חולה על "סערות רשת", הן תמיד כל כך מטופשות. והפעם, האיטנטרנט לא אוהב את הצעת הנישואים של גבר אנונימי לזוגתו האנונימית, להקים משפחה שדומה לכל המשפחות האחרות. למי אכפת, אני תוהה - והתשובה מפתיעה אותי - אכפת למלא אנשים, ליתר דיוק, אכפת למיליוני אנשים. עכשיו, ברור שאם אריקה מרפי, המאורסת הטרייה, מעלה את התמונה של ההצעה לרשת, זכותם של אנשים להגיב, וגם הגיוני שיהיו להם דיעות. מה שמטריד אותי זה דווקא שיש אנשים שחושבים שיש משמעות לאופן שבו מישהו מציע נישואים, וזה אמור להשפיע על התשובה של המקבלת.
הסיפור הוא כזה - אריקה שיתפה בהתרגשות רבה את טבעת היהלום הנוצצת שקיבלה לרגל האירוע, יחד עם פתק בכתב יד, שבו היה "האם תתחתני איתי?" שהבן הזוג שלה שרבט על פיסת נייר.
אין גברים כאלה: השקרים שסיפרו לנו בברידג'רטון
עור אדום ויבש? יש משהו שיכול לעזור לך, וזה לא קרם מתוחכם
החתונה שלא ישכחו: "נהיה לי שחור בעיניים, לא ידעתי מה לעשות"
"זו הייתה שנה מדהימה עם הבחור שלי", כתבה מרפי, עיתונאית מאטלנטה לצד הצילום שהעלתה. "הבוקר לפני שיצאתי לעבודה הוא השאיר את זה בשירותים כדי שאמצא. אמרתי כן." מרפי מצאה את הטבעת כשהתעוררה בבוקר כדי ללכת לעבודה."הוא טס לכאן מדטרויט כדי להציע, בגלל שזה היה סוף השבוע של יום השנה הראשון שלנו".
אין ספק שהחבר הוא בחור רציני ובעל כוונות טובות, אבל התגובה ברשת הייתה כל כך חזקה, שמרפי אפילו קיבלה פולו באיזה אתר תרבות שהקדיש לכך עמוד, ושאל את הקוראים אם הם היו מסתפקים בהצעה כזאת.
"אממ... על פתק? קרוע? ככה?" כתב סקפטי אחד.
"הוא לא יכול היה להשתמש בדף שלם לפחות?" אמר אחד אחר ומיתג את ההצעה ב-"נורא". היו גם כמה אחרים שהגנו על הבחור, והסבירו שחלק מהאנשים לא אוהבים הצעות אקסטרווגנטיות. "כולכם כל כך רגילים להצעות האלה שמבוימות בשביל הרשת - תהיו בטוחים שזו לא ההצעה המקורית" מתעקש מישהו בטוויטר והמשיך "זה האיש שלה והיא אמרה כן, ואני מבסוט בשבילם".
"מסיבה כלשהי זה הזכיר לי פרק של סקס והעיר הגדולה", אמרה מישהי. "מעולם לא ראיתי דבר כזה. יוצא דופן, אבל היי! כל אחד ומה שעושה לו את זה."
"היא אמרה כן. אין צורך לומר שום דבר אחר", הכריזה עוד תגובה "אנחנו כל כך מרותקים למחוות גדולות, ולפעמים היופי נמצא בפשטות של הדבר."
מרפי הזדעזעה מכך שכל כך הרבה אנשים חושבים שהדרך שבה הוא הציע חשובה כל כך. "אני חושבת שקשה לגברים להציע נישואין, כי יש כל כך הרבה לחץ סביב הצעד הזה, שלא אמור לעניין אף אחד מלבד הזוג שמתארס. לדעתי חשוב שהגבר יעשה מה שהוא מרגיש, כשהוא מרגיש את זה", אמרה. "אני מרגישה שזה נעשה עם הרבה כבוד וחשבתי שהדרך ממש מתוקה".
היית אומרת ״כן״?
מבחינתי אנשים אמורים להבין שאין משמעות גם לנישואים עצמם, אבל אם הם מתעקשים להמשיך להבטיח את ההבטחה הזאת רק בשביל להתעקש לא להפר אותה במשך כל ימי חייהם, שיבושם להם. אבל להחליט אם כן או לא לפי איך ההצעה נראית. עזבו את זה שלשאול מישהו אם הוא רוצה להתחתן זה בערך כמו לברר אם הוא רוצה לגדל גרמלין ביחד, אבל אם אתה צריך הוכחה ניצחת שהבחורה שאיתך לא באמת אוהבת אותך, זה אם היא דוחה את ההצעה כי היא לא מוצאת חן בעיניה, הנסיכה.
לדעתי אנשים כל כך תקועים על מה קורה סביב ההצעה, החל מכמה זה עולה או כמה מאמץ הושקע בהכנה שלה, זה כי ככל שהדבר שמדובר בו הוא יותר אמורפי ודמיוני, הוא זקוק ליותר "הוכחות" חומריות, שימלאו אותו בתוכן וערך, גם אם הם מזויפים וסותרים לגמרי את היסודות שעליה מושתתת אהבה. הרי למה ביהדות אסור לעשות לך פסל ומסיכה? כי אמונה שדורשת הוכחה חומרית סותרת את העיקרון שעליו בנויה הפעולה שנקראת "אמונה"- שבתוכה כבר מוטבע האיסור בהוכחות. מי שעושה לו פסל ומסיכה, בעצם ההזדקקות להם, מעליב את האלוהות, וזה חטא שהעונש עליו הוא מוות. בדומה, הצעת נישואים שדורשת פסל ומסיכה היא עלבון לאהבה, חטא שהעונש עליו הוא הרבה יותר גרוע - בדידות.