ראיתי ברידג'רטון. איף. קודם כל, למה זה רק 4 פרקים, לא הבנתי את הזלזול. דבר שני - השתלשלות העניינים של העונה לא עובדת, אפילו בעולם ההזוי של בריג'רטון, שבו יש הכל מהכל - המצאת המנורה לצד שיח פמיניסטי, וחברה ששייכת לעבר שכל היום מבלה בטיולים בגנים, עם שמשיות, בה שיר של טיילור סוויפט הופך לנעימת ריקודים בנשף.
אני גם אוהבת העובדה שלנשים אסור להימצא בגן ורדים לבד עם גבר מבלי לעורר סקנדל, אבל אם הוא עושה לה ביד בכרכרה, הכל קול - אין היסטריה, אין התלבטות - היא מגיבה לזה כמו נערה תל אביבית מדור ה-Z, ולא כמו אחת שחיה בעולם שבו כל מה שאישה יכולה לעשות בו זה להתחתן. אני גם מצליחה לחיות עם העובדה שהמיניות של כל הנשים של ברידג'רטון מאד בריאה, מה שלא מאד מסתדר עם זה שהן חיות בתוך מחוך ענק. טוב שמלכת אנגליה האפרו-אמריקנית שאין לה אפילו מבטא בריטי לא יוצאת מהארון בטיקטוק.
"רוב בני הזוג שהיו לי עזבו אותי, וזה תמיד שבר לי את הלב."
לידיעת השכנה הצרחנית: אולי הוא מאמין לך, אבל הנה 3 סימנים שאת זייפנית
עכשיו ברור שזוגות חד-מיניים נהנים יותר מזוגות הטרו - בפער
התרגלנו למגמת האינקלוסיב וה"ווק" של נטפליקס והעולם שגורסת שצריך (ואפשר) לקבל את כולם במידה שווה, וזה נחמד בתור פרמיס, אבל נופל בדיוק איפה שכל הרעיונות ה"ווקים" נכשלים. הבעיה היא שמאחורי כל רעיון כזה יש התעלמות מהמציאות הקיימת, וניסיון להחליפה באופן מלאכותי במציאות אחרת, אידאלית. שינויים עמוקים לא קורים ככה - התפתחויות כאלה עשויות לקחת הרבה זמן - שנים, עשורים, אפילו מאות.
דימויי גוף ויופי כבר השתנו בעבר, אבל זה היה שינוי הדרגתי שנמשך שנים. מעולם לא השתנו חוקי היופי מ"ריבועים בבטן זה מהמם, העולם הוא קורס יוגה אחד גדול בו כולן מסתובבות עם חולצות בטן וטייץ", ל"שמנות עם שמונה סנטרים, ארבעה שדיים, ושלא רואות את הקצות הנעליים שלהן זה הדבר הכי סקסי בעולם". זה לא יכול לקרות ככה, ואפילו ביקום הדמיוני של בריג'רטון נצטרך לעבור עוד משהו בין שני המצבים האלה.
ברידג'רטון עשו את זה מוקדם מדי ומאולץ מדי. דווקא בעולם שכולו מעמדות וחוקים נוקשים של צניעות, יותר קשה לשכנע שמישהי שנמצאת בשנתה הרביעית ועוד לא התחתנה, תהיה מושכת כל כך עבור רווק הולל ומבוקש כמו קולין ברידג'רטון, למרות שטרחו לדחוף לנו לגרון את האהבה שלהם כחברי ילדות. כנראה שהיה ברור ליוצרים שצריך לקרות משהו גדול כדי שקולין ישנה את הראייה שלו על פנלופי המובנת מאליה, אבל במקום לעשות לה מהפך (כי זה לא ווק לרמוז שמשהו בחיצוניות יכול להיות חשוב) היא רק קנתה כמה שמלות, וכדי שקולין יקנא הביאו לה מחזר סוג ז' שאף אחת אחרת לא באמת רוצה, כי הוא ווירדואו טבעוני, שמה שעושה לו את זה בנשים זה אישיות (יש רק אחד כזה בקהילת הבון טון).
ונגיד שהוא מקנא, זה עדיין לא מספיק כדי לשנות אותה מבלתי נראית לסופר נחשקת. התקף הקנאה של קולין לא משכנע, וגם לא החלום שמגיע אחרי נשיקת הקסם שלהם. היא חייבת להיות קסומה לפחות כמו זו שהעירה את שלגיה לחיים כדי לייצר כזה שינוי אצל בן אדם בכל כך מעט זמן.
בדרכה הילדותית שונדה מאד מנסה לשלב רעיונות מודרנים בתוך הסיפור התקופתי הזה, ולהטיף לצופה בקטנה בכל מיני נושאים, וזה אפילו חמוד רוב הזמן, באופן שבו דמויות של דיסני עושות את "הדבר הנכון". פמיניזם לייט עובד לא רע כי זה מגיע עם נסיוב בילת-אין של העולם הויקטוריאני, הגיוון האתני עובד כי זה נמכר כפנטזיה, ואיכשהו סיפורי האהבה המיושנים הצליחו לעשות את המעבר מרומן המשרתות של פעם ולספק את מכת הדופמין הנדרשת כדי להמשיך לצפות. אבל לא הצליחו לשכנע אף אחד שקולין נמשך דווקא לפנלופי.
נכון שזו פנטזיה, ושכלום שם לא באמת יכול לקרות בעולם האמיתי, אבל אחת מהאיכויות הכי חשובות של פנטזיה היא שהכל בה מאד ברור, לא טריגרי, ומאד אידאלי - כולל הקשיים. הקושי של המחוזרת צריך להיות בתחום הנסיבות החיצוניות שאין לה שליטה עליהן, כמו משפחה מטורללת, מעמד, כסף - לא בתחום אכילת הבראוניז התחרותית. עוד הרבה מים יזרמו בנהר עד שנוכל לקנות את פנלופי כאישה הנחשקת של העונה. אנחנו לגמרי לא שם, תסכים כל אישה שעכשיו מלקה את עצמה מול הראי על הפסטה שאכלה לצהריים, וכל אחת שתראה 'רוקדים עם כוכבים' בעיקר כדי לחזות בנטע ברזילי מינוס עשרה קילו.
פנלופי, עם כל הכבוד, ויש כבוד לגברת ויסלדאון, מעבר לזה שהיא משמשת כציר שסביבו סובבת ה"עלילה" המגוחכת של הסדרה הנהדרת הזו, היא לא דמות מושכת. המעבר שלה מזו שמנהלת את האירוע מאחורי הקלעים והמקהלה היוונית לגיבורה המחוזרת, פשוט לא עובד, ולא רק בגלל שהיא שמנה.
כן, היא שמנה, מה לעשות?
נכון, אנחנו נורא מנסים להנחיל קונספט חדש שבו שמנות נחשקות בדיוק כמו דוגמניות. נכון, זו מטרה מצוינת, ואני בטוחה שבעולם מתוקן זה היה צריך להיות ככה. אבל זה לא עולם מתוקן, וזה לא ככה, אז למה לשקר? הרי כולנו עדיין צריכות לרדת לפחות שלושה קילו כדי להרגיש טוב בבגד ים, כל אוכלוסיית נקבות העולם סופרות קלוריות, מסתובבות עם רגשי אשמה כי פספסו אימון, ומרוב חסך הן חרמניות יותר על גולדה עם חתיכות קטנות של וופל בפנים מאשר על שיוויון זכויות. כולן עדיין רוצות להיות רזות ואתלטיות, ואף אחת/ד שאני מכירה לא חושב/ת שכפלי שומן בגב זה סקסי, לא משנה כמה היינו רוצים שככה זה יהיה. סדרה שמבוססת על אנשים יפים ורומנים מחרמנים בלבד - חייבת להמשיך לחרמן.
לא ווק, הא? מה לעשות? נראה לי שמאז שהווקים למיניהם מסתובבים בקמפוסים ושרים "פרי פלסטין", הגיע הזמן להודות - ווק זה לא אמיתי, ולא מקדם אותנו כאנושות להעמיד פנים שכן. חייבים להבין כבר שאין באמת סיבה להקשיב להם, כדי שפעם הבאה שילד בן 13 יחליט להזדהות כאופוסום ושכולם בבית הספר צריכים לפנות אליו ב"פסססט פסססט", יהיה אפשר לשלוח אותו לטיפול. או לרוקדים עם כוכבים.