כמו את כל המדינה, מתקפת ה-7 באוקטובר תפסה את הדס דניאלי ילין בהפתעה. היא ציפתה לבוקר שבת פסטורלי עם בן זוגה ושלוש בנותיה בביתם שבקיבוץ יגור, אבל הסלולר שלה התחיל להשתגע במבול הודעות. קיבוצניקים הם זן מיוחד, מין משפחה ענקית כזו שבין חבריה רשת קשרים מסועפת. קשה למצוא קיבוצניק שאין לו קשר אישי לאסון,
ואכן הבשורות הרעות הגיעו לדניאלי ילין כבר באותו בוקר נורא. ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין ז"ל, היה חבר קרוב שעמו שיתפה פעולה במשך שנים רבות. נפילתו היתה הראשונה שפורסמה, לאחר שיצא להגן על קיבוץ כפר עזה במסגרת כיתת הכוננות. אחר כך החלו להגיע שמות נוספים של חברים ומכרים נוספים, שנרצחו, נפגעו או נחטפו.
ברור שזה מתחיל בברלין: בית הבושת הראשון בעולם שאין בו נשים
אין על אהבה: ככה היא עוזרת לנו לשרוד בימים הקשים האלה
רק דבר אחד יכול לנבא אם תחזיקו מעמד: המלכודת הזוגית של המלחמה
דניאלי ילין, לשעבר מנכ"לית התנועה הקיבוצית, מיהרה להצטרף למטה המתנדבים שהקימה התנועה. כשהגופים הרשמיים עוד קפאו בהלם, היא מצאה עצמה מנווטת בתוך הכאוס, מסייעת בתהליך הפינוי לחברים מהקיבוצים שהותקפו, דואגת לציוד ותרומות. התחושה החזקה, שאחזה בכולנו, שמשהו כאן מוכרח להשתנות הציפה גם אותה.
"הייתי המומה כמו כולם, אבל מהר מאוד הבנתי שהזוועות האלה לא הגיעו בוואקום", היא מספרת לSheee. "המדינה היתה בנקודת החולשה הגדולה ביותר שלה והחמאס ניצל את ההזדמנות כדי לפגוע בנו בצורה הקשה ביותר. אבל יש פה הנהגה שהביאה אותנו למצב הזה. פילגו ושיסו אותנו זה בזה. זו לא רק ההפיכה המשטרית. צריך לזכור ששנים שמסיתים ומפיצים שקרים נגד הקיבוצים בפרט, ומזניחים מכל הבחינות את יישובי העוטף בכלל.
לאחר שיצאה מההלם הראשוני, החליטה להתמודד על ראשות התנועה הקיבוצית. "הרגשתי שלגוף הזה יש יכולות אדירות שלא מנוצלות, וההתכנסות פנימה בעקבות ההסתה והמשבר שעברנו, גרמה לנו לוותר על הגוף הזה ועל היכולות שלו להשפיע על מה שקורה סביבנו"
זה מה שיעשה את ההבדל? עם כל הכבוד, התנועה הקיבוצית היא לא בדיוק גוף משפיע.
"זאת בדיוק הבעיה. ככל שההסתה עבדה יותר חזק, כך הקיבוצים עוד יותר נסוגו, התכנסו בעצמם. הערכים שלנו נשארו בתוך גדרות הקיבוץ ובחוץ שולט המוטו של כוח-כסף-כבוד. מאז קום המדינה הקיבוצים היו כוח מניע ומשפיע. את הגבולות אנחנו יישבנו. חרשנו את האדמה ובנינו חקלאות כחול-לבן שבכל העולם לומדים ממנה. הערכים שלנו של ציונות, דמוקרטיה, שוויון וערבות הדדית עיצבו את החברה הישראלית. אני מתכוונת להחזיר את התנועה הקיבוצית לעמדות הובלה והשפעה. נגמרו הימים שהורדנו את הראש".
בשלושת החודשים האחרונים דניאלי ילין חורשת את כל הארץ, פוגשת אלפי חברות וחברי קיבוצים שנמצאים מאילת ועד למרום גולן. "זו קהילה שלמה שעברה טראומה קשה מאוד", היא אומרת. "בקיבוצי הדרום במיוחד, אבל גם עשרות אלפים מהקיבוצים בצפון פינו את הבית שלהם וחיים כבר חודשים על מזוודות, בלי הכנסות או מסגרות ואין להם מושג מתי זה ייגמר. המדינה הפקירה את האזרחים, והעכשיו התור שלנו לתקן ולבנות מחדש. בגלל זה אני מתמודדת".
איך הסביבה קיבלה את המועמדות שלך?
"מי שמכיר אותי לא ממש הופתע. אני עושה תפקידים ציבוריים בקיבוצים ובתנועה כבר יותר מ-20 שנה. תמיד ראיתי את בתנועה כבית ויש לי מחויבות לתרום לה. אני מוצפת בהמון הודעות תמיכה, אבל אם לומר ביושר - יש גם כאלה שלא ממש אוהבים את זה שאני מתמודדת".
תסבירי.
"יש מין קבוצה כזו ששנים מסדרים אחד לשני ג'ובים בכל מיני מוסדות של הקיבוצים. הם נורא רוצים להמשיך את המסורת הזאת, ואני כנראה מפריעה להם. איך שהודעתי על המועמדות שלי התחילו לצוץ כל מיני פרסומים עם דברים שאין להם קשר למציאות. הייתי חשופה לקמפיין מלא השחרות ואפילו קראו לתומכות שלי 'חבורת מעודדות וקורעות חזיות'".
וזה שאת אישה משנה?
"העובדה היא שאף פעם לא עמדה אישה בראשות התנועה הקיבוצית לאחר איחודה, למרות שהיא דוגלת בשיווין מגדרי. זה מועדון מאוד-מאוד גברי. כמעט תמיד הייתי האישה היחידה בחדר יחד עם 30 גברים. זו לא סיטואציה פשוטה, אבל זה רק נותן לי מוטיבציה. אני הראשונה שפתחתי את ביה"ס למנכ"ליות העתיד בקיבוצים, יחד עם חנה רדו ומרים דרוק, וגם הייתי מנכ"לית שדולת הנשים. אני מכירה את כל תקרות הזכוכית, ואחרי שאבחר אדאג שיהיה ייצוג שווה בכל הגופים הכלכליים והציבוריים".
במהלך מסע הבחירות זוכה דניאלי ילין לחיבוק חם ממנהיגי המחאה החברתית - ובעיקר מהמנהיגות. בכנסים שלה אפשר לפגוש נשים בולטות כמו שקמה ברסלר, מקימת "בונות אלטרנטיבה" מורן זר קצנשטיין, והעיתונאית העצמאית אור-לי ברלב. אין ספק שהכוח הנשי התייצב מאחוריה. "חשוב לי מאוד להגיד שזה שאת אישה לא יכולה להיות הסיבה היחידה לבחור בך", היא מוסיפה. "אני מביאה איתי ניסיון ניהולי וביצועי של עשרות שנים והיכרות עמוקה עם המון קיבוצים וכל המוסדות. אני כן חושבת שנשים מביאות איתן קול אחר, ומגוון זה תמיד חשוב. לא יכול להיות שהקול של 51% מהאוכלוסייה לא יישמע".