שניר ורונן. קשת 12, צילום מסך
צילום מסך/קשת 12

העמדות הפנים נגמרו במפגש הזוגות, השאלה היא רק מי ייפרדו קודם

ענת ניסני

עודכן לאחרונה: 9.8.2023 / 7:51

מפגש הזוגות, מאיץ הפרידות של חתונמי, מאחורינו, ולפי הפרומו, כבר בפרק הבא מישהי עוזבת את הדירה המשותפת. האם זו תהיה רותם, שרונן פשוט פרח בלעדיה בעוד היא הייתה אבודה בלעדיו, או מור, שקיבלה הפרק יותר כאפות מכמות התלונות של שניר על החאן?

חתומאי ומשה פרק 9/SHEEE

זהו, נגמר מפגש הזוגות, האסקלטור האולטימטיבי שמקרב בין הקרובים ומאיץ את הסוף של המעורערים. כבר ראינו את זה קורה עם ליעד ולימור, לא נשכח ולא נסלח על דובי ואריק, והעונה אלה רותם ורונן ושניר ומור שיוצאים בשן ועין, ועם פרומו שמבטיח שהאסקלציה אכן עבדה, ושכבר בפרק הבא אפשר לצפות לפרידה. מי זו שתעזוב את הבית? שואלת אותנו מחלקת הפרומו השובבה. אך כמו שזה נראה, השאלה הנכונה היא לא מי תעזוב, אלא- מי תעזוב ראשונה?

מוריד לו: אוהד בוזגלו רק אומר את מה שהרבה גברים חושבים
דורסני ואלים? "ספיר חייבת לחתוך מאברהם לפני שיקרה משהו רע"
התלמידים גילו את חשבון ה-Onlyfans של המורה - ומתחננים לללמוד איתה

רותם ורונן. קשת 12, צילום מסך
הוא פרח - היא הייתה אבודה. רותם ורונן/צילום מסך, קשת 12

רותם ורונן

כשרותם ורונן נכנסים לרכב לקראת הנסיעה הביתה ומבינים שלפניהם נסיעה של שעתיים, הם מחליפים ביניהם מבטים מלאי אימה ואומרים בלב איזה שמע ישראל קטן. בכל זאת, לאורך כל מפגש הזוגות הזה הם לא בילו יותר מרבע שעה רצוף יחד, וטוב שכך, כי כולנו יודעים שהם מטרגרים אחד את השני רק מעצם היותם ערים.

לרונן זה עשה רק טוב. הוא פרח בלי רותם, בעוד היא נראתה אבודה בלעדיו. אפילו הצלחתי לראות את עורך הדין שבו, מקצוע שעד עכשיו פשוט לא הסתדר לי איתו. עורך דין אמור להיות אדם רהוט, שיודע להציג טיעונים ולהתפלפל על פרשנויות, ועד כה רונן היה אדם שלא מצליח להתנסח כראוי, שמגמגם ומתפתל ומתבלבל ויוצא בעיקר ילדותי ולא ברור. סופסוף הוא נראה כמו אדם בוגר ורציני, ואפילו הצליח לחבר כמה משפטים שלמים על האופן שבו הוא מרגיש, על הדילמה האמיתית שלו ועל זה שלא רק רותם מרגישה בקשר הזה שהיא לא עצמה אלא גם הוא.

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד

בשיתוף נומייר פלוס
שניר ורונן. קשת 12, צילום מסך
מי יעזוב קודם? שניר ורונן/צילום מסך, קשת 12

כל זה הצליח לקרות, כמובן, רק ברגעים שבהם הוא לא היה ליד רותם, כלומר 90 אחוז מהזמן. בסיטואציה הראשונה שבה הם נשארו זה ליד זו במשך כמה דקות רצוף, כשעלה נושא ההיעלמות של רונן בירח הדבש במרקש, פרצופה האמיתי של הזוגיות ביניהם איים להיחשף. זה אמנם התחיל בזה שרונן הציג את עצמו כגבר עצמאי - "הלכתי לבד, בלי להודיע", ורותם הפכה לאישה סתגלנית וכנועה - "היה לי קשה", אבל תוך שתי דקות הם חזרו לדינמיקה האהובה והמוכרת שבה רותם היא הסוהרת הליברלית -"אתה יכול ללכת כשאתה רוצה ללכת" ואילו רונן הוא הילד שיענו בוחן גבולות אבל לא שם לב כמה הוא צייתן - "אה כן? את תקבלי את זה כשאני רוצה ללכת?"

כמובן שרותם קלטה מהר מאוד שיותר קל ונוח לו בלעדיה, ושהוא מחפש להתרחק בכל הזדמנות אפשרית, אבל היא עדיין לא מבינה מה הבעיה. בנסיעה חזרה היא אומרת לו בפעם המיליון: "די, רונן, אמרתי לך להיות מי שאתה", כאילו ההיתר שהיא הואילה להנפיק לו פתאום מוחק את כל הפסילות שהוא קיבל ממנה עד אז. הבנאדם אמר שלעומתה, הביקורתיות של אבא שלו היא כמו הליכה בפארק וסיפר על דברים שנאמרו וממש פגעו בו, זה לא משהו שאפשר למחוק ברגע אחד. מה גם שרותם לא עושה רושם של מי שבאמת מקבלת אותו כפי שהוא, אלא רק בלית ברירה - כשניסיתי לתקן אותך רק נהיה יותר קשה, אז בסדר, תהיה מי שאתה.

מה שהיא לא מבינה זה שהאמון של רונן בה נפגע בצורה מאוד עמוקה. הוא לא חושב שהיא מסוגלת לקבל אותו כפי שהוא, גם אני לא אגב, ויותר גרוע מזה - הוא כבר מרגיש כל כך מודע לעצמו במחיצתה (זה מה שקורה כמבקרים אותך בלי הפסקה), שאני לא בטוחה שהוא אי פעם יצליח להיות כפי שהוא כשהוא איתה. את הנסיעה הם סיימו בהצעה שלה להתחיל מההתחלה. אני, כאמור, סקפטית, אבל אני חושבת שייקח להם עוד זמן. או במילים אחרות - אלה לא רונן ורותם שעומדים להיפרד, לפחות לא בפרק הבא.

מור וחן. קשת 12, צילום מסך
עדיין אופטימית? מור רדמי/צילום מסך, קשת 12

מור ושניר

אפילו מזג האוויר הקודר, הנודלס של ביאנקה והמבטים המחפשים של רותם בכל פעם שרונן נעלם לא היו עצובים כמו הפער בין שניר למור לאורך מפגש הזוגות הזה. בזמן שהיא מתחזקת אופטימיות ותקווה ותולה את הריחוק ביניהם במועד החתונה ובזמן ההיכרות הקצר שלהם ביחס לשאר (למה אנחנו מגלים את זה רק עכשיו?), שניר רק הולך ומתבצר בעמדתו ומתנער לאט לאט מכל רצון לנסות, לתת סיכוי אמיתי או לעשות את הדבר הזה שמור בטוחה שהוא עושה - להסתקרן.

כל עוד הוא נמצא עם מור בחיי היומיום, הוא משתדל להימנע מלעסוק בנושא המשיכה כדי לא לפגוע בה, וזה עוזר לו להקטין את היקף הבעיה. אבל מרגע שהוא פתח את הנושא עם הבנים זה היה כמו סכר שנפרץ. הוא דיבר כל כך הרבה על זה שהוא לא נמשך אליה, שכבר אי אפשר להחזיר את הנושא למגירה. הוא כבר יודע שזה לא יעבוד, הוא יודע שהוא רוצה לסיים את זה, הדבר היחידי שהוא מנסה להימנע ממנו זה, כפי שהוא היטיב לתאר, להשאיר מאחוריו אדמה חרוכה.

על פי כל כללי הדרמה, מור נכנסת לאוטו ואומרת שהיא מרגישה פגז, שהיא ממש נהנתה ושהיא שמחה שהם עשו את זה. שניר שותק. זה בלתי נסבל כמה שהיא לא מודעת לרגשות שלו, כמה שהם לא באותו מקום. אבל מהשתיקה שלו היא לא מצליחה להתעלם, ואחרי היסוס קטן היא מחליטה לגעת, לאט ובזהירות, במוגלה.

מהר מאוד, מתפשטת על פניה הבעה ששמורה אך ורק לשיחות שבהן את מגלה, בדרך כלל בהפתעה מסוימת, שהמילים שאת שומעת הן בעצם מישהו שנפרד ממך ברגע זה ממש. שילוב של עצב וקיפאון בעיניים עם חצי חיוך של "איזה מטומטמת, ידעתי".

מור ושניר. קשת 12, צילום מסך
יש עדיין סיכוי? מור ושניר/צילום מסך, קשת 12

כל מה ששניר אומר מעתה ואילך כבר לא משנה. הכאפה שהיא קיבלה היא קודם כל ההבנה של גודל הפער ביניהם, וזאת כאפה מאוד לא נעימה. כאפה 2, כי למה להסתפק באחת, היא ההתייחסות שלו לרונן כאל מישהו שיש לו הרבה בשר להילחם עליו, והאמירה: "אני לא מרגיש במקום הזה בכלל כרגע". את לא יכולה לשמוע מאף אחד שאת לא מספיק בשר להילחם עליו, נקודה. ובטח שלא להצליח לחזור איתו אחרי זה לשגרה. וכאפה 3 היא "הסיכוי שזה יקרה - אני לא יודע איפה הוא". וואו. מאיגרא רמא לבירא עמיקתא תוך 3 דקות נסיעה.

שניר לא מפסיק להתייסר, אבל זה לא עושה עליה רושם וגם לא עליי. זה קשה לפגוע באנשים, וזה כל מה שקורה שם. לא היסוס, לא ספקות ולא הרהורי חרטה. מור שומרת על פאסון כהרגלה ולא מראה רגש לאורך כל השיחה, למרות שזה שובר לב לרצות מישהו שלא רוצה אותך. יש רק רגע אחד שבו נדמה לרגע קטנטן שהיא הולכת להיכנס בו, כשהיא אומרת לו שהוא מפחד לנסות באמת לגרום לזה לקרות. בתגובה, שניר נחנק ומבקש סודה ולמרות שבלב היא מאחלת לו להיחנק, היא מגישה לו את הבקבוק, מצילה את חייו ומאפשרת לו להרוויח עוד כמה שניות של חסד כדי לשקול את מילותיו.

בחוץ, היא אומרת רגע אחר כך, היית כבר רואה את האבק שאני משאירה אחריי. ואני תוהה, ממש כמו סרנגה: למה לא עכשיו? ברצינות. מה ההבדל בין החיים האמיתיים לבין הפורמט? אני מבינה שבפורמט נותנים יותר הזדמנויות מאשר בחיים האמיתיים, אבל גם בפורמט יש גבול. אלא ששניר מקשה עליה, כי כשהוא מצד אחד אומר את כל הדברים הקשים האלה ומצד שני טוען שוב ושוב שהוא רוצה למצות, הוא משאיר לה איזושהי תקווה. וכשהיא אומרת לו: אל תפחד לפגוע בי, אני ילדה גדולה, היא מבקשת ממנו לקחת החלטה ולשים סוף לסאגה. היא לא תעשה את זה, כי היא רוצה.

אבל כמו שהוא העיד על עצמו קודם, הוא פחדן, והמקסימום שהוא יכול להגיד זה: "אוף" בטון מתפנק. למור לא נותרת שום ברירה אלא להגיד שהיא הולכת לישון בדירה שלה, אבל לצערי זה לא נראה כמו החלטה שלה לסיים את הקשר אלא כמו ניסיון אחרון לטלטל את הספינה, להוציא ממנו משהו. אולי אם הוא ירגיש שהוא מאבד אותי, הוא פתאום יבין מה יש לו בידיים. זה אף פעם לא עובד, תאמינו לי שניסיתי. אם מישהו רוצה אותך רק אחרי שהוא מאבד אותך, לרוב זה בגלל שפע אישיוז עם קרבה ומחויבות. מי שמבין מה יש לו בידיים לא צריך פרידה בשביל להתחיל להעריך אותך.

כיוון שכרגע מור עדיין לא מוכנה לחתוך את הקשר לחלוטין ושניר, כאמור, פחדן, וכיוון שכולנו ראינו בפרומו שהם שוב בבית שלו יחד, אפשר להבין שתרגיל הטלטלה לא טלטל שום דבר והתפייד בקול ענות חלושה. אבל את מה שנאמר אי אפשר להחזיר לאחור. הם כבר לא יצליחו להעמיד פנים שיש לקשר הזה סיכוי במשך יותר מ... עוד כמה זמן הפרק הבא?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully