הסדרה "מעילה", דאנה איבגי, יהודה לוי. אביר סולטן, yes,
צילום: אביר סולטן, yes,

וידוי של מהמר: "הקלפים הפכו אותי לא-מיני"

הצפייה ב"מעילה" גרמה למ', מהמר כפייתי בזכות עצמו, לעשות חשבון נפש ולהבין למה הדמות האהובה עליו בסדרה היא דווקא עופר מקסימוב, ואיך זה הורס לו את החיים בשיטתיות

טריילר של הסדרה "מעילה" (yes)

בזמן הימור אני א- מיני. כמו בובה של ברבי. אין לי איבר מין, אין לי טסטוסטרון. כשאני מהמר זה מהרגעים היחידים, שבהם אני לא חושב מהזין. כי אי אפשר להמר עם הזין - גבר מהמר עם הלב. וכשזה נוגע להימורים, אני גבר רומנטיקן. נשים תמיד מחפשות גבר שלא חושב מהזין, אז תשמעו - תלכו לקזינו בפראג, דווקא שם הוא נמצא. על הימור אבזבז את כל הזמן והכסף שיש לי, או אפילו שאין לי. תמיד אדאג לו להכי טוב שהוא יכול לקבל, אפילו אחסיר מעצמי - לפעמים לא אוכל, לא אשתה ולא אשן בשבילו 48 שעות ברצף. אבל עם אישה? מבטל איתה יציאה בלילה כי אני לא רוצה לישון פחות מתשע שעות. היא רוצה מסעדת גורמה? טק אווי ממקדונלס. באמת שארגיש הרבה יותר שלם עם עצמי לשים את הכסף על הימור, מאשר לשים אותו בארוחת ערב עם מישהי.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

ולקבוצת הוידויים החדשה שלנו כבר הצטרפת?

כן, הבנתם נכון. אני זונה של הימורים. בעיקר של פוקר. כשאין פוקר זה בלק ג'ק, וכשאין בלק ג'ק זה יהיה אבן נייר ומספריים, איקס עיגול, ואני אפילו מוכן להמר אם השכן מהרחוב בן התשעים ישרוד את השנה או לא. ברגע שאתערב בכסף על משהו, הכל הופך הרבה יותר מעניין בחיים שלי.

עוד בוואלה!

וידוייה של נעלמת: "אני גוסטרית, ויש לי את הסיבות שלי"

לכתבה המלאה
גם אני קצת עופר מקסימוב (צילום: ShutterStock)

יש בעיה עם הימורים. הם מפרקים משפחות וזוגיות, ואני מבין למה. לשמחתי אני לא זקוק לאתי אלון שתשדוד את הבנק בשביל להחזיר את החובות שלי, ותציל את חיי, אבל חוץ מהאיומים והחובות הכבדים, חלק גדול מהאישיות שלי הוא בעצם עופר מקסימוב - כשהייתי בזוגיות, תמיד העדפתי ללכת להמר ולשחק פוקר מאשר לצאת עם בת זוגי. היה יום שקבעתי דייט ראשון עם מישהי לעשר בלילה, אז בכוונה התחלתי את המשחק פוקר בארבע בצהריים, כי שש שעות זה מספיק זמן בשביל לשחק. אבל כשהדילר ממשיך לחלק קלפים, אי אפשר לקום מהכיסא. אני באמת מנסה לקום, אבל לא מצליח, משהו מדביק אותי למושב ולא נותן לי לזוז, ולצערי זה לא דבק מגע. מבלי לשים לב, אני עדיין משחק שכבר ארבע בבוקר כשהפעם האחרונה שמצמצתי הייתה בחצות. והיא? כועסת. אבל למי אכפת.

אלו הרגעים שאני מבין שההבדלים ביני לבין עופר לא כאלו גדולים. ומה שכל כך ממכר בהימורים זה לאו דווקא החובות. אולי אם היו לי חובות גדולים כמו שלו, זה היה הופך את זה להגיוני כלפי חוץ, בגלל התקווה הקטנה לכסות את החובות בעזרת ההימורים באורח פלא. אבל הסיבה היא יותר עמוקה ויותר פשוטה כאחד - להמר זה פשוט יותר אדרנלין מאשר להיות עם בחורה. בזמן הימור מופרשת לדם סיטונאית שיכולה למלא את כל מחסני המלאי של חצי חינם. עם בחורה גם, אבל פחות. הרבה פחות. כשאני באמצע הימור ובחורה שולחת לי הודעה, לא מתחשק לי בכלל לענות לה. ולא בגלל שאני לא רוצה אותה או לא נמשך אליה - אם היא הייתה שולחת לי את ההודעה הזאת לפני המשחק, הייתי בא עד אליה במסוק. אבל כשכבר יש פוקר, אין מצב שהמפגש ביננו יהיה יותר מרגש. לזכות בקופה ענקית בפוקר זה יותר מחרמן מלעשות אורגיה בוילה אצל יו הפנר עם שתי בלונדיניות מפוצצות בסיליקון.

כשהייתה לי זוגיות בתקופה שהייתי משחק המון פוקר, הייתי הולך למקומות מפוקפקים רק בשביל לראות קלף. הייתי חוזר אליה למיטה ב-4 בבוקר, אם הרווחתי כמה אלפים הייתי מעיר אותה בשאגות שמחה ואומר לה שדפקתי קופה וטסים בסופ"ש, ולא אכפת לה שהערתי אותה באמצע הלילה, היא קופצת משמחה יחד איתי. יום אחרי הייתי חוזר באותה השעה, אבל הפעם מופסד חמשת אלפים. אני לא מעיר אותה. וכשהיא מזכירה לי למחרת מה עם החופשה, אני אומר בטח, ומציע לה צימר בעכו. כי אם הפסדתי, אני חושב רק על איך להתקמצן על החיים שלי בשביל להחזיר את ההשקעה. "לא תודה מלצרית, רק מים. לא... מהברז זה סבבה."

זוכה ורץ לספר לחבר'ה (צילום: ShutterStock)

אם הרווחתי, אספר לכל העולם שהרווחתי כאילו אני מרדכי ואנונו, אבל בהפסדים? דממה כמו בספרייה למדעי הרוח בטכניון. אז מצד בת הזוג אני הבן אדם הכי מורווח מהימורים ביקום כולו, אבל מבחינת חשבון הבנק, אני עוד אהבל שהרוויח פעם אחת מלא כסף והוא אשכרה שוקל להפסיק לעבוד ולהתפרנס מזה. הפוקר הוא הפילגש שלי, שמרגשת אותי באמת, והחברה? היא סתם הורסת שמחות. אני רוצה להיות כמה שיותר עם הפילגש, והחברה לוקחת ממנה את הפוקוס שבאמת מגיע לה.

מתישהו, כשהבנתי הבנתי שזה באמת גרוע ולא נכון להתנהל ככה, כי זה פשוט הופך את החיים שלי לעצובים, פשוט הפכתי את הפוקר לחברה שלי, ואת החברה לפילגש, אבל כזאת שלא צריך להשקיע בה. היא סתם אחת שצריך להוציא אותה מדי פעם ולהביא לה אוכל ומים בשביל שלא תתלונן.

לא מזמן היא סיימה את המערכת יחסים הזאת. אני לא כזה מוכשר, לא מסוגל באמת להחזיק מישהי מהצד במקביל לזוגיות עם הז'יטונים. מאז עבר כבר כמה שנים, והאמת? שום דבר לא השתנה. בעצם כן השתנה, אני מהמר באופן כפייתי יותר, מה שגורם לי להיות עוד יותר א-מיני.

אולי בגלל זה אין לי זוגיות כבר תקופה, אני חושב לעצמי אחת לכמה זמן - אולי הגיע הזמן לשנות סדרי עדיפויות בחיי. די, זה כבר לא רציני. זה שורף לי מלא כסף, מונע ממני להכיר נשים, לנהל חיים - זה חייב להיגמר. אני מתקשר לאשת מקצוע שמתמחה בגמילה מהתמכרות מהימורים. היא מסבירה לי על התהליך והשלבים וזה נשמע לי יעיל. אני סוף סוף הולך להפסיק עם זה ולחיות נורמלי.

"כמה זה עולה?"

"2000 שקלים"

סיימתי את השיחה. אני מעדיף להשקיע את ה-2000 שקלים האלו על הימורים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully