אוי ואבוי, גל גדות שותקת אחרי לילה של טילים על המרכז. כמובן שזה לא בא טוב להרבה אנשים, שכנראה מעדיפים הפקה נוספת של קורין גדעון, הפעם יושבת על רצפת חדר המדרגות עם פרצוף בוכה (כמה טייקים זה לקח אני תוהה). כמובן שאף אחד לא העביר ביקורת על השתיקה של אף סלב הוליוודי כשטילים נפלו על דרום הארץ במשך 20 שנה רצוף, אבל לילה אחד של טילים על תל אביב? אוי ואבוי. זה לא בסדר שגל גדות לא פשטה את מדי וונדר וומן לטובת מדי צה"ל ופצחה בסרטוני הסברה באינסטגרם תוך סיכון הקריירה שלה.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
ביננו, כפי הנראה היא לא ישנה בלילה והייתה על הטלפון עם המשפחה שלה ופחדה פחד מוות ודאגה נורא. היא בטח גם רצתה להגיב, אבל ההפקות שהיא מעורבת בהן והדוברים שסביבה ממליצים לה לא לעשות כן, וכרגע היא כנראה בוחרת להקשיב להם. וזה לגמרי מותר. לדעתי זה בסדר אם גל גדות בוחרת לא להיכנס לסכסוך עם כל הוליווד (וטום קרוז) בשביל פוסט "תמיכה" באינסטגרם. אבל כמה ביקורת היא חוטפת על הדממה מהצד שלה - כתבי עיתונים פונים אליה בסטורי, אנשים מקללים אותה בפיד. אפשר להבין שכולם קצת עצבניים כי לא ישנו טוב בלילה, אבל להבין גם את הצד השני אף פעם לא היה הצד החזק שלנו.
עוד בוואלה!
נכון, היא ישראלית. האישה הזאת נולדה בישראל, עשתה צבא, סבלה בקיץ מאפקט ה"מה לעשות שנתקעת בחניון תת קרקעי לארבעה חודשים, תיחנקי", שילמה מיסים מופקעים, שכירות לא הגיונית, בטח הושפלה והוחפצה בתחרויות יופי רק כדי להבין שמפה לא תבוא לה הישועה, כי במדינת ישראל לא משנה מי אתה וכמה אתה מוכשר - לא תוכל לחיות מהאומנות שלך, וגם לא מטיפים.
אז גל גדות עברה להוליווד. לא על חשבון המדינה - על חשבונה. היא לקחה סיכון, חייה באי ודאות, עבדה בעבודות מגעילות, שוב הושפלה והוחפצה באודישנים, עד שהופה - שיחק לה קלף, והשאר הסטוריה. גל גדות היא ביג דיל עכשיו, וכמו שהכישלון נשאר יתום, את ההצלחה אנחנו מאד אוהבים לאמץ.
עכשיו גל גדות היא "שלנו". ומה זה אומר? שהיא חייבת לנו הכל, למרות שלא באמת עשינו בשבילה שום דבר. כל מה שקרה היה שאיתרע מזלה להיוולד במזרח התיכון, ושזכתה לבזבז את עשרים שנות חייה הראשונות בנסיונות סרק להתקיים, רק כדי להבין שמהאדמה החרוכה הזאת לא יוכל לצמוח כלום, ולברוח לגבעות מוריקות יותר.
הדשא של השכן באמת יותר ירוק, והשכן האמריקאי גם יותר מנומס, ומה לעשות שישראל היא מדינה שנויה במחלוקת אצל הבוס הגדול, מר PC, שמצווה על נתיניו לראות את המציאות בצורה מסויימת. המציאות היא שהאנדר-דוג שחי בזבל בלי חשמל ומים מקבל אהדה אוטומטית, ושהזקפה הלאומית שלנו נראית קצת אגרסיבית, ומה לעשות שגירוש אנשים מביתם בשם חוקים לא אנושיים מימי המנד"ט נראה רע כלפי חוץ? גם בעיני גל גדות ונטלי פורטמן "שלנו"? איזו חוצפה.
אמנם קשה לנו מאד לראות את אלה שהאינטרס שלהם שונה משלנו כבעלי דיעה לגיטימית (כולל הדעה הזאת), אבל העולם חושב אחרת. ה"חרם" של דואה ליפה על ישראל גם הוא דיעה לגיטימית ששונה משלנו, בדיוק כמו שאנחנו מרגישים שזה בסדר להעביר ביקורת על מהלכים של מדינות אחרות. ככה זה. כל אחד רואה בעיקר את עצמו.
אז גל גדות ישראלית, ושכשהאזרחים במדינה סובלים ונמצאים במצוקה, גל גדות יכולה בהחלט לסייע במאמץ העולמי לשינוי דעת הקהל עלינו, במיוחד כמי שיש לה את הכוח לעשות את זה, אבל מילת המפתח כאן היא "יכולה". היא לא חייבת. עצם העובדה שנולדה כאן ויצא שהפכה לסלבית אהובה בעולם, לא הופך אותה לעובדת הסברה של משרד החוץ, במיוחד אם היא מרגישה שמהלך כזה יכול לסכן את מה שבנתה בעמל רב (וללא שום עזרה מהמדינה), באבחת פוסט.
בדיוק כמו שזכותנו להגן על עצמנו ממתקפות טרור, זכותה של גדות להגן על עצמה ממתקפות דעת הקהל שיכולות להתרגש על ראשה אם תגיד את הדבר הלא נכון ביום הלא נכון. בארצות הברית הקורקטיות הפוליטית אמנם משחקת אותה מאד הומאנית אבל יודעת לנטור ולהחרים יפה יפה את מי שעובר על חוקיה.
גל גדות היא אמנם שחקנית מפורסמת שנולדה בישראל, אבל היא לא ראש הממשלה - היא אדם פרטי, היא פאקינג שחקנית שהלכה ועשתה קריירה, ועצם העובדה שהצליחה מאד לא הופכת אותה אוטומטית לשגרירת ישראל לענייני מלחמות, טילים ומוסר. אם היא רוצה להגיד משהו - מדהים - אז היא ישראלית שרוצה לייצג אותנו בעולם, וזה יכול לעזור. אבל אם גם אצלה נשמעת אזעקה והיא בוחרת להיכנס למרחב המוגן ולסתום - היא עדיין ישראלית - ישראלית שבוחרת להגן על עצמה, בדיוק כמו כולנו.