נער דתי מתפלל. ShutterStock
צילום: , ShutterStock

"מתחת לכיפה של בעלי הסתתר אדם בוגדני ושקרן"

שני מקרים של גירושין של נשים דתיות מבעל בוגדני כמעט הסתיימו בשלילת הזכויות שלהם והאשמת הקורבן. עורכי הדין אוהד הופמן ודניאל פרידנברג מסבירים את ההבדלים הגדולים בין סכסוך משפחתי חילוני, לבין דתי

מי ומה מונוגמיה (AP, Reuters, Getty Images, Shutterstock)

"השמים נפלו וכל עולמי חרב עלי באחת" מתארת יעל (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), "הגילוי פשוט ריסק לי את מסלול החיים הנורמטיבי שבו אני מתנהלת מיום היוולדי ובבת אחת אני - אישה משכילה עם 3 תארים ועבודה מכובדת שמנהלת עשרות עובדים - מצאתי את עצמי מפורקת וחסרת אונים, אבל זה היה עוד כלום לעומת התקופה של ההליכים המשפטיים שהתחילו מיד בסמוך".

את האינסטגרם ואת הפייסבוק שלנו כבר ראית?

השבר של יעל איננו חריג, המאפיינים שלו זהים כמעט לחלוטין לכל אישה שגילתה שבעלה מנהל מאחורי גבה רומן אסור ומשם נאלצה להיגרר למאבקים משפטיים, אבל אצל יעל היה מאפיין ייחודי - היא משתייכת למגזר הדתי, מה שמעורר קשיים אינדיבידואליים נוספים על השבר הנורא של פירוק התא המשפחתי.

עוד בוואלה!

חתונה ממבט ראשון: הפרק שבו קארין לא עברה שום שינוי

לכתבה המלאה
(צילום: ShutterStock)

את יעל, כיום כבר גרושה ואם לשלושה אנחנו פוגשים ביחד עם רחלי - חרדית בת 42 שמצויה בעיצומם של הליכי הגירושין מבעלה ואבי חמשת ילדיה. שתיהן נגררו להליכים משפטיים בעל כורחן: יעל גילתה ממש במקרה שבעלה בוגד בה עם סטודנטית חילונית וצעירה, ולאחר שהתעמתה איתו הוא מיהר לקבל ייעוץ משפטי שבעקבותיו פתח מיד בהליכים מכוערים בבית המשפט לענייני משפחה. רחלי הרגישה שמשהו לא בסדר אצל בעלה, ואז שכרו הוריה - אנשים מבוססים - חוקר פרטי שגילה כי חזותו החרדית של בעלה איננה עולה בקנה אחד עם אורח חייו החילוני לחלוטין מחוץ לבית וכי בנוסף הוא נוהג לפקוד בקביעות ומדי שבוע מועדוני חשפנות וחדרי אירוח אינטימיים באזור המרכז. "להפתעתי הרבה גיליתי כי מתחת לכיפה ולזקן של בעלי הסתתר לו אדם בוגדני ושקרן. כל הנסיעות הליליות ל"שיעורי תורה" התבררו כפגישות אינטימיות". ההורים מיהרו לשכור עבורה עו"ד שפתח בהליכים מתאימים בבית הדין הרבני, שם החליט הבעל לא רק להתכחש להוכחות של החוקר הפרטי אלא גם להאשים את רחלי בהאשמות מכוערות חסרות בסיס.

מקרים אלה מחדדים ומדגישים את הקושי הייחודי לציבור הדתי בהליכי גירושין. יעל גילתה את הרומן של בעלה ממש במקרה כשנחשפה לתכתובת דוא"ל שקפצה במחשב האישי שלו כאשר השתמשה בו בנוכחות חברות. הגילוי המרעיש עשה כנפיים והשמועה פשטה כאש בשדה קוצים. "איסור לשון הרע והציווי מהתורה "לא תלך רכיל" נשכחו כלא היו" אומרת רחלי, "כל הקהילה וכל בית הכנסת דש בעניין תוך שכל אחד מוסיף "תבלינים" משלו לסיפור האישי שלי שכבר מזמן יצא מכל פרופורציה". מרכז החיים החברתי של יעל, שהתנהל סביב הקהילה בבית הכנסת והחברים הקרובים מהשכונה - זה שהיה אמור להקנות לה עוגן ויציבות - הפך עבורה למקום האחרון שהיא רוצה להיות בו.

"מבטי החמלה והרחמים מוציאים אותי מדעתי, ולעומתם קיימים את אלה שמצדדים בסיפורים ששמעו מהגרוש שלי ואשר מטילים בי דופי. החברה שהיתה אמורה לשמש לי משענת ותמיכה, הפכה עבורי למקום קר ומנוכר". השיא, היא מספרת, היה באחד החגים כאשר הגבאי קרא לבעלה (דאז) להגביה את ספר התורה. למרבה הצער, אותו ספר תורה נתרם ע"י אחד מחברי הקהילה שלא ממש חיבב את הבעל וחשב שלא ראוי שהספר יימצא בידיו, מה שחולל מהומה מאוד לא מכובדת שהגיעה לתגרת ידיים.

(צילום: ShutterStock)

"ובכל הזמן הזה אני והבנות הקטנות שלי יושבות בעזרת הנשים, צופות במבוכה כאשר כל הנשים סביבי לא יודעת לאיזה כיוון להסתכל. אלמלא הבושה והטראומה שחששתי לגרום לבנות, הייתי בורחת משם ולא חוזרת לעולם".

אצל רחלי הסיפור אפילו יותר מורכב: בעקבות מחלוקת על חלוקת הזכויות בדירת המגורים (שאת רובה המוחלט מימנו הוריה), הבעל מסרב לצאת מן הדירה והיא עדיין נאלצת לחלוק את חדר השינה שלה עם בעלה, שכן מדובר בדירה קטנה שאיננה מאפשרת חלוקה שונה. "ההליכים מתנהלים בבית הדין הרבני בעיר, שם עובד אחד מחברי החסידות שלנו כך שאני לא משלה את עצמי לרגע. אין לי ספק שכולם יודעים על ההליכים, אבל המגורים המשותפים רק מעוררים את סימני השאלה ומכאן עלינו על המסלול המהיר לתיאוריות קונספירציה שמגיעות לאוזניי". העובדה שהבת הגדולה כבר מצויה ב"שידוכים" - היא נפגשת עם בחורים למטרות חתונה - גרמה לרחלי ולבעלה להבין את הצורך בדיסקרטיות, שהרי במגזר החסידי הליכים שכאלה יכולים למנוע מן הבת להשתדך עם בחור איכותי, אבל את הסכסוך היצרי והטעון שמתנהל בבית הדין הרבני קשה מאוד להסתיר.

עורכי הדין דניאל פרידנברג ואוהד הופמן ממשרד "הופמן & פרידנברג" המתמחים בענייני משפחה וירושה מסבירים כי בציבור הדתי קיימים קשיים ייחודיים בהליכי גירושין: המסלול הנורמטיבי בציבור הדתי שם דגש על התמסדות והולדת ילדים. חשוב לרכוש השכלה ומקצוע, אבל הכל נועד לשרת את המטרה של הקמת משפחה וחיים ברוח התורה וההלכה.

בעוד שאירועים של בגידה או פירוק התא המשפחתי יכולים להתקבל בציבור הכללי כאירועים מצערים שפשוט מתרחשים לעיתים, הרי שהציבור הדתי יתקשה להכיל אותם. "אדם דתי שיושב בבית הכנסת ושומע את הקריאה בספר התורה שאוסרת על מעשים מסוימים, ירגיש אי נוחות רבה מאוד נוכח הידיעה שלידו יושב אדם אחר שלא כיבד את אותם איסורים" מסביר עו"ד פרידנברג.

מימין: עו"ד דניאל פרידנברג, עו"ד אוהד הופמן (צילום: יעל כהן)

רחלי מסבירה כי לא רק איסורי התורה עושים את ההבדל, גם השמרנות היחסית של אורח החיים הדתי: "אני סיימתי את התיכון ומיד פניתי לשנתיים שירות לאומי עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. יום אחרי שסיימתי את השירות התחלתי ללמוד באוניברסיטה, ובסמסטר הראשון של השנה השלישית כבר הייתי אמא לתאומות. בזמן הזה, אני מניחה, כל נערה אחרת היתה מספיקה דברים אחרים, אבל אותי כיוונו להתמסדות והקמת בית בישראל - עקרונות איכותיים אך שמרניים מאוד שלא איפשרו לי התנסות "מחוץ לקופסא" כמו חברותיי מהאוניברסיטה. על הרקע הזה, ואפילו שהתפתחתי יפה בכל המישורים החברתיים והכלכליים, גילוי הבגידה הותיר אותי בחלל ענק שנפער בחיי - וממש מצאתי את עצמי אובדת עצות וחסרת כלים בסיסיים ביותר להתמודדות עם הסיטואציה. מעולם לא התנסיתי בפירוק מערכת יחסים ארוכת טווח, מעולם לא חשבתי על אפשרות של קשר עם בני זוג אחרים, ומעולם לא נחשפתי לזוגות שהתגרשו שהרי במגזר שלי גירושין היו מעין "אות קין" ואם קרו נשמרו בחשאיות רבה".

לשיחה מצטרפת גם תמר - ג'ינגית שמגיעה במכנסוני ג'ינס ומתנצלת על האיחור. "אצלי הסיפור הוא הפוך" היא משתפת, "אל תראי אותי ככה, אני הייתי דוסית טרור - חצאיות עד הקרסול וחולצות רק עם שרוולים ארוכים, אפילו בשיא הקיץ. סבלתי מאוד בתוך העולם הדתי שרק בגללו נשאבתי למסלול הטבעי של חתונה וילדים. בעלי לא התחבר לקשיים שלי ומהר מאוד מצאתי את עצמי בחוג חברתי שונה כשאני מחוזרת ע"י גברים ונשים. היום אני מבינה שפשוט ניצלתי כל הזדמנות כדי לטעום מהעולם החילוני שבסוף שאב אותי אליו. לפני שהספקתי לשתף את בעלי, הוא גילה ופתח כנגדי במלחמת עולם שלישית ואני, במקום לעמוד על הזכויות שלי, פשוט התחבאתי והתביישתי במעשים שלי. לקח לי הרבה מאוד זמן - ורק בזכות חברה שלי שלקחה אותי לפסיכולוגית מעולה - כדי להבין שאין שום פסול בלעמוד על הזכויות שלי לנהל חיים עצמאיים".

הבושה, מסביר עו"ד הופמן, היא אלמנט דומיננטי מאוד בגירושי דתיים. החשש מ"מה יאמרו" ומההתייחסות שתתקבל ביחס למעשים שאינם עולים בקנה אחד עם אורח החיים הדתי הנורמטיבי תופס מקום נכבד במסכת השיקולים של בני זוג דתיים שמצויים בהליכי גירושין - אבל אצל נשים בפרט - הן מייחסות משקל גדול יותר לשיקולים כאלה מאשר הגברים.

"גירושין זה אירוע שמתאים מאוד ל"אפקט הפרפר" - כל התנהלות של צד אחד יכולה לעורר מספר תגובות שונות אצל הצד השני" מסבירים עורכי הדין דניאל פרידנברג ואוהד הופמן, "החוכמה היא לדעת איך להתנהל בצורה הזהירה ביותר כדי לשרת את האינטרסים של הצדדים. אינטרסים יכולים להתנגש כאשר מדובר בכספים או בעניינים כלכליים, אבל להקפיד שהפירוד ייעשה בצורה מכובדת ודיסקרטית זה אינטרס שמשותף בצורה מוחלטת לשני הצדדים. זליגה של אירועי הגירושין אל מחוץ להתדיינות המשפטית היא מסוכנת בכלל, ושבעתיים אצל הציבור הדתי שאצלו המרכז החברתי נסוב סביב הקהילה ובית הכנסת ושאורח החיים שבו הוא בעל אופי סולידי מובהק".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully