אומרים שבשביל זוגיות טובה צריך לעבוד, לאחרונה אני לומדת את זה על בשרי יותר מתמיד. אבל אם חשבתי שמערכת יחסים הטרוסקסואלית מונוגמית בין גבר לאישה היא משהו שמייצר אתגרים, תארו לכם מה גיליתי כשהתחלתי לשמוע על מערכות יחסים באמת מורכבות.
א-מונוגמיה (שלישיות, רביעיות, יחסים פוליאמורים ועוד), מערכות יחסים פטישיסטיות או בדס"מיות ואפילו מערכות יחסים שהפכו למורכבות בעקבות גירושים יוצאי דופן או הסכמי הורות משותפת - מסתבר שלא מעט אנשים בארץ ובעולם חיים במערכות יחסים מאוד לא סטנדרטיות, ובחלק גדול מהמקרים מצליחים אפילו לגרום לזה לעבוד, מה שגורם לנו, הסטרייטים המונוגמיים והשגרתיים, להיראות ממש לא טוב!
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
מי שפתחה לי את העיניים ואת הראש והכניסה קצת פרופורציות במה שאני קוראת לו "צרות" היא עו"ד אדוה ננטל, מגשרת ויועצת זוגית שמלווה תהליכים משפטיים-משפחתיים מחוץ לכתלי בית המשפט ונותנת שירות, לפי הגדרתה, לזוגות ומשפחות צבעוניות - הטרוסקסואלים, להט"ב, מונוגמים, א-מונוגמים, בדס"מ, פטיש ועוד.
"חלק ממערכות היחסים האלה נשמעות לפעמים לאנשים כמו לחיות את החלום", היא אומרת, "אבל יש גם קשיים, יש מורכבות. זה המון ניסוי וטעייה, וזה לא מתאים לכל אחד. יש אנשים שחושבים שמי שחי ככה זה רק מסיבות שקשורות למיניות, אבל זה הרבה מעבר לזה".
שנתחיל?
עוד בוואלה!
נסטינג
קחו זוג הטרוסקסואלי נשוי עם ילדים, שמחליט להיפרד. במקום שאחד מהם יעבור לבית חדש ושהילדים יעברו בין הבתים על פי הסדרי הראייה, הם מחליטים על סידור אחר: הילדים נשארים בבית אחד, קבוע, וההורים הם אלה שיוצאים וחוזרים - לבית נוסף שאותו הם חולקים. בימים של האבא, הוא גר בבית עם הילדים והאמא גרה בבית השני, של המבוגרים. בימים של האמא - מחליפים: האמא נכנסת לבית הילדים והאבא עובר לבית המבוגרים.
השיטה הזאת, שנקראת נסטינג (nesting - קינון), היא פתרון די חדש שעדיין לא מאוד נפוץ בישראל, כיוון שהוא גם דורש החזקה של שני בתים, וגם מצריך מערכת יחסים מאוד אנושית ומוצלחת בין ההורים הפרודים/ הגרושים (אופציה נוספת ליישם את הנסטינג, ובשבילה צריך שכסף באמת לא יהווה בעיה, היא להחזיק שלושה בתים - הילדים בבית אחד וההורים יוצאים וחוזרים, כל אחד לבית משלו).
"תחשבי איזה אנרגיה רגשית ומינית יש בבית שאת חולקת עם האקס שלך, שגם נמצא שם בזמנים שלו עם בן/ בת הזוג החדש/ה שלו", אומרת עו"ד ננטל, "יש לך שם שמפו אחר, כלי רחצה וחפצים אחרים, אוכל אחר במקרר. יש המון אינטריגות בתוך חלל ביתי שאמור להיות המקום שלך. זה מצריך המון הסכמות בין ההורים כדי לנהל את זה כמו שצריך".
הורות משותפת
הורות משותפת מייצרת מערכת יחסים מורכבת מלכתחילה, אך כשמעורבות בה גם מערכות היחסים האחרות של שני הצדדים, הסיפור הולך ומסתבך, למשל: רווקה בהורות משותפת עם גבר הומוסקסואל שנמצא בזוגיות, ולבן הזוג שלו יש ילד משלו מאשתו לשעבר, שהיום נמצאת במערכת יחסים לסבית.
"הזוג הזה שרוצה עכשיו לעשות הסכם הורות משותפת", אומרת עו"ד ננטל, "צריך להיות במערכת יחסים טובה ולערוך כל מיני הסכמות שיהפכו אותם לצוות טוב, אבל זה לא נגמר בזה. הרי יש בן זוג שחי עם הגבר הזה ויש לו ילד שיחלוק זמן איכות עם הילד שלהם, ויש גם את שתי האימהות שבתמונה. זה מייצר מערכת משפחתית הרבה יותר מורכבת וצריך להכיר אותה ולהבין איך החיים ייראו לפני שנכנסים לדבר הזה".
מה זה אומר?
"צריך כל הזמן לעבוד על תיאום ציפיות. זה לא רק העניין של ההסכם להבאת הילד לעולם אלא גם מחשבה לעתיד, על איך לפתור בעיות אם אנחנו באים מרקעים שונים וצורת חינוך אחרת, וכאן יש גם את הצדדים הנוספים. הרי לבן הזוג של הגבר או לגרושה שלו ולבת הזוג שלה אין בהכרח את אותם אינטרסים כמו של בני הזוג עצמם, ולפעמים אלה יהיו אינטרסים מנוגדים. זו יכולה להיות צורת חינוך של ילד אחד שמשפיעה על השני, כללים בבית של טלוויזיה או שעות שינה, התנהלות מסורתית/ דתית מול חילונית. גם אם שני בני הזוג בהורות המשותפת מחזיקים באותה עמדה, אבל בן הזוג או הגרושה שלו מתנהלים אחרת, זה ישפיע על הילד שלהם. לפעמים זה פשוט לתמרן ביניהם, למשל בזמני השהות - הגבר ובן הזוג שלו רוצים ששני הילדים יהיו אצלם באותו הזמן או בזמנים אחרים? ואיפה הילדים עושים את החגים? צריך לבחון את כל הדבר הזה ולעשות התאמות".
ובהסכם הורות משותפת נכנסים ממש לרזולוציות האלה?
"לרזולוציות האלה נכנסים בעיקר בהסברים, לא באמת כותבים בהסכם: "הילד לא יצפה בטלוויזיה יותר משעה ביום". אבל מעלים כל מיני נקודות שהם אולי לא חשבו עליהן ומאפשרים להם לראשונה לדבר עליהן ולתאם. חלק מהדברים גם ייכנסו להסכם בצורה יותר מופשטת ורחבה".
א-מונוגמיה: סווינגרים, יחסים פתוחים, פוליאמוריה, שלישיות, רביעיות ועוד
כולנו יודעים מה זאת מערכת יחסים פתוחה, רובנו יודעים מה זו מערכת יחסים פוליאמורית, אבל מסתבר שתחת ה"מטרייה" של הא-מונוגמיה, כפי שמגדירה את זה עו"ד ננטל, יש סוגים רבים של מערכות יחסים, כולן מתחילות בהחלטה לפתוח את הזוגיות או את הנישואים.
"בהרבה מקרים, זוגות שמחליטים לפתוח את מערכת היחסים שלהם חושבים מראש על כל מיני הגבלות ולאט לאט זה הולך ומשתכלל. בהתחלה אולי הם מוכנים להיות סווינגרס, הולכים למסיבות ועושים דברים בלי רגש, ואז הם קצת מרחיבים את זה ומתחילים לצאת קבוע למסיבות ולפתח קשרים עמוקים יותר וכל פעם משחררים עוד ועוד עכבות. יש כאלה שיחליטו לעלות עוד כמה שלבים וממש להיכנס למערכת יחסים פוליאמורית, שבה לכל אחד מהם יכול להיות בן או בת זוג נוספים, ואז בדרך כלל ממש מתחיל להיות מורכב לנהל את זה. אתה בקושי יודע איך לנהל מערכת יחסים אחת, פתאום יש לך שתיים. איך מארגנים את הלו"ז, איך מחלקים את תשומת הלב".
איך באמת?
"יש הרבה עניין של ניהול זמן, זה חלק גדול מההתעסקות, אבל גם יש לא מעט קשיים. לפעמים זוג פותח ביחד אבל אחד מבני הזוג מוצא מישהו והשני נשאר מאחור והוא מאוד מתוסכל. לפעמים בן הזוג רוצה להטיל וטו על הזוגיות הנוספת של הפרטנר שלו כי זה אדם שמאוד מפעיל אותו או נוגע לו בנקודה רגישה. אנשים חושבים שאין קנאה במערכות יחסים פתוחות או פוליאמוריות. בוודאי שיש קנאה. וזה מאוד לגיטימי. אני גם רואה סביבי, לא מתוך נתונים סטטיסטיים אבל אני רואה שיותר נשים הן אלה שמבקשות לפתוח את מערכת היחסים. והרבה פעמים בן הזוג אומר: "תפתחי את, אני לא בעניין". אז הרצון הוא לא הדדי, אבל זה כן מוסכם על שניהם. ועדיין זה לא פשוט".
עו"ד ננטל מתארת זנים שונים של א-מונוגמיה ופתיחה של היחסים ומגוון סוגי הסכמות: סווינגרים, "מה שלא יודעים לא כואב", "רק במסיבות", "רק בחו"ל", "רק ביחד", פוליאמוריה ועוד. אצל חלק מהזוגות מערכות היחסים הא-מונוגמיות יתפתחו לכדי מערכת יחסים משולשת (טריאדים) או אפילו מרובעת, שכמובן מסבכות את העניינים אפילו יותר.
"טריאד יכול להיות מורכב, למשל, מגבר ואישה שמנהלים שניהם מערכת יחסים עם גבר נוסף. בתוך זה יכולות להיות כל מיני קומבינציות - יכול להיות שהם שלושתם ביחד, יכול להיות שיש נפרדות גם מינית וגם רומנטית, או שעם כל אחד מבני הזוג מסוכם משהו אחר. למשל יכול להיות שלאישה לא יפריע שבעלה ובן הזוג ילכו יחד למסיבות גייז ויצרפו עוד גברים, אבל לצרף אישה נוספת לא מקובל עליה. רביעיות זה יותר מורכב, קשה למצוא שני זוגות שכולם ימצאו חן בעיני כולם, וכמעט ואין מערכות יחסים כאלה. אבל הרבה פעמים יש רביעיות שהן בקרוס, כלומר גבר מזוג א' עם אישה מזוג ב' ואישה מזוג א' עם גבר מזוג ב'. יכולה להיות גם רביעייה שבה שתי הנשים יכולות להיות יחד ועם כל אחד מהגברים, אבל הגברים הם הטרוסקסואלים אז הם יכולים לחלוק אולי במיניות חלל, לא מעבר לזה".
מיניות חלל?
"כלומר שהם יכולים להיות ארבעתם ביחד אבל בין הגברים עצמם לא יהיה מגע מיני".
"מיניות חלל" הוא לא המושג היחיד שאני נתקלת בו בפעם הראשונה בשיחה עם עו"ד ננטל. מושג נוסף, לדוגמה, הוא "מטאמור" או "מטאמורית" - בן או בת הזוג של בן או בת הזוג שלך. גם בין המטאמורים יכולים להיות חיכוכים מסוגים שונים, ועוד לא דיברנו על זה שלכל בן זוג שמתווסף למערכת היחסים שלכם יש גם מערכת יחסים נוספת משלו, עם הגדרות והסכמות שונות, או על זוגות שרק מקננים יחד, כלומר מגדלים יחד את הילדים ומשלמים את המשכנתא אבל מנהלים קשרים רומנטיים נפרדים ומלאים עם בני זוג אחרים, ועל מה עושים במקרה של הריון או של רצון להביא ילדים עם בן/בת הזוג המשניים או הנוספים.
איך מתמרנים בתוך כל זה?
"תשמעי, זה עניין של תיעדוף. כשאני מסבירה לאנשים שמתלבטים ומנסה לתת להם המחשות, אני אומרת שזה כמו שנולד ילד ראשון ואז מגיע הילד השני. אתם לא חולקים את הלב שלכם, אתם מרחיבים אותו. ככה זה גם עם מערכת יחסים נוספת. אז צריך לתמרן את הדבר הזה אבל אפשר להיערך עם הכוונה נכונה. גם לזוגות עם ארבעה ילדים אומרים: "איך אתם עושים את זה?" ועובדה שיש זוגות שעושים את זה גם עם יותר".
BDSM ופטיש
גם עולם ה-BDSM והפטיש מייצר סוגים מעניינים של מערכות יחסים. אלה יכולות להיות, למשל, מערכות יחסים של שולט ונשלטת (או להיפך), בהן יש לכל אחד מבני הזוג צורך בבלעדיות, שלעיתים מתנגש עם העובדה שכל אחד מהם נשוי או נמצא בזוגיות עם אדם אחר. אבל המורכבות קיימת לפעמים גם כשהשניים נמצאים בזוגיות בלעדית זה עם זה.
"במערכת יחסים בדס"מית צריך לפעמים להחליט איך מתנהגים ביומיום, במסיבה או בדברים אחרים כי לפעמים יש דיסוננס בין החיים הבדס"מים לחיים הא-מונוגמיים", אומרת עו"ד ננטל, "יש גם זוגות בדס"מים שנשואים זה לזה, חיים יחד, והיא שולטת והוא נשלט, לדוגמה, והם רוצים להחליט איך הם מנהלים את זה, כלומר מתי זה נכנס למוד של שולטת ונשלט ומתי זו מערכת יחסים שמבוססת על זוגיות נורמטיבית, בלי משחקי שליטה".
סליחה, אולי אני ממש יוצאת בורה אבל אם הם רוצים להיכנס למוד של שולטת ונשלט אז הולכים לחדר השינה ועושים מה שצריך, לא? מה צריך להחליט?
"יש זוגות שאצלם זה לא רק להיכנס לחדר המיטות ל-50 גוונים של אפור, זה הרבה יותר רחב, ולפעמים האלמנטים של השליטה - בין אם הם ביחד או לא - נכנסים ליומיום: מה תלבש, מה תאכלי, מתי תצא מהעבודה, לפעמים זה לתת משימות במהלך היום, זה מתבטא בכל מיני דרכים".
בתור יועצת זוגית, לפעמים עו"ד ננטל מגלה על הפטיש של בני הזוג ממש ביחד איתם. "יכול להגיע אלי זוג שלכאורה הכל סטנדרטי אצלם, ורק מתוך שיחות אישיות את מגלה פתאום שלאחד מהם יש פטיש והוא מפחד לחשוף את עצמו ולראות מה תהיה התגובה ואם אפשר בכלל לגשר על הפער הזה בין הצרכים שלו לבין היכולת של בן/בת הזוג לספק אותם".
ואפשר?
"יש אנשים שיסיימו את מערכת היחסים כי זה מגעיל אותם, כי זה נראה להם חולני, כי קשה להם לקבל. ברור שאם אחד מבני הזוג פטישיסט והשני לא, או שיש לכל אחד מהם דחפים, חשקים ורצונות אחרים זה מייצר פערים, אבל יש זוגות שמצליחים לחיות ככה. זה תהליך של לקבל את השונה, לשמור על עצמך ולא להיות בוויתור עצמי, ולתת אחד לשני לנשום ולעשות דברים גם בנפרדות. נגיד, למשל, שיש גבר שהפטיש שלו הוא קרוס דרסינג - הוא אוהב להתלבש בבגדי נשים, וזוגתו לא מתחברת לזה ואפילו סולדת מזה. יכול להיות שאין לה בעיה שתהיה לו מערכת יחסים עם אישה אחרת שתנייש אותו".
שוב צריכים תרגום? גם אני הייתי צריכה. לפי ויקיפדיה, "ניוש" הוא תהליך שנקרא גם פמיניזציה או סיסיפיקציה, בו גבר לומד להתנהג כאישה, בהתאם למראה ולתפקידים הנשיים המסורתיים. בדרך כלל זה נעשה בליווי של שולטת ש"מניישת" אותו. "גם במצב כזה", מסבירה עו"ד ננטל, "צריך להגדיר את הגבולות - האם הגירוי נשאר בגדר פנטזיה או שיש שם מיניות? לא כל מערכת יחסים בדס"מית או פטישיסטית היא בהכרח מינית. כל זוג סוגר בינו לבין עצמו את הכללים ואת הקווים האדומים - מה מותר, מה הם יכולים לקבל ומה הם לא מסוגלים להכיל".
אם אפשר איכשהו לסכם את כל זה למסקנה אחת - מה הסוד? איך גורמים לזה להצליח?
"שיתוף הפעולה והתקשורת בין בני הזוג הם מאוד מאוד חשובים. בכל שלב של מערכת היחסים ובכל סוג של מערכת יחסים אפשר לעשות סדר, לתקן, לעשות עדכון גרסה. בין אם זה לפתוח, לסגור, לחקור או לבדוק. אנשים לומדים מזה המון על מערכות יחסים, על עצמם, על איך לאהוב את עצמם. יש לזה יתרונות ויש בזה כיף ויש גם קשיים. אבל זה גם עבודה ולמידה וזה מאפשר התפתחות אישית מאוד גדולה".