גאזלייט? יש עוד הרבה רגעים בסקס שצריכים לקבל שמות עבריים

במקום "גזלייט" אמרו מעכשיו "גִּזְלוּת-דעת", כך קבעה האקדמיה ללשון השבוע. בשמיעה ראשונה זה נשמע קצת ארכאי, בערך כמו השפה העברית בכללותה, אבל גלגלו את זה כמה פעמים על הלשון, ושמעו - יש לזה קטע. למושג "גזלייט" אגב קיים כבר תרגום עברי בלתי-רשמי שהוצע עוד לפני האקדמיה: "נרנור", הלחם של "נר" ו"נור", על משקל "ערעור", ומדמה את המניפולציה הרגשית לסינוור האדם שמנגד. כמו כן, הביטוי מרפרר למקור המילה "גזלייט" בסרט שנושא את השם, ובו גבר מעמעם בעקביות את האורות בביתו שלו ושל אשתו, אך מתכחש לכך, תוך שהוא מפקפק בשפיותה כשהיא נותנת על כך את הדעת. חרף חיבתי ליצירתיות ב"נרנור", "גזל-דעת" לא נופל ממנו.

אנחנו לגמרי הולכות לאמץ את הביטוי, ועל הדרך, הגיע הזמן לומר שיש עוד כמה מילים שממש, אבל ממש חסרות לנו בשפה העברית, וספציפית בתחום הדייטינג. קבלו את מילון אבן שו-sheee, לתשומת לבה של האקדמיה. המושגים נכתבו מטעמי נוחות בשפה סטרייטית, אך ניתנים לשימוש בהטיות שונות.

את מי מעניין מין העובר של בר, הפוני של דניאל והיוגה של מירן?
כוחו העצום של הכלום: את הדברים האלה אל תעשו כדי להחזיר אקס
"יכול להיות שהתרגלנו? הייתה שם גבינה ב- 180 שקל לקילו"

מכירה את החמוד הזה שמזמין אותך אליו לדייט ראשון, לפעילויות הולסומיות כגון צפייה משותפת בסרט או ישיבה במרפסת, כשמתחת לזה חתירה שקופה מאין כמוה למין? זהו המזמינמין, שלרוב, גם לא יבין למה את כבדה, ולא מודע לכך שכאישה, אפילו אם מתחשק לך מין מזדמן את תעדיפי לפגוש את האדם פנים אל פנים כדי לקבל הזדמנות להבין האם את באמת נמשכת אליו, ולשלול ככל הניתן אפשרות שמדובר באנס או קניבל או שניהם יחד. לעיתים קרובות ינסה המזמינמין לפתות אותך אליו בתיאור אווירה כגון "צ'יל", או, שלא נדע, "ברגוע", ובסבירות גבוהה יתגורר בשטח הרבוע שבין שוק הפשפשים לשוק הכרמל. לא מן הנמנע שבידו ג'ויינט, ובמקרר שלו קטשופ, חרדל ובצל אחד בן חצי שנה.

הוא מציע לך ללוות אותך הביתה, את מסרבת בנימוס. לא בא לך. אולי היה לכם דייט כושל, אולי סתם את לא אוהבת להרגיש כמו נסיכה במגדל - כך או כך, מתחשק לך ללכת הביתה לבד. הוא מתעקש ללוות, את מסרבת שוב בנימוס. בפעם השלישית שהוא מציע, ואף מתחיל ללכת לצדך את הדרך הביתה, את תוהה לעצמך האם את זקוקה למישהו שילווה אותך מפניו. חמוד חמוד עד שמלחיץ - כזה הוא החורה המלווה.

את תקועה בארוחת חג משמימה במושב יגון שבצפון הארץ. השקט חונק אותך, מדגיש את הבדידות. גם הצעירות ממך במשפחה כבר התחתנו, ורק את נותרת לבד, עדיין מדמה מערכת יחסים עם יזיז דוג-ווקר בן חמישים. כדי להעביר את הזמן, את שולחת הודעות "חג שמח" גנריות למכרים וחברות, בתקווה שיעסיקו אותך לזמן מה. האצבע שלך מרפרפת על השם שלו, של יאיר או ירון או גרוע מכך - יריב, למרות שהבטחת לעצמך לא לשלוח לו הודעה יותר בחיים. מה שלא יהיה, את לא חוזרת אל האקס. אבל הדמעות והדג עולים לך בגרון. זה חזק ממך. האצבעות שלך כותבות מעצמן, "מה הולך", ולוחצות שליחה. אין דרך חזרה. בגדת בעצמך - סימסת לאקס. שלחת לו פתטקסטינג.

הוא מרעיף עלייך מאמיות כמו צונאמי. מהרגע הראשון הוא מרפד אותך במחוות גרנדיוזיות, מחמאות ומתנות, שאין לך מושג מאיפה כל זה מגיע. בשלב מסוים, נדמה לך אולי שהוא מאוהב יותר בעצם ההתאהבות מאשר בך. את לא טועה. הוא מכור לדייטים לדימוי של עצמו כמחזר-על, ומשקיע בו כמו שמדריכות תנועות נוער משקיעות בעיצוב ברכות ובקישוט מתנות; אין לזה הרבה קשר לאדם שבצד השני - הן פשוט טובות בזה ונהנות מהמלאכה. הצונמאמי גדל על קומדיות רומנטיות, ופנטזיית ההתאהבות שלו תפחה בקרבו כל כך עד שהוא מוכרח להניח אותה על ראש כל מי שנקרית בדרכו. ברגע שתחלוף ההתרגשות הראשונית, ותתגלי אליו מבעד לענן הוורוד שהוא ריסס עלייך, ההתלהבות שלו תפוג כלא הייתה והוא ידלג לבאה בתור. כדרכו של צונאמי, גם הצונמאמי עתיד לסגת באותה המהירות שבה הופיע, ולהותיר אחריו הרס וחורבן.

אתם הולכים יחד ברחוב, אולי יד ביד, סביר להניח שלפרקים כך ולפרקים אחרת, משלבים ידיים ומתירים אותן בגמלוניות. יצאתם בסך הכל פעם או פעמיים או שלוש, ועדיין לא ברור לכם מה טיב היחסים ולאן כל זה הולך, ואולי גם הכימייה לא מוברגת עדיין עד הסוף. תוך כדי שאתם מנסים להתניע שיחה, את נושאת תפילה שאף אחד שמכיר אותך או אותו לא יעצור אתכם בדרך, שכן אז תיאלצו להציג זה את זו לאדם השלישי, ואין לכם מושג איך. זו אפילו לא בדיוק זוגיות כרגע, בטח שלא זוגיות בשלה להצגה בציבור. המודעות המוגברת שלך לכל זה הופכת את ההליכה למביכה מאוד, או בקיצור - הביכה.

נגיד שעל סקאלת המשיכה נמצאים כל הגברים שאיתם שכבת ותשכבי בחייך - בצדדים נמצאים שניים. בצד האחד זה שלא יכול/מעוניין במערכת היחסים שאת רוצה אבל את נמשכת אליו מוות למרות שאת יודעת שזה רק יעשה לך רע. בצד השני של הסקאלה נמצא הדיאט-דוד, זה זה שאת לא נמשכת אליו אבל הוא בריא לך וטוב בשבילך, זה שאת אומרת עליו לחברות "הלוואי שהייתי נמשכת אליו".

אם את נויה מאהבה חדשה - הדיאט-דוד שלך הוא משה.

את לא יודעת לשים את האצבע בדיוק מה מפריע לך. אולי הוא רוצה אותך מדי, אולי הוא נמוך מדי למה שאת אוהבת, ואולי יש לו זין ממוצע מדי. הדיאט-דוד הוא כמו הפריכית שלא בא לך לאכול. אבל את חייבת. אז את משכנעת את עצמך שאם מוסיפים לה קוטג' טרי הטעם שלה סביר מאד, אבל לא יעזור - לתקוע חלה עם חמאה זה כל כך הרבה יותר מספק.

מזמן כבר הייתה צריכה להימצא מילה שמתארת את הגבר הזה, שמנשק אותך עם ליטרים של רוק. הוא שילוב של גבר וריר, לא יודעת את האחוזים המדוייקים, אך לפעמים נדמה שהוא יותר רירי מכל מרקם אחר. הוא נורא חמוד, הוא אפילו מושלם, רק הנשיקה שלו מזעזעת. הוא מנשק אותך עם המון רוק, ומרייר עלייך כאילו אין מחר. לא ברור למה אבל תמיד יש לו מלאאאא רוק, דוחה. את נורא מנסה לרמוז לו בנשיקה שלך איך לתקן את זה, אבל הסתום לא מבין, והורס הכל. בשלב מסוים כל מה שעובר לך בראש זה: "תניח לייייי יש לי רוק משליייי למה אתה מטיל עלי את הבליעה גם של הריר שלך למההההה". בקיצור, גבריר.

עוד גבר שמכירה כל אישה שהגיעה לפרקה הוא זה שאיך לומר? אין לו את זה. הוא לא יודע לרדת. בכל פעם כשהוא מנסה זה מרגיש לך כאילו הוא שונא את הדגדגן שלך, או דגדגנים בכלל. אחרת, למה הוא תוקף אותו? כל סשן איתו גורם לך לרצות להצמיד ברכיים בחוזקה זו לזו, כי זה מרגיש כאילו חד קרן מבצע בך פשע שנאה, ולא בכוונה - הרי אין חדי קרן מרושעים, זה ידוע שהם יצורים קסומים וטובים שלשון הרע לא מדברת אליהם. אבל הלשון של האיש הזה רעה, והדגדגן לא אוהב חפצים חדים, ולא חפץ בניגוחים. החד קרן הוא נורא חמוד, אבל כמו הכלבים הענקיים האלה שבטוחים שהם נורא קטנים - בכל הנוגע לכוס, הוא, איך לומר? פיל בחנות וגינה, שמבצע בך מין-או-רע-לי. דגדפחדאלוהים.

מילה שהומצאה במיוחד כדי לתאר את הגברים שמעמידים פני פליירים שרמנטיים, כאלה שאוהבים נשים. הרבה מאד פעמים הם אפילו יספרו כמה הם אוהבים נשים לכל מי שרוצה לשמוע, ואת מקווה שאם הוא אוהב נשים הוא גם יידע לאהוב אותך. בהתחלה זה נראה טוב, אבל כשתגיעי איתו למיטה תגלי את האמת המרה. הוא אוהב נשים, אבל בעיקר כשהן מופיעות על מסך המחשב שלו תחת הטאמב-נייל "גאנג באנג ומציצות משוגעות". הוא לא באמת יודע לזיין - הוא עושה סקס טכני שכולו חיקויי פורנו כשעל פניו הבעה של ספק סבל, ספק עצירות כרונית. הגבר הזה לא אוהב סקס, אלא יש לו פתולוגיה שהמדע עוד לא אבחן. הוא מפחד מפות ואובססיבי לפות, ולא בקטע טוב - הוא פשוט פותולוגי.

האם יצא לך לשכב עם גבר ולהרגיש כאילו הוא נוקם דרכך בכל הנשים שלא רצו אותו כל השנים? בוודאי, למי לא? את מנסה לקרוא למה שחווית בשם סביר, כמו סקס, או אפילו סקס גרוע. אבל מה שחוית לא נמצא על הסקאלה הזאת. יקירתי, מה שאת עברת הרגע נקרא "מינסול".

מה זה אומר?

הגבר ששכבת איתו הוא אינסל מודחק, שהבין שאחרי גיל מסוים נשים הופכות להיות סלחניות יותר לכיעור, טמטום, ואנושיות בסיסית. הבעיה היא שלעומת האינסל הקדום, שמתנזר מנשים בלית ברירה, ומטקבק רוב הזמן מהמרתף של אמו - המינסל מחזיק את כל המטען הרגשי של האינסל, אבל במקום לרדת למחתרת עם מקלדת, הוא מתחיל עם בחורות באפליקציות, ומדי פעם מתמזל מזלו. אם תתכתבי איתו ותפסיקי הוא ישלח לך הודעות זועמות, אם תצאי איתו לדייט ולא תשכבי איתו הוא ישלח לך בקשה בביט על חצי מהסכום שעלה הדייט, ואם תשכבי איתו.. ובכן, כשזה יקרה - את תדעי. לא יהיה ספק בליבך שהגבר הזה לא זיין אותך, הוא מינסל אותך. תנחומינו.