לפני כמה ימים נתקלתי בפוסט שגרם לי להפסיק לגלול - בחור שמציע 5,000 שקלים למי שימצא לו את אהבת חייו. התגובות לפוסט נעו בין הצעות לבין זעזוע, עוד כמה פוסטים הציעו בלגלוג 50,000 שקלים או הטבות אחרות תמורת אהבה כתגובה מזלזלת למקורי. אז עשיתי את מה שהיתה עושה כל אישה שנתקלת ברווק שמציע כסף תמורת אהבה - פניתי אליו בפייסבוק כדי להבין מי הבחור שהגיע למצב שגרם לו לפרסם כזה פוסט, ובעיקר מה יצא ממנו.
למען האמת ציפיתי למצוא בחור הרבה פחות נחמד ואינטליגנטי, גבוה ועם עבודה טובה מתל אביב. הבחור בן 40, וכמו להרבה מאיתנו היתה לו זוגיות ארוכה שנגמרה לפני כשנה ובאופן כללי נראה שידוך טוב. אז מה גורם לבחור כמוהו לפרסם פוסט (שמאז הפך לוויראלי) ולהציע 5,000 ₪ לאדם שימצא לו את אהבת חייו? אם תשאלו אותו, מדובר בעיקר באומץ מפוכח - אחרי שנה של ניסיונות, אפליקציות שלא הובילו לשום מקום, קבוצות של הכרויות בפייסבוק ואפילו אירועי דייטינג שונים - הוא עדיין לא מצא את האחת שלו, אז הוא החליט ללכת בדרך קצת שונה, ולהציע כסף.
הדרך שלו. במבט ראשון אולי נראית קצת חריגה, אבל ביננו - הזכות להכיר נשים שוות, בדרך כלל עולה לגברים כסף.
זה יכול להיות מעמד פרימיום באפליקציות, שדכניות, אירועים או אפילו כניסה למסיבה, והסכומים מצטברים. חבר טוב הסביר לי פעם שכשהוא קונה לאישה משקה במסיבה הוא בעצם "קונה זמן" והופך שעון חול, כך היא מרגישה מחויבת לדבר איתו לפחות עד שהמשקה נגמר - כלומר ממה שאני רואה מסביבי, הזכות למצוא את עצמם מול אישה שמעניינת אותם לפעמים דורשת מגברים לשלם, וזה עוד לפני שנגענו בעניין ה"מי משלם" בדייטים.
למרות שאנחנו מזועזעים אוטומטית מהחיבור בין אהבה לכסף (כי אהבה היא משהו טהור ויפה ועדין שלא יכול להיות תלוי בדבר) וכל אישה, מצליחה ככל שתהיה, לעולם לא תוכל להגיד בביטחון שהיא מחפשת גבר עם עבודה טובה בלי שמישהו יצקצק מאחורי הגב (או מול הפנים שלה) ויקרא לה גולד-דיגרית. אבל עם כל הכבוד, אהבה היא גם תעשיה - כזו שמגלגלת מיליארדים, תעשיה שעבורה אנשים מוכנים להחליק ימינה ושמאלה ולנהל אינסוף שיחות גנריות, ללכת לתוכניות ריאליטי, להצטרף לחוגים וסדנאות, לטוס לחו"ל, להשתטח על קברי צדיקים, לשבת מול מטפלים, שדכנים ומגדות עתידות ובעיקר להשקיע זמן, מאמץ וכמובן - הרבה כסף.
"אם אישה פותחת אפליקציה יש לה מיד עשרות ומאות פניות", הוא אומר לי, "גבר שיפתח אפליקציה - בנות לא פונות. זאת המנטליות, אתה צריך לייצר, אתה צריך לפנות ולקוות שהיא רואה את ההודעה," הוא מסביר את ההבדל, "אחרי מבול הפניות וההצעות שקיבלתי, אפשר לומר שזה שווה למה שבחורה מקבלת באופן טבעי. כל בחורה שתפתח אפליקציה יהיה לה את מה שקרה לי בימים האחרונים". ההצעה הכספית, לדבריו, הפכה את היוצרות ואפשרה לו להיות בצד השני של המתרס, להרגיש לרגע כמו אישה מחוזרת עם "המון פניות לפייסבוק, בנות שרוצות להכיר, אימהות שמציעות את הבת שלהן, אחיות שמציעות את אחותן, ואפילו אחת שאמרה שיש לה גם אחות וגם גיסה".
אמנם אין מה להתווכח עם כמות הפניות (למרות שכל אישה שחוותה את אותו מבול תדע להגיד שמבול פניות הוא לא ערובה לאהבה, אושר או אפילו נחשקות ודייט טוב), וממש כמו לאותן נשים גם לו זה לא הביא תוצאות מרשימות במיוחד, ובינתיים הוא יצא רק לדייט אחד בזכות הפוסט.
אני תוהה מה היה קורה אם הוא (או כל גבר אחר, לצורך העניין) היה מפרסם פוסט קצת אחר - ללא "פרס" אבל עם הרבה "עבודה": פוסט חשוף אולי, כזה שמספר עליו ועל המסע שלו למצוא אהבה, או לוקח את הכסף ומפנה אותו לעבודה עצמית ופנימית בניסיון להבין מה בדיוק עוצר אותו מלמצוא את אשת חלומותיו אחרי כל כך הרבה ניסיונות.
בשני המקרים הוא ככל הנראה היה מקבל פניות - אולי אפילו היו מוצעות לו נשים נכונות יותר, לא ממקום של רווח אלא ממקום עמוק יותר, כזה שמחובר יותר לאהבה, ולא לכסף. זה כנראה גם מה שמפריע כל כך לכל המצקצקים - שכסף הוא פשוט קיצור דרך "לא חוקי" במשחק הדייטינג.
ובכן, זה לא. ממש כמו שאפשר לשלם כדי שיביאו לנו הביתה אוכל מוכן ולא נצטרך לבשל, או שאנחנו משלמים כדי שמישהו ינקה לנו את הבית, יגרום לנו להתאמן, יחליף לנו מנורות שנשרפו או אפילו ימצא עבורנו דירה במקום שנצטרך לשבת במשך שעות על יד 2 כדי למצוא את האחת. כמו כל דבר אחר שאנחנו מוציאים עליו כסף פשוט כי לא בא לנו לעשות את העבודה.
אחרי השיחה, לא רק שההצעה שלו לא נראית לי מזעזעת או אבסורדית, אלא אפילו צעד מתבקש בעולם שלנו. "הקטע הכספי מגיע ממקום רציני, שאנשים לא ישלחו סתם ולא יבזבזו את הזמן שלהם", הוא מסביר, ואם מסתכלים על זה בעיניים קצת יותר מפוקחות, תמורת אהבה אולי לא תמיד צריך לשלם, אבל תמיד צריך לעבוד, וכמו כל דבר שאתה לא יכול או רוצה לעשות לבד - לגיטימי לשלם למישהו אחר עבור השירות.
בסוף הוא החליט שהוא מעדיף לשלם למתווך במקום להתאמץ - לא לפנות לעשרות או מאות נשים באפליקציה, לא להתחיל עם נשים שעלולות לסרב או לא לענות, אלא פשוט לשלם (או במקרה הזה להבטיח לשלם), ולחכות בסבלנות שהכל יגיע. במקרה הזה הקלישאה באמת נכונה - באהבה אין חוקים והדרך של כל אחד מאיתנו למצוא את האחד או האחת אמורה להיות שונה מזו של אחרים, חוץ מזה שעם יד על הלב של כולנו - מי לא היה מוכל לשלם 5,000 ₪ בשביל ההבטחה למצוא את אהבת חייו?