לאורך ההיסטוריה, נשים יפהפיות, חושניות, שהפכו לסמלי המין הגדולים ביותר של תקופתן, הודו שחיי המין הפרטיים שלהן, איך לומר, לא להיט. זה נכון לגבי מרילין מונרו, אולי סמל הסקס הגדול ביותר בכל הזמנים, שמיוחסות לה אמירות כמו "אף פעם לא הגעתי לאורגזמה עם גבר" או "מעולם לא אהבתי סקס ואני חושבת שלעולם לא אוהב. זה פשוט ההיפך מאהבה". זה ממשיך עם ראקל וולש, שהלכה לעולמה ממש לא מזמן, ואמרה ב-2018: "לא גידלו אותי להיות סמל מין, זה לא הטבע שלי להיות כזאת, העובדה שהפכתי לכזאת היא כנראה אי ההבנה הכי נחמדה, זוהרת וברת מזל".
ולאחרונה הצטרפה לרשימה גם פריס הילטון, שסיפרה בראיון להארפרס באזאר שבתחילת שנות ה-20 שלה, כשהייתה בשיא הפרסום, היא עצמה הייתה בטוחה שהיא א-מינית. "הייתי ידועה כסמל סקס אבל מתתי מפחד מכל דבר מיני. אהבתי רק להתנשק ולהתלטף. הרבה ממערכות היחסים שלי לא עבדו בגלל זה".
הפער בין מה שהנשים הללו משדרות לבין מי שהן באמת גרם לי להסתקרן, והחלטתי לחקור את הנושא בעזרתו של ד"ר דניאל דריי, רופא סקסולוג, מטפל ומרצה בתחומי הזוגיות והמיניות. לפני הכל, ד"ר דריי התחיל בהבהרה חשובה - אישה שלא ששה לקראת חדירה היא לא בהכרח א-מינית: "זה לא חדש שנשים רבות נהנות יותר מנשיקות, חיבוקים, ליטופים, משחקים וחיזורים מאשר מהאקט עצמו. אנחנו יודעים את זה. א-מיניות, שהיא חוסר עניין בכלל בסקס או ביחסים עם אחרים, זה משהו אחר. הייתי שמח לפגוש את פריס הילטון לייעוץ ולבחון אם היא באמת א-מינית, אבל לא נראה לי. אני חושב שבמקרה שלה, חוסר החשק נובע מאכזבה מהסקס".
עצוב לומר, אבל זה לא שנפלנו מהכיסא עכשיו, נכון? אכזבה מסקס היא לא איזה קונספט חדש עבור המין הנשי. להיפך. בימים של וולש ומונרו, ועוד הרבה לפניהן, הנאה מסקס הייתה מלכתחילה פיצ'ר שהותאם רק למערכת ההפעלה הגברית.
"בעבר, אף אחד לא ממש התעניין בהנאה של האישה מהמפגש המיני", אומר ד"ר דריי. "הגברים היו צריכים להנות והנשים היו צריכות לספק את הצרכים שלהם. שוביניסטי מאוד, אבל ככה זה היה. אם ניקח את נושא השפיכה המוקדמת, היום זה הדבר הכי נפוץ שבגללו גברים מגיעים לקליניקה שלי, אבל בעבר זה לא הפריע לאף אחד. להיפך. בצרפת בשנות ה-50 היה כינוי גנאי מיוחד לתיאור גברים "בעייתיים" שלא גומרים תוך שתי דקות. אז לא נראה לי שהיו הרבה נשים בעבר שנהנו מהאקט עצמו, מה נשאר להן? החיזור המיני, המשחק".
מזל שיש רופא, כי זה, רע, וזה יחמיר: תסמונת הסטוקהולם של דור
רק לא פריווילגים: דודי אמסלם והחלום הישראלי המכוער
"השר לביטחון לאומי יורק על ביטחון הנשים כולן, מכל העדות"
אז נשים פלירטטו ונהנו מהחיזור, זה היה נכון בעבר וזה נכון גם היום. אבל מאז התקדמנו, לא? דברים השתנו. יש כבר הרבה יותר מודעות להנאה הנשית בסקס, לגמור מהר זה כבר לא משהו להתגאות בו ורוב הגברים והנשים מאמינים שלהנות מסקס זו זכות ששייכת לשני המינים, הללויה. כשהסקס מותאם לצרכים המיניים של האישה, שכולנו יודעים שהם דורשים יותר משתי דקות של חדירה, אין שום סיבה שנשים לא יאהבו וייהנו מסקס. אז למה אצל חלקנו זה עדיין לא קורה ואיך זה קשור דווקא לנשים שהפכו בעיני העולם לסמל של סקס?
כמו שההנאה מהמשחק המיני ומהחיזור נשארה איתנו עד היום, נשאר גם דבר נוסף, קטן וטורדני, שנקרא נקודת המבט הגברית. זו שהכתיבה לא רק את האופן שבו גברים מסתכלים עלינו, הנשים, אלא גם את האופן שבו אנחנו מסתכלות על עצמנו, עד עצם היום הזה.
נקודת המבט הגברית היא זו שקובעת מה הופך אישה לסמל סקס, היא זו שגורמת לסמלי הסקס הללו להשתעבד לכל מה שנגזר מהתפקיד, והיא זו שגורמת לאותן נשים שממלאות את התפקיד, אולי אפילו באופן לא מודע, להמשיך להיות כלי שרת לסיפוקם של גברים.
"נשים כמו פריס הילטון, שהן מאוד מושכות בעיני גברים, בדרך כלל ייהנו לשחק עם זה", מסביר ד"ר דריי. "הן מקבלות כוח מהמיניות שלהן והן הרבה פעמים גם ישקיעו מאוד בתדמית המינית שלהן, כולל ניתוחים פלסטיים של הגדלת חזה או שפתיים וכדומה. כל המטרה שלהן היא לתפוס את תשומת הלב המינית של גברים, אבל הן בעצם עונות על הצרכים שלהם ובעצמן - הן לא ממש נהנות. בהתחלה יש ריגוש מהחיזור, מהמשחק, אבל האקט המיני עצמו, הוא לא מהנה במיוחד. כשהחשק מבוסס נטו על הסיפוק של הגבר, הוא לא יכול להישאר לאורך זמן, אצל אף אישה".
הפער נוצר כי כשאנחנו רואים אישה שהיא סמל סקס, אנחנו בטוחים שהיא משוחררת מינית, חוגגת את הגוף שלה ויודעת לדאוג לצרכים המיניים שלה. אבל פעמים רבות, נשים ששמות את הגוף ואת המיניות שלהן בפרונט הן נשים לא בטוחות בעצמן, שמרגישות שהמיניות היא הדבר היחיד שגברים רואים בהן. לעיתים קרובות, אלו נשים שעברו התעללות מינית - גם הילטון סיפרה שבפנימייה שבה למדה כנערה, היא עברה התעללות מינית קשה מצד אחד המורים.
כמי שמנסות לקיים כל הזמן ביטויים ספציפיים של מיניות שלדעתן הגברים מחפשים, הן לא מרוכזות במה שהן צריכות, אלא בסיפוק הצרכים של הפרטנר שלהן, והאקט המיני הופך למאוס כי הוא לא מותאם לצרכים שלהן. כשפריס הילטון חשבה, בשנות ה-20 שלה, שהיא א-מינית, זה בגלל שהיא הסתכלה על כל האינטראקציה המינית מנקודת מבט גברית, ולרגע לא עצרה לחשוב שאולי היא דווקא אישה שיכולה לאהוב סקס, ואפילו מאוד, בתנאי שהוא יכיל גם חלקים אחרים, יותר עדינים וקשובים לא רק חדורי חדירה, אם יורשה לי להחדיר משחק מילים. היום, אגב, היא נשואה באושר וטוענת שמיחסי המין עם בעלה היא דווקא מאוד נהנית. כנראה שהיה לה מזל והצליחה, בסופו של דבר, לפגוש גבר שראה בה יותר מרק סמל סקס.
אבל אם חשבתם שזוגיות יציבה תביא סוף לתסכול המיני של הנשים היפות בעולם, אני נאלצת שוב לאכזב. כי לדברי ד"ר דריי, דווקא הנשים היפות ביותר, דוגמניות על שכל גבר בעולם היה רוצה, מגיעות אליו לקליניקה עם אותה בעיה קבועה - בן הזוג שלהן לא מגלה בהן עניין.
"זאת תופעה ידועה שאנחנו רואים המון בארץ ובעולם", הוא אומר. "גבר שמתחתן עם איזו דוגמנית על, מבחינתו הוא קנה את הגבריות שלו, רכש אותה מול כל הגברים האחרים ומול כל העולם. אבל מרגע שיש לו אותה, הוא כבר לא צריך לשכב איתה והוא גם לא כל כך רוצה לשכב איתה, וזה קשור לחוסר הביטחון העצמי והמיני שלו וגם לדעות קדומות שיש לו עליה ועל נשים יפות בכלל".
ברוב המקרים, מדובר בגברים מאוד מצליחים, שהאישה היפה היא עבורם סוג של סמל סטטוס נוסף. אבל כמו שהנשים היפות בטוחות שהגברים רוצים רק את המיניות שלהן, הגברים החזקים חושבים שהנשים היפות רוצות אותם רק בגלל הכסף או המעמד שלהם.
"החשק אצל גברים מורכב בחלקו הגדול מהרצון לספק את האישה ומהביטחון שהם יכולים לספק אותה. אבל כשגבר חושב שהאישה שאיתו מעוניינת בו רק בגלל ההצלחה שלו, הוא מפתח כלפיה כעס ואגרסיות ולא רוצה לספק אותה. היופי שלה, בשילוב עם חוסר הביטחון שלו, מאיים עליו, והוא חושש שהוא לא יצליח לספק אותה, כשעם אישה פחות יפה או נחשקת הוא יכול להרגיש בטוח יותר בכוח שלו ולכן לתפקד יותר טוב. בנוסף, ברגע שלגבר אין חשק, האישה היא זו שרוצה, וזה נותן לו חיזוק נוסף, ככה שהמצב מזין את עצמו".
החדשות הטובות לאוכלוסיית סמלי הסקס ודוגמניות העל הן שאפשר לתקן את המצב. אם לכן אין חשק - אין בכן שום דבר לא תקין, יכול להיות שאתן פשוט צריכות ללמוד מה גורם לכן להנאה. אם לבן הזוג שלכן אין חשק - גם בזה אפשר לטפל, לחזק את הביטחון שלכם אחד בשני ולעזור לכם להתקרב באמת. ומילה לשאר 95 האחוזים באוכלוסייה - לפעמים להיות סתם אישה ממוצעת זה ממש לא רע.