משום מה חשבתי שפרק הבחירה הנוכחי הוא האחרון של הבנות ושמסען בתוכנית עומד להסתיים אך נוכחתי לגלות שיש עוד שבוע שלם בו עוד מדריכי כושר יזכו להבלחה בפריים טיים על מנת לקדם את עסקיהם.
הפרומואים שיקרו לנו ששני מחליטה להמשיך הלאה אבל האמת היא שהעזיבה של מיכאל ריסקה אותה. היא סיכמה יפה ב"אתה כמו כל הגברים" - כי כל עוד היא הייתה בריונית אליו קראה לו ילד וביקרה אותו, הוא חיזר אחריה כמו כלב מאוהב, ואף נעלב מהטענה שהוא לא מוכן לזוגיות אך בשנייה שהיא שיחררה מעט מהרסן והפסיקה להתנהג כמו כלבה מהגיהנום הוא התהפך ברגע.
כל תיאוריית הגזע המגדרית עליה מושתת שנאת הגברים שלי אוששה בטלוויזיה, רע מאוד. עכשיו שני נאלצת לבחור בין מושיקו - המקבילה האנושית לכלמידיה - לנדב, איש עם קו שיער יחסית בריא שהחליט מיוזמתו לגלח את הראש לכדי קרחת, צופית גרנט, כשאת מסיימת שם בבולגריה נא להתפנות לתעלומה הזו.
לעומתה, אחרי שעברה התמוטטות רגשית אל מרחפת על אדי האופוריה אל מתן. הוא מספר על זוגיות בן 7 שנים ומנעול ענק שיושב לו על הלב, "יכולתי לכתוב ספר על הזוגיות הזו" בקיצור לאיש יש אקסית שגם מגרש שדים לא יצליח להוציא לו מהחיים ומהראש, הוא גם הראשון מבין הארבעה ששואל אם היא יהודיה, התשובה שלה מערערת אותו וגוררת את השאלה המחרידה "מה את עושה בשביל היהדות שלך".
למזלו מטלת הריקוד לוקחת את הפוקוס שלה - על הזוגות מוטל ללמוד צעדי ריקוד, ואל ממשיכה את המאניה לתוך חדר החזרות. אמנם היא אומרת שכיף לה עם מתן, אך בפועל היא מתעלמת ממנו כפי שהתעלמה מכל שלושת הבחורים שקדמו לו, רק שעכשיו מצבה הרגשי טוב, והיא מנסה שרק לא יפריע לה לאידיליה.
שני, שראינו במשימת התמונות שאם יש משהו שהיא לא יודעת זה לקחת תחרות בפרופורציות, רודה בנדב כמו מאמנת טובה. ייאמר לזכותו שהוא מנהל את הסיטואציה בחן ונותן לשני מספיק מרחק כדי שלא תוכל להפיל עליו את ההתמוטטות שלה. היא באמת מנסה לשמור פאסון, אבל בשלב מסוים היא כבר לא מצליחה להדחיק את רגשותיה. היא מגיעה ל"""מסיבה""" כשהיא כבר מצהירה באוזני כל מי שמוכנה לשמוע שהיא עומדת לפרוץ בבכי. אם אני הייתי בחדר הפצפון הזה עם עוד 7 אנשים בתלבושות שנלקחו מריג'קטים של מפעל שושי זוהר, עם שום דבר לשתות חוץ מבלו נאן, יכול להיות שגם הייתי בוכה.
אחרי ששני שוכחת לחלוטין את תנועות הריקוד, היא מוצפת בתחושת ההפסד על מיכאל, שבסופו של דבר היה משימה שהיא לא צלחה. המילים "צחוק" ו"חיבור" נזרקות לאוויר כאילו לא צריכה להיות להן נוכחות בתקשורת בינהם. הרי כשהוא הסתלבט איתה על המעיל שאור הלביש בו את אל היא שטפה אותו על לשון הרע, כי הם בכלל לא חולקים את אותו הומור.
שני מתפרקת בזרועותיה של דנה ולאחר מכן על הספה בחדר. הלב נכמר, לא בהכרח כי הייתה שם אהבה גדולה אלא כי לפרידה לא היו רמזים מטרימים, מיכאל בכל מאודו ניסה לגרום לה ולו להאמין שהיא מוכן לזוגיות ואפילו שעבר את גיסתה המחזירה בתשובה בהצלחה, דווקא במפגש עם חברים שלו הוא נכשל, אבל מחר יום חדש ושני וודאי לא תרצה להיכשל גם במשימה "נדב".
בחדר הסמוך, דנה הולכת ומעמיקה בפנטזיה ההרסנית שלה לגבי הקשר עם דור, היא ממשיכה להשתמש בסופרלטיבים ולספר כמה כיף לה ונוח איתו, מה שנכון, אבל הוא במשפט אחד חושף את הבלוף "אני מצחיק אותה, היא צוחקת וזה עושה לי טוב" זהו, חוץ מלהציג את ההומור העילי שלו "הנה אני טרזן תימני" "הנה אני חשפן תימני" למשמע הצחוק הלא פרופורציונלי שלה, אין שם הרבה. היא חושבת שהוא מחכה לאיזה מומנט לנשק אותה כשהאמת היא שהיא לא מעניינת אותו, כי הוא חושב על הפאנץ' הבא. אולי ספיידרמן תימני? נחכה בקוצר רוח.