מזל טוב לשף המפורסם בן ה-44 על ההישג החדש שלו! לא, לא מדובר בעוד מישלן בבירה עולמית נוצצת, אלא בחברה בת 23, "מעצבת בתחום האופנה", מה שזה לא אומר, שגרה על קו תל אביב לונדון. לפניה אגב הוא יצא עם השחקנית קרן כפכפי בת ה-28 וזו שלפניה היתה מגישת הטלוויזיה שלמור שטרוזמן בת ה-31. אני מקווה בשבילו שהוא יתחתן עם הנוכחית כי לרדת עוד בגיל כבר יהיה לא ממש חוקי, אבל נו, אתם יודעים איך זה - ככל שהפרסום וחשבון הבנק גדלים, כך יורד הגיל של בנות הזוג שלך, תשאלו את ליאו דיקפריו.
אם לרגע נשים את כל בדיחות האבא בצד, אני חייבת לתהות מה זה אומר על גרניט, שמרגיש בנוח בזוגיות עם פער גילאים של 21 שנים (בחישוב מהיר כשהוא היה בגילה, היא היתה בת 3, שזה תרגיל נחמד לבגרות במתמטיקה, לא?). אותה אני מבינה, אגב - היא בת 23, מבית מאוד מבוסס, מנהלת חיים נוצצים שנעים בין לונדון לתל אביב וכנראה מרגישה לא קשורה לאותם בחורים תל אביבים על קורקינט שמחפשים את עצמם בדירת חדר וחצי מעופשת במרכז תל אביב ומבחינתם גראס רפואי הוא הוצאה מוכרת. עבורה גרניט הוא מציאה - מבוסס, מסודר, נראה טוב, אינטליגנט, מצליח, יודע אנגלית וכנראה גם צרפתית, מסתדר בחליפות ומגיע עם המון כריזמה וביטחון עצמי.
אני רק קצת מתגרדת כשאני חושבת על מערכת היחסים הזו מהצד שלו. אולי זאת אני - שקצת משווה. גרניט הוא בטווח הגילאים של הגברים שאני מחפשת לעצמי בגילי המופלג (אי שם במרומי ה-35+), ואני תמיד מגחכת לעצמי ואומרת שבזמן שברור לחלוטין שיש מספיק גברים שווים שיהיו מעוניינים בי, הם לעולם לא יהיו אותם גברים בני 40+ שמחפשים בנות 20. למה? כי בני 40+ שמרגישים בבית עם נשים שמתאימות יותר לגיל של הבת שלהם מחפשים משהו אחר, משהו שכמעט אף אישה בת 30+ לא תוכל לספק להם, אגב זו גם הסיבה שהם בדרך כלל מחליפים את אותן נשים בכל כמה שנים.
מה מוצא גבר באישה מחצית מגילו? בדרך כלל זוגיות קלה יותר - כזו שבה הוא המוביל והמילה שלו אולי לא תהיה זו שקובעת, אבל היא בהחלט תהיה חשובה ובעלת משקל, כי עם כל הכבוד "אני ממש בוגרת לגילי" ו"עברתי הרבה בחיים", יש בגרות שמגיעה רק עם השנים, כזו שבאה אחרי ניסיון חיים אמיתי, אחרי אימהות, קשיים, ניסיון להחזיק נישואים מתפוררים, אובדן של אנשים אהובים, אכזבות ועוד מיליון דברים שהחיים זורקים עליך שמשנים גם נשים וגם גברים, והופכים אותם למשהו אחר בגילאים המבוגרים יותר, ולכן זוגיות עם אישה שעברה בעצמה דבר או שניים תמיד תהיה שונה מזוגיות עם מישהי שרק מגלה את החיים ואת עצמה. וכן, אני יודעת שיש בנות 20 מאוד בוגרות ובנות 40 מטומטמות לחלוטין, אבל בואו לא ניתפס לקטנות אלא נדבר על הרוב.
כשהייתי בת 20+ לגמרי הבנתי את האפיל של בני 40+. הם יודעים מה הם רוצים מעצמם ויש להם ביטחון עצמי אמיתי יותר, כזה שמגיע אחרי ניסיון חיים מחורבן בדרך כלל. אם הם מצליחים כלכלית אז בכלל, יש להם כסף וגם יש איזו הבנה אחרת של החיים, ענווה שמגיעה אחרי הרבה ניסיונות ונפילות, והערכה למה שיש.
אה, והם גם מתלהבים ממך, מהתכשיט היפה ונטול המשקעים שאפשר לעצב ולהתאים לעצמך. אז כן, הגברים האלה הם "גוד קאץ'", לאישה בכל גיל. כשהייתי בת 20 היה קל להלהיב אותי - הוא יכל לשלוף פתאום שפה שאני לא מכירה, להבין ביין, לדקלם שירה, לדעת איך מתקנים פנצ'ר או לשחק בסבלות עם אחיינית בת 3, הכל היה גורם לי להסתכל עליו בעיניים מלאות לבבות ולחלום על החיים השותפים שלנו יחד, על כל הפוטנציאל הזה שיש בו ועל איך שנינו יחד נכבוש את העולם (או שהוא יעשה את זה ואני אשב בכיסא לידו). היום קשה לי להתלהב מגברים. באמת, הם צריכים להביא כל כך הרבה יותר "לשולחן" מאשר כשהייתי בת 20.
מה יכולה אישה בת 20+ לתת לגבר בן 40+? ובכן המון. באת המון. מעבר לעובדה שהיא בדרך כלל תיראה מעולה והכל יעמוד במקום, היא תמיד תהיה במקום "נמוך" יותר ממנו. כן, אנחנו יודעים שכל זוג עם הפרש גילאים טוען שהאישה היא בעצם הבוגרת ביניהם, בעוד הוא ילד מגודל ושובב - היא זו שרוצה להישאר בבית עם כוס תה בזמן שהוא מחפש לקרוע את העיר. אבל בסופו של דבר אלו תארים שמחלק זה שמעמדו חזק יותר בזוגיות, וזה בדרך כלל יהיה האדם שיש לו יותר ניסיון חיים, יותר ביטחון וכנראה גם יותר כסף.
העניין בלהיות אישה בוגרת יותר הוא בעיקר ההבנה שעם כל הכבוד לכל אותם גברים שלא ירצו אותך, הוא העובדה שלא אכפת לך. לא אכפת לך אם יש גבר שלא התקשר או לא ענה להודעה או הבין שיש לך ילדים והחליט שהוא לא בעניין. זוגיות בין שני אנשים בוגרים כששניהם באים עם משקעים היא אחרת, היא דורשת הרבה יותר הכלה והבנה, הרבה יותר ביטחון ובעיקר כבוד לצד השני, בטח כזה שמגיע עם ילדים. נשים שעברו גירושים מכוערים או נלחמו שנים על נישואים מתפוררים לעולם לא יתנו לגבר להחליט בשבילן או לזלזל בהן, וזה דורש מהצד השני הרבה יותר.
כמה כוכבי מקריפות היית נותנת לו?
היום פוטנציאל הוא משהו שאני רואה בילדים שלי, וגבר צריך להגיע עם קבלות, ממש כמוני. אבא שלא משלם מזונות? לא מעניין גם אם הוא הדבר היפה ביותר שראיתי בחיי. גבר שהעביר את אשתו לשעבר גיהינום עד לגירושים? לא אוכל לסמוך עליך לעולם. עדיין לא "מצא את עצמו" ומתנדנד בין עבודות?
תודה אבל בעיות מחויבות עושות לי את זה אפילו פחות מגברים שמחלקים את החשבון בסוף דייט.
בגיל 20 הייתי סלחנית, ומתלהבת, ומקווה לטוב - והיום לגרום לי לסלוח או להתלהב הרבה יותר קשה, ומצריך מהצד השני עבודה שלא דרשתי פעם. בעיקר כי עם הגיל מגיעה ההבנה שלהיות לבד זה ממש בסדר, ולהיות ביחד שווה את זה רק אם זה עם מישהו שממש שווה את זה, וזו הבנה שלא היתה לי או לחברות הגרושות שלי בגילאי ה-20. זה ורופא טוב שמחזיק את הכל במקום.