רחל אדרי לא ציפתה לחיבוק מנשיא ארה"ב - עכשיו היא גם מוזה

מתוך 1000 בקשות להלוואות לעסקים זעירים וקטנים שהתקבלו במערכת SparkIL, עד היום עולה כי 41% מתוכם בבעלות של נשים ביניהן חד הוריות, נשות מילואימניקים, עולות חדשות, נשים שפונו מהצפון או הדרום, נשים מהמגזר הדתי שיצאו לעצמאות ועוד. מאז פרוץ המלחמה 7.10 יש עליה של 57% בבקשות מצד נשים לקבלת הלוואה חברתית.

אם אתם רוצים ליהנות מהצומי כשזה כיף - אל תבכו כשזה פחות
"גזרה" את איבר מינו של החבר כשהבינה כמה נשים היו לו לפניה
את או הוא? מחקר מגלה למי יש סבירות גבוהה ביותר "להשמין מאושר"

נעמה אור, מנכ"לית SparkIL: "המלחמה וההתרחשויות הקשות בישראל בחודשים האחרונים, דרשו מאתנו להתגייס לטובת הנשים העצמאיות ובעלות העסקים הקטנים בכל הכוח. הצוות של SparkIL מחוייב לכלכלה הישראלית, גם לנשים שמאחורי העסקים, במיוחד לנשות המילואימניקים שביניהם, אמהות חד הוריות, עולות חדשות ולחיבור בין ישראל לעולם היהודי הגלובלי, בעת הזו. אחד הדברים המרגשים היום הוא לראות את הערבות ההדדית של החברה הישראלית במיטבה. החלום שלנו הוא להגיע לעשרות אלפי מלווים חברתיים שיהיו חלק מהתנועה הזאת ויסייעו לתמוך בעסקים שנפגעו במלחמה, גם אם יעניקו הלוואה של 50 שקלים - זה יעשה את כל ההבדל."

אמנית אור ומעצבת תאורה, יוצרת פסלים סביבתיים, פיסול מואר וגופי תאורה מעוצבים בהשראת זרקורי האנושות, אשר הציגה את יצירותיה בשבוע העיצוב מילאנו 2022 וכיום מציגה בתערוכה במוזיאון האדם והחי שפתוחה לכל המשפחה. מתחילת המלחמה חן מעבירה סדנאות וסיורים, חלק מהפעילויות בהתנדבות למפונים במלונות, כדי לעודד את רוח העם ולחזק את האור.

חן תעוז, בת 32 , מהוד השרון, מאז ומתמיד אהבה עיצוב לכן בחרה ללמוד 4 שנים עיצוב תעשייתי במכללת אורט סינגלובסקי. עם סיום הלימודים עבדה כשכירה בתחום וניהלה פרויקטים אבל תמיד ידעה שהיא רוצה להיות עצמאית ויוצרת. תוך שנתיים פתחה עסק משלה עם סטודיו והרחיבה את הידע שלה עם לימודי עיצוב בתחום התאורה, בחממה לפיסול סביבתי מטעם הקוביה, בית הספר לאמנות בירושלים, בחממה של הטרמינל לעיצוב בבת ים, לעידוד אמנים ומעצבים עצמאיים ועוד.

החלום של חן הוא להגיע לתערוכות ברחבי העולם ולעבור משיווק מקומי לשיווק בינלאומי, לצורך כך החליטה לקחת הלוואה חברתית מפלטפורמת SparkIL, פלטפורמת ההלוואות החברתיות הראשונה בישראל, המעניקה הלוואות בגיוס המונים ,ללא ריבית, ובבעלות משותפת של קבוצת עוגן והסוכנות היהודית, במיוחד לעסקים כמו של חן. מאז תחילת המלחמה חוותה חן קושי נפשי, יחד עם קושי כלכלי שנובע מהמלחמה. בימים הראשונים של המלחמה לא הייתה מסוגלת בכלל לחשוב על ליצור או לעבוד, פתאום מצאה את עצמה עם מחסום יצירה, פעולה שהכי טבעית לה ולפתע היא לא יכולה לעשות את הדבר שהוא הכי היא. גם מבחינה כלכלית המצב היה לא טוב, העובדה שפתאום הכל עצר, מועדי הפרויקטים שעמלה עליהם נדחו, פרויקטים ולקוחות חדשים לא נכנסו, ואז אחרי כחודש חיפשה דרך להמשיך ולהפיץ את הטוב ואת האור ומי שנתנה לה השראה היתה זו דווקא רחל מאופקים.

כעת לרגל יום האישה הבינלאומי חן מעבירה מסר לנשים בכלל, גם לעצמאיות וגם לשכירות "אני חושבת שבאופן כללי אישה בין אם היא עצמאית או שכירה חשוב שתרגיש שהיא בתפקיד שהיא ראויה לו, שלא תקטין את עצמה, שתממש ותגשים את עצמה, שזה הכי חשוב. שתיתן מהיכולות שלה באופן מלא וגם תקבל חזרה את הסיפוק הזה שמגיע מזה שהיא מממשת את החזון והיכולות שלה" משתפת חן.

תרצה טלר, גיל 38, נשואה + 8 ילדים , בוגרת לימודי יעוץ חינוכי באקדמיה אבל תמיד ידעה שהיא רוצה לעבוד בתחום האמנות. הוריה עודדו אותה ללמוד משהו כדי להתפרס ותרצה בחרה בלימודי תרפיה באמנות. אחרי 4 שנות לימודים לקחה פסק זמן, נרשמה לקורס קרמיקה במצפה רמון והרגישה לראשונה שהיא נמצאת במקום הנכון עבודה.

לאחר מכן למדה אצל קרמיקאים שונים, למדה כל מיני טכניקות, ופתחה סטודיו משלה, אחרי שמכרה אלפי שלטים מקרמיקה ללקוחות ברל רחבי הארץ החלה לארגן גם סדנאות יצירה, כיום היא מעבירה מגוון סדנאות בדגש על תוכן מיוחד שמתחבר לכלי שאנשים יוצרים בסדנא. לדוג' יש לה סדנא של ספלים עם שירים בעברית עם משמעות. לפני שנה פתחה בערד במתחם האומנים סטודיו גדול ומרווח, 100 מ' שמתאים לקבוצות גדולות וקטנות ויש לו גם גינה כייפית. לכן לקחה מפלטפורמת ההלוואה החברתית SparkIL הלוואה כדי לשפץ את את המבנה התעשייתי ששכרה. בהאנגר שרצתה שיהיה כייפי ומזמין התקינה מזגנים, מטבח, שירותים וכל הדברים הללו דורשים כסף. ו SparkIL עזרו לה
לרגל יום האישה הבינלאומי תרצה משתפת עד כמה חשוב שאישה תהיה עצמאית, בשבילה זו לא הייתה בחירה. "אני עצמאית במהות שלי, אני אוהבת לעשות מה שאני חושבת שנכון, מה שאני מאמינה בו. בתור אמא לילדים אני אוהבת לנהל את הזמן שלי, חשוב לי שאני זו שאנהל את החיים שלי, כמובן בשותפות עם בעלי היקר. דווקא בתור אשה זה חשוב ומשמעותי ביותר שיש חופש בחירה וסדר עדיפויות כשהמשפחה חשובה לה כ"כ, חשוב למצוא את הדרכים להוציא לפועל את הכישרונות שלנו ובמקביל להנות מהבית והמשפחה" .

הילה אלשייך, גיל 28, נשואה + 3 ילדים , מפתח תקווה, בוגרת לימודי תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה בספורט וכיום בעלת עסק עצמאי בשם "בול עץ" , בו היא מייצרת ערכות לבניה בעץ ומפעילה חוגי נגרות ובנייה בעץ.

היהל נזכרת איך למדה אמנות כבגרות בתיכון (9 יחידות), כבר אז הייתה לה את המשיכה לזה, וראתה עד כמה יש צורך בחוגי נגרות. בקורונה היא הרחיבה את העסק גם לערכות נגרות בשיטת עשה זאת בעצמך ועד המלחמה - היתה עמוסה בחוגים ופעילות. עם פרוץ המלחמה, החוגים הופסקו, המשכורת הקבועה, החודשית, נעצרה לפתע, זה מה שהיה הבסיס של העסק עבורה.

החוגים שהפעילה התנהלו בתוך בתי ספר על ידי צוות של מדריכות שהילה הכשירה מטעמה. זה היה עבור הילדים שאוהבים אמנות בזמן הצהרון, אבל הפעילות הזו הפסיקה וגם הערכות שיצרה, ערכות יצירה נגרות ומדעים, במיוחד עבור בית ספר, מתנ"סים, ועדי עובדים - שהיו עבורה עוד מקור הכנסה - המכירות נעצרו.

אז אחרי 8 שנים שהעסק שלה קיים, נאלצה הילה לקחת הלוואה מפלטפורמת ההלוואה החברתית SparkIL. כתוצאה מהמלחמה הכל עצר עבור הילה: לא היו לימודים, לא היו בתי ספר והמשלוחים לארגונים השונים גם עצרו. הקושי להתניע את העסק מחדש למרות "הבור" התזרימי שנוצר, היה קושי רב, ולכן ההלוואה שלקחה מאד עזרה לה. זה נתן לה איזשהו מרווח נשימה, אפשרות לא להיות על השקל, לא להיות במינוס, לשלם לספקים ולעמוד בהתחייבויות ולנסות להתניע את העסק הלאה.

לרגל יום האישה היא רוצה לתת לנשים שחושבות לפתוח עסק משפט שהיא תמיד אומרת לעצמה ועזר לה רבות: "תנסי. מקסימום תצליחי!" האפשרות להצליח מבלי לנסות את זה, היא הרבה יותר גדולה מאשר הכישלון ברוב הפעמים. לכן, תעזי ותעשי! "

הדס מליק , 38, נשואה + 2 ילדים , מנתניה, הקימה עסק של חדרי בריחה בהתמקדות והתמחות בחדרי בריחה ניידים וחדרי בריחה בהפעלה עצמית. בעברה למדה הפקת אירועים ועבדה בתחום מספר שנים וחיפשה משהו חדש שניתן לשלב אותו בעולם האירועים שמאד קסם לה. בעקבות חברה טובה שפתחה חדר בריחה בתל אביב נולד להדס הרעיון להמציא חדר בריחה לקבוצות גדולות בכל מקום בארץ.

הדס לקחה את תחום חדרי הבריחה, החידות והמשחקים וחילקה אותו להרבה תחומים שונים כמו למשל: מפעילים חברות הייטק, ארגונים, גופים גדולים באירועי גיבוש, ומצד שני - היא גם מלמדת מורים ואנשי חינוך איך אפשר להשתמש בחידות ככלי לימודי.

אחרי 6 שנים של פעילות אינטנסיבית הגיעה המלחמה, לפתע הכל בוטל, אין בתי ספר, אין ימי גיבוש לעובדים, עיריות הפסיקו להזמין את הפעילות וכל האירועים הפרטיים בוטלו. במקביל כל ההוצאות המשיכו, היה לה צורך לשלם את כל התשלומים השוטפים גם בעסק וגם בבית, אבל בלי הכנסה וגם בלי צפי להכנסה עתידית - לכן נאלצה לקחת הלוואה מפלטפורמת ההלוואה החברתית SparkIL

"היה לי קשה להתמודד עם המצב הכלכלי החדש, כדי לרומם את מצב הרוח מצאתי את עצמי מעניקה מתנות חינמיות, התחלתי לחלק חדרי בריחה בחינם ללקוחות שלי ולמי שעוקב אחרי. יש לי קהילות שעוקבות אחרי ברשתות החברתיות היה לי חשוב להראות להם שהעניינים כרגיל, למרות שהם ממש לא" משתפת הדס.

לרגל יום האישה היא רוצה לתת לנשים טיפ "אישה יודעת תמיד מה נכון עבורה ולא משנה אם היא שכירה או עצמאית, העיקר שתהיה שלמה ומסופקת עם הבחירות שלה. כיום אני מגשימה את עצמי ואני מאחלת לנשים, לא רק יום בשנה, אלא כל ימות השנה, להגשים את עצמן"

מרסל אפרת כהן, 34 , מתגוררת חיפה, עוסקת בתחום האובדן ופרידות בעקבות סיפור חייה: כשהייתה תינוקת בת 8 חודשים, אמה, נהרגה בתאונת דרכים ומאז בעצם התחיל מסע החיים שלה. אביה התחתן בשנית כשהייתה בת שנתיים וכשהייתה בת 9 הוא התגרש. מרסל היא בת יחידה ובספר שכתבה היא מספרת על " האמהות" שהיו לה: האמיתית שאינה בחיים והאמא החורגת שהייתה לה אמא לכל דבר עד גיל 9 ו-2 הסבתות שלה מצד האם שנהרגה ומצד האב.

הספר עוסק ביחסים עם האימהות, איך בכל שלב נאלצה להיפרד מאמא אחרת, איך חיים חיים שלמים בלי אמא מלידה, איך מתמודדים אל מול השוואות חברתיות, קנאה בין חברות, בדידות - בעיקר בגלל העובדה שאין לה אחים או אחיות והיא לרוב לבד. עם השנים הפכה מרסל לאישה עצמאית, הקימה חברה בע"מ ולא פחות מ- 70 עובדים תחתיה. כיום היא מנהלת 3 עסקים, רכשה דירה על שמה, ונמצאת בזוגיות כבר מעל שנה, כל זאת אחרי שהצליחה להתגבר על כל חרדות הנטישה, עבדה על בניית מערכת יחסים, דימוי עצמי בריא, ערך עצמי גבוה וכתבה ספר על הכל.

את הספר החליטה לכתוב לפני בערך שנה וחצי, אחרי שהיתה מסודרת כלכלית, אז נתנה לעצמה להתרכז רק בכתיבה ושיתפה בספר סיפורים לא פשוטים בכלל. עם פרוץ המלחמה ב7/10 החליטה לצאת עם הרצאה חדשה, ברגע שהבינה שנותרו בעקבות מעשי הזוועה, המון יתומים, מרסל הרגישה מעין קריאה ותחושה של שליחות שזה הזמן שלה לעזור בנושאים של אובדן, יתמות מהורה, הורים שקוברים את הילדים שלהם ועוד.

מורן שטרק, 49, גרושה + 2 , חברת מליאה במועצה אזורית גליל עליון, מתגוררת בחולתה שבצפון, באזור שלא פונה, 10-14 ק"מ מהגבול. מאז ומעולם עסקה מורן בעולם התיירות, היתה מדריכת טיולים ועבדה בזה שנים רבות, אולם אחרי לידת בתה השנייה, חיפשה מורן עבודה הפעם כשכירה עם משכורת מובטחת אולם השכר המופחת שהציעו לה גרם לה לחשוב על יזמות חדשה וכך לפני 25 שנה הקימה מורן את פרויקט "תגלית".

היא בוגרת 3 תארים באוניברסיטה: תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה, תואר שני ביישוב סכסוכים, משא ומתן וגישור ועוד תואר שני ברגולציה וניהול סביבה אולם מעולם לא עסקה באף אחד מהם. היא המשיכה ללמוד וקיבלה הסמכה כיועצת אחריות תאגידית, כדירקטורית, מעצבת פנים, מורה ליוגה ומגשרת - אולם ענף התיירות והיזמות תמיד סקרנו אותה יותר.

ב 2009 החליטה לפתוח את שקדיה בע"מ, חוויה אסטרטגית ואירועי תוכן למגזר העסקי. המטרה של מורן היתה לתפור חבילות תוכן לתיירות בוטיק שבה היא מציגה בפני משלחות מכל רחבי העולם את ישראל כפי שמעולם לא חוו אותה. כיום היא מלווה משלחות עסקיות, קהילות, משפחות מכל העולם מרגע הנחיתה ועד ההמראה חזרה מישראל החל ממשלחת שרוצה ללמוד על חקלאות מהודו, או משלחת שרוצה ללמוד על חינוך מיוחד ממתנ"ס מניו יורק ועד קהילות יהודיות שמגיעות לעשות חיבור לשורשים היהודיים שלהם ומשפחות שמגיעות לטייל בארץ.

תוך עשר שנים מורן ב- 2019 כבר היתה מנכ"לית של חברה עם 5 עובדים עם מחזור של כ- 6 מיליון ₪. ואז הגיעה הקורונה...תוך 10 ימים נסגרו השמיים, הטיסות לארץ הופסקו, מורן מבינה שלא חוזרים לשגרה בקרוב, מוציאה את כל העובדים לחל"ת והכל משתתק. הדבר היחידי שזז זה הרזרבות ששמרה ליום סגרירי והיא ניצלה אותם, אבל לא תיארה לעצמה שייקח למשק מעל שנתיים כדי להתאושש ולהחזיר את תיירות החוץ לישראל.

אחרי עידן הקורונה מורן חוזרת לעסקים אבל עם ניהול רזה ביותר, בלי עובדים, בלי משרד, בלי תקורות. ואז הגיעה המלחמה. הפעם מורן לא מחכה להתאוששות של ענף התיירות, היא מחליטה להמציא את עצמה מחדש ולבנות את העסק הבא שלה. "אני מבינה ממשבר למשבר שבתיירות אין עתיד, בטח לא בשנה שנתיים הקרובות ומכיוון שלא בא לי להתחיל לקבץ נדבות, אני כבר בונה את העסק הבא שלי", מספרת מורן. היא פונה ומקבלת אישור לקחת הלוואה חברתית מפלטפורמת SparkIL , פלטפורמת ההלוואות החברתיות הראשונה בישראל, המעניקה הלוואות בגיוס המונים ,ללא ריבית, ובבעלות משותפת של קבוצת עוגן והסוכנות היהודית. במיוחד לעסקים, כמו של מורן, שנקלעו לקושי כלכלי במלחמה. "ההלוואה הזו נותנת לי אורך נשימה על מנת לכלכל את צעדיי ולפתוח את העסק הבא שלי בתחום הייעוץ האסטרטגי והטמעת מתודות של קיימות" מספרת מורן. כך יצא שסוף כל סוף היא תשתמש בכל התארים שרכשה במהלך חייה בדגש על עסק יצירתי, חדשני שעושה רק טוב בעולם.

ומה לגבי נשים ועסקים עצמאיים? "אני חושבת שנשים צריכות להרוויח כסף טוב. אני חושבת שהעולם יהיה טוב יותר אם נשים ידאגו לעצמן וילכו זקופות יותר בעולם. נשים שחושבות לפתוח עסק חשוב לשים לב שלא לקפוץ מעל הפופיק, חשוב להיות בשליטה מוחלטת על התזרים ולדאוג לאיזון בית עבודה תוך כדי" משתפת מורן.

אמונה מיוחס, בת 28, נשואה עם 4 ילדים קטנטנים, הקימה לפני כ-5 שנים בקדומים מקום ייחודי של גלידה עם קסמים, מדובר בגלידריה שיש בה גם קוסם וכשאנשים מבקרים במקום, הם זוכים גם לחוויית קסמים לצד גלידות מעולות, קינוחים וקפה איכותי. את הרעיון ליוזמה העסקית הביא בעלה, שלמה, שתמיד היה לו חלום למכור גלידות, עוד מהימים שהיה מבקר אצל דוד שלו במפעל לגלידות בתל אביב. מהילד שלא הפסיק לזלול גלידות בביקורים אצל הדוד, חלם שלמה, שהיה קוסם וותיק בתחומו (מעל 13 שנה בתחום), על גלידרייה מיוחדת המשלבת גם קסמים.

שבועיים לפני פסח, כשאמונה ובני משפחה התגוררו יחדיו בקרוואן, החליטו אמונה יחד עם שלמה בעלה, לפתוח מקום שבו שלמה ימשיך לעשות קסמים ואמונה, שהיתה אז מנהל מכירות, תתפנה לנהל יחד איתו את העסק. תחילה פעלה הגלידה בחצר ביתם, תחת פרגולה ומבנה עץ וכשהקונספט של הגלידה והקסמים הלך והצליח, החליטו לשכור מקום משלהם ופתחו חנות גלידות של ממש ביישוב קדומים.

אמונה ושלמה מפעילים יחד את החנות, היא יותר בניהול הוא יותר בתפעול וכמובן בקסמים ויש להם גם 5 עובדים שחולקים משמרות. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, סגרו מיד השניים את הגלידרייה, אבל מהר מאוד, שבועיים אחרי, נוצר להם ביקוש מחברים, מכרים ושכנים, לפתוח אפילו לכמה שעות כדי שיוכלו הילדים והמשפחות להתאוורר ולאט לאט חזרו בגלידרייה לפעילות מלאה.

אמונה נזכרת איך התחילו בלי אמצעים ובלי הון עצמי, הם חיו אז בקראוון ורצו להגדיל את העסק. הם לקחו הלוואה חברתית מפלטפורמת SparkIL שעוזרת לעסקים קטנים שנקלעו לקושי כלכלי, כדי לפתח ולקדם את העסק. בכסף שלוו רכשו רכב עם עגלה, כדי שיוכלו להריץ את הגלידה שלהם בכל הארץ ובאירועים- ואז הגיעה המלחמה. במקרה של משפחת מיוחס, גם עונת החורף משפיעה ישירות על כמות הגלידה שנמכרת ובמקביל הם ממשיכים לשלם על ההוצאות השוטפות. למרות כל הקשיים אמונה ושלמה נחושים להפיץ את הגלידה שלהם בכל הארץ וגם בעולם, הם חולמים על משאית גלידה ועל איך להמשיך לשמח אנשים וגם להרוויח מזה כסף בכבוד.

אחרי שעזרה לאלפי משפחות וזוגות לשפר מערכות יחסים בעזרת תקשורת מקרבת, בעלה מאיר, השותף שלה לעסק, גויס למילואים בעקבות ה7/10 ורחל נאלצה להתמודד עם קשיים בניהול העסק לבד, כעת הציבור הישראלי נרתם לעזור להם עם הלוואה חברתית.

רחל (35) ומאיר שרפר ממושב כרמל שבדרום הר חברון , נשואים 16 שנה והורים ל-5 ילדים. כל אחד מהם עסק ביזמות בנפרד עד שהחליטו לאחד כוחות לפני 7 שנים ולנהל עסק משותף, "מאיר ורחל שרפר בית לתקשורת מקרבת". כיום היא מתחזקת קהילה בפייסבוק עם 20,000 איש שמקבלים מהם תכנים על בסיס קבוע, בנוסף היא גם מתחזקת פודקאסט שנקרא "שלום בבית" ויש לה גם קורסים אינטרנטיים, תוכניות ליווי למשפחות וזוגות, קורסי הכשרות מטפלים ומאמנים - ועוד היד נטויה.

ב7/10 הכל השתנה - מאיר גוייס לצה"ל, רגע לפני התקופה הכי חזקה שלהם בעסק, פתאום איש התוכן, איש השיווק, הרוח החיה של העסק נעלם לו לטובת הגנה על מדינת ישראל. מאיר נמצא בצו 8 והעסק קופא במקום, רחל נאלצת להתמודד עם הכל לבד ומוצאת את עצמה עם קושי תזרימי. החוסר וודאות מתי מאיר ישוחרר ומה הצפי להכנסות עתידיות הביאו לכך שרחל פנתה לפלטפורמת SparkIL כדי לקחת הלוואה חברתית במידי וללא ריבית, כדי שהעסק ימשיך להתגלגל עד שמאיר ישתחרר.

אחרי שקיבלה הלוואה ממאות ישראלים מהארץ ומהעולם שבחרו להלוות לעסק שלהם באמצעות פלטפורמת SparkIL ופתרה במיידי את בעיית התזרים, התפנתה רחל פיזית וגם מנטלית, לטפל באנשים שפנו לעסק ולנתב אותם לקורסים הדיגיטליים ולכל התוכן שיצרו היא ומאיר קודם לכן, עוד בטרם פרוץ המלחמה. כיום מאיר עדיין לא ממש זמין בגלל שירותו הצבאי, אבל יותר ויותר לקוחות פונים לקבל את התכנים המקצועיים של הבית לתקשורת מקרבת שהם פיתחו.

כעת הם רק מחכים שהמלחמה תסתיים, שכל החטופים יחזרו בריאים ושלמים במהרה ויוכלו לחזור לשגרה, להגיד תודה אישית לכל מי שתמך בעסק שלהם ולקח חלק בלוואה החברתית. הם נזכרים איך התחילו בתור זוג עם המון שתיקות רועמות, כעסים וחוסר הבנה, למרות כל האהבה שהרגישו אחד כלפי השני ואיך היום הם יכולים לעזור לזוגות בעזרת תקשורת מקרבת, הקשבה הדדית והמון כבוד, לגשר על כל פער שקיים כזוג ולצמוח יחד.

אלישבע ורטה כהן וסיאה פרמינגר, שתי חברות טובות, אמהות צעירות והבעלים של LUNALU. הלידה של בנותיהן הבכורות במקביל, לוותה בידיעה שהן הולכות להשתמש כאמהות טריות, במוצרים טבעיים וידידותיים לסביבה וכי הן רוצות להשקיע מאמצים רבים בייצור מינימום פסולת. היות ולא מצאו מענה הולם בארץ, החליטו השתיים לאתר מותגים רלוונטיים בעולם וללקט מכל אחד מהם את "מוצר הדגל" שלו, על מנת לספק את הצרכים שלהן. כך מצאו מענה מושלם בתחום חיתולי הבד, המנשאים והצעצועים.

כיום השתיים מנהלות עסק צעיר ומצליח בשם LUANLU- שמספק מענה לאבות ואמהות שבוחרים בסגנון הורות מודע ומבקשים לדייק את הבחירות שלהם, בכל הנוגע לחומרים המתקדמים והטבעיים ביותר בתחום האקולוגי והממוחזר, אבל גם לא רוצים להתפשר על אסתטיקה מוקפדת וסטייל.

כנשים צעירות, הן מודעות לאתגר הידוע של איזון בית עבודה, בן מבחינת הקמת משפחה מצד אחד, ניהול קריירה ופרנסה מצד שני ובמקרה שלהן - גם הרצון לתרום משהו טוב לסביבה ולעולם. הן מקפידות לקדם שיתופי פעולה עם נשים ותומכות בעסקים עצמאיים מקומיים של נשים יזמיות, הן מייצרות קהילות נשים תומכות ואקטיביסטיות וזה מרגש אותן עד מאוד כי הן באמת מאמינות בכוחן של נשים להביא לשינוי.

אלישבע ורטה-כהן, 35, מתגוררת בכליל, ישוב בגליל המערבי, אמא ל 2 בנות ובת נוספת בבטן - חודש שישי, בעלת תואר בתקשורת ואמנות ותעודת הוראה באמנות. לפני הלידה של הבכורה עבדה במוסד של נערות בסיכון, נפגעות תקיפה מינית, שם העבירה סדנאות של מלאכות יד, אמנות, סדנאות קבוצתיות של דינמיקה קבוצתית, ברמה הטיפולית. הכירה את סיאה בפעוטון.

סיאה פרמינגר, 35, מתגוררת בכליל, עם בן זוג + 2 , למדה בתאטרון החזותי פרפורמנס והתעסקה בזה לפני שילדתי את הילדים שלה, בנוסף גם עסקה בעיצוב בעסק שלה ושל בן זוגה לעיצוב רהיטים. מרגישה צמד עם אלישבע מגיל 0

העסק שלהם משקף את אורח החיים שלהן, המוצרים שהן מוכרות הם חלק מהחיים שלהם הן כנשים והן כאימהות והן כבני אדם. כל המוצרים בחנות שלהן משקפים גישה של הורות שבוחרת להתעכב על דברים שהם משמעותיים כמו היחס לתינוק, הקרבה לילדים, יחסי הגומלין בין ההורה לבין התינוק לבין הטבע, הסביבה. החלום שלהן כאימהות זה לגדל את הילדות שלהן בעולם שהוא טוב יותר.

כשפתחו את העסק הן פתחו ללא הון, עם השקעה מאד מינימלית מהכיס שלהן. העסק התקיים באופן הישרדותי, והן נאלצו לייצר כמויות קטנות בגלל שלא היה להן הון לשלם עבור מכולות. רוב המשאבים שלנו הופנו לעבודה שוטפת של שליחת הזמנות, קבלת הזמנות, ספירת מלאי וכו'. לכן לקחו הלוואה חברתית מפלטפורמת SparkIL שעוזרת לעסקים קטנים שנקלעו לקושי כלכלי, במטרה לעשות הזמנת מלאי גדולה, להתייעל, להשקיע יותר בשיווק, מכירות, אופטימיזציה של האתר - ההלוואה שלקחו אלישבע וסיאה מאד הוכיחה את עצמה.

עד המלחמה הצליחו השתיים לייצר צמיחה מתמדת ומשמעותית, בייחוד מאז ההלוואה שלקחו SparkIL . השתיים גם גרות באזור שספציפית לא פונה (12 ק"מ מהגבול) אבל האזור היה ועדיין מאד "חם", יירוטים, נפילות של טילים באזור, 2 המשפחות נאלצו לארוז את עצמן והתפנו למקומות שקטים יותר (סיאה התפנתה לחרשים ואלישבע לאזור הכנרת), עם המון מחשבות ופחדים ולא היה להן מקום להתעסקות בעסק. המוצר שהכי נמכר שלהן במלחמה היה המנשא לתינוק, המנשאים במציאות הזו של מלחמה, נתפסו כמוצר הכרחי של שעת מלחמה עבור הורים בסיטואציה של אזעקות שרצו לשמור על הילדים קרוב אליהם, ביחוד בסיטואציות של פינוי למרחב מוגן וכו' וכך חודש לתוך המלחמה, העסק פשוט התאושש וחזר לעצמו לאחר הרבה מחשבות ותהיות לגבי העתיד שלו.

עדי אריאל , מתגוררת בשפר בגליל, 12 קמ מהגבול שלא פונו, בת 38, נשואה + 7 - כשהאחרונה נולדה לפני חודשיים בזמן המלחמה. הקימה עסק לחדרי בריחה ניידים אחרי שהיא ובעלה, טוביה, גילו שהם מאד אוהבים את הקונספט של חדרי בריחה ורצו להביא את זה מהקשרים חינוכיים. כיום חדרי הבריחה משמשים ככלי להדרכה לחברות וזה גם מה שהחזיק אותם במלחמה.

מתחילת המלחמה באוקטובר-נובמבר, כל האירועים בוטלו ועדי נאלצה לבנות מוצר שמתאים לרוח התקופה, היא החליטה להוציא משחקים חינמיים, כדי לשמח את הילדים שבבית ולשמח את נשות המילואמניקים וכך המשיכה עד חנוכה, כולל גם מבצעים שאנשים קונים עבור עצמם ועבור חברים. בדצמבר וינואר העסק החל לחזור לעצמו, אבל האתגר של עדי כמנהלת עסק היה להבין מה היא עושה עם העובדים בזמן שאין הכנסות מהעסק. בתחילה היה אסור לפטר וגם לא רצתה לפטר אבל כיום העניינים די חוזרים למסלולם. עדי חזרה לפרסם אירועים במחירים יותר זולים מקודם, הורידה מחירים למחירים זולים ונגישים יותר ואף הוסיפה מוצר של ערכות למשפחות שזה גם משהו שפיתחה מהרגע להרגע עקב המצב.

את ההלוואה לקחה מפלטפורמת SparkIL , המעניקה הלוואות חברתיות ללא ריבית ל-5 שנים, שעוזרת לעסקים קטנים שנקלעו לקושי כלכלי, במטרה להכניס אשת מכירות, כי לא עמדה ברמת הביקוש והיתה צריכה גם לפרסם, גם לתת משכורת וגם זה פתר לנו בעיה תזרימית מול אותם חברות וארגונים שנותנים תשלום עם שוטף גדול.