השבוע דחתה ועדת השרים לחקיקה, שוב, את הצעת החוק לאיזוק אלקטרוני לגברים אלימים. ההחלטה היא נדבך נוסף בפגיעה של הקואליציה בנשים, ומחייבת להדליק את כל הנורות האדומות. במקום לשים אזיקים על גברים אלימים, הקואליציה דואגת לשים אזיקים על הנשים ולהגביל אותן בכל התחומים:
בתקופה קצרה בלבד הקואליציה העבירה את הרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים. בתי דין הידועים באפליית נשים. מקדמת אפשרות של אפליה כלפי נשים. פוגעת בלימודי מגדר. פוגעת בהכרה במקצועות הנחשבים "נשיים". ניסתה להפוך נשים בלבוש לא צנוע לעברייניות. ומדובר בתקופה של חודשיים בלבד.
ההגנה על זכויות נשים בישראל היא לא רק כלי חשוב בשימוש על ידי חברה ליברלית ושוויונית היא גם חיונית להמשך קיומה ככזאת, מכאן החשש הגדול שמא נפרם המתווה ששירת את החברה הישראלית עד היום בהגנה על זכויות נשים ואדם בכלל. המהפכה המשפטית, משטרית, המתרחשת בימים אלו בהנהגת ממשלת ישראל ונהגי הקטר שלה ראש הממשלה, יריב לוין ושמחה רוטמן משדרת לנו מה יש בכוחה לעשות והיא מאיימת איום של ממש על מערך ההגנה הזה.
כדברי ויסלבה שימברובסקה, כלת פרס נובל לספרות; "מהפכה היא לא רק לשנות את הממשלה או את המערכת, היא כוללת שינוי הדרך בה אנו חושבים וחיים את חיינו". למרבה הצער, לשינויים המוצעים על ידי ממשלת ישראל יש פוטנציאל לפגוע ישירות בחייהן של נשים בישראל ולבלום את מאמציהם של ארגוני החברה האזרחית לזכויות אדם ומשפחה בהגנה על חירותם ושלומם.
אם דור היה מתפשט לפני יומיים, הרבה כאב היה נחסך לכולנו
קצת עצוב: הסיבה העיקרית בגללה נשים עדיין מזייפות אורגזמות
בודיפוזיטיב? ככה היא נראית אחרי שנה שלמה בה לא הסירה שיער
בדיוק כפי שהגדירה זאת הגב' שימברובסקה, שיודעת היטב כיצד נראים החיים תחת דיקטטורה בארץ מולדתה, פולין.
בדרכם הייחודית והאגרסיבית ראשי המהפכה סוללים היטב את הדרך לפגיעה ישירה ומיידית בחיי הנשים בישראל כמו גם בארגוני החברה האזרחית לזכויות האדם והמשפחה. מתוך 125 הצעות חוק חדשות שבכוונת המהפכנים להעביר ניתן למצוא הצעות מאד שנויות במחלוקת. הצעות כגון הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים (המבוססים על טהרת הגברים כמובן) גם לתחומים אזרחיים בהם תהיה שליטה מוחלטת על ענייני היומיום של נשים גם מעבר לסוגיות משפחה תוך העדפה ברורה לגברים, הצרת האפשרויות לבצע הפסקות היריון על ידי שיתוק הוועדות לענייני הפסקת היריון ועד הגבלות תקציב בתחום התרבות על ידי שינוי מבחני הזכאות לקבלת תמיכה, אשר תוציא את הנשים היזמיות בעולם התרבות וכמובן תצמצם את הביטוי התרבותי של נשים.
בית המשפט העליון בישראל היה ועודנו המוסד המשמעותי ביותר האמון על שמירתן של זכויות נשים וקבוצות מיעוט אחרות. במהלך כל שנות קיומו תרמו פסיקותיו של בית המשפט העליון באופן משמעותי ביותר לקידום השוויון המגדרי וההגנה על זכויות נשים בישראל. עם זאת, השינויים המוצעים יגבילו את סמכות בית המשפט, החל מהשליטה על דרכי בחירת השופטים ועד הקביעה מה תהיה תפיסת עולמם, כך שתתאים לתפיסת העולם השמרנית, תורנית, הלכתית של הממשלה ושליחיה. די בכך כדי לסכן את היכולת לבקר או אף להתנגד לפסיקות בית המשפט שעל פי דרכם החדשה עלולים לגרום לפגיעה בזכויות הנשים.
כבר בימים אלו אנו עדים לניסיונות ראשונים ופוגעניים בהגנה על נשים כמו עיכוב חקיקת החוק המחייב התקנת אזיקון לגבר אלים ועוד צפויים לנו חוקים פוגעניים הממתינים בקנה בנושא, הפרדה מגדרית, מניעת השכלה אקדמית לנשים, פגיעה בלהט"בים ועוד.
במקביל, מציעים לוין ורוטמן הצעת חוק שתגביל את יכולתם של ארגוני החברה האזרחית הארגונים לא ממשלתיים, עמותות וארגונים לזכויות אדם, להגיש עתירות לבית המשפט בשמם של יחידים או קבוצות שזכויותיהן נפגעו. לארגוני חברה האזרחית וזכויות האדם תפקיד קריטי בקידום זכויות הנשים והגנה על זכויות הקהילות החלשות בישראל. הגבלת יכולתם לעתור לבית המשפט העליון תסרס את היכולת לשמור על זכויות הנשים ולמעשה תפגע פגיעה ישירה במעמד האישה בישראל.
בנוסף, יושבים מובילי הרפורמה על הצעות חוק נוספות שיגבילו גם את תקציביהם של ארגוני החברה האזרחית באופן שלא יוכלו לקבל תמיכות מישויות זרות בחו"ל לרבות לא ממדינות זרות. תקציבים שסייעו ומסייעים להם לפעול למען החברה הישראלית המתפרשים עתה כחתירה נגד המשטר. התמיכות בארגונים הללו נעשו גם על ידי משרדי ממשלה בתחומים חברתיים שונים ומעתה התוכנית להפסיק גם אותן, פשוט לייבש את ארגוני החברה האזרחית ולהמיתן מות נשיקה, בלי הצורך להצהיר על כך בריש גלי.
שינוי נוסף המוצע הוא הצעת חוק שתגדיל את הרוב הנדרש בכנסת לתיקון חוק יסוד, מרוב רגיל הנדרש כיום לרוב מיוחס. בהיעדר חוקה, משמשים כיום חוקי היסוד מסגרת חוקתית של ישראל וכוללים הגנות על זכויות נשים, כגון הזכות לשוויון וחופש מאפליה. לכאורה, שינוי חוקי יסוד באמצעות רוב מיוחס מגן עליהם, אולם בד בבד קבלת חוקי יסוד ברוב מיוחס עלולה למנוע עלולה לפגוע בזכויות הנשים בטווח הארוך, משום שהיא תקשה על המחוקק לתקן ולהעביר חוקי יסוד מתקדמים יותר לטובת שוויון מגדרי.
המהפכה המשפטית-משטרית המתחוללת במלוא הכוח בימים אלו מעוררת חששות כבדים לגבי השפעתה הפוטנציאלית על מעמד האישה בישראל. הגבלת סמכותו של בית המשפט העליון, הגבלת תפקידם של עמותות וארגוני החברה האזרחית לזכויות אדם והקושי לתקן את חוקי היסוד, עלולים לפגוע בשינויים שהושגו עד כה במאבק לקידום שוויון מגדרי והגנה על זכויות נשים בישראל.
הכותבת היא מייסדת ארגון משפחה חדשה להסדרת זוגיות אזרחית בישראל ומחברת "הספר בגן של אלוהים"