אוי, מאמי - כבד לך הכתר? קייט מילדטון "מותשת" מהסגר

עוד סוף יום הגיע ובאמת שהייתי מציינת איזה יום אבל מה זה משנה? אנחנו בסגר עוד לפני שהופיע לי קמט קטן ליד עין ימין. בקיצור, סוף היום הגיע ואני ותומר בעלי מתיישבים מול הטלוויזיה - לעוד מנת חדשות מדכאות, ואחרי עוד תשקיף ועוד גרף ועוד סקר מנדטים מגיע לו סוף סוף פרק המגזין המסעיר. כבר הכנתי את עצמי לכתבה היומית על קורנפלקס בצורת אלפחורס, אבל לפתע כך פתאום מי מופיעה על המסך? מי חייכנית, קופצנית, עם מותן צרה חבוקה בתוך שמלה לבנה ומושלמת ובלי שום קמט בעין ימין? הנסיכה קייט מידלטון. ומה נושא הכתבה?

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

תחזיקו חזק כי זה עומד להיות טוב: הנסיכה מתמודדת עם קשיי ההורות בסגר, בדיוק כמו כולנו. כבר בשלב הכותרת שקלתי ללכת למיון כי נתקעו לי גלגלי העיניים ולא הייתי בטוחה שזה הפיך אבל הייתי ממוסמרת למקום (תופעת לוואי של החיסון?) ונאלצתי להמשיך להקשיב למונולוג קורע הלב של הנסיכה. קבלו:

הנסיכה יושבת לה בפגישת זום (כמו כולנו) ומספרת בחיוך רחב (בערך כמו כולנו) על הסגר המתמשך בבריטניה. תומר עוד הספיק להעיר משהו על זה שגם בבריטניה הם תקועים בבתים ואני לא מתווכחת, הרי המגפה עולמית וצרת רבים היא תמיד חצי נחמה, אבל הדוכסית מקיימברידג' קייט מידלטון? הנסיכה קייט "אני ממש יפה ורזה אחרי לידה" מידלטון? בחייאת.

בואו.
בואו.

הבה נעשה קצת סדר בדברים. קייט היא אמא ל-3 ילדים, ואלוהים יודע שהשילוב בין 3 ילדים לסגר הוא סיבה מצויינת לבכות בשירותים. לי עצמי יש רק אחד, ועוד אחד בדרך, ואני יודעת שזה נחשב חוצפה להתלונן כשיש לך רק ילד אחד בבית. אבל יותר חוצפה מלהתלונן כשאת הנסיכה קייט מידלטון? אני לא חושבת. אם אי פעם קיבלתי לגיטימציה להתלונן - זוהי הפעם. אז רשמית - גם לי קשה! ואני הורמונלית!

אבל בואו נעמוד קצת על ההבדלים. יושבת לה הנסיכה הרעננה בהיסטוריה ואומרת שלא קל לה להיות עם הילדים בארמון. מה את אומרת, אחותי? אני ממש מבקשת לחזור אחורה ולקרוא את המילה ארמון עוד כמה פעמים. ארמון. ארמון. אני גרה בשניים וחצי חדרים בגבעתיים, ואם אני רוצה להתאוורר, האופציות שלי הן: 1. ללכת לאמפם שפתוח עד 12 בלילה. 2. ללכת לגינה ולנגב במגבוני אלכוהול כל מתקן שילד אחר כבר נגע בו. ו-3. בינג' מיקי מאוס כדי שיעזבו אותי רגע בשקט ולמות מרגשות אשם.

אבל קייט? קייט יותר מותשת. כי הרי כמה אפשר להיות תקועים בארמון?! די די, הילדים כבר מיצו את מגרשי הטניס, היו בבריכה (המחוממת, המקוררת וסתם זאת שמקורה), ציירו אותם כבר לדיוקן פעמיים והם פשוט יוצאים מדעתם! כמה כבר אפשר להפיל אותם על המבשלת של ארוחת התה? לא נעים.

תשמעו, אני בעד כל השיתוף הזה של סלבריטאים, מתה על זה שהם יורדים לעם ומספרים לנו שהם בעצם בדיוק כמונו ולפעמים זה באמת נותן תחושה טובה. לפעמים הייתי רוצה להאמין שכולנו בסך הכל בני אדם, מונעים מאותן התחושות וסובלים מאותן הבעיות אבל בואו נשמור את זה בגבולות ההיגיון, אוקיי? אני חיה בשלום עם "גם אני סובלת מבחילות הריון" אבל אני באמת לא צריכה לשמוע את "איך אפשר להיות בארמון אחד עם 3 ילדים ו-922 חדרים". ברור שיום יבוא והסגר ייגמר, המגפה תעלם וקייט תחזור להיות עממית רק בשמלות של זארה אבל בנתיים - סתמי, טוב?

כי הכי קרוב לבריכה שבן ה-3 שלי חווה לאחרונה הייתה הסתימה במקלחת שהוא כמובן קפץ אליה בשמחה, ומשם ישר על הספות ואז על המיטה שלי, ואיך לומר? זריקת צעצועים בבית מצד לצד היא פחות אימון טניס ויותר דרך מצוינת לשכנע אותי שיש מזוודה בארון והיא מחכה רק לי ושיבטלו את מגבלת 1000 המטר.

נכון, גם קייט מודאגת ממצב החינוך של ילדיה, וגם היא נאלצת להיות המורה שלהם. בדיוק כמוני, רק שאני בקושי סיימתי 4 יחידות גיברת נסיכה, ועם כל הכבוד אני לא סגורה על מה ההבדל בין פרבולה לפרגולה, ואני רק יכולה לדווח שאצלנו עדיין חוגגים את חנוכה. למה? כי אני לא יודעת כלום על ט"ו בשבט. ולי אין 72 עוזרות בארמון שמישהי מהן אולי יותר טובה ממני בחגי ישראל, ואין לי תשובה לשאלה הקבועה של הבן שלי "מה ינשוף אוכל?" אמרתי לו קינואה. מה אני יודעת.

אני מניחה שאולי יכולתי להזדהות איתה בכל מה שקשור לריחוק מסבא וסבתא, גם אצלנו סבא וסבתא כבר לא באים לעשות בייביסיטר וגם אצלנו מדובר בירידה משמעותית באיכות החיים. אבל תומר ציין בפניי שגם לפני הסגר הבלתי נגמר סבתא אליזבת לא בדיוק ירדה עם הילדים לגינה. צודק.

אז למה לא להעביר ערוץ ודי? למה להתעצבן בתקופה כל כך מאתגרת? רציתי! תכננתי! הרמתי את השלט! אבל אז הגדילה הנסיכה לעשות ואמרה שהבן אדם שהכי תומך בה בכל התקופה הקשה הזאת הוא... בעלה, הנסיך וויליאם.

אוווווווו

איזה רומנטי

נמסתי

הסמקתי

רק פחות הזדהיתי.

שאני לא אתחיל לספר לכם כמה רומנטיקה הסגר הזה מעורר, אין, אין על השילוב בין רביצה בטרנינג לעצבים.... סקסי. את לגמרי מתאהבת מחדש. ואם נדמה לכם שהאהבה מתעוררת רק אצלי אז תארו לעצמכם כמה תומר, בעלי שיחיה כפרה עליו והאיש הסבלן בהיסטוריה, נהנה מהמונולוג שבו פרצתי כתגובה לכתבה הזאת. בטרנינג. עם שיער אסוף לקוקו עוזרת בית ומשקפיים. והקמט, בואו לא נשכח את הקמט. הרגשתי שהוא מגלה אותי מחדש. מגלה שבא לו ללכת לישון לפני התחזית בעיקר. וכך נגמר לו סוף עוד יום של סגר ארוך ארוך. כמה ארוך? בואו רק נגיד שפעם היו לי שתי גבות ועכשיו אני מסתפקת באחת. כן, גם אני בעד איחודים.