ח"כ מרב מיכאלי. ראובן קסטרו
צילום: , ראובן קסטרו

מלחמת המינים: הכל בגלל כמה מילים של מרב מיכאלי

שפתה של מרב מיכאלי משמשת מטרה ללעג עבור כותבים כמנחם הורוביץ ורוגל אלפר, עם כותרות כמו "מה שמרב מיכאלי לא מבין". מה שהם עצמם לא מבינים, זה למה עברית רב מגדרית חייבת להיות הצעד הבא באינקלוסיביות הקורקט-פוליטית המתקנת. ראיון עם מיכל שומר, יוצרת השפה

מאז אליעזר בן יהודה השפה העברית לא הייתה לוהטת כל כך. מאורעות התקופה האחרונה הפכו אותה לנושא החם של השעה: קודם הייתה זו בחירתה של מרב מיכאלי לראש מפלגת העבודה, ובעקבותיה פרסומים של שלל גברים שהחליטו לספר לנו מה דעתם עליה. אחר כך, עלה לכותרות שימוש בכתב רב-מגדרי בשלט "ברוכים/ות הבאים/ות" בכניסה לבית ספר יסודי. הידיעה ששותפה בעמוד "סטטוסים מצייצים" זכתה לשטף של ריאקשנים צוחקים ותגובות מזועזעות, כאילו מדובר בריצה של יובל המבולבל לראשות הממשלה ולא בתופעה מוכרת ומתפתחת.

מי שעומדת מאחורי אותו כתב רב-מגדרי שבלב הסערה היא מיכל שומר (30), בוגרת תואר ראשון בעיצוב תקשורת חזותית. את השפה הרב-מגדרית יצרה ועיצבה לפני שנתיים, במסגרת פרוייקט הגמר שלה במכון הטכנולוגי בחולון, ועד היום היא מקדישה זמן רב להשלמת השפה ופיתוח פרויקטים הכוללים אותה.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

זהו לא רק תרגיל בטיפוגרפיה. שומר מספרת על הצורך העצום, האישי והקולקטיבי, שדחף אותה לצאת במיזם: "השפה שאנחנו משתמשות ומשתמשים בה משפיעה על התפיסה ועל התודעה שלנו", היא מזכירה. מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין שפה לתרבות, ועל חלק גדול מהם התבססה שומר בבניין השפה החדשה. "מחקר מעניין מאוד שהתפרסם לאחרונה עסק בלשון הפנייה לנבחנות ונבחנים, ומצא שפנייה לנבחנות בלשון זכר יחיד, כמו 'כתוב, ענה' - פגעה בהישגי הנבחנות, בעוד שפנייה בציווי רבות רבים - 'כתבו, ענו' - היטיבה את תוצאות מבחני הנשים ולא פגעה בתוצאות מבחני הגברים".

עוד בוואלה! NEWS

כך תצלמי תמונות סקסיות בטוחות ותשאירי לו טעם של עוד

לכתבה המלאה
"לא עיצבתי פונט, אלא עיצבתי אותיות שמתווספות לאלף בית" (צילום: אתר רשמי, מיכל שומר)

יש שמכנים את שפתה "הפונט הרב מגדרי", אבל שומר מתקנת: "לא עיצבתי פונט, אלא עיצבתי אותיות שמתווספות לאלף בית שלנו. מבחינתי, לעצב אותיות זה משמעותי יותר מעיצוב פונט - אני מקווה וחולמת שהאותיות האלו יעוצבו לכל פונט (גופן) עברי. כלומר, שבסופו של דבר עברית רב־מגדרית תהיה סטנדרט בכל הפונטים העבריים, ותהיה נגישה בכל גופן וגופן".

מחקר נוסף שעליו התבססה שומר, מצא שנשים שהתבקשו לענות על שאלונים המנוסחים בלשון זכר דיווחו על מוטיבציה נמוכה. מחקר אחר מצא שקריאת טקסטים בשפות ממוגדרות מחזקת עמדות סקסיסטיות. "השפה היא כלי מכריע באפשרות שלנו לייצר שוויון", פוסקת שומר. "אי אפשר להתעלם מההשפעה של השפה על התודעה שלנו".

אם כך השפה היא לא המטרה, אלא הכלי שבו משתמשת שומר להטמעת תודעת שוויון, שעשויה להשפיע על מעמדן של נשים בכל אספקט אחר בחייהן. נכון לעכשיו, מציינת שומר, אנו עדיין רחוקות משוויון בתחומים רבים. "נשים עדיין מרוויחות 30% פחות, נשים חשופות לפגיעות מיניות מחרידות, יש לנו ראשת מפלגה אחת בלבד, נשים מודרות מצמתי מפתח ומשולחן קבלת ההחלטות, לגברים לא מתאפשר לעסוק בגידול הילדות והילדים כמו שהיו אולי רוצים וא־בינאריותים סובלות וסובלים מאפליה קשה בכל תחומי החיים".

להשקפתה של שומר, כשיש עיוות וחוסר צדק בחברה, עלינו - האנשים הפשוטים והפשוטות - מוטלת החובה לפעול באופן אקטיבי לשינוי המצב. כדי להאמין בסיכוי לשנות דרושה מידה יפה של אופטימיות, ולשומר לא חסר ממנה. "הרבה פעמים הפתרון הוא מאתגר ולא קל ליישום, ודורש יצירתיות, אבל זה הכיף שבעשייה", היא מספרת. "יצאתי לדרך מתוך אמונה שיש אפשרויות אחרות, וצריך להתאמץ ולמצוא אותן".

לטענה הפופולארית ש"שוויון לא משיגים ככה" (אלא בדרכים ישירות יותר, ענייניות יותר), שומר משיבה כי היא מברכת כל פעולה אקטיביסטית שהיא. היא, מצדה, בסך הכל משתמשת בכלים שברשותה למען אותה מטרה. בסופו של דבר, שפה, חקיקה, תרבות - כל התחומים קשורים זה בזה וכל מרכיבי החברה מכתיבים את היחסים והמעמדות בתוכה, ושומר מודעת לכך.

הגם שהיא שמחה מאוד בשיח הציבורי סביב השפה שלה, שומר מודה כי לא הופתעה מהיקפיו. "צפיתי שעברית רב־מגדרית תעורר עניין, הדים וביקוש", לדבריה. הביטחון בעתידה של השפה נולד מתוך הידיעה שזו מספקת מענה לצורך נרחב ועמוק. "ידעתי שרבות ורבים שותפות לתחושות שאני מרגישה בנוגע לשפה", היא אומרת. מהתגובות השליליות הופתעה יותר.

"בלי מרב מיכאלי כנראה שלא הייתי יוצרת את העברית הזו" (צילום: אתר רשמי, מיכל שומר)

"לא צפיתי שיבואו אליה בטענות על הרס העברית, אבל תגובות הנגד רק מחזקות אותי", משתפת שומר. להשקפתה, טענה להרס העברית מעידה בעיקר על הטוען ועל הבנתו הלקויה בהתנהגותן של שפות. "שפות הן דבר דינמי", היא אומרת. "הטבע שלהן הוא להשתנות ולהתחדש. כמו שהחברה והתרבות שלנו משתנות ומתפתחות, כך גם הן"

למה את חושבת שמתעורר כל כך הרבה אנטגוניזם למול השפה הזו?
"שינוי של הסדר החברתי תמיד מעורר תגובת נגד. זה צפוי, ורק מעיד על עומקו של השינוי. 'פגיעה בשפה העברית' הוא טיעון שהוא לא ענייני בעיניי. איך את מגדירה פגיעה? שינויים תמיד קורים בשפה, וגם מ'טעויות' הגיעו דברים שהפכו לנורמה. ובמקרה הזה, אפילו לא מדובר בטעות, אלא ברעיון בעל הגיון ומטרה, אז על אחת כמה וכמה הוא מבטא חלק משינוי של שפה. ולכל מי שדאג או דאגה: אני לא מכריחה אף אחד ואף אחת להשתמש בעברית רב־מגדרית. זוהי בסך הכל עוד הצעה ועוד אפשרות, מי שרוצה ורוצה ישתמשו. רק בעתיד נדע לאן זה יתפתח. השפה לא שייכת לאף גוף או אינדיבידואל, השפה היא של כולנו, ונוכל להשתמש בה איך שנרצה".

יחד עם המענה הלהוט למתנגדיה, שומר מדגישה כי היא שמחה גם בתגובות כולן, שליליות וחיוביות כאחד. "הדיונים הסוערים על עברית רב־מגדרית מסמנים לי שהצלחתי לגעת בנקודה חשובה, ואני מאוד שמחה ומתרגשת לראות שהנושא מעסיק ונוגע לכל כך הרבה א.נשים", לדבריה. בשלב הזה היא כבר צופה אל הבאות, מתרגשת מהשינויים שעתידים לקרות בזכותה ובזכות נשים אחרות שנלחמות על שוויון השפה. "אני מאמינה שצפויים לנו עוד פיתוחים שונים ומגוונים שינסו להתמודד עם האתגרים שהשפה מציבה בפנינו, ועברית רב־מגדרית הוא רק אחד מהם".

הרבה רואים בשפה הזו ביטוי של אג'נדה פמיניסטית רדיקלית.
"לעברית רב־מגדרית אכן יש אג'נדה: שוויון זכויות והזדמנויות לכל המגדרים. אם זה נחשב רדיקלי, אנחנו בבעיה. לכן, כשאני שומעת שנאמר על עברית רב־מגדרית שהיא מייצגת אג'נדה רדיקלית, אני שמחה וגאה. צריך להבין, שגם האופן שבו השפה מתנהגת היום נובע מתוך אג'נדה, גם אם באופן לא מודע או לא מכוון. למה דווקא לשון זכר היא הלשון ה'סתמית'? ההתנהגות של השפה נובעת מהחלטות מסויימות שקיבלו אנשים מסויימים, בני אדם. זה טבעי וזה בסדר, כמו שזה טבעי ובסדר לשנות אותה".

העברית הרב-מגדרית של שומר מוזכרת כאן לצד זו של מיכאלי, ולא בכדי. "בלי מרב מיכאלי כנראה שלא הייתי יוצרת את העברית הזו", מודה שומר. "מרב מיכאלי הובילה לקדמת השיח את ההשפעה של השפה על התפיסה שלנו, וזה מבורך". גם מהתגובות הקשות למיכאלי לא שוברות את רוחה של שומר, נהפוך הוא. במקום להתייאש נוכח חוסר ההבנה שמופגן כלפיה מצד אישי ציבור, שומר מציעה להסתכל על התגובות הקשות כהוכחה להשפעה העצומה של מיכאלי על הכלל.

(צילום: אתר רשמי, מיכל שומר)

"עצם זה שכולנו מדברות ומדברים על זה, רק מעיד על איך איש או אישה אחת יכולים לחולל שינוי, ועד כמה השפה יקרה ומשמעותית לכולנו", היא טוענת. "מאז שמרב מיכאלי נכנסה לכנסת, כל חברות וחברי הכנסת, כולל ראש הממשלה, מכפילים את לשון הפנייה ('אזרחים ואזרחיות' וכד'), אז ברור שהעשייה שלה משפיעה וחשובה גם בעיני גורמים נוספים. ומרב מיכאלי לא עוצרת בשימוש בשפה, פעילותה הענפה לקידום שוויון וצדק בחברה הישראלית ידועה לכולנו".

בראש המתנגדים לשפתה של מירב מיכאלי, עמדו מנחם הורוביץ ורוגל אלפר. כמובן שמספר דרגות דושיות ופטרונות הפרידו בין הורוביץ לאלפר המיזוגן המובהק, אך משני הטורים ניכר שהם מתעקשים לחוות דעה על עניין שאינם מבינים ואינם מנסים להבין. בכותרות הטורים של שניהם, למרבה האירוניה, התבלטה אותה אי-הבנה: אצל אלפר - "מה שמרב לא מבין", ואילו אצל הורוביץ - "מרב, אני לא מבינה אותך". על הדרך, כמובן, הכניסו השניים את אותה בדיחה לעוסה וילדותית על שפתה של מרב, שבפועל, כמובן, לעולם איננה פונה לגבר יחיד בלשון נקבה.

"תגובות מהסוג הזה נובעות מבורות ופחד משינוי", אומרת שומר. "אם אלפר או הורוביץ היו בקיאים במחקרים ובשיח על מגדר והשפעתו החברתית, הם לא היו מעלים על הכתב אמירות כאלה. הדוגמאות והשימוש בלשון זכר ונקבה שהורוביץ ואלפר מביאים הם ממש חוסר הבנה של איך מרב מיכאלי משתמשת בשפה ולמה. הכוונה היא לא לפנות לגבר או אישה בפנייה ההפוכה מהפנייה שלהם, הכוונה היא לדבר באופן שמכליל את כולם וכולן".

מובן מדוע אלפר והורביץ מתקשים להבין את הצורך בתיקון השפה - הם אינם נמנים עם קבוצת האוכלוסיה שזקוקה לתיקון הזה. מכאן, עולה השאלה האם לגיטימי בכלל מצד גברים לטעון לנחיצותה או אי-נחיצותה של שפה דו-מגדרית. "בוודאי שלגיטימי", גורסת שומר. לתפיסתה, חוסר השוויון בשפה משפיע לרעה גם על גברים, ולפיכך השפה הרב-מגדרית נועדה לשרת גם אותם. "למשל, איך ירגיש גבר שרוצה להיות אח, כשכל כלי התקשורת מכריזים על 'רופאים ואחיות' ורומזים לו שהבחירה להיות אח פוגעת בגבריותו? זו לא מלחמה בין גברים לנשים, זה מאבק משותף לטובת הטוב של כולן וכולם".

המאבק סביב השפה, לדבריה, הוא כלל לא מאבק של נשים-מול-גברים, אלא בין כוחות שמרנים לכוחות ליברליים. ברור היכן הלב שלה נמצא. "מה יותר חשוב, הימנעות מסרבול ומאמץ, או שוויון הזדמנויות? אני בכלל לא מבינה איפה הדילמה כאן, ברור לי מה התשובה הנכונה", היא אומרת. "כן, כדי לקיים שוויון צריך להתאמץ, מה לעשות. ואני אשמח לשיח ולדיון ענייני על תיקון מגדרי בשפה, ותיקון מגדרי בכלל - דיון שחותר למציאת פתרונות. אני מאמינה שבאמצעות שיח, דיון, ועשייה, נוכל לחולל שינוי לטובת חברה שבה מתקיים שוויון זכויות והזדמנויות אמיתי בין כולן וכולם. חברה שמקבלת את האחר או האחרת, ממוצאים ומגדרים שונים, מדתות, תרבויות ותפיסות עולם שונות. חברה טובה יותר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully