אי אפשר להכחיש שמעיין אדם היא אישה מרשימה. היא נראית טוב, אינטליגנטית, שאפתנית, מוכשרת, וחזקה, לפחות ככה זה נראה כלפי חוץ. אין לי היכרות אישית איתה, אבל ממה שראינו במשך השנים (וראינו) - היא כל אלה ועוד. ועדיין, אפילו אחרי ה-7 לאוקטובר, והטרגדיה המשפחתית שהיא חווה מאז, היא עדיין מצליחה לעורר הרבה אנטגוניזם בהרבה אנשים, שלא יודעים להסביר לעצמם מה הבעיה שלהם איתה בדיוק. זה תמיד נשמע משהו כמו: "אני לא מתחבר/ת, ואין לי מושג למה".
כמות הפעמים ששמעתי מאנשים שיש להם משהו נגדה והם לא ממש מבינים למה, היא אשכרה ככמות הפעמים שדיברתי עליה, גם כדי להבין מה הבעיה שלי איתה. הייתה הפוגה קטנה בביקורת כלפיה בחצי השנה האחרונה, מסיבות מובנות, אבל גם תוך כדי, עדיין צצו תגובות שתהו למה היא ממשיכה להופיע בטלויזיה ולעדכן בכל פרט, והיו גם כאלה שהאשימו אותה במינוף, גם של הטרגדיה, לטובת פרסום וקריירה. עזבו שזה דבר מאד אכזרי לומר על מישהו - צריך להרגיש משהו מסוים מאד כדי להטיח בה את זה גם עכשיו, במיוחד כשהיא חושפת את הרגעים הקשים שהיא עוברת.
האישה הזאת נולדה עם שתי וגינות - היא משתמשת בהן ב"יעילות"
"אם אין לי זוגיות, אני מקפידה לאונן" הסבתא ששכבה עם 800 גברים
"אנחנו תאומות וחולקות הכל - אז הזמנו גבר איתנו למיטה"
הנה למשל כמה משפטים מהזמן האחרון:
"בלילות האחרונים מתחילה להיפרם לי חומת ההדחקה. בהתחלה יובל היה נבהל מהבכי באמצע הלילה ושואל מה קרה, אבל היום הוא כבר יודע ומחבק בשקט עד שאני נרדמת חזרה".
"אני מניחה שזה יום ההולדת של תבור, אמא, פסח, יום הזיכרון ויום העצמאות שמתקרבים, צמודים
זה לזה. ימים שפעם היו שמחה גדולה בחיינו ועכשיו אני מפחדת מהם, כל אחד יהיה כואב יותר מהשני, הם צפופים, איך אשא זאת? אז ליום העצמאות הייתה לי תוכנית מילוט שלא עבדה, אבל גרמה לי לצורך לכתוב משהו".
יש גם קטע שהיא מתראיינת ומספרת שכבר ביררה עם הרופא שלה האם אפשר עדיין להפסיק את ההריון כי היא מרגישה שהיא לא מסוגלת להביא ילד שני כשהמשפחה שלה מפורקת והיא במצב נפשי כזה. התגובה הראשונה בשרשור הייתה "אני לא מאמינה לה".
אז נכון, יכול להיות שזה קצת מוזר שבמקום לעשות מה שרוב האנשים שלא מתקבלים לעבודה עושים - להתאכזב בשקט, לספר לקרובים ולשמור טינה למירי רגב - אדם בחרה לשתף. מצד שני, זו הפרסונה, זה המותג - היא בולדוזר, שלא משנה מה קורה בחיים שלה, שמח או עצוב, פרידות, חתונות, קריירה, אימהות, צלוליט, הפלות - זה תמיד יעלה בסטורי, במקסימום כנות וחשיפה, בפרטי פרטים, בקלוז אפ על הדמעות, בלי פחד, ובלי מבוכה. ואולי זה בדיוק מה שמקשה עלינו להזדהות איתה.
הרי טכנית, מעיין אדם אמורה הייתה להיות דמות נערצת. מה חסר שם? יש הכל - היא יפה, חרוצה, נחושה, אחת מהעם, מוכשרת, פתוחה, משתפת, היא חיה רעה שלא נותנת לשום דבר לעצור אותה, היא נשואה לגבר נכון, אמא לילדה, בהריון עם השניה, מעצימה נשים בזמנה הפנוי, וגם יש לה סיפור אישי מרגש ונוגע ללב. תכל'ס, ראיתי אנשים שעשו הרבה פחות ממנה משיאים משואה, שלא לדבר על מנחים את הטקס עצמו.
מה היא לא עשתה, האישה הזאת? רק ממה שאני מכירה מהמסך אפשר להסכים שזה 500% יותר דברים מכל אחד אחר בביזנס. הייתה בהישרדות בזוגיות מתוקשרת על האי, היה לה מותג תכשיטים שעורר סערה כי מצאו תכשיטים זהים בעלי אקספרס, הייתה במטבח המנצח עם אמא שלה ועוררה סערה כשהניקה בשידור, היתה בתוכניות אין ספור, בבוקר, בלילה, בפריים טיים, בלייט נייט. הייתה ברוקדים עם כוכבים ועשתה התקדמות מטורפת בזמן מאד קצר, הייתה הדוברת של מירי רגב והיועצת הפוליטית של זאב אלקין, הקימה אתר, מוכרת קוד קופון באינסטגרם, וזה לא נגמר כאן.
אמנם לאח הגדול היא לא הלכה, אבל בהחלט הייתה בזוגיות מאד פומבית מיוחצנת עם אסיף אלקיים (הדובר לשעבר של אורן חזן), וכל מערכת היחסים שלהם נפרשה לעיני המדינה כדי ליצור מקסימום אינגייג'מנט. היא סיפרה על הקפאת הביציות שעשתה אחרי הפרידה ממנו, התחתנה עם יובל צלנר, הודיעה על ההריון שלה בהרצאה של העצמה נשית מול מצלמות ומאות נשים, הגישה תוכנית עם אופירה אסייג עוד לפני שאוקטובר הסתיים, עשתה מחוברים תוך כדי, ההספד שלה לאחותה הפך לשיר של מירי מסיקה, ולאחרונה גם הגישה בקשה להנחות את טקס המשואות.
כשלא התקבלה, התאכזבה מכך פומבית בסטורי ועוררה על עצמה שוב את זעם הישראלים שהרגישו שהיא מנצלת את הטרגדיה כדי למנף את עצמה, ומשום מה, לא משנה כמה היא מנסה להיראות פתוחה וכנה - משהו בה גורם לאנשים לא להאמין לה.
נשאלה השאלה אם זו הייתה מישהי אחרת, סתם לדוגמה - שלומית מלכה - שלא עשתה דבר בחייה מלבד להיות יפה נורא, להתחתן עם יהודה לוי ולהחליק בשדרות רוטשילד מהקורקינט, הייתה מפרסמת פוסט כזה - בטח היינו פוצחים בפרוייקט איסוף חתימות ודורשים ששלומית תנחה את הטקס.
למה כשמעיין אדם עושה את זה, אחות שכולה שמתעוררת ובוכה בלילה, מישהי שעשתה המון דברים והיא ללא ספק מוגשמת ומוכשרת - זה לא בא לנו טוב? למה כשהדיווח על כך שלא התקבלה בא ממנה, אנשים תפסו אותו כדרך ערמומית לבייש את מקבלי ההחלטות - משהו בין הלשנה לבין מניפולצייה וסחיטת כותרות?
אני כותבת את זה וטיפה חוששת לחיי, כי להעביר ביקורת על מעיין אדם, מגישה, סלב, רקדנית, דוברת ויועצת פוליטית זה בסדר גמור, אבל להעביר ביקורת על מעיין אדם, אישה, אם, וישראלית שבדיוק איבדה את אחותה באסון הכי גדול שקרה במדינה מאז השואה, זה משהו אחר. מצד שני, חשש הוא חלק מחיי, ואני אתמודד.
מאמי לאומית
מצד שלישי (זה משולש תלת מימדי, בסדר?), אני חושבת שמה שגורם לאנשים להרגיש אנטגוניזם כלפיה ולא ממש להבין למה - הוא ההסתערות שלה קדימה בפול פאוור על כל הזדמנות קריירה, כשהיא לא בוחלת בשום תוכנית ריאליטי בדרך, ונופלת וקמה בלי טיפה של זיעה. צריך לציין שהיא לא חיכתה יותר מדי לפני שעטה על ההזדמנות להגיש תוכנית "רצינית" בפרופיל גבוה לצד אופירה אסייג, לא התראיינה - הגישה, וזה קרה עוד לפני שהסתיים אוקטובר 2023. באותו הזמן נחשף גם קטע מתוך צילומי מחוברים, שבו היא מבקרת את הקבר הטרי של מפל ז"ל, ומבשרת לה על ההריון השני, מול המצלמה.
אולי קשה להרגיש חיבור רגשי עם מישהי שלא מתביישת ללכת ולהשיג את כל מה שהיא רוצה, שלא מעניין אותה מה אומרים עליה, שהיא חרוצה, מלאת ביטחון עצמי ולא מפחדת מכלום. יכול להיות שהאנטגוניזם נובע מכך שהאדם הממוצע לרוב לא מרגיש ככה - מה שפותח לנו את הלב למישהו אחר, במיחד אם הוא מפורסם, זה להיווכח שהמאבקים שלו דומים לשלנו, שהוא מבין מה אנחנו עוברים - ויודע מה זה להתבייש, לפחד, ולהיכשל. אירונית, הסיבה שלאנשים יש בעיה להתחבר לאדם - היא שהיא פשוט טובה מדי בהפיכת הלימון ללימונדה. אולי קצת פחות סוכר במשקה הזה ייתן תוצאה קצת יותר מרעננת.