ייפוי של המציאות זה משהו שרובנו עושים בתחילת קשר. לפעמים גם מול חברים ומשפחה. ולפעמים גם מול פסיכולוגים בתוכנית טלוויזיה מצולמת. אחרת אני לא מצליחה להבין איך יעל חושבת שטל ורון הם זוג מוצלח
המומחים טוענים שהעונה הזאת של חתונמי היא אחת המוצלחות, כלומר שיש בה יותר זוגות ש"הצליחו" מכל העונות עד כה. מצד שני, יעל גם אומרת שהקשר בין טל ורון הוא קשר מאוד טוב, אז אולי כל המדדים כאן צריכים לעבור איתחול.
לכאורה, באמת הכל מושלם אצל טל ורון. קל לחשוב שהכל מושלם כשלא רבים, אבל בזה יעל צודקת. חייבים לדעת לריב בזוגיות, חייבים להיות מסוגלים לריב בזוגיות, ובדרך כלל כשאין ריבים זה מעיד על כך שמישהו בקשר הזה סופג, בולע ומחליק דברים. הם אמנם רק חודש ביחד וזה עדיין לא משהו חריג, לפעמים לוקח זמן עד שהריבים מגיעים, אבל במקרה שלהם זה יותר מזה.
חי בסטורי: 10 סיבות שנועה קירל בחיים לא תהיה עם רוי רייניש
מסורתי או פרוגרסיבי? מחקר מצא כי קיימים שלושה סוגי גברים
מאפר העל מוסר את כל הסודות ומציע: כלה? תקלילי - תתאפרי לבד
מהשיחה של טל וגם של רון עם יעל, עולה שטל נוטה לבטל את עצמה במערכות יחסים, לוותר יותר מכפי שהייתה רוצה, או כמו שקורא לזה הצד השני בקשר - בחורה "נוחה". זה בערך הדבר האחרון, אגב, שמישהו היה רוצה שיגידו עליו, אומרת לכם מישהי שזכתה פעם או פעמיים בחייה בתואר הזה. מהשיחה של טל עם החברה שלה בהמשך, עולה שהיא מראה כרגע לרון (ולמצלמות, שאפשר להניח שגם להן יש חלק לא קטן בזה) רק צדדים מסוימים שלה ולא את כל מי שהיא. מי ידע שחלק ממנה רק מחכה לאיזה שיר קליל של סלין דיון בשביל להוציא קצת רוח שטות.
זה כמובן טבעי. לכולנו יש נטייה, בתחילת קשר זוגי, להציג תמונה מפולטרת של המציאות. להיות זורמים וכיפיים אבל להחביא את המקומות המשוגעים, לא להתעקש מדי, להראות רק את הצדדים הטובים, להחליק על דברים שבדרך כלל מעצבנים אותנו ובאופן כללי לעשות את מה שאנחנו חושבים שירַצה את הצד השני. הכל כדי להימנע מדחייה.
אבל האמת היא ש"נוח" מחזיק רק עד גבול מסוים. נוח זה משעמם, זה חד גוני, זה לא מאתגר. נוח זה לא באמת אף אחד מאיתנו, לפחות לא כשחיים יחד עם מישהו 24/7. נוח משמעו שאנחנו מוותרים על עצמנו. פה זה לא כזה נורא, כאן זה לא מספיק חשוב בשביל להתחיל בגלל זה ריב, וזה גם נוח לספר לעצמנו סיפורים שאנחנו עומדים על שלנו, אבל בעדינות. את בטוחה, טל?
כי כשרון, שמכיר אותך חודש בלבד, פסל תוך שניה את מה שחברה קרובה שלך, שמכירה אותך הרבה יותר זמן, אמרה - את שתקת. כשהוא לא טרח להסתקרן או להקשיב לך אפילו, כשסיפרת שיש בך צדדים נוספים שהוא עוד לא ראה, אלא מיד ביטל את הצדדים האלה שלך ופסל גם אותם, את לא העמדת אותו על טעותו, גם לא בעדינות. להיפך.
כשהוא האשים אותך בזה שכל משפט מערער אותך, בלי להבין שאת פשוט מנסה להכיר לו אותך, את מיד אימצת את נקודת המבט שלו, החזרת את עצמך לתבנית שהוא סידר עבורך והבטחת שממש לא התערערת. ואז, כשהוא סיים את הסאגה ב"צריך להפסיק עם השטויות האלה" (להכיר אחד את השני? לדבר עם אנשים שהם לא אתה?) צחקקת וקראת לו "צ'וקי", כאילו הוא איזה אפרוח מתוק ולא מזיק שרק רוצה בטובתך.
עכשיו, אגב, גם הצהרות האהבה המהירות והלא אמינות של רון הרבה יותר ברורות. הוא לא אוהב אותה, הוא אוהב את זה שנוח לו. אולי הוא עוד יאהב גם את טל בעתיד, אם הוא יאפשר לעצמו להכיר אותה באמת, אבל אתה לא יכול לאהוב אדם שאתה לא באמת מכיר. בגלל זה הוא התעצבן כל כך והגיב בצורה תוקפנית ולא פרופורציונלית - הדבר האחרון שהוא רוצה זה שמישהו יפגע בנוחות הזאת שבה הוא התאהב. מה הפלא שהיא לא משוחררת לידו.
מי שמחפש חיבור עמוק ואמיתי, לא רק כזה שמסתדר על הנייר ומכשיר את הקרקע להבאת ילדים, יחפש בדיוק את ההיפך מהנוחות. לא את הקושי, אלא את האופי. זאת הסיבה שלמרות שרון וטל נראים, לכאורה, כמו זוג הרבה יותר מוצלח מנועם ומשה, את הקשר של נועם ומשה אני מעריכה הרבה יותר. כי בניגוד לרון, שהיה שמח אם טל תיבלע במטבח או על הספה לידו, משה דורש מנועם להפסיק להיבלע, נטייה שגם היא מכירה מקרוב.
הקשר שלהם רחוק מלהיות מושלם, כן? בעיניי, בכל פעם שמשה מדבר על "הפערים" שהוא מרגיש, הוא עדיין מתכוון לחוסר המשיכה שלו לנועם וכשהיא מסרבת להכיר בכך ולא מבינה על אילו פערים הוא מדבר, זה פשוט מוציא אותו מדעתו. בכלל, נראה שמנגנון ההדחקה המופלא עובד אצל נועם שעות נוספות, אבל בסוף זה תמיד מתפרץ כמו שראינו. מצד שני, גם משה הוא לא בדיוק וואנזי שכולו תכלת, וכמו שהוא יודע להיות הכי רגיש וקשוב, הוא יודע טוב מאוד להיות בדיוק ההיפך. אז אולי לא תצא מכאן זוגיות, אבל ייאמר לזכותו של משה שלפחות הוא רוצה לראות מי זאת נועם לפני שהוא מחליט. נועם האמיתית, לא גרסה מהונדסת שתתאים לו. אולי כי מלכתחילה היא לא לגמרי התאימה.
זה קצת אבסורדי, אבל האמת היא שבקשר אמיתי, הדבר היחידי שבאמת ירַצה את הצד השני זה שלא ננסה לרַצות אותם. שפשוט נהיה אנחנו, על כל מה שזה אומר. זה הדבר הכי מפחיד בעולם לפעמים, בקשר חדש, אבל אנשים אוהבים ששמים להם גבולות. אנשים צריכים שישימו להם גבולות. עמוק בפנים, כולנו ילדים קטנים, לא רק רונן ולא רק האופן שבו יוסי אוכל. תראו, אפילו רותם ורונן מצליחים להשתפר, וכולנו ראינו איזה צדדים הם הראו אחד לשני.
אני לא אייפה את המציאות. להיות מי שאנחנו זה מתכון בטוח לדחייה ב-99 אחוז מהמקרים, אבל זה גם אחוז אחד של אהבת אמת. וספיקינג אוף "אהבת אמת" - שמתם לב מיהם שני הזוגות היחידים שלא התנשקו בסילבסטר?