האמת היא שכתבתי טור אחר לחלוטין אבל כמו שאומרים באידיש, הבת-אדם מתכננת ואלוהים נקרע מצחוק. ישבתי לי רבוצה בספה שכבר קיבלה את צורת גופי, הטלוויזיה על מיוט, ועסקתי במלאכה החשובה מכל, והיא הלא מריחת לק.
בזווית עיני ראיתי סטריפ מודגש על צג הטלוויזיה עליו כתוב באותיות מאיימות - נתניהו פיטר את גלנט - ובום. הלק נפל לי על השטיח (לשטיח שלום). חיפשתי נואשות את השלט בתנועות גולמניות כי הלק עוד היה לח, והקשבתי כשהלסת שלי לאט לאט גולשת לפרקט.
ואז זה התחיל, בשניות הפכתי לתחנת ממסר כמו אלחוטנית בפלמ"ח חברותי הפעילות צרחו עלי מהצג "ב-22.00 כולם בקפלן. שתפייי!!!!"
התחלתי לעבוד.
לא יודעת איך זה אצלכן אבל אני בטוחה שרבות בילדותן פינטזו להיות גיבורה הירואית.
בכיתה ה' למשל, פינטזתי שאני ציידת נאצים, או חנה סנש אבל בלי הסוף, וכמובן תמר מחסמבה. והתחושה הילדותית הזאת עטפה אותי כ"שעבדתי" בלשתף, ופיזרה את טעמה המתוק טבול באנדנרלין.
תוך כדי שעיני התרוצצו בין כל הצגים, ערוצי הטלוויזיה, פייסבוק אינסטגרם וטוויטר גיליתי שכיות חמדה שריגשו אותי.
מישהי צילמה מסך ווצאפ וכתבה "סבתא שלי בת ה 84 יצאה עם חברה בגילה לקפלן". ובצג היה כתוב "סבתא את בסדר?" וסבתא השיבה "בטח היכן את? אנחנו ננצח!" ולא שכחה סימן קריאה.
"ישראלים נותנים ציון לכל אישה שעוברת על התחת ועל הציצי"
לדעת בלי לגעת: צעצועי מין עם חיישני תנועה לסקס מרחוק
מהפכה: מוצרי החברה הבריטית הלוהטת נחתו בארץ, והם זולים
אימג' נוסף באינסטגרם שריגש אותי. גלנט מדבר עם אמא שלו, שיש להניח שמדובר באישה מאד מבוגרת. הוא מודיע לה שפוטר, והיא משיבה לו "יש לך שכל ואומץ".
גלנט שב-40 שנות שרות לא זרק חצי חיוך לאיש, חייך כמו ילד שקיבל מתנת יום הולדת. כי כולנו ובכל גיל צריכים אישורים מאמא.
ובתוך כל המהומה טלפונים מחו"ל - חברתי הניו יורקית בטון חצי היסטרי חצי אופורי "מה קורה הקדימו את יום העצמאות?" לא מותק זה הכ"ט בנובמבר הגירסה החדשה.
ומלונדון המשפחה שואלים 100 שאלות בדקה ומסכמים "שיט חבל שאנחנו לא בארץ עכשיו" והוסיפו ש"בכל העולם מריעים לישראלים".
ישראלים זה אנחנו, אגב. כבוד.
אבל מה ששבה את ליבי היה שלט אחד מצ'וקמק שנשאה אישה\נערה עם חיוך צחור מאוזן לאוזן.
"ס'עמק כבר הייתי במיטה".
הילי חברתי הספיקה לצלם ומצאתי את עצמי מביטה בשלט וגועה מצחוק. כי האמת הפשוטה היא החיננית מכולן.
ודמיינתי את הערב של הבחורה הזו שבטח עבר עליה יום מתיש, אולי סטודנטית, אולי עבדה, נכנסה למיטה מוקדם, עם טלוויזיה כמו אצלי על מיוט בטח, ופתאום גל של טלפונים, ווצאפים ופקודות - קחי דגל, שרבטי איזה שלט, ויאללה אוספים אותך עוד מעט, כולם בדרך לקפלן.
והיא בטח אמרה, פאק זה יום ראשון כולה, ואיכשהו גררה את עצמה, חיטטה בארון ושלפה איזה בריסטול וסתם עם טוש בלי לחשוב יותר מידי כתבה את האמת.
"סעמק כבר הייתי במיטה"
יש בזה הכל אם תחשבו על זה.
תניחו לנו כבר תנו לחיות בשקט גם ככה החיים מבאסים פעמיים בשבוע.
לקראת ארבע בבוקר שי-לי ליפא באינסטגרם עם איור של דגל ישראל
שני קווים כחולים ובמיקום של המגן דוד היה כתוב ע ר ה!
ברור ערה, כמו שלא הייתי שנים.