ת'שמעו סיפור. בקיץ 2011 קצת לפני המחאה החברתית (יוקר המחייה) הוזמנו קבוצת עיתונאים לאחת מרשתות השיווק המצליחות, כי בין היתר רצו להציג בפנינו (ולהתפאר) את מחלקת הגבינות העשירה שלהם שבאמת אפשר למצוא בה מכל טוב העולם והתוצרת המקומית.
ימים ספורים לפני כן, נקלעתי לטור במעריב שהכותרת שלו היתה "איך אומרים בעברית פראייר" שם סיפר כתב גרמני ששירת בארץ שהוא שם לב שלאחרונה כל פעם שהוא טס לעירו קלן בגרמניה והוא שואל חברים טובים מה להביא להם חזרה לארץ, הם מבקשים, "אם לא קשה לך תביא גבינות".
גבינות? מה, חסר בארץ? הוא שאל את עצמו - בדק ומצא כי ק"ג גאודה, מה שעלה מזה באותה עת בגרמניה 19 שקל, בארץ גבינות מאותו סוג עלו בממוצע 100 שקל.
כוחו העצום של הכלום: את הדברים האלה אל תעשו כדי להחזיר אקס
"אני בתקופה של לדייק את עצמי עכשיו" - שקרים שנשים מספרות
הללויה: הטשטוש המגדרי הסקסי של תמיר גרינברג הופנם סופית
נחזור למסיבת העיתונאים, דאגתי להגיע כמה דקות לפני מסיבת העיתונאים וניגשתי למחלקת הגבינות. רשמתי לעצמי את המחירים (הייתה שם גבינה ב- 180 שקל ל-ק"ג) ואחרי שהמנכ"ל סיים לדבר, הצבעתי. היחצ"נית אמרה לי "עירית הפעם זה בלי שאלות" ואני השבתי "אני לא עומדת לשאול אני עומדת להצהיר". והקראתי קטע מהטור של אותו כתב. עמיתי שהיו עד אז די מנומנמים התעוררו ובשנייה היתה מהומה. המנכ"ל הנבוך ניסה לאמר משהו על מע"מ (צודק, ועדיין) עלויות של כוח אדם (גם בגרמניה חוזרים עם משכורת הביתה) בסוף נשבר, שתק והקשיב אבל שום דבר לא השתנה.
זמן קצר לאחר אותה מסיבת עיתונאים ב-2011, תנובה (ואחריה שאר המחלבות) הקפיצה באחת את מחיר הקוטג' מחמישה שקלים לשמונה שקלים. כידוע הקוטג' הישראלי הוא הטוב בעולם (בדוק בדקתי) ואני זוכרת אמא אחת מוטרדת אומרת בטלוויזיה "מה אעשה עכשיו יש לי בבית ארבעה מתבגרים ששואבים כל ערב שישה קוטג'ים". זה היה האות לתחילתה של המחאה החברתית באותו קיץ, ומאז הקולגות שלי אומרים לי "את התחלת עם זה".
יכול להיות שהתרגלנו?
לפני שנים ספורות טסתי לנסיעת עבודה לניס שבצרפת, גם אני כמו החברים של אותו כתב גרמני נוהגת לקנות גבינות ועוד כדי לצ'פר את סביבתי וכמובן אותי. ממול המלון ששהיתי בו היה ממוקם סופר. ערב לפני נסיעתי חזרה ירדתי לסופר קניתי כמות מסחרית של גבינות, אפילו לא התעכבתי על המחיר, הורדתי מהמדף, כמה? פוצצתי טרולי שלם עם כבודה מתכלה.
כשניגשתי לשלם ראיתי בצג 132 (יורו כן?) וזה ממש נראה לי הגיוני ושלפתי 150 יורו וחיכיתי לעודף , הקופאית הביטה בי במבט של "מה עובר עליך?" החזירה לי את המאה יורו + עודף של 18 יורו. כל הכיף הזה עלה 32 יורו.
זה הטריד אותי כמה ימים האם המוח הצרכני שלי כל כך התרגל למחירים המופרכים שזה היה נראה לי ממש סביר לשלם למעלה מ-500 שקל על פאקינג גבינות?
ומאז אני שואלת את עצמי וממשיכה לשאול, מנסה לוותר על הדחף לקנות ענבים ב 50 שקל לק"ג שלא לאמר קממבר בסכום של מדף שלם בצרפת.
אז היכן אנחנו הצרכנים טועים? היכן הממשלה כושלת בטיפול? ואני אפילו לא באה (כמעט) בטענות למחלבות וליבואנים כי כל ילד יודע שאם נותנים לך אז תיקח. אין לי פתרונות, אבל דבר אחד אני יודעת בוודאות - שמאז מחיר הקוטג' נחת בחבטה חזרה לכחמישה שקלים ומעולם לא נסק שוב לספרה 8 החוצפנית.
ובעודי כותבת את הטור, חברי הטוב יואב גינאי, איש הרדיו, הטלוויזיה והמשורר שיגר לי לווצאפ שיר מקסים בדיוק בנושא:
אֶרֶץ זָבַת זָהָב / יוֹאָב גִּינָאי
לִכְבוֹד חָג שָׁבוּעוֹת הַמְּמַשְׁמֶשׁ וּמִתְקָרֵב,
הַחַג אֲשֶׁר מָשׁוּל לְחָלב-אֵם (כְּמוֹ הַתּוֹרָה) ?
מוֹעֵד שֶׁבּוֹ נָהוּג לִבְלוֹס גְּבִינוֹת בְּרוֹחַב לֵב
וְגַם עוּגוֹת שַׁמֶּנֶת יְשִׁירוֹת מֵהַפָּרָה.
?
לִכְבוֹד הָחָג הַלְּבַנְבַּן בְּצַעַד "מְאוּזָּן"
הַמֶּמְשָׁלָה הִזְנִיקָה מְחִירִים בְּטוֹן תָּמִים.
כְּשֶׁכָּל קַרְטוֹן חָלָב שָׁוֶוה כְּמוֹ אוּנְקִיָית זָהָב,
אֶפְשָׁר לִשְׁקוֹל לִסְחוֹר בּוֹ בְּבוּרְסַת יַּהֲלוֹמִים.
????
וּכְתָמִיד הַמַּחְלָבוֹת קוֹפְצוֹת עַל הַמְּצִיאָה
"תְּנוּבָה" עִם "שְׁטְרַאוּס" וְ"טָרָה" בְּהַרְמוֹנְיָה אֲפֵלָה
שׁוּב מַדְבִּיקוֹת מְחִיר סְקַנְדָּל על יוֹגוּרְט וְחֶמְאָה
בְּטַעַם שֶׁל שַׁמֶּנֶת חֲמוּצָה לֹא אֲכִילָה.
?
חַכּוּ, גַּל הַהִתְיַיקְרוּיוֹת הַזֶּה הוּא רַק קְדִימוֹן
וּפּרוֹמוֹ לַצוּנָאמִי שֶׁיָּצִיף עִם בּוֹא הַחַג
הוֹ אָז נַרְכִּין רֹאשֵׁנוּ כָּרָגִיל בְּדִיכָּאוֹן
כְּשֶׁנְּחַשֵּׁב מוּל הָרִיבִּית מַשְׁכַּנְתָּא עַד הַגַּג.
??
אָז אִם לִיטֶר חָלָב יָקָר יוֹתֵר בְּהַשְׁוָואָה
לִמְדִינוֹת הָ- OECD בִּשְׁמוֹנִים אָחוּז -
צָרִיךְ לִקְרוֹא כְּבָר מֵעַכְשָׁיו לָאָרֶץ הַטּוֹבָה:
"אֶרֶץ זָבַת זָהָב שֶׁל עַם קְשֵׁה עוֹרֶף דֶי שַׁבוּ"ז".
?
המומלצים של ברנר
פיצה ביתית - "פסטה ריקו" משווקים בימים אלו כדורי בצק. כל מה שצריך לעשות לעבד קצת את הכדור (להשטיחו) אפשר להוסיף את הרוטב שלהם (בשמל) או לאלתר. ובכן מרחתי רוטב עגבניות (קנוי) פיזרתי כמות פלילית של מוצרלה וגם עלי בזיליקום. בקיצור פיצה קלאסית. יצא טעים. האם אמשיך להכין פיצה ביתית במקום סתם להמתין לשליח? ימים יגידו.
מחלבות אירופה של היבואן ויליגר עושים מה שלא נעשה מספיק. כדי לייצר תחרות, הוא מביא גבינות מכל העולם, תמצאו מצרפת, איטליה, ספרד טורקיה ויוון. אהבתי את כולן אבל שימו לב לפטה היוונית לגאודה המעולה וגם לקממבר כמובן.
לפעמים אנחנו נופלים לקלישאות כי הערבים כידוע אלופים בחומוס, טחינה וסלטים. ותמיד זה מגיע עם סיפור אותנטי, במקרה זה כפר ציורי, טמרה. ואיך לא? סבא בשם עותמאן שהכל החל איתו, ונגמר ב"סלטי אל-עותמאני", מפעל לסלטים מצוננים. החומוס טעים, הסלט טורקי מצוין, אבל סלט החצילים זה יותר מיונז עם תמונה של חציל על התווית.
פסטה בעבודת יד - מעדנות - גם אתן רוצות להרגיש כמו קולינריות בטלוויזיה? בבקשה. תמצאו במארז בצק מוכן להכנת פסטה, תחליטו איזה בא לכן ותכינו. ובכן הכנתי יצא טעים מאד. ואני חוזרת על השאלה. האם אמשיך להכין בצורה הזו או אתמיד בשקית מוכנה. ימים יגידו.
גם אתם מקבלים קוד לבוש לבן לאירועי שבועות? אחד הדברים היותר מבאסים שכביסה לבנה כמו מגבות, מצעים ועוד לאורך הזמן מאפירה. בשיחה שהיתה לי בזמנו עם מומחה בינלאומי לכביסה (המנהל הטכני של פרוקטר אנד גמבל) הוא הסביר לי שגם לבן זה צבע (קטע אה?) וכמו כל צבע הוא משתנה. לשאלתי מדוע הם לא מביאים את התכשיר הנפלא "בליץ" שניתן למצוא באמריקה הוא לא הגיב משום מה. אז הנה, אולי מדובר בבשורה מבית הנקל colour catcher - דפים שמכניסים לתוף המכונה מכבסים כמקובל ובטכנולוגיה מיוחדת הדפים אמורים לשמור על הלבן הבוהק. ניסיתי פעם אחת, ואמשיך לנסות.