עוד בוואלה!
אל תבני על פלרטוט
כולכן ודאי שמעתן את סיפורי הזימה ממועדונים בברלין ובלונדון ומכירות לפחות חברה אחת שמתחזקת זוגיות אירופאית. איך זה הצליח להן? בעזרת הרבה מזל, אלכוהול וויטמינים אחרים. בניגוד למה ששמעתן, רוב האירופאים הם ביישנים ולא חזקים ברומנטיקה. את יכולה לבזבז את זמנך על חיוכים מהצד השני של החדר, ריקודים חושניים על רחבת הריקודים וצירופים בפייסבוק. גבירתי, הוא לא יקלוט. או שהוא יקלוט ואין לו מושג מה עושים מכאן.
תלמדי להתחיל עם אנשים
אז מה עושות אם בכל זאת חשקת לך במישהו במועדון או בבית קפה?
יש לך שתי אפשרויות - שלוש שעות של פלירטוטים שבסופן תוותרי, או לעשות את הדבר הזה שכל כך מפחיד אותך - לשאול אותו אם הוא בעניין. מה אני אגיד לך, לי זה עבד.
תכנני מראש
אירופאים אוהבים לנפוש, ולנצל את העובדה שבאירופה, לפחות עד לאחרונה, הגבולות פתוחים. רק שאת החופשות שלהם הם מקפידים לתכנן הרבה זמן מראש ולא נדיר למצוא אירופאים שקבעו שנה לפניי איפה הם יהיו בקיץ שלו הם חיכו כל השנה. אז אם חפצה נפשך בחופשה עם בן זוג אירופאי, כדאי לקבוע איתו מראש כי הלוז חופשות שלו מתמלא ממש בזמן שאת קוראת שורות אלו.
התחברי לפנלופה קרוז הפנימית שלך
הגלובליזציה אולי גורמת לנו להרגיש שכל ההבדלים התרבותיים נעלמו ושכל העולם פשוט נראה אותו דבר אבל למזלנו זה עוד לא לגמרי נכון. אנחנו רגילות ללכת לנו ברחובות עם תלתלים ועיניים חומות, כשרוב הנשים ברחוב חולקות איתנו את אותם מאפיינים. גם הגברים נראים לנו אותו הדבר . כמה חברים גבוהים, בלונדינים עם עיניים כחולות יש לך? ניחוש שלי שאפשר לספור על יד אחת (אלא אם את הקוראת בר רפאלי ואז גם ככה הגעת לדף הזה בטעות). אז אולי מדובר בקלישאה, אבל במקרה הזה היא נכונה - בשבילך הם ראיין גוסלינג ובשבילם את פרידה פינטו. דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
השאירי את השמרנות מאחור
האירופאים החדשים, לפחות רובם, שונים מאוד מהגברים הישראלים. גם בתל אביב, העיר המתיימרת להיות מעוז הליברליות הישראלית, רוב הגברים שבויים עדיין בתוך הקונספט הארכאי של "להיות גבר". את האירופאים זה פחות מעניין. הם חיים את חייהם ופחות מתעניינים במה הם "צריכים" להיות. הם לא מתאמצים להראות לך שהם יודעים הכל, אין להם שום בעיה להודות שהם סתם ביישנים ונבוכים ולא נבהלים מלהיראות "נשיים". לא נדיר למצוא את עצמך יוצאת עם בחור שמתחזק שרירים מהמכון אבל שם גם לק, וגם לא נדיר למצוא גבר שיספר לך שהוא אוהב שחודרים אליו.
ותרי על ארוחות שישי
האירופאים החדשים אוהבים את המשפחה שלהם. בשבילם זה אומר ששיחת טלפון פעם בחודשיים ולהגיע הביתה בחג המולד זה ממש מספיק. מה שישראלים מחשיבים "קרוב" שונה מאוד ממה שהאירופאים מחשיבים ככזה. וזה לא אומר שהם אוהבים פחות. זה כן אומר שחסכת לעצמך כאב ראש ונקניקיות לארוחת בוקר.
תלמדי להסביר את עצמך
מעבר למחסום השפה, קיים גם מחסום תרבותי - הם לא ראו את הסרטים שאת ראית, הם לא שמעו את השירים שאת שמעת ולא התחנכו כמוך. ייקח לך לפחות חצי שנה עד שתצליחי להשחיל בדיחות באופן אורגני, וגם אחרי שהראית לו סרטונים של החמישייה הקאמרית, הוא כנראה לא לגמרי מבין מה מצחיק בזה. בניגוד למה שאנחנו חושבות, הוא כנראה לא מספיק מכיר את תולדות הסכסוך, אין לו דעה, והוא רק עכשיו התחיל לראות "פאודה". אז תני לו שנייה.
מתני ציפיות
את הלחץ החברתי להתחתן ולהביא ילדים האירופאים השאירו בצד לטובת שקט נפשי והם לא מוכנים להתפשר כל כך מהר על הזמן שלהם לבד. ההורים שלהם כבר מזמן לא פקטור בעניין. לא נדיר למצוא בהרבה ערים באירופה בני זוג שגם אחריי 4 או 5 שנים לא מרגישים את הצורך לגור יחד, מקפידים להקדיש לחברים שלהם אותו זמן כמו לזוגיות והם מצפים שתכבדי את זה. כמובן שתמצאי לא מעט גברים שבכלל לא בקטע מונוגמי ומחפשים לפתוח את מערכת היחסים לעוד אנשים. הם לא ימהרו להגיד לך שהם אוהבים אותך כי זה עניין דרמטי ביותר, והם ממש לא בהכרח בקטע של ילדים. אם זה חשוב לך שווה לשאול.
תתכונני לשלם
בעיניהם מדובר במשוואה מאוד פשוטה - את רוצה? את משלמת. ואם זה אומר שהוא קנה עכשיו עשרה מוצרים אבל הפריד את הבירה שלך מהשאר, הוא לא קמצן, הוא הגיוני. ככה הוא רואה את זה. וזה לא אומר שהוא אוהב אותך פחות.
ויש דברים שצריך ללמוד לחיות איתם
בסופו של דבר, ממש לא משנה מאיפה הבן זוג מגיע, הוא עדיין מסוגל לאכזב ולעצבן אותך בדיוק כמו כל ישראלי. אם זה לקנות לך משהו ש*הוא* רוצה בשביל היומולדת שלך, ועד ללבקש ממך ספר שהשאיל לך שנתיים אחרי שנפרדתם. גברים בכל העולם מצליחים להיות חסרי טאקט בצורה כזו שגורמת לך לתהות האם יש קבוצת ווטסאפ אחת גדולה שבה כל הגברים בעולם מתאמים דרכים לעלות לך על העצבים. ומה לגבי העורלה? היא שם. תחיי עם זה.