האם יואנה צודקת כשהיא אומרת שאהבה בוגרת ועמוקה לא כוללת פרפרים והתרגשות? כנראה שכן.
האם מתתי קצת מבפנים כשראיתי את הפרצוף הנעלב של תומר לדברים? גם כן.
האם זה הדבר הכי עצוב ששמעתי? לחלוטין.
נתחיל מהסוף - גם ללא מידע פנים אני חושבת שדי בטוח להגיד שיואנה ותומר ימשיכו להיות ביחד אחרי התוכנית. טוב להם ביחד, הם מסתדרים, הוא יודע להחליף נורות ושקעים ואפילו לשים לה דוד שמחובר לאפליקציה והיא יודעת לזרוק את המילה סקס באמצע שיחה רצינית ולגרום לו לחייך.
ישבנו על הטאבלט, ופתאום הבנו שסתיו בעצם מאוהבת באברהם
גברים מאכזבים נשים בסקס - כך תשנו זאת לפי דעת מומחים
די להתייפייף, ליאל: להגיד את האמת זה לפעמים רעיון ממש גרוע
זה חמוד ונחמד ונעים ומרגיש בערך כמו זוג נעלי בית שאין שום סיכוי שנזרוק כי הן פשוט כל כך נוחות ועברנו איתן כל כך הרבה. לא סתם החלום הגדול ביותר שלהם ליום אחרי התוכנית הוא לבלות את כל השבת בבית - לא בסקס פרוע, אלא בצפייה בנפליקס ואכילה.
וזה עובד להם, וגם להרבה זוגות אחרים. הרי אם נסתכל סביבנו ונצליח למצוא שניים או שלושה זוגות שבאמת נראים מאושרים יחד - הזוגיות שלהם כנראה נראית בערך ככה. נעימה, שקטה ובעיקר כזאת שמצאה את הססטוס-קוו.
הכל טוב, וממש כמו שיואנה ניסתה שוב ושוב להסביר, זה באמת עובד, ובאמת שיש סיכוי שמדובר פה במתכון לעוגה נחמדה שתלך נפלא ליד כוס קפה למרות שהיא לעולם לא תגרוף יותר מדי מחמאות.
שלא תטעו - אני כן אוהבת את הקשר הזה, הבעיה היחידה שלי איתו היא שהוא מרגיש קצת כמו לעשות פאסט פורוורד לתוך משהו שאמור להגיע בעוד הרבה מאוד זמן. כלומר, הזוגות האלו, שמרגישים בנוח ללכת לשירותים בדלת פתוחה או לפוצץ חצ'קונים אחד ליד השני, מגיעים למקומות האלו אחרי שהם עולים הרבה מאוד מדרגות - מדרגות שלוקחות זמן ובעיקר בונות בסיס איתן שעליו יכול לעמוד בנינוחות כל השיממון הזה.
ומה שחשוב אפילו יותר הוא שהזוגות האלו, כמו חברות של עשרות שנים בין אנשים מאותו מין, נשענת ובהרבה מקרים אפילו בנויה על אותן חוויות עבר משוגעות ומטורפות. תחשבו על חברים מהצבא או מבית הספר שבכל פעם מחדש מדברים על הטיול לחו"ל שעשו לפני 20 שנה או הפעם ההיא שאחד מהם גנב למורה את הדף של התשובות למבחן מהתיק. הזיכרונות האלו, ההתפרעות, השטויות והטירוף הם הדבק שמחזיק את הקשר. היכולת לחזור אחורה ולהרגיש לרגע כמו ילד נטול דאגות או אישה נטולת עכבות הם מה שמעיר אותנו כשאנחנו מתחילים להירדם.
גם העובדה שהם מתחמקים מלהגיד את המילה אהבה כשברור לשניהם שאם אחד מהם יפלוט אותה, השני יגיד אותה בחזרה, קצת מבלבלת. עד לכדי שיעל ניסתה לאמת אותם עם עניין האהבה בצורה ישירה ומאוד בוטה. וגם כאן - אני בטוחה שזה יגיע ויהיה חמוד, כי הם באמת אוהבים, אבל האם הפעם הראשונה שבה אנחנו אומרים או שומעים את המילים "אני אוהב/ת אותך" צריכה להיות חמודה ונעימה? או שאולי המילים האלו אמורות להיאמר בפעם הראשונה עם רעד, התרגשות ואפילו קצת פחד, או לחילופין פשוט לטוס החוצה, בלי שנצליח לעצור אותן, כי הן מסתובבות לנו בלב ובראש ועל קצת הלשון ללא הפסקה ואנחנו לא מצליחים להחזיק אותן יותר.
מצד שני, אולי אחרי שהשניים האלו צעדו לחופה והתחתנו עם אדם זר לחלוטין ואז נאלצו לבלות יחד שבוע בחו"ל, הם עברו חוויה שמספקת מספיק התרגשות בשביל זוגיות של 50 שנים. כי יואנה כן התרגשה, ונפתחה, ואז התלהבה. נכון, היא עשתה את זה ברוגע, וכנראה גם לתומר האנליטי יש חלק בזה, ואולי מישהו אחר היה מוציא ממנה יותר להט, אבל אולי אחרי שנים של דייטים גרועים ופרפרים שעושים יותר בחילה מהתרגשות, ובעיקר אחרי הליכה לחופה לעבר אדם לא מוכר, הם באמת התרגשו מספיק, ודווקא השקט והועבדה שהם מצאו את הפינה שלהם מרגשים אותם יותר מהכל.
אני רק מקווה שבפעם הראשונה שהם יגידו אחד לשני שהם אוהבים אחד את השניה (וזה כנראה יקרה רגע לפני או רגע אחרי 'ההחלטה') זה יהיה מלווה בפרפרים ופרפורים, ולא יישמע כמו מישהי שאומרת לבעלה מזה 20 שנה "אה, ואל תשכח שנגמר הנייר טואלט, אוהבת אותך, ביי".
כי הפרפרים, ההתרגשות והלחץ יכולים להחזיק זוגיות משעממת של שנים, רק כי כשהיא צוחקת וזורקת את הראש שלה לאחור הוא נזכר איך היא עשתה את זה בדייט הראשון והוא לא ידע אם הוא יכול לנשק אותה, והדרך שבה הוא לפעמים מסדר לה את השיער מזכירה לה את הפעם ההיא שהוא עשה את זה אחרי הריב הראשון שלהם. הזיכרונות המרגשים והמטורפים והמלחיצים האלו הם הגחלים שמחזיקים את החום גם כשאין אש, ואני תוהה מה קורה לזוג שעבר לשלב הבעירה האיטית מבלי להישרף קצת בדרך.