"איך בן הזוג שלי סיפר לחברה הטובה שלי שהוא נמשך אליה?" במשפט הזה נפתח סרטון מעורר אמוציות, בואו נקרא לזה ככה, שפרסמו שירה זיו, עידן דוד שניר ולירי אמבר-דווי בשבוע שעבר. בסרטון הם מספרים איך עידן, שנמצא בזוגיות של קרוב לחמש שנים עם שירה, סיפר ללירי, חברתה הטובה, שהוא נמשך אליה, ולא זו בלבד - גם היא מודה שהיא נמשכת אליו.
לירי, שאולי זכורה לכם מהפוסט המסעיר "זאת אני, מראה ל-30 גברים את הפות שלי", כבר יודעת מה זה לעורר רעש ברשת, אבל גם היא וגם שירה ועידן לא ציפו שדווקא הסרטון הזה יהפוך לכל כך וויראלי. בייחוד כשהשלושה, שעוסקים כל אחד בדרכו בתחום המיניות, העלו בחודשים האחרונים מספר סרטונים משותפים תחת השם: "חינוך מיני אמיתי", בהם שירה ועידן מדגימים מה יכול להיות בעייתי בתנוחה מסוימת, ולירי מסבירה איך אפשר ליהנות ממנה יותר.
אבל יש קונספט יותר חתרני מסתם הנאה ממין - ערעור על יסודות המונוגמיה. "אם חבר שלי היה אומר שהוא נמשך למישהי אחרת אני שולחת אותו לאשפוז", כתבה אחת המגיבות, אבל כפי שניתן לראות בסרטון - לא רק ששירה רחוקה מלהביע סימני אלימות, אלא ששלושתם נראים קרובים, אוהבים ומקבלים את הרגשות אחד של השני בשלווה מפתיעה. בסרטון נראה שהווידוי ההדדי לא פגע בחברות וגם לא בזוגיות.
כשהאינטואיציה שלך מקיאה קצת בפה מבפנים, תקשיבי לה
"בעלי בגד בי - אז הבאתי לו חברה שנראית בדיוק כמוני"
בריטני, את בסדר? אמאל'ה אבאל'ה והסרטונים המשונים
אתם במערכת יחסים משולשת, או מה?
שירה: "לא, זה ממש לא המצב. אני ועידן לא היינו מונוגמיים לאורך כל הקשר אבל כרגע, ספציפית - כן, השיחה נעשתה בתוך סיטואציה שהיא מאוד מונוגמית. לא היה אפילו סימן שאלה של האם הם הולכים לממש את המשיכה או להגיד לי שהם רוצים לממש את המשיכה. השיחה הייתה נטו כי אוקי, קורה פה משהו, יש כאן איזשהו פיל בחדר, בואו נדבר על הדברים".
למעשה, שירה ולירי מכירות כבר כ-6 שנים, אך רק בשנה האחרונה, אחרי שהתקרבו גאוגרפית, הקשר ביניהן הלך והעמיק. לאט לאט, בעקבותיהן, גם עידן ולירי התקרבו, והשלושה הפכו לחברים מאוד קרובים. מתוך הסרטון, קל לקבל את הרושם שבערב אחד בהיר עידן החליט להפר את מאזן החברות העדין, להטיל פצצה ולהפיל את הווידוי המפתיע משום מקום, על שתיהן. אבל האמת היא שהנושא דובר בינו ובין שירה, והיא זו שהציעה לפתוח את זה מול לירי.
איך סיפרת לשירה?
עידן: "אנחנו מאוד פתוחים היום לגבי המשיכה שלנו לאחרים ולאחרות, כי אנחנו מבינים שזה הדבר הכי טבעי שיש. אבל לא היינו ככה כל הזמן. הפעם הראשונה שהרגשתי משיכה למישהי אחרת מאוד בלבלה אותי. אנחנו היינו מונוגמיים ולא רציתי לפגוע בשירה, לא ידעתי מה עושים עם הדבר הזה, איך לבטא את זה. לקח לי זמן לפתוח את זה אבל ברגע שזה קרה - וואו. פתאום זה היה מותר, זה בסדר. גם אם זה עושה כזה "אאוצ'", כי זה יכול לפגוע. אבל אנחנו מסכימים לפגוש את ה"אאוצ'ים" האלה ולעבור דרכם כי מה שהכי חשוב לנו זה להיות באמת אחד עם השנייה. אז זה לא היה דרמטי לבוא ולהגיד לה שאני נמשך ללירי. זה גם היה לה מאוד מובן, כאילו, איך אפשר לא להימשך ללירי?"
שירה: "באמת לא הייתה לי שום הפתעה. התגובה שלי בסרטון זאת באמת הייתה התגובה. כי ברור שתהיה משיכה ללירי וברור שתהיה משיכה לעידן, אני בעצמי נמשכת לשניהם. גם אף פעם לא היה לי איזשהו רגע של: זהו, אני נמשכת רק לבן הזוג שלי. זה לא משהו שהוא הגיוני עבורי. בפעם הראשונה שעידן סיפר לי על המשיכה שלו לאישה אחרת, היה שם איזשהו שבב של: אוקי, זה אומר משהו? אבל זה בדיוק הקטע. אנחנו כל כך מפחדים להרגיש פחד או קנאה, שאנחנו מעדיפים להדחיק את הכל במקום להיות עם מה שעולה, לדבר על זה, לתת לזה מקום. אני ועידן כולה חמש שנים ביחד אבל עברנו כל כך הרבה דברים מטורפים, כל כך הרבה דברים קשים שקרו כי לא היה נעים להגיד וכי שמרנו בפנים. כדי באמת ללכת את הדרך ביחד צריך לדבר גם על הדברים הקשים, המפחידים. כשאנחנו מדברים על הדברים אנחנו מתחזקים ומעמיקים יותר בתור זוג".
אז זה לא "לא מזיז לכם", אתם פשוט מעדיפים לדבר על הרגשות האלה במקום להתכחש לקיומם.
שלושתם: "בדיוק".
לירי: "אף אחד מאיתנו הוא לא גיבור על שיש לו חסינות מוחלטת על הלב שלו. אבל זה שאנשים לא מוכנים להרגיש רגשות יותר מורכבים, זה לא אומר שהם לא שם. גם זוגות שאף פעם לא יגידו שהם נמשכים למישהו אחר יחוו קנאה, כי הם פוחדים שזה יקרה. זה בכל מקרה נמצא שם. ההבדל הוא שאנחנו מסכימים לפגוש את זה. בנוסף, מבחינתנו אפשר להגיד שיש משיכה ואפשר להרגיש משיכה - אבל לא לממש אותה. אנשים היו ממש בהלם מזה, אמרו שבטח שירה עכשיו מפחדת להשאיר אותנו לבד, אבל לא - והסיבה שאנחנו לא צריכים לממש את המשיכה הזאת, בין השאר בגלל שאנחנו גם מנחים בתחום המיניות, היא כי אנחנו יודעים איך להרגיש רגש בלי בהכרח לחפש איך לפרוק אותו או איך להעלים אותו. פשוט להיות עם זה. ואז כשאנחנו מסכימים לשהות עם הרגש, למשל עצב, באיזשהו שלב בלתי נמנע העצב ישתנה ויהפוך למשהו אחר. ואותו דבר גם קנאה או משיכה. כשהם מקבלים מקום הם יכולים להתמוסס לאט לאט או פשוט להשתנות".
ואם הם משתנים לכיוון בלתי רצוי? המשיכה יכולה להתגבר ולהפוך להתאהבות.
לירי: "אם היינו מתאהבים, כנראה הייתי בוחרת להתרחק כי לא הייתי רוצה לסבול ולא הייתי רוצה שמישהו מהם ייפגע. אבל זה לא היה קורה בגלל שזה דובר. זה היה קורה בגלל שזה היה קורה".
את הופתעת ממה שעידן אמר?
לירי: "זאת לא הייתה הפתעה גמורה, זה משהו שקרה לי הרבה פעמים, שחברים טובים נמשכו אלי, ועם רובם המשכתי להיות בקשר אחרי שזה דובר. ואני גם מרגישה דברים. זה לא שהוא פלירטט איתי או התחיל איתי, פשוט מרגישים דברים באוויר. באותה תקופה, זה היה לפני כמה חודשים, אני הרגשתי שאני קצת רוצה להתקרב לעידן, ממקום חברי, כאילו בא לי להעמיק את החברות יותר, ולא הייתי סגורה על איך הוא מרגיש, הרגשתי שהוא קצת בהתנגדות אלי. אז ברגע שהוא אמר את זה הייתה לי הקלה: "אה, זה מה שזה היה. האמת שגם אני די נמשכת אליך". וכאמור זה לא נאמר ממקום של מה נעשה עם זה עכשיו, אלא ממקום של: מגניב, איזה יופי שאפשר לדבר על זה. גם זה ששירה הייתה שם ומאוד עודדה את השיחה נתן לי המון ביטחון. בעיקר הרגשתי שזה בדיוק כמו שבנאדם יבוא אלי ויגיד לי שיש לו קושי איתי או שפגעתי בו. מבחינתי זה אותו דבר. בנאדם שפותח את הלב ואומר משהו חשוף ופגיע כי הוא רוצה שנתקרב".
עידן: "זה באמת קצת הרחיק אותי כי זה בלבל אותי. כאילו, יש את המשיכה הזאת והיא בצל ולא מדברים עליה אבל היא קיימת באוויר, אז מה עושים עם זה ומה זה אומר? יש בזה משהו מערער. אבל אחרי שזה נאמר הייתה לשנינו הקלה מטורפת. ואז עשינו הסכם שאנחנו ממשיכים לצעוד עכשיו כחברים, ושאם משהו ישתנה, אם המשיכה תתגבר או תבקש פתאום מימוש, אנחנו פשוט נעצור ונדבר על זה. כל הזמן נשים לב איך הרגש הזה משתנה. הכל קרה בתוך גבולות מאוד ברורים של חברות. לא תהיה מיניות בינינו. ומה שמגניב זה שהמשיכה באמת עברה סוג של טרנספורמציה למשהו חברי. היום אין מתח מיני בינינו".
לירי: "נהיינו הרבה יותר אחים, אחים של הלב. יש משהו באמת שהוא מאיים ומפחיד אבל אמת גם נורא מקרבת".
ההקלה שאתם מתארים קשורה גם לשחרור של איזו תחושת אשמה שהייתה לכם מול שירה?
לירי: "לי אישית לא הייתה אשמה כי אף פעם לא היה לי חשק לחמוד את עידן אליי ואז "אוי ואבוי, איך אני מרגישה ככה כלפי בן זוג של אחת החברות הכי קרובות שלי?" זה לא היה ככה. זה היה יותר: יואו, עידן, איזה פאקינג גבר מושך אתה. כאילו, אין מה לעשות, הוא גבר מרשים, ולא רק חיצונית, מכל הבחינות. אז זה לא היה ממקום של אשמה. להיפך, אני מרימה לה: יואו, חברה שלי, את השגת את הגבר הזה, איזה כיף. יכול להיות שאם זה היה משהו שהייתי רוצה ממש לממש הייתי מרגישה אשמה, אבל זה לא היה המצב".
ועידן? בכל זאת להגיד לבת הזוג אני נמשך לאחרות זה לא כמו להגיד אני נמשך לאחת החברות הכי קרובות שלך.
עידן: "כן, ואני חושב שיש רבדים של אמת, לא כל אמת צריך ללכת ולבטא. אבל אנחנו בנינו קשר, בין שלושתנו, שהוא מאוד מאוד פגיע. אין הרבה אנשים בקיום שאפשר להיות איתם באמת בלב פתוח ולהראות את כל הצדדים שלנו, וזו מערכת היחסים שלנו. והדלק שלה זה אמת. ופתאום כשהייתה המשיכה הזאת שלא דוברה, היא התחילה קצת להרחיק ולפגוע בקשר. אז זה היה ממש למען החיבור בינינו וההשקטה של כל הקולות האלה".
אצל רוב האנשים קשר כל כך אינטימי קיים רק עם בן הזוג. לא פחדת, שירה, אפילו עוד לפני שעלה עניין המשיכה, שעצם האינטימיות והקרבה מאיימים על המעמד שאת תופסת אצל עידן?
שירה: "עם לירי אני לא מרגישה מאוימת. אני מרגישה ביטחון. אבל יש קשרים אחרים שיכולים לגרום לי להרגיש מאוימת. השאלה היא אם מתוך הפחד אני אתעלם או אדחיק או אעשה מניפולציות על המציאות כדי לא להרגיש, או אם אני יכולה למצוא דרך להיות במציאות הזאת ולהבין מה אני רוצה וצריכה. אם, למשל, הייתה לו חברה מאוד קרובה שהקשר שלהם כן מאיים עלי ומפחיד אותי, אז הייתי מדברת עם שניהם, אולי כן שמה גבולות מסוימים, למרות שאני אישית במעין מסע של האם אפשר לעשות את הדבר הזה בלי להגיד, לדוגמה: "אל תיגעו". כי בעיניי זה לא הדבר. אם הוא לא ייגע לה ביד זה לא אומר שעכשיו הם לא יתאהבו. הדברים לא באמת קורים ככה והרבה פעמים דווקא האיסור יכול למשוך. אי אפשר לשלוט במציאות. יכול להיות שהוא יום אחד יצא מהבית ויתאהב במישהי".
לירי: "אנחנו כל כך מפחדים שיעזבו אותנו, זה פחד נורא אנושי, אבל עידן לא בוחר בשירה כי היא האישה היחידה שהוא נמשך אליה או מדבר איתה על דברים אינטימיים. הוא בוחר בה למרות שיש המון נשים אחרות שאפשר להימשך אליהן, וזה מה שהופך אותה למיוחדת. זאת התפיסה שהופכת את הזוגיות לדבר כל כך עמוק. כי היא לא עונה לו על כל הצרכים והוא לא עונה לה על כל הצרכים ועדיין הם בוחרים להיות ביחד, זו השותפות העמוקה שהם כל יום בוחרים מחדש".
עידן: "יש איזשהו מנעד שבקצה האחד שלו יש חופש ובקצה השני יש ביטחון, ואנחנו כל הזמן נעים ביניהם, גם כשהקשר פתוח וגם כשהוא מונוגמי. אנחנו ממש מחזיקים את הלב אחד של השנייה בקדושה. זה הדבר הכי חשוב לנו בעולם. אם משהו כואב מדי, מפחיד מדי, ברור שנשים שם גבול למען הביטחון שלנו, כי השותפות שלנו היא לפני הכל. אבל גם אם משהו מפחיד אולי בא לי לגשש, להרגיש איך זה, לא ישר לשים גבול. ואז אם זה עובר איזשהו קצה שכואב מדי, נחזיר את הגבול אחורה. כל הזמן נקשיב ללב".
לירי: "וחשוב לציין שדרך החיים הזאת לא מתאימה לכל אחד. גם בסרטון לא באנו ואמרנו שזאת הדרך הנכונה לחיות. זאת עוד זווית ראייה, אלטרנטיבה של להיות בתקשורת סביב המקום של ביטחון וחופש ומתוך זה לעשות את הבחירות שלנו".
שירה: "וזה תהליך. רובנו לא גדלנו בסביבה שמנרמלת שיח אותנטי, תקשורת רדיקלית, גבולות. בכלל לדבר רגע על מה זה גבולות. זה תהליך של שנים שאנחנו עושים, ודרך החיים שלנו באמת לא מתאימה לכולם. אבל המהות של לחפש אמת, לחפש מה נכון לי, מה לא משרת אותי בדרך שבה גידלו אותי ובמה שאמרו לי על העולם ולמצוא מה אני רוצה - את זה כל אחת ואחד יכולים לעשות בזמן שלהם"