בעוד מדינת ישראל בשנה הקשה בתולדותיה, עד כדי כך שמתקיימת מחאה על שידור האח הגדול כל עוד אנשינו בשבי בעזה - יובל לוי החליטה שזה זמן מצוין להביע את דעתה על המתקפה ברפיח. מי זאת יובל לוי אתם שואלים? גם לי לקח זמן להיזכר, ואני מסקרת את האח הגדול כבר שש שנים. יובל לוי, נו, זו שהבטיחה שהיא דו מינית ואז לא קיימה, ורק הסתובבה בבית האח במצב רוח טרחני עם הגברים הכי גנרים שיכלה למצוא. זו היתה אכזבה, רק אומרת.
עכשיו, אני חושבת שאנשים צריכים להביע את דעתם, וזה אפילו חשוב שירגישו בנוח לעשות זאת, וחמורה בטירוף העובדה שהפכנו למדינה שאי אפשר לדבר בה יותר משתי מילים בלי לחטוף איומי מוות, שיימינג ותביעות על כל נושא שראוי שידברו בו. פוליטיקה - אסור - צריך להיות ימני, לא חובה לשנוא ערבים, אבל רצוי. שומן? אין דבר כזה. לא משנה שארגוני הבריאות העולמיים מתייחסים להשמנת יתר כאל מחלה לכל דבר ועניין. צריך לחשוב ששומן זה נהדר, ואל תעזו לרצות לרדת שני קילו, כי יקפצו עליכם עם משפטי "אני לא חושבת על מראה חיצוני - עושה ספורט רק בשביל הבריאות וההרגשה הטובה". או על הטרדות מיניות, כי המתלוננת תמיד צודקת או שאתה השטן. אבל אני גולשת כאן לתלונות אישיות מדי.
מאוננים הרבה? הגיע הזמן שתרגיעו, ולא בגלל הזרע לבטלה
קללת 90 הימים: למה ההפרעה הזו פוגעת בעיקר בזוגות מאושרים
דוגמנית OnlyFans מרוויחה הון ממכירת שעוות אוזניים, רוק, ציפורניים וגרעפסים בשקית
ֿ
הפואנטה היא שאי אפשר לדבר פה, ויובל לוי, שאיננה מטומטמת - יודעת את זה, וצפתה את ההשלכות של הפוסט ההוא. היא ידעה שהיא אומרת משהו שהאוירה כרגע מכתיבה שאסור - וזה ממש בסדר גמור, אנשים יכולים להיחנק עם האיסורים שלהם. היא גם לא התכוונה שהיא שונאת את המדינה ואת צה"ל. היא בסך הכל ניסתה להעביר את התחושה שההרס הטוטאלי והזעם והאלימות שאנחנו חיים בתוכם כאילו זה נורמלי - מפחידים אותה. זה מפחיד גם אותי, וגם אתכם. ולא נראה לי שמישהו מאיתנו באמת חושב שתינוקות מתים זה יופי טופי, נכון?
יודעים מה? למרות שאני קרובה יותר לדעה הפוליטית של יובל, אני מבינה מאד גם את מי שמפוצץ בכעס כבר כמעט שנה, שכל מה שהם יכולים לחשוב זה על ההישרדות של העם שלהם, ואת הזעם שאוחז בהם כשמישהו מעביר ביקורת על החלטות קשות שנעשו בלית ברירה. גם מדינת ישראל לא מעוניינת שימותו תינוקות, וגם התומכים במלחמה לא רוצים את זה. כנראה שזו הסיבה שהביקורת שלה הרגישה מנותקת כל כך. כאילו היא לא יודעת בדיוק מה הביא אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים, ולא חלק מאיתנו.
ועדיין - היא הייתה צריכה להביע את דעתה, כי ככה זה בעולם תקין - אבל כאדם תקין, שיודע את המציאות שהוא חי בה, היא גם הייתה צריכה לצפות את התגובה הזו. יש המוני אנשים שחושבים כמוה אבל לא יכתבו את זה קבל עם ועדה, כי לא דחוף להם לפגוע בעשרות אלפי אנשים שמקריבים כרגע את החיים שלהם בשביל שאנחנו נוכל להמשיך להביע דעות. ואם את בוחרת לעשות את זה, אז מה את בוכה? אז קיבלת איומים. כולנו קיבלנו איומים. לא ביג דיל.
אבל בין לקבל איומים לבין להעז להגיד את המשפט "הרגשתי כאילו עברתי אונס קבוצתי", זורמים מים רבים, והם אינם מי שתייה. בחיי שהתכווצה לי הבטן כשראיתי את הציטוט הזה. זה כל כך לא רגיש כלפי משפחות החטופים, כלפי החטופים והחטופות - זו בחירת מילים כל כך כל כך אומללה כשברגעים אלה יש נשים שאשכרה עוברות אונס, אולי אונס קבוצתי, בשבי - בפאקינג עזה.
אז בבקשה להרגיע, ולחשוב טוב יותר לפני שלוחצים אנטר באובססיה. את לא מרגישה כאילו עברת אונס קבוצתי, כי לא עברת אונס קבוצתי, ואין לך מושג איך זה מרגיש. זכותך המלאה להשמיע את דעתך, זכותך לרכב על זה וזכותך להתבאס שמאיימים עלייך אנשים שמחר לא יזכרו עם מי הם דיברו ועל מה. אבל לא זכותך לנכס את צמד המילים "אונס קבוצתי" בצורה דמגוגית כל כך כדי להצדיק את הכעס שלך על זה שכמה אנשים דפוקים בראש כתבו לך דברים רעים בהודעות אינסטגרם.