120 שנה חלפו מאז נולד ויקטור אמיל פראנקל, והגותו נותרה אקטואלית כפי שלא הייתה מעולם. הפסיכיאטר וניצול השואה, שפיתח את גישת הלוגותרפיה, דיבר על כוחה של הרוח האנושית לגלות משמעות גם בתוך הסבל העמוק ביותר. בעוד שרוב התיאוריות הפסיכולוגיות מתמקדות בגוף ובנפש, פראנקל העז להתמקד בממד הרוחני של הקיום האנושי.
המציאות הישראלית מאז 7 באוקטובר הפכה את תורתו לרלוונטית מתמיד. בזמנים של חוסר ודאות קיצוני, טראומה ואובדן, רבים מחפשים אחיזה ומשמעות. ד"ר נעמי (יפה) עיני, שהקימה את מרכז "ויקטור פראנקל ישראל", מובילה מהלך להנגשת עקרונות הלוגותרפיה לציבור הרחב בישראל, בתקופה שבה הם נחוצים יותר מתמיד.
עלוב מצידו: המעשה הזה שאור עשה הפנה נגדו את כל הזוגות
העיקר הפאסון: ההתעלמות של ניצן מהנושא הכאוב רק הדגישה אותו
שמונה הטעויות שגברים עושים במיטה - ואיך להפסיק לעשות אותן
כרמל שכלה את בנה הבכור בתחילת המלחמה - זה מה שהציל את חייה
לא נעים לדבר על כסף? זה הזמן להתחיל לעשות בדיוק את זה
"בחיים לא דמיינתי שאקים חברה", מספרת ד"ר עיני. "באתי ממשפחה של עובדי ציבור - אם אחות ועובדת סוציאלית ואב פרופ' לעבודה סוציאלית שהיה ממקימי בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. אבי התגלה כיזם חברתי בגיל 50 לערך כאשר ייסד, יחד עם אברהם דנינו ז"ל ואנשים יקרים נוספים את זה"בי - ארגון לזכויות משפחות ברוכות ילדים ושנים לאחר מכן את האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית שלימים הפכה לקבוצת עוגן. פטירת הורי הייתה קריאת משמעות - הזדמנות לבחון את דרכי המקצועית ולגלות דרך שהיא ייחודית לי, כזו המחייבת גם יציאה מהקופסא והפגנת אומץ לב. כך, עם שאלות משמעות שאני שואלת, הגעתי ללוגותרפיה והבנתי שאני נמצאת בבית, או יותר נכון בפתחו של עולם עשיר, מרגש ומאתגר. בניהול ויקטור פראנקל ישראל מתאחדים כישורי וניסיון החיים שלי - כפסיכולוגית, כמנהלת, כלוגותרפיסטית, כיוצרת ועוד."
בגישת הלוגותרפיה שפיתח, טיפול באמצעות מציאת משמעות, ויקטור פראנקל חושף משהו יסודי בקיום האנושי - החיבור לרוח האנושית החיה בתוכנו. בעוד שלפניו התיאוריות הפסיכולוגיות התמקדו בגוף (כמו בגישות הפיזיולוגיות) או בשילוב של גוף ונפש (כמו אצל פרויד), פראנקל היה הראשון שהעז לדבר על הכוח האמיתי שמניע אותנו: הרוח שלנו. זהו אותו מצפן פנימי המורכב מהערכים שחשובים לנו, מהמצפון, מאומץ הלב, מהתקווה ומהיכולת לראות הזדמנות בכל אתגר - אפילו ברגעים הכי קשים בחיים:
"הלוגותרפיה מיוחדת בכך שהיא מתאימה לכל אדם ובכל גיל. היא לא מחייבת דיבור או הגעה לתובנות, לא מתאימה רק לסובלים מטראומה או ממחלות גוף ונפש, אלא גם לאנשים שמרגישים תקועים או משועממים בחייהם. הלוגותרפיה מכוונת אל מרכיב אחד שיש לכל אדם - המרכיב הבריא, הרוח האנושית. הלוגותרפיה ייחודית גם בהתמקדותה בעתיד ולא בעבר, מתוך תפיסה שהעתיד מהווה עוגן חיוני לבריאות נפשית. בניגוד לגישות אחרות, הלוגותרפיסט אינו מתחקה אחר העבר או ההיסטוריה המשפחתית של המטופל, ובוודאי אינו מטיל את האשמה על ההורים. במקום זאת, הוא מתמקד במה שפראנקל כינה 'המתח הבריא' של החיים - הפער המפרה בין מי שאני כעת לבין מי שאני יכולה להיות. זיהוי הפוטנציאל והאפשרויות העתידיות שלנו מספק את הדחף והאנרגיה להתקדם קדימה ולהגשים את עצמנו. נקודה חשובה נוספת היא שהלוגותרפיה מהווה טיפול קצר טווח, המבוסס על ההנחה שמי שפונה לקבל סיוע כבר מחזיק בתוכו את הפוטנציאל והכוחות להתמודד. הלוגותרפיה מכונה: תרפיה של אהבה."
עיני הגיעה ללימודי הלוגותרפיה גם בשל סיבות אישיות, לא רק מקצועיות "עבדתי שנים כפסיכולוגית וכמנהלת של שרות פסיכולוגי חינוכי והרגשתי שחסרות לי שאלות טובות ואמיצות כמו למשל: בשביל מה לקום בבוקר, מי יבכה כשאמות, על מה שווה להילחם, מה אני תורמת לעולם, כמה חופש ובחירה יש לי בחיים? בלוגותרפיה גיליתי את המרחב והזירה המושלמים לשאול שאלות משמעותיות אלה, ודרכה אני יכולה לעזור לאנשים לחקור ולמצוא את התשובות בעצמם. כשאיבדתי את שני הורי. חוויה זו גרמה לי להרגיש 'ריק קיומי', תחושה שלחיי יש פחות משמעות. רציתי להמשיך לכבד אותם, למצוא מחדש את תחושת השייכות והמשמעות שהייתה לי בנוכחות הוריי. סיבה אישית נוספת היא העובדה שאני תאומה זהה. תמיד העסיקה אותי שאלת המשמעות: למה נולדנו שתיים, מה הייחודיות שלי, מה אני תורמת לעולם? "
מהמקום האישי, הדרל על החזון הרחב הייתה ברורה. ענת עיני הקימה את 'ויקטור פרנקל ישראל' כקומה נוספת לעבודתו של ד"ר אברהם פרידמן, מי שלימד אותה את הגישה, מתוך מטרה להנגיש לכל מי שרוצה, ולא רק לאנשי מקצוע, את עולם המשמעות ובפרט את היכולת לנהל חיים בריאים יותר ולפתח חוסן מול אתגרי החיים.
"זו הייתה עבורי קריאה למשמעות, הזדמנות לשלב את ידיעותיי המקצועיות, תשוקתי ליזמות והאמונה החזקה ביכולת שיש לגישה לסייע לאנשים להתמודד עם כל מצב, במיוחד בתקופה הנוכחית. האמת שגם העובדה שהייתי אמא לארבעה מגויסים דרבנה אותי לעבוד השנה בקצב מהיר ולתת כמה שיותר מהעושר הזה לסביבה."
קשה שלא לתהות האם כל זה בכלל נשמע רלוונטי בימינו, בעידן שמזוהה לא פעם עם ציניות וחוסר אמון, יחד עם זה שהאירועים של ה-7 באוקטובר טרפו את הקלפים עבור כולנו.
"הגישה רלוונטית היום יותר מתמיד. כולנו עסוקים בשאלות יסוד על חיים ומוות, ערכים, בחירה, אחריות ומשמעות. כל כתבה בתקשורת מתחברת בדרך זו או אחרת לשאלות המהותיות על החיים ומשמעותם. כששומעים את סיפורי החטופים והחיילים, אפשר להבחין שמה שהחזיק אותם היו המטרות הברורות (לשרוד, להציל, להתגבר על הרוע) והערכים העמוקים (חיים, חברות, אהבה, תקווה). אלה העניקו להם את הכוח להמשיך. כמו שאמר ניטשה אותו מצטט ויקטור פראנקל: 'מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך'."
מרגישים שינוי מאז ה-7 לאוקטובר?
"מאז ה-7 באוקטובר אנו חווים גל פניות וצמא אמיתי ללמוד על משמעות והתמודדות במצבי משבר וטראומה. מגוון רחב של אנשים - עקורים מבתיהם, חיילים בשירות פעיל, בני/בנות זוג של מילואימניקים, הורים וסבים של חיילים, משפחות חטופים וחללים - כולם מחפשים תשובה לשאלה הבסיסית: 'למה כדאי לי לקום בבוקר?' אפילו החזרה לשגרה מציבה אתגר, ונראית לפעמים רדודה ומאכזבת בהשוואה ללחימה באויב."
הדברים התרגמו גם למעשים של ממש בשטח?
"יישמנו את עקרונות הלוגותרפיה בעבודה עם משפחות מפונות משדרות - עזרנו להורים ולילדים לבנות חזון עתידי שהעניק להם כוח ומטרה ברורה, שאותה הפכו בהמשך לפעולות מעשיות. עם הורי חיילים עסקנו בדיאלוג על הערכים שהונחלו במשפחה ועל האיזון העדין בין ערך קדושת החיים לבין ערכי הערבות ההדדית, הציונות והזהות הישראלית. בעבודה עם נפגעי טראומה התמקדנו בשינוי פרספקטיבה - עזרנו להם להתבונן באירועים מזעזעים מהקרב ואחריו דרך עדשה חדשה, ולעבור מתחושת אשמה להכרה בהזדמנות ללמידה ולצמיחה אישית. הפצנו ציטוטים נבחרים של פראנקל לאלפי אזרחים, וקיבלנו משוב שתובנות אלה העניקו חוסן גם לחיילים שהתמודדו עם משימות קשות במיוחד, כמו אלה ששירתו בבסיס שורה לאיתור וזיהוי חללים."
בתוך כל העשייה הזו, איזה רגעים את זוכרת במיוחד?
"יום לאחר פרוץ המלחמה שוחחתי עם אם חד-הורית שהייתה נצורה בביתה, מתלבטת בין הרצון להתפנות לבין החשש העמוק לצאת. מטרת השיחה הייתה לאפשר לה לחשוב בבהירות ולקבל החלטה מושכלת. כשהפניתי את תשומת ליבה לצרכי בנה, היא הצליחה לצאת ממעגל החרדה המשתק, ובעודנו משוחחות, ארזה במהירות תיק ויצאה מהעיר המופגזת. זוהי דוגמה חיה לעיקרון מרכזי בלוגותרפיה - המיקוד באחר המשמעותי בחיינו מעניק לנו את הכוח לתפקד גם במצבי קיצון.
זכור לי גם המקרה של אישה שהיא ובעלה טיפלו בפצוע בביתם. היא הייתה מוטרדת מהמחשבה שילדיה הקטנים עלולים היו לראות את האירוע למרות שמיהרה לשלוח אותם לחדרם. רגשות האשמה והדאגה לשלומם הנפשי הציפו אותה. בשיחתנו, עזרתי לה לתרגם את רגשותיה הסוערים להבנה שהעניקה לילדיה שיעור מכונן בערכי עזרה לזולת ואנושיות, שיעור שחשוב שיזכרו, גם אם החוויה עצמה הייתה קשה."
"עוד מפגש שנחרט בי במיוחד היה עם אם צעירה לפעוטות, שבעלה נלחם מול מחבלים שפרצו ליישובם ונעלם. ליוויתי אותה בחיפוש אחריו ברשימות הנעדרים, תוך שהיא נאלצת להתמודד עם האימה הגוברת. הייתי עדה לאומץ הלב יוצא הדופן שלה כשהצליחה לעצב מסר המשלב גבורה וכאב, אותו העבירה מאוחר יותר לילדיה."
ובמסגרת זו, קשה להתעלם מהזווית הנשית - גם בגישה עצמה וגם בהובלתה
"מחקרים מצביעים על כך שנשים נוטות לדווח על תחושת משמעות עמוקה יותר בחייהן בהשוואה לגברים, מגמה הנמשכת עד גיל 40 לערך. לאחר גיל זה, אנו רואים התכנסות בין המגדרים ברמת תחושת המשמעות בחיים (יש בידינו שאלון משמעות שניתן למלא ולפרש בקלות). ייתכן שהפער המגדרי המוקדם קשור לחוויית האימהות והטיפול בילדים, שהרי ההורות תורמת מאוד לתחושת משמעות בחיים. מניסיוני, נשים משתתפות בהתלהבות בתהליך הלוגותרפי ומגלות נכונות לחקור לעומק את מהות חייהן, לזהות את המטרות שהן שואפות להגשים ולהבין את תרומתן הייחודית לעולם. באמצעות הגישה, רבות מצליחות להתמודד עם אתגרים כמו כאב, תחושות אשם, אובדן ותחושת החמצה, ובתהליך זה משנות באופן משמעותי את תפיסת עולמן ואת דרך ניהול חייהן.
ברמה האישית, הלוגותרפיה חוללה שינוי עמוק בחיי. בכל בוקר אני מתעוררת עם תחושת שמחה וציפייה לקראת יום בו אוכל לממש את הערכים המנחים את חיי. בכך אני מממשת גם את התובנה שהנחיל לי אבי, פרופ' אליעזר דוד יפה ז"ל: 'החיים הם הלוואה שיש להחזירה בתוספת ריבית, והריבית היא לעשות את העולם מעט טוב יותר מזה שהגענו אליו'."
ביום חמישי, 27.3, יתקיים ערב מיוחד לציון 120 שנה להולדתו של ויקטור פראנקל - ערב של השראה, חיבור ועומק, שבו ייפגשו אנשי טיפול, רוח וחברה כדי לחגוג את הרוח האנושית הבלתי נכנעת. זהו אירוע פתוח לקהל הרחב, שיתקיים בשעה 18:00 במרכז גלילות - הזדמנות להיחשף לגישה שממשיכה לחולל שינוי גם בימים של אתגר וחשכה.