של עצמך יכולה להתפרש כעוצמה, אבל גם כהיפך הגמור - מה באמת עומד מאחורי הצורך להתפשט?

מעריציה של בריטני ספירס מחוץ לבית המשפט בלוס אנג'לס/רויטרס

אחד הוויכוחים הגדולים ביותר שאני מנהלת על עצמי, עם חברות שלי וגם (בתוך הראש שלי בלבד) עם עדי לאון, הוא לגבי השאלה האם נשים שמעלות תמונות חושפניות לאינסטגרם עושות את זה מתוך מקום של חולשה, או דווקא מתוך מקום של עוצמה נשית וחגיגת הגוף.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

תמיד חשבתי שיש הבדל מהותי בין אינסטגרם לצילומי אופנה חושפניים - בזמן שבצילומי אופנה יש צלם ולקוח שמחליטים איך הולכת להיראות תמונה מסוימת, כשמדובר בחשבונות אינסטגרם - האישה היא זו שמחליטה מה להעלות וכמה לחשוף, ואני, אישית, תמיד חשבתי שכשמדובר בתמונות חושפניות שאישה מחליטה להעלות בעצמה, מדובר בחגיגת גוף, ב"לקיחת הכוח לידיים" ובאופן כללי במשהו שמזכיר פוסט פמיניזם מודרני ועוצמתי הרבה יותר מחוסר ביטחון.

עד שראיתי את בריטני ספירס.

למי שלא מעודכן ברכבת ההרים המטורפת שעוברת על ספירס, אקצר: מסתבר שבריטני נמצאת תחת האפוטרופוסיות של אביה כבר מעל לעשור. היא לא יכולה לנהל את כספה, את הקריירה שלה וגם לא את הגוף שלה מבלי לבקש אישור. במהלך המשפט התגלו אינספור פרטים מזעזעים על השליטה שיש לאביה, החל מהתקן תוך רחמי שמותקן בגופה ושלא מאפשר לה להיכנס להריון למרות שהיא רוצה, ועד לשליטה על צריכת הקפה שלה. לאחרונה בריטני חוותה ניצחון קטן - הזכות לבחור את הייצוג המשפטי שלה מאז תחילת האפוטרופוסיות, מה שהביא אותה לשכור את שירותיו של עו"ד ס' רוזנגרט. אבל הדבר שקרה מרגע הניצחון, הוא העובדה שספירס התחילה להעלות תמונות חשופות במיוחד לאינסטגרם שלה.

מי שעוקב אחרי ספירס רגיל כבר לרמת טרלול מסוימת - משפטים סתומים, ריקודים מול המצלמה וצילומי מסך לא מובנים הם חלק מהשגרה, אבל תמונות טופלס כשרק כוכבים קטנים מכסים את מה שאינסטגרם אוסרת לפרסם הן עליית מדרגה. אני מודה שרגע אחרי שראיתי את התמונה חשבתי לעצמי שבריטני כנראה איבדה את זה סופית, ואולי באמת היה צורך באפוטרופוס כדי לרסן את מה שהולך להגיע, או שמא זו בעצם חגיגת הניצחון שלה - החופש לעשות את מה שהיא רוצה. הרי כולנו גוללות את האינסטגרם ונתקלות באינספור תמונות של נשים בכל הגדלים והגילאית במינימום בגדים, אז האם זו באמת בעיה?

בתור מי שכמעט ולא הולכת עם מחשופים, תמיד הערצתי קצת את הנשים שמעזות להצטלם בבגד ים, עם מבט מצועף ומפוצץ ביטחון. אני נהנית לראות נשים עם גוף מדהים ואפס בושה בפיד שלי, וזה תמיד נראה שיש להן ביטחון שלי לעולם לא יהיה. וזה הויכוח שאני מנהלת מדי פעם - האם מדובר בכוח, או חולשה?

כדי להבין מה בדיוק עומד מאחורי הרצון להעלות תמונות חשופות במיוחד למאות, אלפי ולעיתים מאות אלי עיניים פניתי אל לימור ספקטור, דיאטנית קלינית מומחית שמספרת שהשיחה על קבלת הגוף והעלאת תמונות חשופות לרשתות עולה אצלה בקליניקה באופן קבוע, יחד עם תחושת הצורך, ואפילו החובה להעלות תמונות כאלו.

"זה אחד מהדברים שאני רואה נשים מציבות לעצמן ממש כיעד - אני צריכה את התמונה בביקיני." אומרת לימור. "מניסיון, זה בדרך כלל מגיע דווקא קצת ממקום של חוסר ביטחון. זה אולי נראה לנו שאלו נשים שיש להם המון ביטחון עצמי, אבל הרבה פעמים זה ממקום של צורך באישור מגורמים חיצוניים, הרצון לקבל את הפידבקים הטובים לאיך שאני נראית."

היא מסבירה שבהמון מקרים זו דרך פשוטה ומהירה עבור נשים לקבל סרטיפיקציה מהחברה לכך שהן בסדר, שהן כמו כולם. "כשעולה תמונה חושפנית בלי תוכן אנחנו מבינים שזה בהרבה מקרים נטו בשביל להשיג לייקים" אומרת לימור, "ומה זה להשיג לייקים? זה לקבל אשרור מהציבור, מהעוקבים, שאני שווה." היא מסבירה, "הרי תמונה בביקיני בלי תוכן, רק עם אימוג'י של לב, תגרוף אלפי לייקים. זה מבחינתן משהו שמתחזק את הביטחון העצמי - מספיק שאני אהיה יפה."

ספקטור מבדילה בין משפיעניות שעבורן מדובר בעבודה - כמו דוגמניות בגדי ים למשל שמקדמות מותג, וגם לבין משפיעניות "עגולות" יותר, שמעלות גם צלוליט וגם ימים פחות טובים לצד הימים הטובים בהן הן חוגגות את הגוף, ולא בניסיון להראות שהכל אצלן מושלם. "יש נשים שכן נמצאות במגמה של 'אני לא משתמשת רק בפילטרים ורוצה להוציא עיניים' ולשם העולם צריך ללכת. הן מראות גם את החושפני וגם את האמת," היא אומרת, "וזה זה בד"כ מגיע ממקום של ביטחון. הן לא מפחדות להראות את זה כי הן יודעת מה הן שוות."

לגבי ספירס, ספקטור מציעה הסבר שונה מזה שאני חשבתי עליו - היא לא משתגעת, וגם לא חוגגת את החופש שלה. אלא פשוט מנסה בכל דרך הישאר בתודעה. "היא קיבלה סוג של כוח, בוסט לביטחון העצמי - היא ניצחה, אז היא לא צריכה להסתתר." היא מציעה הסבר, " גם פה לדעתי זה סוג של חוסר ביטחון, היא זמרת ויש לה מה לתת אבל האינסטגרם זה לא המקום שבו היא מפרסמת שירים (ספירס הודיעה שגם לא תופיע בעתיד הקרוב) והיא עדיין שייכת לעולם של המודל החיצוני, זה שהיא זמרת זה לא מספיק - היא צריכה להיות גם יפה. היא לא מהזמרות הצעירות אז היא בטח מנסה להוכיח כמה היא עדיין רלוונטית, כמה היא עדיין חלק מהברנג'ה. אם היא לא היתה צריכה להוכיח את עצמה היא לא היתה עושה את זה, אבל זה נראה שהיא במקום שבו היא מפחדת לרדת מהשיח - אז עוד תמונה פרובוקטיבית ועכשיו עם החזה בחוץ, זה פחד להיעלם מהתודעה כי היא כבר לא חזקה." היא פוסקת.

אנחנו אולי אף פעם לא נדע מה עומד מאחורי תמונה חשופה - בהרבה מקרים גם לא אם אנחנו אלו שמעלות אותה. אולי נספר לעצמנו שהמטרה היא לחגוג את הרגע כשאנחנו מתעלמות מהלחץ "להרגיש בסדר" שדוחף אותנו, או פשוט הרצון לקבל אישור. אבל נראה שהשאלה שבאמת חשוב לשאול רגל לפני שלוחצים על הUPLOAD היא האם זה מגיע מתוך רצון לגרוף לייקים בדרך הפשוטה והמהירה ביותר, לקבל ביטחון מבלי שנצטרך להשקיע בתחומי עניין או בשיח, או מתוך תחושה שמדובר ברגע שאנחנו פשוט רוצות לחלוק? ואם זה פשוט עוד רגע, האם אנחנו מספיק אמיצות כדי לתעד גם את הרגעים הפחות טובים?

לימור ספקטור: דיאטנית קלינית מומחית לירידה במשקל ואורח חיים בריא לנשים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully