אופיר סגרסקי. שרון בנימין, באדיבות המצולמים
באדיבות המצולמים/שרון בנימין

הפות, הנוכל, ונעמה זרביב: מצעד הסיפורים ההיסטריים של השבוע

13.1.2023 / 10:53

הזעם של נעמה זרביב, הפות של לירי, הנקמה של טיילור סוויפט והפרידה הכפולה של אוהד בוזגלו - אלה הם הסיפורים החשובים של השבוע: אופיר סגרסקי מדרגת ומסכמת

למה לשפוט את אשת הפות, ממה מוטרדת האקסית של נוכל הטינדר, איזה זוגיות של סלבס נשמעת לשם שינוי אמיתית ואיך אוהד בוזגלו מתכנן להשתקם משתי פרידות במקביל? טור החדש יוצא לדרך, ובמסגרתו נסכם פעם בשבוע את החדשות שמעניינות אותנו באמת. ויש גם אחת פוליטית, כדי שנרגיש בנוח יותר להתעסק בטראש.

6. חוסכת לקולג'

ברכותינו - פרנילה, אחת האקסיות המפורסמות של נוכל הטינדר "סיימון לבייב", הביאה לעולם תאומים מאיש שאיננו, בתקווה, נוכל טינדר. ילדים זה שמחה, אבל מה שמשך את תשומת לבי יותר מהכל בידיעה הזו היו החששות שליוו אותה בלידה. "ב-1 לינואר הבת שלנו נולדה, ואחריה הגיע הבן שלנו", סיפרה לעוקביה באינסטגרם. "היינו מתוחים מאוד, כי חששנו שהם יוולדו בשנים שונות". איזה דבר מוזר זה הורים. בכנות, כל הורה רגיל מוזר לי יותר מנוכל הטינדר. בחורה שורדת נוכלות דרגה 10, נושאת ברחמה שני בני אדם במשך תשעה חודשים, לבסוף מוליכה אותם לאוויר העולם דרך חרך די צר בגוף, מאבדת (לדבריה) הרבה דם תוך כדי, ומה שמעסיק אותה זוהי האפשרות לחוסר תואם תאריכי? כי מה כבר יקרה, יאשימו אותם בהתחזות לתאומים?

sheen-shitof

גם בגוף וגם בפנים

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה

5. נעמי בפריז

אין הרבה דברים מעיקים יותר מזוגות של סלבס, לא כך במקרה של נעמי לבוב ועומר עציון, שהכירו על הסט של "בלאדי מורי" (אז שיחקו אקסים) והפכו לזוג, על פי כותרות השבוע. הזיווג המתוק הלז גורם לי להרהר בכמה דברים. אחד: בתעשיית הבידור נראה שכולם מוצאים זוגיות כל הזמן, וזה לא שיש מבחר מטורף, הרי סלבס יוצאים רק עם סלבס. אולי בגלל זה הם מחליפים כל הזמן בני זוג אחד עם השניה, כאילו חיו ביקום של "חברים" עונה שמינית ונגמרו כל השידוכים הסבירים, אז אמרו יאללה, ננסה פיבי ורוס.

והדבר השני שחשבתי עליו, הוא שבטח חצי מהם פייק, אקט יח"צני שהולידו שני סוכנים בלתי נסבלים במטרה לחלוב קצת אייטמים. לא שאני חושבת שככה זה התחיל אצל לבוב ועציון. אולי אני תמימה, אבל תמיד נדמה לי ששחקנים איכותיים, שאנשים איכותיים, לא יצאו במהלכי יח"צ זולים. חוץ מזה, מה אכפת לכם, תנו לי להאמין שעדיין קורים כאלה סיפורי אהבה כאלה גדולים מהחיים, של שני אנשים שמתאהבים באמת ובתמים על סט, כאילו החיים פה זה קומדיה רומנטית ולא מדבר של טישירטס וקרוקס.

4. הנוקמת והעירום המרומז

סינגל חדש בקרוב למיילי סיירוס, כך הודיעה לנו הזמרת בדרכה - דהיינו סרטון מהמקלחת. פעם נוספת השבוע מתברר לנו שגם בעידן השפע הפורנוגרפי הבלתי נגמר, עדיין בכוחו של עירום מרומז להרטיט רבבות, אפילו במקרה של מיילי סיירוס, שבאמת, לא הייתי מצפה ממנה לקדם שיר בשום דרך אחרת. השמועות מספרות שמדובר בשיר נקמה באקס שלה, ליאם המרסוות', מה שהזכיר לי למה אני כל כך מקנאת בזמרות. כאילו, לרגש המונים ולהרוויח מיליונים זה נחמד, אבל תחשבו רגע כמה כוח יש להן בתחום הפרידות. לאו דווקא סיירוס, כולן. תחשבו רגע מה מרגיש יאיר האפס כשהוא שומע את השירים של נונו בוקעים מכל חור, שלא נדבר על האקסים של טיילור סוויפט. זמרות מפורסמות מגשימות את הנקמות המתוקות שאנחנו רק יכולות לפנטז עליהן. הרי מי לא חלמה פעם, שבורת לבב, שהאקס שלה ישמע שהיא מצליחה ונחשקת ומהממת. אקסים של זמרות לא רק שומעים עליהן, הם נאלצים לשמוע אותן. וזו נקמה מתוקה באמת.

3. שוברת שוויון

בדיון של וועדה לשוויון מגדרי שקיימה השבוע היו"ר פנינה תמנו-שטה, אמרה נעמה זרביב, מנכ"לית עמותת "שוברות שוויון": "הגעתי לוועדה כדי להזכיר שיש גם נשים ימניות ושמרניות בישראל. גם נשים ימניות בחרו את הממשלה הזו ורוצות בהצלחתה. הגיע הזמן להפסיק את ההתנשאות והפטרונות של ארגוני הנשים על נשים אחרות. ארגוני הנשים בישראל אינם מייצגים את נשות ישראל. לא כל אישה היא שמאלנית". קודם כל, אני תוהה לעצמי מדוע היא בכלל מופיעה בוועדה כזו. זה לא קצת אירוני, שהיא מתנגדת לרעיון קיומה של הוועדה, בכללותו? זה קצת כמו להביא לוועדת ביטחון מישהו שחושב שביטחון זה לא נחוץ.

על כל פנים, גם הפעם השתמשה באותו חיבור פופוליסטי זול, לפיה אם את פמיניסטית, את מוכרחה להיות גם שמאלנית. הטענה החוזרת שלה היא ששוויון הזדמנויות היא בהכרח מחיקה של הזהות הימנית-שמרנית, אם כי מנקודת מבטי, בכל אופן, דווקא הזהות הימנית-שמרנית היא זו שעסוקה יותר מכולן במיגור זהויות אחרות. בהמשך לעניין הזה, אגב, בראיון לרדיו 103FM אמרה פעם "שוויון מגדרי הוא אסון", כשלטענתה אם כולם עושים אותו הדבר אין הבדל בין גבר לאישה. אבל האמת היא שהפמיניזם, כל גל של הפמיניזם, לא מדבר על כך שנשים וגברים יעשו אותו הדבר, אלא על שוויון הזדמנויות.

ואחרי שחלפה ממני תחושת ההתנגדות המתבקשת כלפיה, הקשבתי לזעם שמאחורי הדברים שלה. היא באמת כועסת, זרביב, כועסת ונעלבת. היא מרגישה שנשות הכנסת הקודמת לא ייצגו אותה, והיא לא לבד. בסוף, גם אם אני מעקמת מולן את האף, זרביב ושכמותה מייצגות קהל גדול של נשים שאין לי מושג למה, אבל רוצות לשמר את המבנה החברתי שנולדו לתוכו בדיוק כפי שהוא. אני לא יכולה להבין את זה, אבל אולי גם לא צריכה. נורא קל לנו, הפמיניסטיות החילוניות, לדבר על "ריבוי דעות" כשאלה דעות שנושקות לערכינו לפחות במידה חלקית. כאן נמדד האתגר האמיתי: האם אנחנו מסוגלות, בכבוד ובקור רוח, להכיל דעות שעולות על עצבינו הכאובים ממילא? את השאלה הזו יש להפנות בעיקר לח"כיות הפמיניסטיות. בסופו של דבר, אלה האנשים שנתקענו איתם, בין אם מרוצים מזה או פחות, ואם נכונות להם החלטות בריאות הן יוולדו מתוך דיאלוג בריא, ולא מתוך קרבות אגו והפגנות שריר.

2. פעמיים בוזגלו

אופסי, שתי בנות זוגו של אוהד בוזגלו נפרדו ממנו. לא שזה משמח אותי, כן? פרידה היא דבר מדכא, די לכולם, במיוחד אם אתה חווה אותה פעמיים באותו זמן. אבל זה כן קצת, קצת קצת משעשע כשזה קורה זמן קצר אחרי הטור הביקורתי שכתבתי עליו, בעקבותיו כתב לי בוזגלו באופן אישי דברי תוכחה רבים. אני מבינה למה נעלב, באמת שכן. גם אני לא הייתי שמחה לקרוא כאלה דברים על עצמי, מה גם שאני עצמי מצויה במערכת יחסים לא שגרתית באופיה ובתחומי המיניות האלטרנטיבית. יש צורות רבות לאהבה, אך בכולן אפשר לזהות התנהגויות אנוכיות ומערכות יחסים שעתידות להתפרק מהר. עכשיו, נשאלת השאלה, האם הוא הולך לבכות על שתיהן אצל כל החברים, או לחלק את היגון לשתי קבוצות? אני הייתי הולכת על האופציה השניה. מהיכרות קרובה, אנשים בריבוי מערכות יחסים יכולים מה זה לעייף.

1. להרפות את הפות

מי מאיתנו לא נתקלה השבוע, בדרך זו או אחרת, בפוסט של מדריכת המיניות לירי אמבר דווי, שחשפה בפייסבוק כי חשפה את איבר מינה בפני שלושים גברים, על מנת ללמדם דבר תורה בבואם לחדר המיטות. לאורך הפוסט הדגישה המדריכה מספר פעמים כי המשתתפים בסדנה ידעו מה מצפה להם, השתתפו בהסכמה מלאה ואף יצאו מרוצים. למרות רוח האור ואהבה השורה על הפוסט, רבים מהמגיבות והמגיבים הזדעזעו עד עמקי נשמתם. בסטטוסים "מצייצים" הפוסט העלה את האינטרנט באש כמו גם הפארודיה שפירסם עליו הסטנדאפיסט ארז בירנבוים מאוחר יותר, ועמו כבר הספקתי לריב בלי סיבה ממשית. ככה זה, כשמתעסקים באברי רבייה בישראל, העם עולה על גדותיו.

במבט ראשון, אני מודה, גם אני גלגלתי עיניים אל מול אשת הפות. כל הדבר הזה מריח לי, ואני מתכוונת לפוסט עצמו, פישי. אחר כך סטרתי לעצמי על הלחי הפוריטנית. אופיר כתבותפות סגרסקי, אמרתי לעצמי, מה נסגר איתך? רק לפני שנתיים עוד היית מעלה סרטונים על אביזרי מין, מתעדת התנסויות קינקיות, בודקת על בשרך חידושים בתחום המיניות בשירות הקהל הרחב. לאן הפתיחות הזו נעלמה? אולי קצת הזדקנתי השתמרנתי מאז, ואולי משהו בטישטוש הגבולות שבין הדרכה ולימוד לאקט אינטימי, מביא לי היום פחות וייבים של חופש מיני ויותר אשראם במדבר. האם בכלל בימינו אנו יש מקום להדגמת מיניות חיה ביחסים שבין מדריכה ותלמידים, למה היפוך המגדרים מצלצל לנו גרוע ומה חושבים על זה אנשי מקצוע - את המסקנות המלאות תקבלו בכתבה המלאה, שבוע הבא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully