המשבר הזה דומה לריב של זוג קשישים בגלל סיר נירוסטה

למרות אשכנזיותי המוכחת יש לי משפחה גדולה - לא הגרעינית, הרחבה יותר - משהו כמו 15 בנות דודות (יש גם בני דודים בסיפור הזה אבל הם מחוץ למה שאנחנו קוראות ה"קלאב") שנפגשות מספר פעמים בשנה, בכל פעם אצל מישהי אחרת. מדי פעם אני נפגשת עם קבוצה קטנה יותר, הפעם, אח (ממין זכר) ושתי אחיותיו אנשים באמצע החיים הורים לילדים קטנים ומתבגרים ועונים להגדרה "סוג א'" שלא באשמתם. אגב, מה שקורה ב"קלאב" נשאר שם, בדרך כלל, אבל הפעם החלטתי לחלוק.

לא קיבלנו החלטה לא לדבר על "המצב" אבל הנושא לא עלה למרות שהם מעורבים ומקפידים ללכת להפגנות (נגד הרפורמרה, כפי שרמזתי למעלה), אבל נ' סיפרה שהיא נקלעה לאיזה ריאיון עם בחורה סופר ימנית ודתיה, שכמה לא מפתיע - היא בעד הרפורמה, אבל גישתה הטיפולית דווקא מעניינת. "זה ודומה לריבים שלי עם בעלי" היא אמרה "אנחנו רבים לא מעט על סוגיות רבות, אבל ממזמן שנינו החלטנו שלא משנה עד לאן נגיע בגישות השונות שלנו, גירושין זה לא משהו שהוא על השולחן".

בת דודתי המקסימה, שבמכוניתה תמצאו דגל בהיכון, חייכה ואמרה "אימצתי את הגישה, גירושים לא על השולחן".

לדור יש רגשות לנויה? איזו הפתעה! זה לא היה שקוף בכלל
מה הקשר??? חיפשנו היגיון בזוגיות של רונה לי שמעון וסטטיק
"השותפה גנבה את הויברטור שלי, ואז טענה שהפללתי אותה"

לפני שלושה שבועות טסתי ללונדון לבקר את בני משפחתי ושאלתי לפני אם הם רוצים שאביא משהו. וש' השיב "את שואלת ברצינות?" "אוקיי אוקיי", מיהרתי להגיב ומצאתי את עצמי אורזת במזוודה 2 ק"ג חומוס מ-206. זה לא שאין חומוס בלונדון אבל הטעם - הטעם הוא מכאן.

בזמן שהותי בלונדון נפגשתי עם ידיד וותיק שחי עם משפחתו בלונדון למעלה מ-20 שנה הוא מצליח מאד בתחום הפיננסי, אשתו אמנית ויש להם שני בנים מתבגרים שכבר נולדו שם. "אז מה אתה בעצם? בריטי, ישראלי?" שאלתי כשהצטופפנו באיזה פאב. "מה זאת אומרת מה אני? אני ישראלי, ועכשיו אף יותר".

"תסביר" פקדתי. והוא נענה:

"הורי מתבגרים ואני חש צורך לראותם יותר ויותר, אז אני מגיע לאחרונה הרבה לארץ. הייתי בשבוע שעבר, מצאתי את עצמי מצטרף לכל ההפגנות שהיו והתאהבתי בישראלים, אנחנו זן מיוחד. ביום השיבוש בירושלים, בעודי צועד עם כמה מחברי, התפרץ גבר שמצדד ברפורמה והחל לגדף אותנו, כולו חימה וזעם מאיים בעיניים. ולפתע קרה משהו שיכול לקרות רק בארץ. הוא הביט באחד מחברי ואמר לו "תגיד, אתה לא אח של מני?" וואלה, שמוליק מה שלומך, מה קורה עם ההורים?" תוך דקה שני הגברים האלה העלו זכרונות. "תגיד" אמר לו חברי "אתה פסיכי? אתה לא מבין שזה יגמר בדיקטטורה?"

"עזוב אותך" השיב המקלל לשעבר "הכל פוליטיקה. טוב לראות אותך גבר, תמסור ד"ש!" התחבקו וטפחו איש על שכם חברו ונפרדו.

"אז הבנתי את הסיפור שלנו" הוא הסביר "אנחנו לא מדינה. אנחנו משפחה גדולה ולא מתפקדת, משפחה בהפרעה, עם בעיות שלא נפתרות, קנאה, תחושות קיפוח, ותקועים אחד עם השני כמו משפחות רבות. כמו המשפחה שלי."

"רק ערב קודם ישבתי אצלם בסלון, כשאמי ביקשה מאבי שיוריד לה את הסיר של הצלי מלמעלה. אבי קם מיד הלך למרפסת השירות שם מונח הסולם הייעודי, עלה למעלה והוריד סיר. ואז זה קרה. אמא שלי צרחה עליו "כמה שנים אני צריכה להסביר לך שאת הצלי אני מכינה בסיר נירוסטה ולא בכחול? ישבתי קפוא בכורסא, כי ידעתי שכל מה שאומר ייגמר רע. אבי השיב לה - אני לא קורא מחשבות!, אמי הניחה את זרועה על המותן וקירבה את ראשה לעברו "באמת? מה עם סתם לעשות פעם אחת משהו כמו שצריך, אפשר?"

אבא שלי שתק, חזר למרפסת שירות, לקח שוב את הסולם, החזיר את הסיר, הוריד את השני ונהייה שקט מעיק. אמי ארגנה פרצוף של סובלת, אבי לקח את העיתון למרפסת, ואני הייתי תקוע באמצע. אבל זמן די קצר לאחר מכן שמעתי את אמי בטון רך בהרבה אומרת לאבי 'שמתי לך תה עם חתיכת טורט (עוגה)' . הוא קם ממושבו התיישב ליד השולחן במטבח. ואז היא קיטרה לו על הגנן של הבניין, הוא סיפר לה משהו על השכנה, ושניהם פתאום התפקעו מצחוק. כשנזכרתי בזה הבנתי - ככה נראית המדינה שלנו.

בעודי כותבת את כל זה הטלוויזיה מטרטרת ברקע והנה לכם משבר זוגי טרי. נתניהו אמר לפרטנר שלו משפט שאף אישה או גבר לא רוצים לשמוע: "אם לא נראה לך אתה יכול לעזוב" מה שגרם לבן גביר לפתוח את כל משדרי החדשות ולהצהיר במימיקה של נעלבי - זה מה שאתה רוצה? אז תפטר אותנו. סאבטקסט: נראה אותך מסתדר בלעדי.

אז למי שחושש (או חולם) שהעסק יתפרק - גם זה כנראה ייגמר בחתיכת טורט, ואנחנו יושבים שם, תקועים באמצע

נקניקיות כמו בחו"ל
אז גם אני נקלעתי בעצמאות למנגל ושמתי לב שהנקניקיות נחטפות ראשונות. תמיד כשיצא לי לאכול בחו"ל נקניקיות, בפרט במדינות כמו גרמניה או איטליה היה לזה טעם ממכר. בארץ משום מה לנקניקיות יש טעם של אוכל המיועד לילדים. אז הנה הבשורה "זוגלובק" השיקו לאחרונה סדרת נקניקיות בטעם של חו"ל. יש מספר סוגים אני אהבתי את הקארי ווסט ואת בוקוורסט. פעם ב..עם לחמנייה חמה, חרדל ומלפפון חמוץ ומחר חסה.

חלווה שאוהבים בחו"ל
לפני שנים כשחברתי הטובה א' היתה ברילוקיישן בניו יורק היתה לנו מסורת פינוק אני הייתי מביאה לה חלווה והיא היתה קונה לי קרם של חברה אמריקאית שאהבתי שלא היה לה יבוא מסודר בארץ. לקראת טיסתי ללונדון נזכרתי בזה והבאתי לידידי מארז חטיפי חלווה וראיתי איש מאושר. תמצאו במוצרי החלווה של "אחווה" גם חלוות ללא סוכר. אני אוהבת את החלווה הקלאסית בלי תוספת.

סדרת אנטי אייג'ינג של אליזבט ארדן
אותה חברת קוסמטיקה שחיבבתי ויש לה כבר שנים יבוא מסודר לארץ, היא אליזבט ארדן שלאחרונה השיקו סדרה חדשה white tea skin solutions. בנתיים השתמשי בשני מוצרים הקרם מיקרו ג'ל והסרום הדו פאזי. המרקם של הקרם זה סוג של ניוז, מין בועות שכאלה שהופכות לג'ל על העור. זה מושלם לקיץ - תחושה קרירה שמשאירה בוהק לאחר השימוש. ומה שאהבתי בסרום שהוא חודר בשניות לעור ולא משאיר תחושה שומנית.