טקסי זעם הם אחד הטרנדים האחרונים שמסתובבים באינטרנט - שבו נשים משלמות אלפי דולרים כדי להשתתף בטקסי צרחות ושבירת חפצים - ביער. האחראית לכך היא מיה בנדוצ'י, ידועה יותר בזכות הפרסונה שלה אונליין "מיה מג'יק". מדובר במהנדסת אבטחת סייבר שהפכה "מכשפה" מוצהרת, המארחת ריטריטים ובהם טקסי פולחן זעם לנשים.
"תמיד אומרים לנו 'אל תהיי כלבה' או 'אל תכעסי' או 'אל תהיי תוקפנית', שזה למעשה 'אל תגן על היושרה שלך' 'אל תגידי לאף אחד שאין לו רשות לגעת בגוף שלך או לדבר איתך בצורה מסוימת.' יש רגשות מסוימים שמקובלים במסגרת המגדר שכל אחד מאיתנו צריך להרגיש. והכל לא נכון - גברים חייבים לבכות - וזה כל כך בריא לגברים לבכות - ונשים צריכות להיות מסוגלות לכעוס", אמרה בנדוצ'י.
לאחר שאולי כדאי להקשיב לה, מצד שני האם ניסע באוגוסט הקרוב לצרפת, ונשלם החל מ-6,500 דולר שיכולים להגיע ל-8000 דולר רק בשביל לצרוח ביער?
"ישבנו בגן שעשועים על ספסל, והוא אמר לי שהוא אוהב אותי"
להירשם לאונליפאנז זו בגידה או לא בגידה? שאלנו את הכוכבות
עדיין קשה לנו עם שמנות? ברידג'רטון הוא מותו בייסורים של ה"ווק"
@miamagik Rage Rituals are one of my greatest honors to lead during my retreats. Check out my YT for the full video. If you want to experience a rage ritual with me and a group of sisters, I'm hosting 2 retreats this fall. #womensretreat #rageritual #spiritualretreat #spiritualtiktok #queendom ♬ LABOUR - the cacophony - Paris Paloma
ה"מכשפה" מעודדת את משתתפות הטקס לחשוב על מצבים שבהם נגרם להם עוול תוך שהן צורחות, ומכות במקלות על אדמה עד שזרועותיהם קהות. קימברלי הלמוס, אמרה ל-USA Today שהיא עדיין זוכרת את החוויה הראשונה שלה באחד מהטקסים של בנדוצ'י:
"אין מקום שבו אפשר לראות נשים מרשות לעצמן לכעוס ככה, ואסור לגנות את זה בתירוצים שונים כמו 'היא הורמונלית. היא רק במחזור. היא פשוט משוגעת, מה שלא יהיה.' זה היה מקום שבו יכולתי, כנראה בפעם הראשונה מזה הרבה מאוד זמן, אם בכלל, לצרוח בקול רם דברים על איך שאני מרגישה", אמרה הלמוס.
מיה בנדוצ'י אינה היוצרת היחידה בתחום טקסי הזעם. גם ג'סיקה ריצ'טי מבלה במרחב העזרה העצמית הזה, ותארח ריטריט דומה עם מדורות ו"פעילות קסומה" כדי לעזור ללקוחותיה לחוות "זעם קדוש" ביוני הקרוב.
הרבה נשים בטיקטוק הגיבו למראה הסרטונים שיוצאים מהריטריטים הבלתי רגילים הללו, וכתבו שהן אכן "צריכות" מקומות בילוי כמו אלו שבנדוצ'י וריצ'טי מציעות, אבל ד"ר ארתור יאנוב, זכאי לקרדיט להולדת טכניקת הטיפול בצרחות שבה משתמשות בנדוצ'י, ריצ'טי וגורואים רוחניים אחרים.
בעוד שהדמוגרפיה של הטקסים הללו פתוחה לאופן שבו אנשים טעונים רגשית יכולים להקל על קשיים בחייהם, מומחים גורסים כי טקסי זעם כנראה לא יעבדו עבור כולם. "כשאנשים עושים זאת ונותנים לעצמם רשות לשחרר את הכעס שלהם, יכולת השמחה שלהם למעשה מתרחבת. כמשתחרר הכעס, אנשים מסוגלים להרגיש יותר אושר והנאה, והם חוזרים הביתה למשפחותיהם עם יותר הכרת תודה, קלות ושלווה בלב" לפי בנדוצ'י.
זה נכון, אם לשפוט לפי התגובות: "הייתה לי תגובה מיידית והתחלתי לבכות", הגיבה אישה אחת, בעוד אחרת כתבה, "כאישה בגיל העמידה עם עוד יותר זעם, אני צריכה את זה!!"
לשאלה למה נשים מוכנות לשלם אלפי דולרים כדי להיפגש ביער כדי לצרוח יחד ולשבור דברים, אנחנו לא יודעות לענות - אולי לצרוח ביחד עושה אפקט גדול יותר? אולי גם כאן נכון המשפט על העץ שנופל: אולי גם אם אישה צורחת ביער ואף אחד לא שומע, היא לא כעסה מעולם?