ילד עצוב בזמן שההורים רבים. ShutterStock
ShutterStock

נלחמים ומתגרשים: הנזק הגדול של המלחמה מעבר לפינה

12.2.2024 / 7:27

ברבעון האחרון של 2023 ניתן לגלות ירידה של 7 אחוזים במספר תיקי הגירושין שנפתחו לעומת התקופה המקבילה אשתקד. חדשות טובות? הצפי היה לצניחה חדה בהרבה, מה שמעיד על חשש גדול להצפת בתי הדין הרבניים ביום שאחרי: "גם בקורונה היו קשיים, אבל לא באותם סדרי גודל"

פתיחת מלחמת חרבות ברזל וגיוסם של מאות אלפי חיילי מילואים אמורה הייתה להוביל, לכאורה, לצלילה חדה במספר התיקים החדשים שנפתחים ברבנות. היעדרם של חיילי המילואים, לצד פניות חלקית של הנשים שנותרו בעורף, ביססה הנחה זו, אולם נתוני הרבנות, שהגיעו בלעדית למערכת SHEEE, מספרים סיפור אחר ומפתיע.

כך, בניגוד למצופה, ניתן למצוא ירידה מינורית בשיעור של 7% בלבד במספר תיקי הגירושים שנפתחו ברבנות מאז פרוץ המלחמה ועד לתום חודש דצמבר 2023, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הצפי היה לצניחה חדה בהרבה.

ברור שזה מתחיל בברלין: בית הבושת הראשון בעולם שאין בו נשים
אין על אהבה: ככה היא עוזרת לנו לשרוד בימים הקשים האלה
רק דבר אחד יכול לנבא אם תחזיקו מעמד: המלכודת הזוגית של המלחמה

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה. יונתן זינדל, פלאש 90
חיילי המילואים בחזית והצרות מתחילות כשהם חוזרים הביתה/פלאש 90, יונתן זינדל

"ההסבר לכך מורכב ממספר סיבות, ובכללן העובדה כי בתי הדין הרבניים האזורים נותרו פתוחים מאז תחילת המלחמה, למעט בערים ספורות, וזאת מתוך חובתנו להמשיך לפעול עבור הציבור ולאפשר לו לקבל את מלוא השירותים שנדרשים", מציינים בהנהלת בתי הדין הרבניים לישראל.

ומה יתחולל בתום המלחמה? האם יחול זינוק במספר התיקים שיפתחו ואף בשיעור גבוה מהירידה האמורה?

"במהלך הקורונה, חלה ירידה בשיעור של 4 % במספר התיקים שנפתחו, אולם עם סיום תקופת הסגרים, מספרם זינק בשיעור זהה", מבהיר גורם בכיר בהנהלת בתי הדין הרבניים. השאלה שמעסיקה כרגע את המומחים בתחום דיני המשפחה היא האם יחול זינוק בשיעור גבוה אף יותר מהירידה שנרשמה במספר הזוגות שפונים להליך גירושים עם תום המלחמה.

עו"ד רונן דליהו, מומחה לדיני משפחה וירושה המכהן כיו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין, מפרט: "לא מעט משפחות התפצלו באופן פיזי, כאשר הנשים והילדים פונו למקום מסוים ואילו הבעל, נותר במקום מגורי הקבע שלהם או גויס. כך או אחרת, יותר מסביר להניח כי חרף הקושי בניהול עצמאי של הבית, לא מעט מהמשפחות שהיו בסכסוך או קונפליקט מורכב דווקא כתוצאה מהמצב והמלחמה שנכפתה, שמבססת את המסקנה כי עדיף לחיות בנפרד. הקורונה יצרה אתגרים רבים, אבל היא לא היוותה תקופת שבר מוראלי ונפשי עמוקים באותם סדרי גודל , דבר שכמובן מעצים את הקושי שבני הזוג חווים".

עו"ד רונן דליהו. יחצ,
עדיף לחיות בנפרד? עו"ד רונן דליהו/יחצ

לצד כל זאת, רבים מעורכי הדין סבורים כי עם תום המלחמה, יחול גידול משמעותי גם במספר הפניות לבית המשפט ולבתי הדין הרבניים, בעיקר ע"י גברים, שיבקשו להפחית את גובה המזונות, לאור שינוי מהותי שחל בנסיבות כלכליות, שמצדיק את התערבותו. מסקר שערכה חברת המידע העסקי Coface Bdi בקרב בתי עסק, עולה כי64% מהמשיבים ציינו שישנה ירידה בהיקף הפעילות העסקית על רקע המלחמה. למעשה, הנתונים הכלכליים בתחום חדלות הפירעון עוד טרום המלחמה, שיקפו את מצבו הבעייתי של המשק: בחודשים יוני עד אוגוסט 2023, חלה עלייה חדה של כ-84% במספר הבקשות של חברות שפנו לבתי המשפט בבקשה למנות להן בעל תפקיד באופן מיידי לאחר שנקלעו לחובות. בחינת הנתונים לעניין בקשות יחידים שפנו הליכי חדלות הפירעון בחודשים יולי-אוגוסט 2023 לעומת התקופה המקבילה ב-2022 הצביעה על עלייה של 12.9% במספר הבקשות לפתיחת הליכים.

השאלה היא מה הסיכוי שהערכאות המשפטיות יקבלו את טענת הגברים שיעתרו אליהן, ויפסקו 'באופן סיטונאי', כי יש מקום להפחית את גובה המזונות? בהקשר זה מציין עו"ד דליהו:" ניתן לפנות לבתי המשפט בתביעה להפחתת מזונות רק במקרים שבהם מוכח שינוי נסיבות מהותי. שינוי מהותי משמעו ירידה דרסטית וארוכת טווח בהיקף ההכנסות בשיעור של עשרות אחוזים או גדיעה משמעותית של מקור ההכנסה. סביר להניח כי גבר שיצביע על ירידה זמנית של 20% בהכנסותיו בלבד, לא יקבל סעד מבית המשפט. לדבריו, גם פיטורים ואבטלה בת מספר חודשים, אינם מהווים עדין עילה מוצדקת להפחתת מזונות, אלא וככל שמדובר על שינוי חד במצב הבריאותי וביכולת ההשתכרות לטווח הרחוק".

השלכה כלכלית נוספת שצפויה להעסיק את הזוגות הגרושים בישראל היא הצורך להקצות סכום כסף משמעותי לטובת מתן סיוע נפשי לילדים. הטראומה הקולקטיבית שאנו חווים, לא פסחה כמובן על הילדים ובני הנוער, מה שהוביל לעליה בעשרות אחוזים בהיקף הפניה למטפלים בתחום בריאות הנפש. בית המשפט קובע כי על ההורים לתת מענה לצרכים החומריים של הילדים ולצרכיהם הנפשיים גם יחד. לילדים יש זכות לבריאות נפשם וביכולתם לממש זכות זו על דרך מימון ליווי פסיכולוגי. "הבסיס המשפטי לכך הוא בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שקובע כי אין כל הצדקה להבחין בין צרכים לטיפול פסיכולוגי לבין, למשל, צרכים אחרים כמו חינוך או בריאות" מוסיף עו"ד דליהו. לדבריו, לא פעם וכעניין שבשגרה, מתגלעים ויכוחים בין בני זוג גרושים בנוגע לאופן והיקף הטיפול הפסיכולוגי שנדרש לתת לילד. " בתי המשפט יטו בראש ובראשונה לראות את טובת הקטינים ואת צרכיהם גם אם שני ההורים לא רואים זאת עין בעין".

  • עוד באותו נושא:
  • גירושין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully