המונח "בוס ביץ'" הפך לטרנד בערך סביבות שנת 2010. אלו היו שנים בהן המהפכה הפמיניסטית תפסה כיוון שונה ופנתה לעבר הצלחה נשית מסחררת וגדולה מהחיים. הפסקנו להתנצל ולבקש והתחלנו פשוט לעשות. נשים הקימו חברות של מיליוני, מאות מיליוני ומיליארדי דולרים בכל תחום אפשרי - החל מתחומים "נשיים" כמו קוסמטיקה ולייפסטייל דוגמת HONEST של ג'סיקה אלבה ו- GOOP של גווינית פאלטרו שהפכו ליזמיות של מיליארדי דולרים ועד לתחומים "גבריים" כמו הייטק, השקעות, נדל"ן ובנקאות.
סרטים כמו "השטן לובשת פראדה" היללו בוסיות קשוחות, סדרות כמו "סקנדל" ו"האישה הטובה" הביאו נשים חזקות שלא מתנצלות על הנשיות שלהן ואפילו התחלנו לראות יותר ויותר גיבורות על שהכוח שלהן הוא לא לפתות גברים בעזרת חליפות צמודות מדי.
הנשים המצליחות האלו שעטו קדימה, קנו בתים, תכשיטים ומכוניות, התלבשו בבגדי מעצבים ובעיקר הוכיחו לכולם שאנחנו לא צריכות גבר, שאישה יכולה לעשות מה שהיא רוצה ולהצליח בזכות עצמה. בין אם הנשים האלו הרוויחו מיליונים או פשוט הביאו הביתה משכורת, מה שחיבר בין כולן הייתה ההבנה שאנחנו לא מוכנות לקבל יותר בולשיט, שאנחנו יכולות להחליט עבור עצמנו על איך ייראו החיים שלנו ובעיקר שאנחנו לא מוכנות שאף אחד, בטח לא גבר - יגיד לנו מה לעשות.
תנסו פעם את הפורפליי הזה - אלה הסדרות שמחרמנות נשים
מסתבר שיש דבר יותר גרוע מ"גוסטינג" - תכירו את ה"זומבינג"
ביי ביי קרדשיאן: הבת של ליונל ריצ'י מתפוצצת על כל האינטרנט
וזאת הרגשה ממכרת - תחושת הכוח הבלתי נגמר הזה, כי כשאת דורשת כבוד וכוח, את מקבלת אותו, מהבוס, מהבעל ומהילדים. התנועה הזאת הביאה איתה אינספור כתבות, טורים ופודקאסטים עם שמות כמו "בוס בייב" או "בוס ביץ'" ואפשרה לנשים להצליח בענק בלי להתנצל.
אבל עם הזמן, אחרי כעשור של באזז - התנועה הזאת דעכה. אפשר להאשים את הקורונה, שסגרה את הנשים האלו בבתים וגרמה להן לחשב מסלול מחדש, את הגיל או הזמן, אבל ההסבר הפשוט ביותר הוא ככל הנראה עייפות - זה קשה לדחוף קדימה ללא הפסקה, בטח כשאת עושה את זה על עקבי סטילטו בגובה 12 סנטימטר.
בשנה האחרונה אנחנו עדות לעלייתה של תנועה חדשה, שונה ומפתיעה, סגנון חיים שגם הוא מהלל נשיות חזקה, אבל מכיוון אחר לגמרי. יש לה הרבה שמות וכינויים, אבל השניים הפופולאריים ביותר הם Devine Feminine וה - Soft Feminine. נשיות "שמימית" או "אלוהית" לצד נשיות וסגנון חיים "רך". כרגע אנחנו רואים את תחילתה של התנועה הזאת - וממש כמו תחילתה של כל תנועה, אפשר למצוא אותה בעיקר ברשתות החברתיות, ביוטיוב, וגם במגזינים שמסקרים אותה.
@sonya__esman You don't need to pay someone to teach you to be what you already are. The divine and the feminine. Invest in therapy instead. It lasts longer and is rooted in science and the self, not the other. #divinefeminine #feminism #feminineenergy #femininity #fyp #foryoupage #candycrush10 #goddess #darkfeminine #lightfeminine #femininitycoach #scam #soulgrowth #gender #relationships #rant ♬ original sound
מדובר כאן על חזרה לנשיות רכה ועדינה, כזו שרוצה לייצר הרמוניה בין הפנימי לחיצוני. כלומר, המטרה היא לא לרוץ ולהזיע במרדף אחר החלומות שלך, אלא להיות בסנכרון מלא בין הגוף לנפש ובין הרוח לחומר. אם נשות הבוס ביץ' היו חיות על 15 כוסות קפה, שוכחות לאכול ומחזיקות במשרד המפואר שלהן 5 חליפות נקיות כי הן היו עובדות סביב השעון וישנות במשרד, אלו שחיות סגנון חיים רך אוכלות אוכל מזין ובריא, לא מוותרות על יוגה ופסיכולוג ומעמידות את הצרכים של הגוף והנפש שלהן במקום הראשון. זה לא אומר שהן לא עובדות, הן כן. אבל הן עושות את זה עבור עצמן, בתחומים שהן אוהבות, והמטרה הסופית היא לא להרוויח "ארגזים" של כסף או לקנות אחוזה, אלא להיות מאושרת, ליהנות מרגעים גדולים וגם מרגעים קטנים, לדעת להתלהב ממכונית חדשה אבל גם משקיעה או כוכב נופל.
השוני לא נגמר כאן, ואולי הנקודה החשובה ביותר היא המיקום של האישה בכל אחת מהגישות האלו בתחום הזוגיות.
נשות הבוס ביץ' רצו לשלוט. הן רצו חופש לגדול להצליח והן רצו להחליט את ההחלטות החשובות, דבר שבהרבה מקרים התפתח לכדי זוגיות עם גברים חלשים יחסית, אולי לא בתחום הקריירה אבל כן בתוך התא הזוגי. אלו גברים שלא מעיזים להציע לאישה לצאת לדייט ומחכים שהיא תעשה את הצעד הראשון, מתחלקים חצי חצי בדייט ומאפשרים לאישה לנהל ולנווט את הזוגיות לכיוון שהיא רוצה. אחר כך הם הופכים לגברים ששואלים את האישה איזה אוכל הם אוהבים לאכול ואיזה מידה של מכנסיים לקנות לעצמם. יש נשים שזה מתאים להן, אבל בסופו של דבר זה קצת הורס מערכות יחסים, כי כשאת קורעת את הגוף והנשמה שלך כדי להיות הכי טובה והכי חזקה את רוצה לחזור הביתה ולהפסיק להחליט, אבל בגלל הזליגה הזאת מהעבודה לזוגיות, יותר מדי נשים מצאו את עצמן נאלצות להיות הבוס גם בבית, עם בני זוג שפשוט לא מסוגלים לקבל החלטה.
וכאן נכנסת הנשיות הרכה. כמו יין ויאנג, גם לנו יש אנרגיה נשית (יין) ואנרגיה גברית (יאנג), והמטרה של התנועה היא לחבר את הנשים בחזרה לאנרגיה הנשית שלהן. אנרגיה נשית היא לא אנרגיה של יעדים, תחרותיות או שליטה אלא אנרגיה של הכלה, הרמוניה, רכות ופאסיביות. כשזה מגיע למערכות יחסים המטרה היא לתת לגבר להוביל אותך בתחומים הגבריים ולאפשר לו להיות ה"גבר", להחזיר אותו למצב שהוא הוא רודף אחרייך (כי גברים נולדו ציידים, והם מעריכים את המרדף) ולתת לו את המקום להחליט, לתמוך וכן, במקומות מסוימים גם לשלוט.
זה אולי נשמע בעייתי בהתחלה, כאילו הגברים מקבלים את היכולת להחליט החלטות על החיים שלנו, אבל זה לא נכון - הבסיס של התנועה היא להבין מה את רוצה וצריכה מתוך הרמוניה פנימית, ואז למצוא את הגבר שייתן לך את זה בלי להתפשר על מה שמגיע לך. אישה שמגיעה מנשיות רכה לא אמורה לשאול את הגבר "מה אתה מחפש בזוגיות" אלא לעדכן אותו מה היא רוצה ובמה היא מעוניינת, לאפשר לו להוכיח לה שהוא מסוגל לתת לה את זה, או לעזוב. בניגוד לנשות הבוס ביץ', נשים רכות לא מחפשות לתקן גברים או למצוא דרכים לגרום לקשר לעבוד, הן פשוט יודעות מה מגיע להן, ומי שלא עומד בזה, לא יהיה לידן כי הוא לא מייצר הרמוניה בחייהן.
דוגמה טובה להבדל היא מה עושה אישה כשהגבר שאיתה נתקל בבעיה. אישה שהיא "בוס ביץ'" לא רק תמצא פתרון במהירות וביעילות, היא גם תוציא לפועל את הפתרון ובדרך תשפר את כל הסיטואציה. אישה רכה לעומתה תקשיב, תכיל ותעודד את הגבר שלה, היא תגיד לו שהיא מאמינה בו, תזכיר לו כמה הוא חזק ואיך הוא התמודד עם בעיות דומות בעבר, ובדרך תאפשר לו למצוא את הפתרון בעצמו.
שתי הגישות מביאות דרך שונה לחלוטין לחיות, בשתיהן יש פלוסים ומינוסים, אבל בזמן שכבר למדנו להכיר את כל המינוסים של עידן הבוס ביץ - עם נשים עייפות שעובדות סביב השעון, בקושי רואות את המשפחה וסובלות מרגשות אשם כל רגע בגלל זהן נותנות 300% גם בעבודה וגם בבית ועדיין מרגישות שהן לא עושות מספיק, נשיות רכה מביאה איתה בעיה אחרת.
השאלה שצריכה להישאל היא האם נשיות רכה מחזירה אותנו אחורה במקום להוביל אותנו קדימה - כן, אנחנו דואגות יותר לעצמנו, מבלות יותר זמן עם המשפחה ונותנות לגבר שלנו את המקום לתמוך וגם לפרנס, אבל האם לא מדובר פשוט בשוביניזם שקיבל מייקאובר? כי כל עניין ה"אל תעבדי, תפנקי את עצמך ואת הילדים ותטפחי את עצמך במספרה ואצל הקוסמטיקאית" קצת מריח כמו "אישה לא צריכה להצביע כי היא גם ככה לא מבינה שום דבר חוץ ממתכונים וליפסטיקים".
בעיה גדולה אפילו יותר היא הנרטיב שאומר שגברים מצליחים יעדיפו נשים כנועות, בזמן שנשים חזקות יצטרכו להתפשר על גברים חלשים. זה פשוט לא נכון - גבר חזק ובטוח בעצמו לעולם לא יהיה מאוים מאישה חזקה. להיפך, הוא יעריץ אותה ויעשה הכל כדי להרים אותה אפילו יותר, כמו שאנחנו עושים עם אנשים שאנחנו אוהבים. ואני גם לא כל כך יודעת על מה יש לאותו גבר מצליח ומרוויח לדבר עם אישה שכל עולמה מסתכם במדיטציה וקרם עיניים איכותי.
זה נכון שהנשים של פעם נדחקו למקום החלש, והנשים של היום אומרות שהן בוחרות במודע לתת את השליטה, אבל האם אנחנו באמת יכולות לתת את השליטה בחיינו רק על סמך אמונה שמי שניתן לו אותה לא ינצל אותה לרעה בשלב מסוים?
בתור מי שהעריצה את עידן הבוס ביצ'ז והיום מוצאת את עצמה נמשכת יותר ויותר לעבר נשיות רכה אני לפעמים תופסת את עצמי ומנסה להבין האם מדובר בצעד נכון. כן, זה מרגיש נהדר, להשקיע בעצמי בלי להתנצל ולחתוך בתחומים שקשים לי לטובת מקומות שעושים לי טוב, אבל בסופו של דבר, בעולם בו בעל המאה הוא בעל הדעה, אני לא חושבת שנשים יכולות לתת לעצמן לשחרר את הרסן לחלוטין ופשוט לתת לגבר להוביל אותן ואת הבית. המטרה צריכה להיות לפתח את עצמנו באופן מלא, אבל לא מתוך רדיפה אינסופית אחרי מטרות בלתי אפשריות, אלא מתוך רצון אמיתי להשתפר בתחומים שמעניינים אותנו.
כי בזמן שייתכן שהשוביניזם מרים שוב את ראשו ומנסה לנצל את תנועת הנשיות הרכה כדי להחזיר את הנשים למטבח לטשטש אותן עם חזיות תחרה וטיפולי יופי, המטרה שלנו צריכה להיות למצוא את הדרך לנצל את כל המשאבים שיש לנו כדי להצליח לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, כלומר להיות מעניינות כי אנחנו לומדות ועושות דברים מעניינים (ולא כדי למשוך גברים), להרוויח כסף ממה שאנחנו אוהבות לעשות כדי להרגיש טוב וגם להיות עצמאיות כלכלית, ולא להתפשר על מי שאנחנו ועל השווי שלנו. וכן, גם לתת את המושכות לבני הזוג שלנו במקומות שחשובים לנו פחות. ולמרות שזה מפתה, אסור לנו לשחרר את השליטה לחלוטין, גם כי זה נותן לאדם אחר יותר מדי כוח על החיים שלנו ובעיקר בגלל שיש יותר מדי גברים שהוכיחו שהם לא באמת מסוגלים לנווט את הספינות האלו בצורה יעילה, ובדרך הם תמיד ייקלעו לאיזה קרב מטופש במטרה להוכיח למי יש ספינה גדולה יותר.