חג עצמאות שמח, נבלות יקרות. קודם כל הרשו לי להתפלא שכל כך הרבה אנשים צופים בטקס הדלקת המשואות. דבר שני, חייבת לומר שאחרי כל הדיבורים שאני שומעת על הצורך בתמיכה באוכלוסיות מוחלשות והמאבק באלימות נגד נשים, תמיד משעשע אותי שמאחורי כל הססמאות האלו לא עומד שום דבר אמיתי.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
הרבה מאד נשמות טובות מילאו את הרשתות החברתיות בהתבדחויות קסומות בהקשר של התהליכים הפלסטיים שעברה או לא עברה מרגלית צנעני כדי להיראות ככה על הבמה בטקס הדלקת המשואות 2021 כשהיא בת 72. ואני שואלת, מה לעזאזל אתם רוצים מהחיים שלה? ושל נשים בכלל? ודווקא בטקס הדלקת המשואות, שאמור להיות איחוד לבבות ישראלי שבו מעריכים ומברכים הישגים ומדברים על "ערבות הדדית". כן, ראיתי את כולכם נכנסים מתחת לאלונקה השנה. מאד התרשמתי.
מאד אירוני דווקא אחרי שנה שבה המודעות לאלימות נגד נשים נמצאת בשיאה, ודווקא בטקס שבו הדליקה משואה שירה איסקוב, דווקא עכשיו רצות ברשת כל כך הרבה דאחקות לעגניות על הפרצוף של מרגלית צנעני.
עוד בוואלה!
נכון, גם על גברים יורדים, וגם השיער הסגלגל של ביבי ספג מטחים ברשתות, אבל יש הבדל - גברים לא צריכים לעמוד באותם סטנדרטים בלתי אפשריים של מראה חיצוני, ויותר חשוב מזה - לגברים מותר להזדקן בשקט, ועדיין להמשיך להיות חלק משמעותי בחברה. גברים יכולים להיות עשירים, מצליחים, מצחיקים - יו ניים איט - אבל כשאשה - כל אשה, לא משנה כמה יפה, מוצלחת מצחיקה ומדהימה - מתחילה להתבגר - זהו. הלך עליה.
אין מנוח, באמת. אם את צעירה וכוסית אז תשמרי על הכוס שלך, אם את עקרת בית אז את לא מגשימה את עצמך, אם את קרייריסטית את אמא רעה, ואם את דעתנית אז את אישה קשה במקרה הטוב, ומגיע לך מכות רצח וכמה דקירות במקרה הרע. מצד אחד אידאל היופי הסופר נוקשה גורם לנו להפרעות אכילה ובעיות נפשיות, מצד שני, אנחנו לא יכולות להתבגר בשלווה, כי ברגע שאישה מגיעה לגיל שבו מפסיקים להחפיץ אותה, מתחילים להתעלם ממנה. זה מה שנגזר עלינו? להיות מוחפצות ומוטרדות או שקופות ונלעגות?
הרי בשניה שאישה עוברת מדדים מסוימים, כמו משקל או גיל, ההצדקה לקיומה במרחב החברתי פוחתת בחצי, לפחות. מעכשיו היא לא אישה עם כל מיני תכונות ומורכבויות, אלא השמנה, או המבוגרת. וגם במקרים פחות קיצוניים אנחנו סובלות - יעידו כל הנשים שהשמינו ארבעה קילו בקורונה כמה שנאה עצמית ותחושת חוסר ערך הן מרגישות כל יום כשהן עומדות מול המראה. אז גם קמטים וגם חוסר פוריות? בשביל מה אנחנו קיימות?
בנתיים, על כל דבר שאנחנו עושות כדי להתמודד עם כל זה, למישהו יש משהו מגעיל להגיד. נו, כן, מרגול עשתה כמה דברים. אז פאקינג מה? היא לא מנסה להסתיר את זה, והיא לא צריכה להתבייש בזה, והיא גם לא סופרת אף אחד.ולמה היא צריכה? אתם מתביישים ללכת לחדר כושר כל יום ולעשות טרימינג לשערות בביצים? מה, לכם לא חשוב להיראות טוב? אתם לא עומדים מול המראה כמו אחרונת הכוסיות ומסדרים את שבע השערות האחרונות שלכם ככה שיסתירו את הקרחת? אז למה אנחנו צריכות להרגיש לא נוח?
ואתן יודעות מה? זו גם אשמתנו - או יותר נכון אשמת אלה שממשיכות להתבייש. אז יאללה, די, מספיק להתחבא. עשיתן ציצים, שפתיים, לחיים או בוטוקס בצידי העיניים, כי בא לכן להסתכל במראה בבוקר ולא להרגיש כמו אוכף? אחלה. תעשו את זה בגלוי, בגאווה, בשמחה - אל תסתירו, כי זה מה שמחליש אתכן. כשאתן מסתירות את האתגרים, מעמידות פנים, ומשקרות בקשר לגילכן כדי להישאר נחשקות בעיני כמה טמבלים, אתן רק נותנות להם נשק. את מי שלא מסתתר אי אפשר להוציא מהארון, ולמי שלא מתבייש בשום דבר - אי אפשר לעשות שיימינג.
ואתם, או שתתנו לנו להזדקן ולהתקמט בשקט, או שתסתמו את הפה כשאנחנו עושות מה שצריך כדי לעמוד בסטנדרטים שלכם. ודי כבר עם הצדקנות המרגיזה הזאת. אהבת חינם עלק. לא ייתכן שאחרי כל זה, כל פעם כשאני אומרת מילת ביקורת על סלב סוג ז' באיזה ריאליטי סוג ג' אומרים לי שמגיע לי למות. וואללה, יכול להיות, אבל שני דברים יש לי לומר לכם. 1. בניגוד אליכם, אני מעולם לא טענתי שאני חיובית, טובת לב, לא ביקורתית ומפיצה אהבת חינם. 2. כשאני אמות, אני אמות מתוחה וזוהרת כמו מרגול בטקס המשואות.