ביום חמישי הזה, היום ה-27 למלחמה, מצאתי את עצמי מתלבטת כמה מעצמי להשאיר על הספה, צופה בחדשות באובססיביות, וכמה ממני להחזיר לפעילות שגרה. הדעות חלוקות עדיין באשר לזמן הנכון לחזור לשדר תוכניות כמו "הכוכב הבא", ומתי לחזור לפרסם כתבות "רגילות". ביננו רק החברות מסחריות מצאו את הדרך להמשיך לפרסם - הם פשוט מתחילים כל פרסומת ב"ישראל במלחמה" ומסיימים ב"ביחד ננצח" ועדיין מוכרים לנו חזיות ותחתונים. כן, ג'ק קובה, ראינו את הפרסומת המביכה שלכם.
קשה למצוא את האיזון בתקופה כזאת. אנחנו נעים בין בהלה ושברון לב, לבין געגוע מוצדק, לשגרה הרגילה שלנו, לשעמום שהיא מביאה איתה, לתוכניות דביליות כל יום בתשע, וכתבות שלא גורמות לנו לבכות. כמו הכתבה הזאת למשל, שהיא בדויק במקום המושלם באמצע: יש בה חיילים ומדים, ויש בה גם תזכורת נחמדה לחיים הרגילים והנאות קטנות. כמו גברים במדים, למשל.
ההיסטוריה חוזרת: ככה קרה שגוש השערות שמתחת לאף סקסי שוב
בין צ'נדלר בינג למיסטר ביג: הטרגדיה הרומנטית של הבחור הטוב
קרב כוכבות הפורנו: מיה ח'ליפה חזרה לטנף את ישראל, מלכה מגייסת תרומות
האם יש דבר יותר סקסי מזה? אפילו היפסטר מפלורנטין עם ראסטות עובר את רף הנחשקות כשהוא לובש חאקי, מגפי קומבאט ורובה בהצלב. פתאום את סולחת לו שכל מה שהוא עושה ברגיל זה באנגים ופסטיבלים. פתאום את לא רואה את הזבובים שחגים מעל ראשו הלא חפוף, הלסת שלו נראית מרובעת יותר, ונוספים לו 10 ס"מ לפחות.
אז מה הקטע?
הרי זה לא הבד הדחוס והקווים הישרים, או הצבעים המרהיבים של המדים - זה משהו אחר - מכבאים וחיילים ואפילו שוטרים, משיכה של נשים לגברים במדים היא עניין אוניברסלי. בדקתי את זה, ומסתבר שיש מצעד שלם של סיבות פסיכולוגיות:
בגלל הגבורה:
קשה להכחיש את תחושת האמון והסמכות המיידית שמגיעה עם מדים, ואפילו קארל יונג היה מסכים עם זה. ארכיטיפ הגיבור הוא מרכיב בסיסי בתת-מודע הקולקטיבי שלנו, וגברים במדים מתאימים לתבנית הזו בצורה מושלמת. הם נתפסים כמגנים ומושיעים, בדומה לאבירים האמיצים של פעם, והחיבור הזה נוגע ברצונות השורשיים שלנו לביטחון והרפתקאות, שני דברים שקשה להשיג ביחד בדרך כלל. בנוסף, במובן מסוים, גבר במדים מייצג יציבות ובטחון - מישהו שאת יכולה לסמוך עליו. סוף סוף.
בגלל האחידות
מדים, תלבושת אחידה - זה לא רק סט של בגדים, אלא מסמל סדר ומבנה. בעולם כאוטי, המראה האחיד של גברים במדים מספק כנראה תחושה מנחמת של סדר - כמו מגירת גרביים מאורגנת בקפידה בעולם של זוגות לא תואמים.
בגלל הביטחון
מבחינה פסיכולוגית, לבישת מדים יכולה להגביר את ההערכה העצמית של הלובש אותם ועקב כך להקרין הילה של יכולת, שאולי לא באמת קיימת שם. זה האפקט המרים של לבישת התלבושת המחמיאה שלך ששמגבירה לך את המוג'ו, אבל עם תוספת של משמעות ועומק. הביטחון מוגבר לא רק גורם לגברים במדים להיראות טוב, אלא גם להם להקרין נוכחות מושכת שקשה להתעלם ממנה.
בגלל המסתורין
אולי זה הרעיון של הגבריות המחוספסת שנשים מוצאות מסקרן - ואולי בגלל שכולם לובשים אותו דבר, זה הופך את הגילוי לגבי מה שקורה מתחתם ליותר מאתגר - המדים יכולים לשמש מעין רעלה, ליצור תחושת מסתורין וציפייה שיכולה להיות די מחרמנת.
בגלל המחויבות
מדים מסמלים לעתים קרובות מחויבות לעקרון או מקצוע ספציפיים, ואת הנחישות הדרושה לעמוד בקשיים וסכנות לטובת אנשים אחריםמ מלבד עצמו. תכונות אלה יכולות לרמז על רמה של משמעת ומסירות שעשויה להיות נכס גם בתוך זוגיות.
בגלל המעמד
מדים במקצועות מסוימים עשויים גם לשדר תחושת מעמד או יוקרה. מקצועות כמו רופאים, טייסים או קצינים בצבא נתפסים כתפקידים בעלי מעמד גבוה בתרבויות רבות, והמדים עצמם יכולים להפוך לסמל להצלחה ואמביציה.
בגלל התקשורת
אנו חיים בעידן שבו המסך, סרטים וסדרות משחקים תפקיד משמעותי בעיצוב הרצון. גברים במדים מוצגים כדמויות הרואיות, אמיצות ורומנטיות, כמעט תמיד - מגיבורי פעולה ועד מגינים חסרי אנוכיות, התרבות עזרה לפסל את ההשקפה האידיאלית הזו, והפכה אותה לחלק בלתי נפרד מהנוף הרומנטי הקולקטיבי שלנו. אז בפעם הבאה שאת מוצאת את עצמך נמשכת לגבר שאיך לומר? לא אטרקטיבי בג'ינס אבל מושך מאד במדים, רק שתדעי שאת בחברה טובה, וכנראה שגברים במדים ימשיכו לאכלס את הפנטזיות של נשים ברחבי העולם עוד דור או שניים, ובטח שבישראל.
ביחד ננצח!