בימים האחרונים נחשפנו לסערה חדשה בביצת הפרסום והשיווק - חברת טורנדו תבעה את הפרזנטורית שלה, רותם סלע. טורנדו טוענים שסלע הפרה את חוזה הבלעדיות שחתמה עם החברה, תמורת עריקה לייצוג בלעדי של בנק דיסקונט, שנפנף בשטרות כדי לפתות אותה למהלך. חוקית, יכול להיות שהם צודקים - אף על פי שעורך הדין של רותם טוען כמובן אחרת.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
אסתי וייסלר-בהגן, עורכת דין, מגשרת ועובדת סוציאלית, טוענת באוזניי שמשהו רקוב בממלכת דיני החוזים: "סעיפים שלא מנוסחים בבהירות, הם עקב אכילס של חוזים משפטיים. ניסוח פתוח לפרשנויות הוא בעייתי מאוד, ובזמן דיון בבית משפט, כשיש אפשרות לבחור בין כמה פרשנויות, בית המשפט ייטה לרעת המנסח". במקרה הזה, המנסח הוא כנראה טורנדו. מצד שני, חברת המיזוג לא חוסכת ביקורת על רותם סלע וטוענת כי פעלה בחוסר תום לב, ביטוי שאסתי וייסלר-בהגן טוענת שיש לו משמעות גדולה: "'תום לב' הוא עיקרון מלכותי, והוא אפילו נכנס כלשונו לחוק. אז אם יש טענה לחוסר תום לב, זה יכול להזיז את המטוטלת".
אולי זה נכון, אבל אם נניח רגע את הבלגן המשפטי בצד, רותם סלע עשתה במהלך הזה משהו שאפשר להגדיר אותו כצעד חשוב למין הנשי בישראל.
עוד בוואלה!
הקשר בין נשים לגובה השכר שלהן, או נכון יותר - נמיכותו, היה אישיו מאז ומעולם, ובמיוחד במאות האחרונות, שמאופיינות ביציאה של נשים לשוק העבודה, איוש תפקידים בכירים שפעם היו נחלתם הבלעדית של גברים והצלחה חלקית בניפוץ תקרות זכוכית. הטענה הרווחת היא שנשים מרוויחות על אותו תפקיד עד כ-30% פחות מגברים, ושבישראל המצב אפילו גרוע יותר.
במשך השנים צצו תיאוריות שניסו להסביר (וחלקן להצדיק) את המצב הזה, ובראשן תיאוריה לגבי חוסר האסרטיביות של נשים במקום העבודה. תומכי התיאוריה טענו כי אילו רק נשים היו אמיצות יותר ומבקשות העלאה בשכר, הוא היה ניתן להן, בשיעורים זהים לזה שניתן לגברים. ולמה הנשים לא אסרטיביות מספיק? גם לזה צצו כמה השערות: חלק טענו שנשים חשות שהן מראש בעמדת נחיתות, משום שהעבודה שלהן משולבת בטיפול בילדים ודורשת היעדרויות בשל כך ולכן הן לא מרגישות ראויות לשכר זהה. חלק טענו שזה משום שנשים חששו להצטייר כאסרטיביות יתר על המידה בקרב גברים ונשים אחרות, או במילים אחרות - כביצ'יות, כי דרשו את מה שמגיע להן.
הבעיה העיקרית עם התיאוריה הזו, היא שיש מחקרים עכשוויים יותר, שמצליחים להפריך אותה, לפחות בכמה מקומות בעולם. המחקרים האלו מוכיחים שנשים מבקשות העלאה בשכר בדיוק כמו גברים, אבל שלגברים יש סיכוי גבוה ב-25% לקבל את ההעלאה הזו.
ואז הגיעה רותם סלע ועשתה פוטש לא קטן מול הענקית שהיא טורנדו - נקודת שיא אסטרטגית של מהלכים מדודים שהתחילו עוד כשהייתה בת 15 בלבד, אז גילה אותה סוכן הדוגמניות רוברטו. רותם פילסה את דרכה בנחישות מעולם הדוגמנות אל עולם המשחק, כשהיא קוטפת תפקידים יותר ויותר נחשבים. במקביל, היא הפכה לחצי מה Power Couple של עולם ההנחיה, יחד עם אסי עזר.
מה מסתבר? רותם היא אישה של כיבושי-הרבה-יותר-מפסגה-אחת. התביעה של טורנדו נגדה לא רק שלא מורידה מערכה, אלא מוכיחה בדיוק אותה אמביציה. קודם כול, החוזה עם טורנדו כלל העלאה משמעותית בשכר, מ-375,000 ₪ ל-850,000 ₪ בשנה, לא כולל ימי או שעות צילום נוספים ותשדירים לרדיו.
סלע מודעת היטב לכוח המוצדק שיש לה ועמדה על שלה. טורנדו מצדם מיהרו להסכים, כי גם הם מודעים לערך העצום של סלע, כאושיה וכפרזנטורית. זו גם כנראה הסיבה למירמור של האחים בזזי, בעלי טורנדו, שבא לידי ביטוי בתביעה שהגישו נגדה. למירמור הזה יש אפילו שם משפטי: "תביעת השתקה". כלומר, טורנדו לא סגורה לגמרי שיש לה קייס פה, אבל אם יש לה אפשרות לעשות רוח על רותם סלע למען יראו וייראו, למה לא.
לא מספיק שהם התקפלו מול הדרישה של סלע להעלאת השכר, היא עוד מעיזה ברוב חוצפתה, לנטוש לטובת מי שהציע לה יותר כסף. כמה יותר כסף? ובכן, 2.5 מיליון טבין ותקילין. את צריכה להיות ביזנס וומן מאוד לא מוצלחת כדי לסרב להצעה כזו, ורותם פשוט עשתה את כל מה שאישה חזקה שמחזיקה מעצמה, הייתה עושה באותו מצב: זרקה את טורנדו מכל המדרגות והלכה עם מי שלתחושתה ולתחושת העו"ש שלה, מעריך אותה יותר.
עו"ד וייסלר-בהגן מסבירה כי לטורנדו היו עוד אפשרויות לפני הגשת תביעה, ואכן, ממה שפורסם בתקשורת, אפשר להניח שהצדדים ניסו כנראה גם תהליך גישור שלא צלח. "הם יכלו להוציא צו מניעה שלא מאפשר לרותם לממש את ההסכם והם לא עשו את זה. או כי האינטרס שלהם כלכלי וכל מה שהם רוצים זה פיצויים, או שהם שיערו שהם לא יקבלו צו מניעה וניסו דרך אחרת. בשורה התחתונה, זה מחזיר אותנו לאותה השערה: יש כנראה עמימות בחוזה וניסוח לא ברור וטורנדו ככל הנראה בחרו במה שיהיה הכי פרקטי".
לכן, אם נדמה לכם שסלע המחלוקת פה הוא לא רק על כסף, אתם צודקים. מדובר גם באגו - כי במקום לשחרר את סלע לדרכה, הם החליטו לתבוע אותה. ולא סביר שנראה בעתיד את סלע מחייכת כשברקע טורנדו, איור של גלי אוויר וניצב שמגלם טכנאי, אלא אם כן האינטרסים תגברו על הכל והצדדים יחזרו לשתף פעולה. הגיוני יותר שהתביעה תסתיים בהסכם פשרה, או קנס על הפרת חוזה - עדיין כסף קטן יחסית למיליונים שרותם סלע עומדת לשלשל לכיסה.
הצעד עם דיסקונט אומנם יכניס לה כמה מיליונים בטווח הקצר, אבל תהיו בטוחים שסלע, אנשי היח"צ שלה וסוללת עורכי הדין, חושבים הרבה יותר קדימה. היום בנק מוכן לשלם לה כמה מיליונים. מחר? מי יודע.
אז אם צריך לשלם קנס זניח תמורת מעבר למשחק במגרש של הגדולות, עם הכנסות מידיות ועתידיות, כך יהיה. מעבר לזה, "לשלום ושלווה יש משמעות", אומרת לי עו"ד וייסלר-בהגן. "על הליכים משפטיים משלמים מחיר כבד, כלכלי ונפשי ולפעמים ל 'שלום בית' יש יותר ערך מ 'יקוב הדין את ההר'".
לסיום, יש עוד עניין שאי אפשר להקל בו ראש: תלוש משכורת של 2.5 מיליון בשנה, הופך את רותם סלע לפרזנטורית היקרה ביותר בישראל, וכמו שיודע כל סטודנט לשיווק שנה א', יקר מתקשר הרבה פעמים עם יוקרה - אולי עוד סיבה מדוע רותם החליטה ללכת לרעות בשדה הירוק של דיסקונט עוד אסטרטגיה מתוכננת היטב, שמטרתה להביא אותה לכבוש עוד פסגה.
בגדול, אפשר להכתיר את רותם כסלע קיומנו וכיאה למלכה אמיתית, היא מעבירה לכולנו מסר חשוב: דעי את הערך שלך, דבררי אותו היטב, ואל תהססי לנפנף את מי שלא עומד בקצב. גם אם זה כרוך בלשלם מחיר מסוים, בסופו של דבר ההפסד הוא של מי שלא מעריך אותך באמת.