החלטת בג"ץ, שהתקבלה בימים האחרונים, מעוררת סערה. לפי ההחלטה, בתי הדין הרבניים לא יורשו עוד לדון בשאלת מזונות הילדים, אלא אם כן שני ההורים מסכימים לכך במפורש.
ההחלטה ניתנה בעקבות ארבע עתירות משפטיות שונות שהוגשו על ידי אבות נגד פסקי דין של בתי דין רבניים, אשר קבעו להם דמי מזונות גבוהים. לדברי עורכי הדין אסי סגל ושי שמחיוב, שייצגו אחד מהעותרים, להחלטה זו חשיבות רבה והיא צפויה להשפיע על תיקים רבים במאבקי גירושין.
לדברי עוה"ד סגל ושמחיוב, מזונות ילדים הם תשלום חודשי שמטילים על הורה אחד, במטרה לאפשר להורה השני לממן את הוצאות גידול הילדים, אם בני הזוג נפרדו או התגרשו. בישראל נקבעה בעבר חובה זו לפי ההלכה היהודית, אך בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון מלפני כמה שנים, חלה תפנית משמעותית, וכעת דמי המזונות אמורים להיגזר מיחס ההכנסות וזמני השהייה של כל הורה עם ילדיו..
מבינה את ליר, אבל חייבים להפסיק: מה הבעיה שלנו עם נמוכים?
"חשבתי שאני לבד, ואז עשרות נשים הופיעו בדלת והצילו אותי"
"הייתי אוכלת בסתר 'שרוולים' שלמים של פתיבר, טופי בחבילות"
המאבק המשפטי ששינה את כללי המשחק
עם כניסת הכללים החדשים של העליון לתוקף, נוצר פער של ממש בין החלטות בתי המשפט לענייני משפחה להחלטות בתי הדין הרבניים בנושא המזונות. כך, למשל, קובע בית המשפט העליון כי ייתכן שדמי מזונות יופחתו ואף יתבטלו לגמרי, או שבמקום לחייב את האב - תוטל החובה על האם, בהתאם לשעות השהייה עם הילדים ומצב ההכנסות של שני ההורים.
לעומת זאת, על פי ההלכה היהודית שעל פיה פוסקים בתי הדין הרבניים, האב תמיד מחויב לפרנס את ילדיו, גם אם הכנסתו נמוכה בהרבה מזו של האם. "בניגוד לסטיגמה הרווחת, דווקא בבתי הדין הרבניים נוטים בהחלטותיהם לפגוע באבות," מציינים עוה"ד סגל ושמחיוב, "הכנסתם החודשית של האבות כלל לא נלקחת בחשבון בשאלה האם עליהם לממן את צורכי ילדיהם."
בעקבות הפסיקה הקודמת של בית המשפט העליון, החלו בתי הדין הרבניים להוציא החלטות הנוגעות למזונות ילדים גם ללא הסכמת שני הצדדים. הפסיקה החדשה של בג"ץ באה לשים קץ למגמה הזו, וקובעת שבתי הדין הרבניים אינם רשאים לדון במזונות ילדים בלי הסכמה ברורה של שני ההורים.
הדיון העיקרי נגע לפרשנות סעיף 3 בחוק, המעניק לבתי הדין סמכות לדון בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין. במשך שנים פירשו בתי הדין הרבניים את הסעיף כך שיוכלו לדון גם במזונות ילדים, אם אחד ההורים כלל זאת בתביעת הגירושין. לפי העתירות, פירוש זה סותר פסיקה מוקדמת יותר של בית המשפט העליון, המכונה "הלכת שרגאי", שבה נקבע כי מזונות ילדים אינם קשורים בהכרח לגירושין ולכן אינם מסורים לבתי הדין הרבניים.
בהחלטתה החדשה מבהיר בג"ץ שבתי הדין הרבניים יכולים לדון במזונות ילדים רק אם מדובר בתביעת החזר על הוצאות שכבר שולמו בפועל, או כאשר שני ההורים מסכימים כי המזונות יידונו בפני בית הדין, בעוד שבשאר המקרים יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
האבות שהגישו את העתירה טענו כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לפסוק סכומי מזונות שאינם מתיישבים עם הכללים שהותווה העליון, דבר הפוגע אנושות בזכויותיהם.
למי באמת דואגים בתי הדין הרבניים?
היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים והסבירה כי בתי הדין הרבניים פעלו ללא סמכות כשהכריעו בנושא דמי המזונות. מנגד, היועץ המשפטי לשיפוט הרבני טען שיש לפרש את סמכותם של בתי הדין באופן רחב יותר, וכי אין מניעה שבתי הדין הרבניים יטפלו במזונות ילדים, כל עוד ההורה השני יכול לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
הרכב של שלושה שופטי עליון - נעם סולברג, יעל וילנר ורות רונן - קבע ברוב דעות שהחלטות בתי הדין הרבניים אינן חוקיות ויש לבטלן. השופטת וילנר, שאליה הצטרפה השופטת רונן, הבהירה שהלכת שרגאי מחייבת את בתי הדין להימנע מדיון במזונות ילדים ללא הסכמה חד-משמעית משני ההורים. היא הסבירה שהלכה זו מבוססת על ההבחנה בין תביעת מזונות, שהיא זכות עצמאית של הילד ואינה תלויה בגירושין, לבין תביעת החזר הוצאות שהורה כבר נשא בהן.
איך זה ישפיע על אבות שנפגעו בעבר?
לפי החוק, ילדים מיוצגים בתביעות הללו בידי ההורים או אדם שמונה מטעם החוק להיות אחראי עליהם.
השופט נעם סולברג חלק על דעת הרוב וטען כי אפשר לצרף את נושא המזונות לתביעת הגירושין בפני בתי הדין הרבניים, כל עוד הדבר אינו מונע מהילד להגיש תביעה עצמאית בבית המשפט לענייני משפחה. לדעתו, הגבלה של סמכות בתי הדין אינה תואמת את המצב החוקי הקיים.
משמעות פסק הדין היא שבדרך כלל, הורה שמעוניין לקבוע מזונות לילדיו יידרש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם כן תהיה הסכמה מפורשת של שני ההורים שהדיון ייערך בבית הדין הרבני. עוד נקבע שבתי הדין אינם יכולים להרחיב לבדם את סמכותם מעבר למה שנפסק בעליון.
לדברי עוה"ד סגל ושמחיוב, ההשלכות על הלקוח שלהם הן מרחיקות לכת, שכן בית הדין הרבני פסק לו מזונות גבוהים ובלתי סבירים בלי להתחשב בהכנסות האם או בהסדרי השהות של ההורים עם הילדים. לולא בג"ץ, הם מציינים, הדבר היה עלול ליצור מציאות של בית עני לצד בית עשיר ולגזור על מרשם חיים של מחסור, בניגוד לכללים המשפטיים ולצדק הטבעי.
סגל שמחיוב ושות' משרד עורכי די דיני משפחה, פלילי ונוטריון. התמחויות ייחודיות גירושין, תיקי רכוש מורכבים, בינלאומי, ניכור הורי ותלונות שווא.