אין, אין טפשי מלוותר על גבר שאת נמשכת אליו ומתעניין בך באמת

צריך להודות שבתחילת העונה, עד לפני שלושה ארבעה פרקים, כמעט לא היה לי עם מי לרכל על הזוגות, אבלבשבועות האחרונים, אולי בגלל אפקט הטראש של החזרה של דור, פתאום התרבו השיחות על התוכנית, ככה סתם עם נשים רנדומליות בקפה. הרבה דובר על הריבוע המוזר של דור, דור, שקד ונויה, והחזרה שלו הסעירה את הרוחות והנפיקה כמה ספקולציות וקונספירציות - חלק חשבו שהוא עדיין רוצה את נויה, החלק השני לא הבין מה הוא מצא בנויה גם הזגזוגים ובעיות המחויבות של ניר לחצו על כמה נקודות והעלו פחדי נטישה נשיים לרוב, אבל הכי הרבה זעם שמעתי בהקשר לביקורת של שאולי על דניאל בפרק שעבר. המילים "קטנוני" ו"ילדותי", שרפו כמה פצעים פתוחים, והתמיכה בדניאל שחתכה משאולי (לדעתי מהלך מטופש, קטנוני וילדותי) הייתה גורפת. אבל בואו נתחיל מהקל אל הכבד:

סודות הסקס של הויקינגים: המדריך של אולריקה
בעיות בזוגיות? אולי כדאי לכם לנסות לישון במיטות נפרדות
"אני חיה כדי לרצות את בעלי ומרשה לו לשכב עם נשים אחרות כשאני מנקה את הבית"

בתור התחלה, אי אפשר היה לחסוך מאיתנו חלק מהמרכיבים של טיפול הפנים שהם עשו? היה הכרחי שאת כלללל הפרטים של כלללל קרם שמרחו עליהם היינו צריכות לשמוע? וג'יג'י, אם חשבתם שפרסום אגרסיבי עד כדי כך משרת אתכם - אז זה לא. זה סתם נואש ומשעמם. כמו היום האחרון של דור ונויה.

חולה על הילדה הזאת, נויה. לדעתי אנשים לא מבינים אותה, במיוחד אלה שחושבים שהיא כלבה. היא לא כלבה, היא הכי חומד בארץ עם הפרחי באך שלה והתעמלות הבוקר האובססיבית. אחרי מה שעברה, בואו, אתם חייבים להעריך את ההתנהגות שלה עם דור העבר ושקד העתיד - יושבת איתם, מקשקשת, כביסות, חיבוקים - עלק "אני לא הסכמתי לו להכניס שמנת הביתה". אחרי שישה ימים ואפס מגע פיזי היא הכתירה בשנייה את עצמה להיות הגרושה האדיבה שלו. זה לא קל לעשות סוויץ' כזה, לשחרר את הפגיעה של עצמך ולפרגן לזוגיות החדשה של דור, במיוחד בזמן שאת חווה כישלון אחרי אכזבה. זה לא פשוט בכלל, דורש הרבה ביטחון עצמי ורוחב לב. כל הכבוד לה.

לא בא לי לדבר על דור השני. הוא כבר הלך, מה יש להגיד עליו? שהוא יצא קצת נואש עם המוב של "אז חשבתי על זה ואני רוצה לתת לך את הזמן שלך", בבוקר יום ההחלטה? כן, נו, השתחלקה לו האמת. הוא כנראה חשב שאם נויה תדע שהוא מעוניין להמשיך, יהיה יותר סיכוי שהיא תשאיר אותו, אבל זה רק חשף שהוא הרבה פחות בטוח בעצמו ממה שהוא מנסה להיראות.

מודה, בהתחלה די קניתי את ההצגה שלו כבוגר ושקול שיודע מה הוא רוצה - איש רציני, שלא נרתע מעבודה קשה, אבל בסופו של דבר השתחרר לו בשיחת הפרידה. אין פחות גברי ופחות בוגר מלהגיב לדחייה כמו שהוא הגיב. הוא כעס עליה, האשים אותה ב"ערבוב", ובאי אמירת אמת, בעוד שנויה הייתה סופר כנה איתו לאורך כל הדרך, יש שיאמרו כנה מדי. אחרי כל ה"לא משנה מה היה קודם", וה"אני לא בלחץ", בסוף אלה היו דיבורים של מישהו שמנסה להיראות חזק, אבל למרות שהוא יודע את כל המילים הנכונות, האגו שלו בגד בו.

היא נורא היתה רוצה להיות בענין של דור ההמשך, אבל מה לעשות שהיא לא? אין, לא יעזור כלום. כל אחת מאיתנו הכירה את הגבר הזה שהיה יכול להיות מושלם בשבילה כי הוא בדיוק מה שהיא צריכה. אבל מה לעשות שהוא לא מה שאת רוצה?

חייבת להודות שיש לי בעיה עם דור. הוא ילד תל אביבי מעצבן מהסוג שאני לא יכולה לשאת, וכל מה שאני רואה אצלו זה זיופים והצגות. לא עזר הרבה שבפרק הקודם הוא אמר לדור על הרגשות שלו "זה רק משחק" שזה הדבר הכי בהמי שאפשר להגיד ליד הבחורה שאתה יוצא איתה עכשיו, והכי מסגיר את העובדה שהוא לא בא למצוא זוגיות בהכרח, אלא להיות בטלויזיה ו"לזרום" עם התוצאות.

בנוסף, אין לי כוח לראות אותו עף על קיקבוקס ו"זורם על קעקוע". הוא עשה ורד והיא עשתה גל, ופליז תביאו לי את זה ביותר גנרי. והפנינים, הו, הפנינים: "זורמת כמו גל, פורח כמו פרח". והם צוחקים כאילו מדובר בשנינה מיוחדת במינה. נו באמתתתתת. לפחות שקד מעריכה את כישורי הקופי שלו, וגם זה משהו, אני מניחה.

מעבר לאלרגיה הקלה שלי אליו מאז התצוגה המביכה שלו עם נויה, גם עכשיו, כשהוא שונה כביכול ב-180 מעלות, עדיין הוא לא מרגיש לי אותנטי. הוא ושקד לא נראים כמו אנשים שמנהלים יחסים, יותר כמו שניים שנקלעו למשחק פוקר. אלטר אגו מול אלטר אגו, כל רגע מישהו מהם משווה ומעלה, והראשון שיישבר ויודה שהוא לא לגמרי "זורם", ושלא "הכל טוב", "בדוק", מפסיד את הקופה. הם אמנם סוג של נהנים, אבל כל כך מתאמצים לענות על ציפיות מדומיינות של הצד השני, שהצפייה בהם מתישה מאין כמוה.

עד לרגע ההחלטה, ששם משהו באמת נפתח. כנראה שהחרדה של שקד שזה לא יצליח, השתחררה אחרי שדור אמר לה שהוא רוצה שתישאר, וסוף סוף זכינו להרגיש גם ממנו משהו. הפחד המודחק שלה להיפגע כמו שקרה לה בצבא התנקז אל הרגע הזה, והחומות שלה נפלו. לא יפתיע אותי אם האקס שמדובר בו גם היה זה שהדביק אותה בחיידק האיגרוף - אקסטרים.

הבכי שלה שחרר גם את דור חובב הדרמות, והוא הבטיח לה שהוא יעשה הכל כדי שהיא לא תיפגע, והאמת? זה היה מקסים מצידו, וגם הכי הרבה שמישהו יכול להבטיח. מהרגע הזה התחלתי לחבב אותו יותר ויותר. גם האמירה שלו לנויה שהוא נקשר אליה היה רגע של קסם, הרגע שבו הוא מחבק את שקד ומלטף לה את הראש היה כולו רגש אותנטי. יאללה, אולי עכשיו הם יפסיקו לזיין את המוח על קעקועים וזרימה וידברו על משהו מעניין.

ניר ויובל נסעו לחיפה לבר שהוא כמו בית שני שלה, מקום שהיא מרגישה בו עצמה, בקטע טוב. לשמחתי הוא הצליח להוציא את הראש מהתחת של עצמו למספיק זמן כדי ליהנות. היה לו כיף לראות אותה במקום שבו עפים עליה, אוהבים אותה, והיא מרגישה כמו מלכה, וזה היה מקסים. הוא לא קינא, לא התחשבן, לא נכנס לחוסר ביטחון ולא ניסה להחזיר לעצמו את הפוקוס - הוא פרגן לה ופינה לה בשמחה את המקום הזה.

מתוך כל הביקורת ששמעתי על ניר בהקשר של הפחדים שהא מבטא עלתה מסקנה אחת עיקרית, שרוב הנשים הסכימו עליה - הוא לא באמת בעניין שלה, למרות שהוא אומר לה שוב ושוב שהיא מעניינת אותו, שהוא עף עליה, שהיא מדהימה. למה? בגלל הרגעים הקטנים שבהם הוא מעז להתלבט בקול רם - התלבטויות לגמרי סבירות לטעמי - האם הוא בנוי לזה, האם השגרה שלו תואמת את החיים שיובל רוצה - דברים שאם היא היתה מתלבטת לגביהם אף אחד לא היה פוצה פה, אבל כשזה מגיע מגבר, הוא מיד חשוד כדוש, וזה חוסר שוויון שחייב להשתנות כי הוא מגביל את הראייה, והוא מטופש.

ניר מפחד - בדיוק כמו יובל ובדיוק כמו כולם. אסור לו? רק לנשים מותר לחשוש ולשמור על עצמן בתחילת מערכת יחסים? אני יודעת שהפנטזיה היא גבר שמיד יודע שהוא רוצה, בטוח שאת האחת, וגם אין לו בעיה לשים את האגו שלו בצד ולהכיל אותך עד שאת נרגעת. אבל ישרו גב מושב, סגרו את הפוקהונטס, ותנחתו. אין דבר כזה.

דווקא העצה שנתנה דניאל ליובל, היתה היתה מצוינת. היא אמרה לה לא לדחות אותו רק בגלל שהיא מפחדת שהוא ידחה אותה, ויובל הקשיבה. היא הסתכנה, והרויחה פעמיים - גם את הכוח הפנימי שנובע מההוכחה שהיא מסוגלת להיות במקום של חוסר וודאות, וגם את ניר, שהחליט להישאר, למרות שאני חושבת שעד הרגע האחרון הוא תכנן דווקא ללכת ולהגיד לה בואי ניפגש בחוץ ונמשיך, כי אני לא מסוגל להיות פה יותר.

ללמדכם כמה עוצמה יש בהפגנת רגש אמיתית - לשמוע שהוא מאד רצוי, ויחד עם זאת לדעת שהקושי שלו מובן ומוכל, פתח לו את הלב והרגיע אותו, כי זה בדיוק מה שהוא היה צריך - שיובל תראה את המקום שלו ותקבל אותו. מצד שני, אני מקווה שיש לה המון כוחות, כי אדם שכל יום עושה שני צעדים אחורה ושלושה קדימה, וארבעה הצידה ואז עומד על הראש כדי לשחרר את המפרקים, כנראה יעשה את זה שוב. לי נדמה שהפחדים שלו נעוצים במקום של האינטימיות, כולל הפיזית - וכל ה"היא מדהימה, אבל אני לא רוצה לפגוע" זה קשקוש. אף אחד לא מפחד לפגוע, כולם כל כך מפחדים להיפגע, שלא נשאר להם פנאי לשום דבר אחר.

וואו איזו נפילה מאיגרא רמה. מאה שמונים מעלות שינוי - מכימיה מושלמת לחוסר תקשורת טוטאלי, וכל זה רק כי שאולי נשאל איך הוא מרגיש, וענה בכנות. מאותו הרגע, זהו. מבחינתה הוא מת, ומאותו רגע היא רק התאבלה עליו. דניאל הסתגרה ולא הייתה מוכנה לשמוע כלום, לא לנהל שיח, לא לנסות להבין את הצד השני. ונשות המדינה איתה. כמה כעס הוא חטף, ומה בסך הכל הוא אמר? לא דברים קשים בכלל, ובעיקר אף אחד לא שם לב לעיקר - שהכוונות שלו לא היו להתנגח - זו פשוט הדרך שלו להיות באינטימיות, כפי שאפשר היה ללמוד מהשיחות הקודמות שלו איתה. הוא טיפוס שאוהב לפתוח דברים, קטנים כגדולים, כי ככה הוא מכיר ומתקרב.

האם הוא היה חייב לעשות את זה דווקא ככה ודווקא בטיימינג הזה? לדעתי לא - אבל למה מצפים רק ממנו למודעות? נכון, הוא היה אמור לקשר בין הפרטים שידע עליה לבין הדרך הנכונה להתנהל מולה. במיוחד אחרי השיחה על אבא שלה, הוא היה אמור להבין שבדניאל הוא חייב לנהוג בזהירות מירבית, כי מולו עומדת מישהי שלא פתוחה לסוג השיח הזה, לא רק אחרי יומיים, אלא אולי גם אחרי חודשיים. דניאל רגישה בטירוף, וצריך להיות קצת טמבל כדי לא לקלוט את זה. הבחורה מנהלת שגרה קפדנית כל כך ולא מסוגלת להתרחק מהמשפחה, כי היא מרגישה שבכל רגע שתרפה, כל הקונסטרוקציה עלולה להתפרק.

היא מבחינתה הרגישה כאילו היא נזרקה מהענן שהיא יושבת עליו, מגובה רב, אל האספלט, והוא לא הבין כמה זה מכאיב לה ומאכזב אותה. אבל האם הוא רצה להכאיב לה? בשום פנים ואופן לא. לא מדובר כאן בדוש, אלא במישהו שהתפספסה לו רגע המידתיות, והיה בהזייה שמידת הקרבה שיש ביניהם כבר גדולה מספיק - אולי דווקא בגלל שהרגיש קרוב אליה.

אז הוא אמר כמה דברים. מי ישמע. מה עדיף? גבר אטום? אחד שלא אכפת לו מהאישיות שלך כל עוד את כוסית? שלא רואה מי את? אם דניאל הייתה כנה עם עצמה עד הסוף היא הייתה לוקחת את היד ששאולי הושיט לה כשנכנס לחדר לדבר איתה, ומבלה איתו את היום האחרון, אפילו רק כדי לדעת שלפחות ניסתה לגשר על הקונפליקט. לא פלא ששכבה על הספה ובכתה אחרי שהוא הלך - היא ויתרה על גבר שהיא נמשכת אליו, שהיה לה כיף איתו, ושגם מתעניין בה באמת כי כל כך נבהלה מזה שהיא מתחילה להרגיש משהו. במצב הזה כל תקלה כנראה היתה מביאה אותה למקום הזה, אבל חוסר האיזון לא יכול להיות מוצג באופן ברור יותר. לנשים מותר להתלונן, להתעלם, להתאונן ולהתבכיין על כל דבר, החל מהתנהלותו של גבר כשנשברת כוס קפה, והמשך בכמה דקות לוקח לו לשאול אם את צריכה עזרה עם המגב - אבל כשהוא עושה את אותו הדבר, הוא מיד מתוייג כדוש.

אני לא לוקחת צד אפילו - שניהם צודקים במה שהם אומרים, אבל שניהם טועים באיך שהגיבו. האגו שלו לא אפשר לו ברגע האמת לשחרר את הטענות הלא ממש חשובות שלו על הפן, והיא הייתה צריכה לעשות מאמץ ולרדת מהעץ. שאולי לא אמור להבין אותה בצורה מושלמת ביומיים, בלי עזרה. בשביל זה יש פסיכולוגים. אה, בעצם לא.

שני פסיכולוגים בתוכנית שידוכים שנמצאים בדיוק לשם כך, איכשהו לא ישבו עם הזוג הזה שעד לפני שנייה עפו אחד על השני ועכשיו חווים משבר ולא עזרו להם לתקשר. זה אחד הפספוסים הענקיים של התוכנית, דווקא במקרה של דניאל ושאולי יד מכוונת עדינה יכלה להעניק להם עוד סיכוי. וגם - איזו משמעות יש לשלושת הימים של הפורמט אם לא מסיימים אותם? במקום לתפוס אותה בנפילה החופשית ולהציל אותה מעצמה, הפסיכולוגים רק מעבירים ביקורת על שאולי, שמשום מה מצפים ממנו להיות בודהה מואר, וממנה, מנגד, לא מצפים להתעלות על עצמה. הרי היא היתה לא פחות, ואפילו נוקשה יותר ממנו. ולא, לשבת לדבר איתה אחרי שהוא הלך זו ממש לא חוכמה. התוכנית פספסה רגע מעולה, דניאל פספסה גבר שווה, ובעיקר הזדמנות להתפתח.