התרגלנו לקיומן, אבל אפליקציות זה דבר דוחה, חייבים להודות. לראות תמונה של מישהו זו לא באמת התרשמות ראשונית סבירה - החוויה הכוללת אמורה לכלול גם סאונד, מרקמים וריחות. האפליקציות הוציאו את כל הריגוש מפגישה חדשה, והפכו את הדייטינג לעבודה. כולם ממקבלים שיחות, ממקבלים דייטים, ממקבלים אונות במוח - ונדיר שמשהו מכל אלה מצליח באמת לספק את הסחורה האמיתית.
טינדר, באמבל, גריינדר, אוקיי קיופיד - כולן אותו דבר, עם הבדלים קטנים מאד. כל אחת מהן ממותגת שונה ונותנת חווית משתמש טיפה אחרת, אבל בסופו של דבר כולן מנוכרות, ומאד מוגבלות, ואין ספק שמלא אנשים מעולים נופלים בין הכסאות, כי הנתונים היבשים שלהם לא תאמו את המינימום.
וזה עצוב, כי יש כל כך מעט נתונים באפליקציות, שבסוף אנשים נפסלים ומאושרים רק בגלל הגובה שלהם, לא כי זה באמת חשוב, פשוט כי צריך להחליט. בגדול, רוב האנשים לא מתים על אפליקציות חוץ מטיפוסים מסוימים - למי שלא רוצה למצוא, אלא נהנה בעיקר מהחיפוש. בשבילם זה מושלם.
שמת לב שמתחילים איתך יותר כשאת לא פנויה? יש לזה סיבות מדעיות
מפרקים מסוכנים: הקלנועית, כלב עייף, ועוד תנוחות מין לגיל השלישי
"רוצים לחיות ביחד בבית אחד, ושאלכסיי יהפוך לאב ילדינו"
מסתבר שזה התחיל לעלות להרבה מאד אנשים על העצבים, וטרנדים "חדשים" צצים בכל מקום. ספיד-דייטינג למשל (שזה מהאייטיז), וכל מיני ארועי דייטינג ייחודיים שמאפשרים לאנשים להיפגש בתלת מימד ובצבע. אנשים מעדיפים להכיר אפילו בגוגל דוקס - מוחקים את טינדר ובמבל ויוצרים מסמך משותף שהם מפרסמים, והתאמות פוטנציאליות יכולות לדפדף בו, וליצור קשר. הזוי, אבל אמיתי.
טרה שוסטר, בת 36 מלוס אנג'לס, משתמשת באפליקציות "מאז שהמציאו אותן" לדבריה. אחרי עשור, נמאס לה והיא עברה הלאה "האפליקציות עבדו בשבילי במובן זה שאני יכולה להגיע לדייט בקלות", אמרה. "אבל אחרי נקודה מסוימת, הם לא נתנו לי את מה שרציתי. אם הייתי במצב רוח רע, פשוט הייתי ממשיכה כדי לקבל לייקים וקצת מנות דופמין. ואחרי הפרידה האחרונה החלטתי שאני רוצה לעשות משהו אחר, 'צא איתי לדייט. או שלא. אני חושבת שאני די מגניבה', היא כתבה במסמך שלה, המורכב מכמה פסקאות קצרות על עצמה, תחומי העניין שלה מטרות מערכת היחסים שלה, ומה היא מחפשת.
גם אם זה לא יצליח, אבל זה לגמרי לא מזיק, והמסמכים - בעיקר הזמן ותשומת הלב שהושקעו בהם - העלו את הסטנדרטים שלה לגבי הגבר שהיא רוצה בחייה: "המסמכים שינו את הדרך שבה אני חושבת על אפליקציות עכשיו", אמרה שוסטר. "הבנתי שפרופיל היכרויות דל הוא דגל אדום אחרי שראיתי כמה מאמץ אנשים משקיעים במסמכים שלהם".
וזה לא הכל, הפוטנציאל למצוא זוגיות קיים בכל מקום שיש בו אנשים - פייסבוק, אינסטגרם, ואפילו לינקדאין, ובמסגרת העובדה שלאנשים נמאס מהאפליקציות והמחפשים חוזרים לשיטות הישנות, קבלו סיפור האהבה שהחל בעוד פלטפורמה שהפכה למוקד היכרויות - ליקדאין.
"עבדתי מול מנהל בכיר בחברה בינלאומית", מספרת טופז רבי מנהלת HR "בשעתו היה מנהל שחיפש מומחה בתחום אבטחת מידע וענן. משרה שלא קל לאייש, אותו מנהל רצה לטרגט אנשים מאוד מסוימים עם דרישות מאוד ספציפיות כוללות רקע מחברות זהות. זה היה הכל חוץ מקל. התחלתי לחפש בלינקדאין מועמדים רלוונטים לתפקיד, הפרופיל של אוראל עיני הופיע. ברגע שהפרופיל צץ ידעתי שתהיה התאמה."
ההתאמה לעבודה הייתה העיקר באותו הזמן בל מה שטופז לא ידעה הוא שיש כאן עוד התאמה. היא אפילו לא חשבה על זה, וגם הוא לא.
"פניתי אליו בלינקדאין לבדוק מידת הרלוונטיות למשרה, ואחרי כמה שיחות התחלנו תהליך גיוס שכולל גם זימונים לראיון. נשארתי ברקע לאורך כל תהליך הגיוס, לבסוף הוא התקבל, נקלט בחברה ואני עברתי הלאה. חודש אחרי הם היו צריכים לגייס לצוות שלו עוד בן אדם. שוב עבדנו יחד. עברנו לדבר בנייד בפחות דיסטאנס. מאותו רגע השיחות יותר 'זרמו' וגם נשאלו שאלות לגבי החיים האישיים, ומפה הכל התגלגל מאוד מהר. הדייט השני שלנו היה בוולנטיין, הוא הגיע עם שוקולד ופרחים אלי הביתה, והנה, שנתיים אחרי אנחנו נשואים."
את הפוסט הזה כתבו בני הזוג יחד אחרי האירוסין, הפוסט הגיע ל 300 אלף חשיפות ומעל 5000 לייקים, חריג עבור פוסט בעברית, ולטופז יש מה לומר למי שקורא את הסיפור הזה עכשיו:
"אין לדעת מנין תגיע ההזדמנות, התחלנו מאוד מקצועי אבל כן הרגשנו עניין הדדי, להיות פתוחים להתעניין אבל עדיין לשמור על מקצועיות, זו הייתה גם תקופת קורונה לא הרביתי לצאת, ובגלל שזו פלטפורמה מקצועית ואין פה תמונות של אנשים עם כוס יין ביד וכל מיני "הצגות" פלוס העובדה כי קורות חיים המקצועיים מאוד חשופים על ההתחלה גורמת להיכרות להיות מאד אותנטית, מה גם שישר ידעתי מה הוא עשה וגם כמה הוא מרוויח, אז אין מצב פה לנוכל הטינדר, ואפשר גם לראות לאיזה אנשים הוא מחובר."
זה מוסיף?
"בטח. העולם קטן האנשים מחוברים אחד לשני בתוך הפלטפורמה, יש לכולם אינטרס לשמור על שם טוב, ויש עוד אינטרסים שלא קיימים בטינדר או בקיופיד".
לדברי אבי צדקה, מומחה לפלטפורמת הלינקדיאין: בארבע שנים האחרונות אנחנו עדים להמון התרחשויות ושינויים בפלטפורמה, הוספת אימוג'ים אפשרות לשלוח הודעה גם לאנשים שלא מחוברים אליך, כל המהלכים שלמעשה יוצרים רשת שהיא יותר חברתית מאשר פלטפורמה שהיא 100 אחוז עסקית, גורמים לאנשים ליזום עם משתמשים אחרים בלינקדאין למטרות אישיות ולא רק עסקיות"