דיכאון לאחר לידה. ShutterStock
ShutterStock

"ילדים זה נורא ואף אחד לא יגיד לכם את זה. מתחרטת"

Sheee רשתי

עודכן לאחרונה: 14.8.2023 / 13:38

השבוע בקבוצה "וידויים TLV" עלה פוסט של אישה צעירה עם תינוקת קטנה, שמספרת בכאב על החרטה שהיא חשה לאחר הלידה. התגובות קשות

ד"ר ענת רבינוביץ לביא, מנהלת חדרי הלידה בבית החולים ליס ליולדות ונשים, על כל מה שנשים צריכות לדעת לפני לידה/מערכת וואלה

הפוסט בקבוצת הוידויים TLV

הפוסט המקורי כלשונו
"אני נשואה פלוס אחד וסובלת מכל רגע. לא אוהבת את בעלי, הוא סמרטוט בעיני, פחדן וחסר אופי עם אפס אנרגיה גברית. בדיעבד, אני מבינה שהוא ממש לא הגבר הנכון עבורי, אבל עכשיו כשיש לנו ילד ביחד אז הרבה יותר מסובך לעזוב.

אני גם עושה שיקול קר שאם ניפרד, בכל אופן אהיה מחוייבת לגור לידו ולא אוכל לעזוב את הארץ אז מעדיפה כבר שימשיך להכניס משכורת לחשבון המשותף. אני נפש חופשיה, רק רוצה להיות לבד, לנדוד בעולם, להתפתח רוחנית, ללמוד.. או סתם לשבת בשקט עם פייסל, ככה על הבוקר עם הנס ופאק העולם!

לפני שהכרתי אותו חייתי בדיוק כמו שרציתי, טיילתי בכל העולם וכל יום היה טירוף חושים. מקללת את היום שהכרנו בו. המחשבה על החופש שנגזל ממני בהחלטה מטופשת להביא ילד לעולם מכבידה על כל דקה ביום שלי והעובדה שזה כל כך לא הפיך עושה לי חרדות. אני כל הזמן חושבת רק על מה הייתי עושה אם הייתי רווקה. מקנאה בחברות הרווקות שלי. אל תעשו את הטעות הזאת.

ילדים זה נורא ואף אחד לא יגיד לכם את זה, כאילו יש בעולם איזה שקר שמסתובב שאף אחד לא מפריך ותיכף יבואו ההורים הסאחים שכל חלומם זה משכנתא ודירה בבניין בראש העין ויגידו כמה ילדים זה נפלא והגשמה עצמית. בולשיט. חיים פעם אחת, אין שום סיבה להגביל את עצמכם למקום אחד או אדם אחד. העולם מלא במקומות לחקור ואנשים להכיר, תעופו על זה. הלוואי שהייתי יכולה גם."

הביקורות קשות: "סתיו קצין לקחה את זה צעד אחד רחוק מדי"
כל מה ששניר היה צריך זה קצת טאף לאב? פחחח יצאה פשוטה
רזה, באיפור מינימלי וג'ינס מחמיא: האישה היפה ביותר לפי AI

אמא עצובה מחזיקה תינוק. ShutterStock
"ותיכף יבואו ההורים הסאחים"/ShutterStock

אגואיסטית או חצופה?

היא אגואיסטית מאד
היא בדיכאון
הרבה אנשים מוצאים את עצמם במצב הזה ומפחדים להודות
היא חצופה. לא מתלוננים על ילדים ככה
1708 משתתפים

אלה שחושבים שזה דיכאון

נשמע כמו דיכאון אחרי לידה הרבה חברות שלי חוו ויש טיפול - ילדים זה לא משחק וזה טיפול קשה והקרבה ביום ובלילה על החופש האישי אבל הם גדלים ונהיים עצמאיים ומדהימים. ואת צודקת שלא אומרים שזה קשה מאוד לגדל וכולנו בוכות דמעות וחווינו את התסכול בהתחלה -אבל מפה לכדי להצטער על הילד שלך בבקשה תפני לטיפול דחוף כדי לא לפגוע בילד שלך ובטח לא לפנות לקבוצה הזו שלא מבינה שבמילים יכולות לגרום למישהי לפגוע בעצמה ובילד כי הם שופטים משהו שלא ניתן לשלוט בו -הטיפול יעזור גם בהסתכלות על בעלך


הרגשתי בדיוק כמוך. התברר בדיעבד שזה דיכאון אחרי לידה, שעבר מעצמו כשהיתה בת 8 חודשים. לקחתי את זה ככ קשה, שלא הבאתי עוד ילדים, והיא כבר בת 16. מציעה לך לבדוק אפשרות של דיכאון אחרי לידה, ואם זה המצב, יש מגוון טיפולים מתאימים. כך או כך, מעודדת אותך שככל שהזמן עובר זה פחות קשה (היום אני שוב כמעט רווקה על מלא)


לא מכירה אותך ובוודאי שלא מעבירה ביקורת, זה שלך התחושות האלו וחבל שהן כך, כי זה פשוט נראה לי בלתי נסבל לחיות עם כאלו תחושות. אבל… ויש אבל… הורות יכולה להיות גם רק של הורה אחד! נשמע כאילו אין בך את היכולת והרצון להיות הורה יחידני או לצורך העניין הורה בכלל (ואין קשר לאהבת הילדה כי אני בטוחה שאת אוהבת אותה, זה פשוט שהורות היא דבר סופר מחייב שלא כל אחת בנויה לו) ולכן, יש לך לגמריי את האופציה להיות ההורה הפחות דומיננטי , לחיות כנפש חופשיה, להתרחק ולחיות ואולי זה אפילו עדיף ילדה עם שני הורים מאושרים ולא שני הורים שגרים באותה דירה ומקיימים קשר "משפחתי" בסבל.


כן, ילדים זה נורא. אבל כבר הבאת ילד, ולחיות בתחושת חרטה רק יפגע בילד. לכן ממליצה לפנות לטיפול למען האושר שלך ושל הילד שלך.

אשה בחדר לידה. ShutterStock
אולי פעם.../ShutterStock

אלה שחושבים שהיא אגואיסטית

פרדוקס. מצד אחד בוחרת להישאר מצד שני מקנאה בחברות שלא "כלואות" כמו שאת מתארת את עצמך
אם את כלכך אמיצה להגיד את הדברים האלו ואת באמת מאמינה שאת נאורה, תעשי את הצעד ו"פאק העולם" כמו שכתבת, תעזבי הכל ולכי תגשימי את עצמך. גם בעלך וגם הילד לא ירוויחו מהנוכחות המתוסכלת שלך בבית שרק תכניס לבית עוד לחץ, עוד כעס, עוד מרמור וכ'ו…
אין פה צודק או טועה, תפסיקי להתקרבן ותעשי מעשה!

אולי הוא חסר אנרגיה גברית אבל את נמושה שבמקום לדבר איתו, את פורשת את משנתך בצורה אנונימית ,ובנוסף על הכל את גם לא רוצה להתנתק מעטיני המשכורות שלו.

ילדים זו טרחה, לא כל אחד בנוי לזה. פשוט אל תלכו אחרי העדר ותחשבו טוב טוב מראש אם אתם מוכנים לזה

ילדים זה נורא?
את יודעת כמה נלחמתי להביא אותם?
יש לך מושג מה עוברות נשים רק להגשים את החלום להיות אמא?
אולי לך פחות מתאים וזה בסדר.
גם לא לרצות ילדים זה בסדר גמור.
ילדים זה קשה זה מאתגר זה לפעמים מרגיש כמו מלחמה.
אבל זה פאקינג ברכה!!!
אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים.

קומץ העניניים

א. דיכאון אחרי לידה (?).
ב. את יכולה להתגרש ושהוא יהפוך למשמורן מלא. לא כולן מתאימות/יכולות להיות אמהות, ואת לגמרי יכולה לשחרר לו משמורת.
ג. טיפול רגשי לעבד את חוויית חוסר חופש.
ד. הילד בסוף יגדל ואת תחזרי להיות לבד.
ה. הרבה מחוויית המחנק נובעת לא מהילד, אלא מהשנאה שלך כלפי הבעל. ייתכן לגמרי שאם תתגרשי, החופש שחסר לך יחזור אלייך.
וזה למה אני תמיד אומרת למי שמתלבטת אם להביא ילדים רק בגלל שהיא מפחדת שבעתיד אולי תתחרט שלא הביאה: "עדיף לא להביא ילד ולהתחרט, מאשר להביא ילד ולהתחרט".

מישהי שמדברת בקול את מה שהרבה חושבים ומרגישים.

למה ככ קשה לכם להכיל את מה שהיא מרגישה? קצת אמפתיה וחמלה. לא לכולם מתאים לגדל ילדים. והיא מבינה את זה קצת מאוחר מדי

קהילת הוידויים הגדולה/מוגזמת/הזויה בארץ.
רגע, את עוד לא שם?
מה?
וואי וואי. כנסי לפה מהר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully