מה צריך לעזאזל כדי לגרום להיילי ביבר להיות אהובה, למה חן אמסלם דווקא כן הייתה צריכה להשאיר את פוסט הבושות, למה אסור לנו בשום פנים ואופן לשכוח לבן גביר את חוק האיזוק האלקטרוני ואיך הפכה מירב כהן לגירל קראש של התקופה? בחדשות הנשות, כרגיל, ניוז וטראש מקבלים את אותו מקום. ככה נראה שוויון אמיתי.
חן אמסלם והקרם לחור תחת
כולם ירדו על חן אמסלם ופוסט ניצול המחאה שלה לשיווק קרם עיניים, מה שגרם לה להסיר אותו, וחבל. מאז הנאום של סמוטריץ' באנגלית לא הייתה לנו אתנחתא קומית כמו שצריך. לא היה כמו הפוסט של אמסלם, ובו תמונה בוכייה של השחקנית מנשקת את שפופרת המותג, תחתיה הכיתוב "עיניים עייפות ועצובות לנוכח המצב במדינה (...) מזל שיש לי את הג'ל עיניים *שם מותג* שיגרום לי להרגיש קצת זוהרת בתקופה הזו". בהמשך תיארה איך לפחות הסתרת הכהויות מתחת לעיניים נוסכת בה תקווה ולסיום הוסיפה, "תנו לגדול בשקט", אימוג'י הודיית-משפיענית.
"בסופו של דבר הדין הרבני יפגע בכולנו - ישראליות ופלסטיניות"
בר לא אשמה: הסיבה בגללה קשה לכם עם מיניות של "אמהות לילדים"
עבור 30 אלף שקלים אסי ועדי בוזגלו ילמדו אתכם על זוגיות
אם לא היו מספרים לי אחרת, הייתי בטוחה שמדובר בסאטירה על משפיעניות מבית היוצר של דורין אטיאס, שכמובן, לא החמיצה תגובה עוקצנית לנושא, כולל אזכור הקרם המפורסם לרקטום. הביקורת הציבורית גרמה לאמסלם לסגת ולפרסם התנצלות, אבל לטעמי, הייתה צריכה לפעול לגמרי אחרת, להכריז שהכל היה בצחוק ולמתג את עצמה כסאטיריקנית נוקבת, בו בזמן שהיא מחמיאה למותג על מעורבות חברתית גבוהה. בסופו של דבר לפרסם מוצרים, להתפרנס ולמכור, זה יותר מבסדר גם בזמנים קשים אלה - השאלה היא רק איך. לי למשל ההפיכה המשטרית כואבת בכוס, מזל שיש לי אגיסטן.
בן גביר הפיל את חוק האיזוק האלקטרוני
השבוע, על חודו של קול, הפילה הממשלה את חוק האיזוק האלקטרוני. החוק בגרסתו הראשונה הוצע על ידי הח"כיות עליזה לביא ועאידה תומא סלימן ב-2017. מאז ניסו לקדם אותו ח"כיות וח"כים נוספים, ביניהם קרן ברק, איילת שקד, נעמי לזימי, מיכל רוזין, גלעד ארדן וגדעון סער, כשהאחרון מביניהם נבלם ממש עכשיו. מזה שש שנים עולה החוק ונופל, מנסה לפרוץ את תקרת הזכוכית ללא הועיל. לשר לביטחון פנים ניתנה הזדמנות פז השבוע להשיב אליו קצת מן האמון שאבד, אך הוא פספס אותה ואותנו, באופן שלא ניתן להסביר מלבד משחק אגו ילדותי.
לטענת השר החוק הנוכחי בעייתי, מפני שהוא עלול לפגוע בגברים חפים מפשע שהוגשה נגדם תלונת שווא, אך קריאה פשוטה בחוק מראה שהטיעון הזה לא מחזיק מים. על פי החוק, את הצמיד האלקטרוני יקבל אדם שהפר צו הגנה והוערך על ידי שופט במסוכנות גבוהה. כמובן שבשביל בן גביר, לו שמונה הרשעות פליליות ו-53 כתבי אישום, זה לא נשמע ביג דיל. אולי לכן הביע חשש מפני מצב שבו "כל גבר" יאזק, אולם כדאי להזכיר שמרבית הגברים לא זוכים לצו הגנה, מרביתם הגדול יותר לא מפר אותו, ובהחלט לא "כל גבר" מוערך במסוכנות גבוהה על ידי בית המשפט.
שמונה נשים נרצחו מתחילת השנה, ביניהן אדיס אלבנה ז"ל בת ה-29 מקרית אתא שחיה ניטלו ממנה בדם קר השבוע. מלבדה ומלבדן, עוד כל כך הרבה נשים חיות בפחד יומיומי, קרבנות לאלימות בלתי נספרת ולפעמים גם בלתי נראית. חלקן "מוגנות" בצו בדיחה שאף אחד לא אוכף אותו, ולכן גם כל כך הרבה נמנעות מלפנות בבקשה לצו כזה. מובן - הרי המסר שהן מקבלות מהמדינה, הוא שאין טעם. חייבות לדאוג שהמסר ישתנה.
היילי ביבר הותקפה, ועדיין לא מצליחה להיות אהובה כמו סלינה
זוכרות את פרשנותי להיילי ביבר כאמבר הרד 2? ובכן, הנה היא כבר משלימה בקרוב את המעגל האמבר-הרדי, בסופו מבינים שהגזמנו ומאשימים את עצמנו על כך שמרוב דאגה לקרבן הפכנו לבריון. מי שמובילה את המהלך היא דווקא הקרבן של היילי והאקסית של בעלה, א.ק.א סלינה גומז.
על פי מעריציה של גומז ודעת הציבור הגורפת למדי, ביבר נחשבת לזו ש"גנבה את ג'סטין", שהרי עדויות על מפגשים בינה לביבר נודעו עוד בזמן שהיה במערכת יחסים עם גומז. מאז, ולאור עקיצות שונות של אשת הביבר כלפי האקסית, כמו גם עובדת היותה פשוט לא לאבבול, פיתחו מעריציה של גומז שנאה יוקדת לאישה החדשה. השנאה הזו הגיעה לשיאה עם פרשת הגבות והכלבות, וכעת נרשמה הסלמה נוספת עם איומים על חייה של היילי.
אך גם הפרשה הזו לא הצליחה להפוך אותה לקדושה מעונה, כי כמובן שסלינה התערבה, כמשכינת השלום שהיא, וביקשה ממעריצה לחדול מן השנאה וההסתה משל הייתה גלית דיסטל אטבריאן, רק בלי להסית בעצמה תוך כדי. הכוונות של גומז טובות - הכוונות שלה תמיד טובות - אבל איזה באסה להיות היילי במשוואה הזו. באמת. פעם אחת הייתה לה הזדמנות לצאת נסיכה חבולה, וגם את זה סלינה לקחה ממנה בטוב לב בלתי נסבל.
בשלב הזה, גם לי מתחשק לראות את סלינה מלכלכת קצת את הידיים. אנשים טובים מדי גורמים לנו להיראות רע, כי עמוק בלב, בואו נודה בזה, כולנו קצת היילי. קנאים, תחרותיים, קטנוניים, חרדים להינטש. אז נכון, את מה שרבים מאיתנו שומרים כמשאלות לב כמוסות - ביבר הופכת למעשים, אבל בינינו, איזה משעמם היה אם כולן היו סלינה.
מירב כהן היא הגירל קראש החדש שלכן
התקופה האחרונה חשפה הרבה מנציגי הציבור שלנו בקלקלתם, אבל אם יש מישהי שזוהרת מתוך החושך, זו ח"כית "יש עתיד" שלא מפסיקה לתת בראש. היא שם להעמיד במקומם את כל שקרני הרפורמה, את המסיתים, את הנוגסים בחוק והחוטפים סמכויות, ועושה את זה ברהיטות אך גם בלוחמנות הנדרשת. לא ידעתי הרבה סיפוק בשבועות אלה כמו בעת הצפייה בה מזכירה לכולם מי הציעו את השופטת המזרחית הראשונה ומי התנגד לה (הפלא ובפלא, שמחה רוטמן), מרימה קול נגד ארגון הטרור לה-פמיליה או מצביעה על עליבותה של אילה בן גביר, הקיצונית אף יותר מבעלה, שהתנגדה לחוק האזיקונים תוך הפניית הזרקור לכאבם של גברים הסובלים מתלונות שווא. אם חסרה לכן קונטרה אמיתית מהאופוזיציה, עקבו אחריה וקבלו קצת נחת.