ומעבר לזה ש"רוקדים" זו אחת התוכניות הכי חמודות והכי פיל-גוד על המסך, לא משנה מי מנחה אותה, פתאום נפל לי אסימון קטן. אם לא ניקח בחשבון את המובן מאליו, שזה כמובן אנה ארונוב עם עצמות הלחיים המוגזמות שלה, אפס אחוזי השומן ומאה אחוזי הפאסון, ושלא לדבר בכלל על רונה לי שמעון הקסומה והמסתורית, שנותנת וייב של הר געש שעומד לפרוץ מתוך כל העדינות הזאת בכל רגע. שתיהן מרהיבות, כל אחת בדרך שלה, וזה נראה לי קונצנזוס - אבל לא עליהן רציתי לדבר היום.
רציתי לדבר על סקסיות, ועל כך שבכל עונה אני מגלה מחדש כמה המושג המעורפל הזה קשור הרבה יותר לביטחון עצמי, כישרון ונחישות מאשר למראה חיצוני. זה לא סותר, כמובן, וולרוב הכוכבים יש את כל האלמנטים האלה ברמה זו או אחרת, כי אלה דרישות המקצוע, ועדיין - לא חשבתי מעולם על יסמין לוקץ' מ"הכרישים" כעל אישה סקסית, עד שראיתי אותה תופסת ביטחון לקראת הריקוד השלישי שלה. הרי סקסיות היא שילוב של הכל יחד - נשים סקסיות באמת יישארו מושכות גם אם יעלו כמה קילו ויקבלו כמה קמטים, כי הן לא מסתמכות רק על מראה חיצוני.
אוהבת את עצמך? יופי. אם תפסיקי לצרוח את זה אולי גם נאמין לך
רותכשהוא תמיד משלם עלייך, בסוף זה עולה לשניכם בהצלחת הקשר
רותם צודקת: אי אפשר כל כך לסבול ועדיין להיות כל כך בטוח בקשר
דוגמה מצוינת היא קים אור אזולאי, למשל, ששייכת לקטגוריה של בנות העשרים ומשהו שיש כמוהן די הרבה ברשת, וולמרות שהיא מהממת, מעולם לא הבטתי בה פעמיים - עד לאחרונה, כשהחלה להתבטא על הרחבה, ואני סוף סוף רואה בה משהו מעבר למראה חיצוני.
הרי יש אינפלציה של כוכבות אינסטגרם בעלות גוף מושלם שמפציעות בבגדי ים בכל פינה ברשת. כולן בנות 20 וקצת, לרוב בבלונד, רזות. כולן יפות, כולן דוגמניות, עד כדי כך שמי שלא מתמצא יכול להתבלבל ביניהן. אבל מה הן לא? סקסיות. וכשאני אומרת "סקסי" אני מתכוונת לשילוב של חיצוניות ואופי. החיבור בין החוץ לעולם פנימי עשיר, מלא במורכבות, זה מה שעושה את כל הקסם.
כמובן שלא מזיק לעבוד בסטודיו עשר שעות ביום, כן? ואכן, ככל שהעונה מתקדמת, הגוף שלהן רק נהיה יותר מרשים, אבל מעבר לנשים שמובן מאליו בשבילנו לחשוב עליהן כעל יפות, כמו למשל אלה לי (שגם מדד הסקסיות שלה עלה בהמון מאז שגיליתי שהיא לא רק ילדה מרדנית עם קול מצפצף, אלא גם נחושה, חרוצה, צנועה, ובוגרת), יש שתי נשים מפתיעות במיוחד העונה.
כאילו, תודו שלא חשבתם בחיים על גיה באר גורביץ ועדי חבשוש כעל נשים סקסיות. בואנה, גיה הזאת שהכרתי את פניה בעיקר מחיקויים של נוער גבעות גנרי או בצלאל סמוטריץ' ספציפי - לא בדיוק תחפושות שעושות עמה צדק - פתאום התבררה כמגה-אישה, ולא סתם אלא אחת לוהטת.
הדוכסית, כמו שבעלה קורא לה, היא תחנת כוח של ביצועים ושליטה במרחב, וככל שהתוכנית מתקדמת, בלי לשכוח את הסטיילינג המעולה, הבגדים המחמיאים ונעלי העקב - היא רק הופכת יותר ויותר יפה, יותר סקסית, יותר מרשימה, ופחות בצלאל. תכל'ס, יש מצב שרוקדים חיסלה לה את הדמות בארץ נהדרת.
גם עדי חבשוש מתוכנית לתוכנית יותר רותחת. לא סתם היא ליהקה את עצמה לתפקיד רוז מטיטאניק, תפקיד שהיא בעצמה אמרה שלא היו מלהקים אותה אליו: "בדרך כלל מלהקים אותי לתפקידים עממיים יותר". מה זה עממיים, בדרך כלל היא פרח קיר צדדי באיזה בסיס שכוח אל, לבושה ומבויימת כמו מישהי שלא אמורים להסתכל עליה פעמיים. עוול! אבל וואללה, מי היה יכול לנחש שעדי חבשוש היא סמל מין?
בטח גם אלה שליהקו אותה כל החיים יושבים עכשיו המומים מול המסך למראה הנשיות האדירה והסקס-אפיל שפורץ ממנה. כנראה שזה הקסם של הריקוד, שקורה למי שמצליחה לעשות את זה כמו שצריך (לא כאלה שלא מסתדרות עם כוריאוגרפיה של שיעור זומבה, היוש). אני לא יודעת בדיוק מה זה כי לא חוויתי בעצמי, אבל נראה שזה שילוב של הביטחון שמתקבל אחרי שמצליחים כמה ריקודים אחד אחרי השני, פלוס הביטחון הפיזי שנוסף לכל אחד ואחת כשהגוף מרגיש אסוף ומוחזק טוב יותר, ובעיקר מחובר לכל שאר האלמנטים הנפשיים ולאישיות, וגם עושה כל מה שאת אומרת לו. חוץ מזה, בריקוד, לפחות באלה שאנחנו רואים העונה, אפשר לבטא צדדים ורגשות שכמעט אין כבר איפה לבטא. אפילו עולם האומנות של היום יודע להכיל הרבה יותר ציניות ביקורת והתחכמויות מאשר רגש נקי ודרמה פשוטה כמו זו שמתבטאת בכל תנועת גוף בריקודים כאלה.
אולי החסך הזה ברגש זו הסיבה שיש כל כך הרבה אנשים אינטליגנטים שאני מכירה שמכורים לטלנובלות טורקיות - חסר להם הביטי הרגשי הפשוט יותר, ואם לשפוט לפי רוקדים - הוא עושה פלאים. האפקט כל כך גדול ומשמעותי שאני חושבת שבמקום להשקיע כל כך בבגדים הנכונים ובדיאטות, ולדבר כל היום על דימוי גוף באינסטוש, כדאי שכולנו נתחיל לחבר כפות רגליים לרצפה, להאריך שכמות, ולעבוד על המסגרת.