חתונה ממבט ראשון 2021, איתמר, קארין. קשת 12, צילום מסך
צילום: קשת 12, צילום מסך

מתנגדים לחיפוש אהבה בתוכניות ריאליטי? אז תתקדמו

בושה הוא אחד הרגשות הכי אוניברסליים, והכי מיותרים שקיימים. אנשים מתביישים במי שהם, באיך שהם נראים, ברמת ההשכלה שלהם, ובעוד אינסוף דברים שאין שום סיבה להתבייש בהם. הנה כמה שנשים צריכות להפסיק להסתיר, ועכשיו

"אני? אני לא מזריקה שום דבר לפנים שלי" אומרת כל כוכבת גנרית בכל ראיון כשעולה שאלה על עור הפנים שלה, ומיד אחר כך מגיע משפט סיכום בסגנון: "אין לי בעיה עם זה - מי שרוצה שתעשה, אבל אני שלמה עם הקמטים שלי, הרווחתי אותם ביושר".

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

אני חייבת לשאול - למי אכפת?
חוץ מהזרקות, שנשים טורחות להסתיר כי כנראה שהן חייבות להיוולד מושלמות, יש עוד כמה דברים שבעיני אנשים מסוימים נתפסים כחולשה, בושה, או פאדיחה - והגיע הזמן לשנות את זה. אלו הדברים שהגיע הזמן להפסיק להתבייש בהם.

עוד בוואלה!

גל גברעם ניסתה להגיש תלונה נגד שי אביטל - זה מה שקרה לה

לכתבה המלאה

הזרקות לפנים

ב-2021 בוטוקס, חומצות ומילויים הם ממש לא משהו להתבייש בו. להיפך, מדובר בשלב לגיטימי בטיפוח הגוף, ממש כמו טיפול אצל קוסמטיקאית או שימוש במסכה. נכון, אנחנו אמורות לקבל ולאהוב את עצמנו וזה ממש בסדר לא להיראות כמו בובת ברבי - ומצד שני, אני לא חושבת שיש אישה שקמה בוקר, מגלה קמט חדש ופוצחת בריקוד ניצחון.

זה לא אומר שכולנו צריכות להסתובב בעולם עם הבעה מופתעת ושפתיים XXL, אבל לגיטימי לעזור לעור שלנו גם מבפנים. חוץ מזה, שבוטוקס והזרקת חומצה נשמעים הרבה יותר מפחידים וגדולים ממה שהם באמת. זה בערך כמו נשיקה ראשונה או סקס ראשון - המון התרגשות, לחץ וחרדה לפני האירוע, ואחרי שזה נגמר כל מה שבא לנו להגיד זה "אה, זה כל הסיפור?"

ומה שבאמת מצחיק הוא שמי שמתביישות הן בעיקר הנשים שעברו את גיל 40, בזמן שבנות ה-20 פלוס מתגאות בכך שהן משדרגות את השפתיים או האף אחת לכמה חודשים. בסופו של דבר, להתבייש ברצון שלנו להיראות טוב זה הרבה יותר גרוע מאשר פשוט להודות בכך שאנחנו רוצות לחייך כשאנחנו מסתכלות במראה.

טיפול נפשי

נראה שאחד הדברים הטובים שיצאו מהקורונה הוא העובדה שיותר ויותר אנשים מוכנים לדבר על טיפול נפשי. אם פעם פסיכולוגים נחשבו למשהו שאנחנו צריכים להסתיר ולהכניס ליומן תחת שם קוד, ואי אפשר היה להגיד את המילה "קואוצ'ר" בלי לזכות לגלגול עיניים, היום יותר ויותר אנשים מוכנים לחשוב וגם לדבר על כך שהם מקבלים טיפול. וזה מבורך.

בתור מי שלמדה אימון אני מאמינה שהמתנה הטובה ביותר שאדם יכול להעניק לעצמו זה טיפול. ולא, לא חברה טובה שהיא "כמו פסיכולוגית", ולא שעה של הליכה בים ש"מנקה לי את הראש", אלא השקעה אמיתית של זמן וכסף בעצמנו כדי ללמוד לחיות חיים טובים ומאושרים יותר. ממש כמו שאדם שלא יודע לאכול בצורה מסודרת ישלם לתזונאי שילמד אותו לאכול נכון, או למאמן כושר שילמד אותו להתאמן כדי לקבל מקסימום תוצאות במינימום זמן, כך פסיכולוגים ומאמנים יכולים לקצר לנו את הדרך לעבר קבלה עצמית, ביטחון ואפילו פתרון של חסמים בדרך לזוגיות מאושרת וקריירה משגשגת. הצורך באדם מקצועי בדרך אל האושר הוא לא משהו להתבייש בו, להיפך. חוץ מזה שאני מודה שאף תיק או חולצה שהוצאתי עליהם כמה מאות שקלים מעולם לא גרמו לי להרגיש טוב כמו שעת שיחה עם אדם שהמטרה שלו היא לשפר לי את איכות החיים.

חיפוש אהבה אקטיבי

כשקארין מ"חתונמי" סיפרה שההורים שלה מתנגדים לבחירה שלה ללכת לתוכנית ואחיה ישב מולה בפנים חתומות ושאל "מה יגידו" כל מה שרציתי היה לטלטל אותו ממש חזק ואז לחבק אותה. כולנו רוצים אהבה. ונכון, כולנו רוצים לפגוש את אהבת חיינו בתור לסופר, ברמזור או בחתונה של חברים, כשהיא מהצד של הכלה והוא מהצד של החתן. אבל עם כל הכבוד לחלומות, למציאות יש חוש הומור משלה, ולפעמים אנשים מוצאים את עצמם עומדים בצד ולא מבינים איך דווקא הם נשארו מחוץ למשחק. הדבר היחיד שעצוב במצב כזה הוא לקבל את המציאות כגזרה או להילחם בה על ידי המתנה כעוסה ופאסיבית לנסיך.

איך יכול להיות שאנשים מצהירים שהם מחפשים אהבה אבל לא מוכנים למצוא אותה בכל דרך? הרי אם היה מדובר ברצון למצוא עבודה, אותם אנשים היו שולחים קו"ח לכל אתר ואפליקציה שקיימים בשוק, מתקשרים לחברים של חברים ובמקרים מסוימים אפילו הולכים לבעלי מקצוע שילמדו אותם להתנהל נכון בראיון עבודה כדי לזכות סוף סוף במשרה המיוחלת. את למה זה בסדר לרצות להצליח בקריירה, אבל אהבה אמורה לבוא לחיינו "פשוט ככה"? בגלל שזה מה שאמרו לנו בסרטים? אם תשאלו אותי, חיפוש אהבה הוא לגיטימי בכל דרך - אפליקציות, בליינד דייטים, חופשות ייעודיות לרווקות ורווקים, סטטוסים בפייסבוק וכן, גם תוכניות ריאליטי. המטרה צריכה לקדש את האמצעים, ואין בושה בלעשות הכל כדי לזכות באהבה.

אינסטגרם, טיקטוק ועוקבים

זה מצחיק איך דווקא האנשים שיוצרים תוכן מעולה מבלים פחות זמן בגלילת הפיד מאשר אלו שמצקצקים ומתנשאים מעליהם. הרשתות החברתיות הן כבר מזמן לא נחלתן של "האנשים האלו" או "הצעירים" - מדובר במקום לגיטימי שבו אנשים יוצרים תוכן, מבדרים, מקדמים עסקים וכן, גם עושים הרבה מאוד כסף, וההתנשאות מעל אותם אנשים שאנחנו רואים מצטלמים באמצע הרחוב היא כבר מזמן לא רלוונטית. נכון - להעלות סלפי עם פרצוף ברווז ולכתוב "שבתינג" זה לא אומנות, אבל רוב האנשים שבאמת משקיעים ברשתות החברתיות שלהם עושים את זה במטרה לקדם עסק כלשהו, גם אם העסק הזה הוא חלום להיות מלוהקים לאח הגדול. ונכון, זה לא מתאים לכולם, אבל זה בהחלט לא משהו להתבייש בו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully